חומר רקע

DOC 2,038 תווים המסמך המקורי ↗
22 ביולי, 2007 ז' באב, תשס"ז לכבוד ח"כ פרופ' מנחם בן ששון יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט משכן הכנסת ירושלים שלום רב, הנדון: הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון מס' 4), התשס"ג-2003 – עמדת המועצה לשלום הילד לקראת הדיון מחר (יום שני, 23/07/07) בהצעת החוק שבנדון, להלן הערותיה של המועצה לשלום הילד: 1. ראשית, אין ליתן בידי פקיד הרישום במרשם האוכלוסין, את הסמכות להתנות רישומו של אימוץ במקרה ועולה בו החשש כי צו אימוץ או פסק דין שניתנו במדינת חוץ הוא "מנוגד לטובת הילד או לטובת הציבור", כפי שמבקש לעשות סעיף 9(2) להצעת החוק (זאת, גם לאחר היוועצות של פקיד הרישום עם פקיד סעד, היוועצות - אשר לא ברור על פי הצעת החוק מהי מהותה ומהו טיבה). לפקיד הרישום במשרד הפנים אין את היכולת, ההכשרה והכלים לבחון את "טובת הילד" ו/או את "טובת הציבור". פקיד הרישום, יכול וצריך לבחון את כשירותו או חוקיותו של צו האימוץ או של פסק הדין. היינו, פקיד הרישום צריך לבחון את כשירותה של הפרוצדורה, ולא לשקול שיקולים מהותיים של מתן צו האימוץ. הגורם היחידי, שצריכה להיות לו הסמכות לבחון, לאשר או לפסול צו אימוץ, וגם זאת, על בסיס אינפורמציה שיקבל מאת הגורמים המקצועיים, הוא בית המשפט. 2. כמו-כן, לא ברור מה בין שיקולים של "טובת הציבור" לבין אישורו של צו אימוץ. חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 קובע בסעיף 1(2) לו, כי "צו אימוץ וכל החלטה אחרת לפי חוק זה יינתנו אם נוכח בית המשפט שהם לטובת המאומץ". היינו, על פי חוק האימוץ עצמו, ובוודאי שגם על פי אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, טובת הילד היא השיקול הראשון במעלה, ולא שיקולים של "טובת הציבור", אשר כאמור לא ברור מהם, לא ברור כיצד פקיד הרישום יכריע בהם, ואין הם יכולים לגבור על שיקולים של טובת הילד. 3. בנוסף, יש לקבוע במסגרת הצעת החוק, כי בכל מקרה וגם בתקופת הביניים, בה דן בית משפט (או כל ערכאה אחרת, כפי שיקבע) בעניין אישורו של צו אימוץ או של פסק דין בעניין אימוץ, יינתן לילד מעמד חוקי במדינה, גם אם טרם אושר צו האימוץ, ולא חשוב מהו מעמדו של הורהו. כמובן, שמכוח הענקת האשרה לשהייה בישראל, יהיה הילד זכאי בכל הזכויות – הסוציאליות, הבריאותיות והחינוכיות, כפי שזכאים שאר ילדי ישראל, היושבים בה כדין. בכבוד רב ובברכה, יפעת בויאר, עו"ד המועצה לשלום הילד