חומר רקע
תוכן העניינים
1. כללי.........................................................................................עמ' 1.
2. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות...................................................עמ' 1.
3. יושבי-ראש הוועדה.....................................................................עמ' 1.
4. פעילות הוועדה ב-30 שנות קיומה................................................עמ' 5-1.
5. חוקים בנושאי עלייה וקליטה שנחקקו בוועדה והתפוצות.....................עמ' 5.
מקורות
כללי
מסמך זה נכתב לבקשתה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לקראת ישיבה בנושא "30 שנה לפעילות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות" שתתקיים בתאריך 16 ביולי 2007. במסמך תוצג סקירה של פעילות הוועדה מיום הקמתה ועד היום.
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
"הוועדה לענייני עלייה וקליטה" הוקמה בכנסת התשיעית ב-27 ביוני 1977 וזאת מתוך הכרה בצורך להקים ועדה פרלמנטרית שתדון בנושאי עליה; ירידה; אנטישמיות; נישואי תערובת; הבעיות הקיומיות של העם היהודי. נושאים אלה נידונו עד להקמת "הוועדה לענייני עלייה וקליטה" בוועדות אחרות בכנסת. בכנסת הארבע-עשרה, ב-18 בינואר 1999 שונה שמה של הוועדה לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. על-פי תקנון הכנסת עוסקת הוועדה בנושאים הבאים: עלייה; קליטה; טיפול ביורדים; חינוך יהודי וציוני בגולה; מכלול הנושאים הקשורים בעניינים אלה והנמצאים בתחום טיפולו של המוסד לתיאום בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית העולמית ובין ממשלת ישראל והסוכנות היהודית לארץ ישראל. 1
יושבי-ראש הוועדה
• כנסת 9 – גאולה כהן, רוני מילוא;
• כנסת 10 – עוזי ברעם;
• כנסת 11 – מרים גלזר תעסה;
• כנסת 12 – מיכאל קליינר;
• כנסת 13 – עמנואל זיסמן;
• כנסת 14 – נעמי בלומנטל;
• כנסת 15 – נעמי בלומנטל, צבי הנדל;
• כנסת 16 – קולט אביטל;
• כנסת 17 – מיכאל נודלמן. 2
פעילות הוועדה ב-30 שנות קיומה
מאז הקמתה ביוני 1977 ועד היום קיימה הוועדה כ-1,760 ישיבות, ופעלה לקידום נושאים רבים שנוגעים לאוכלוסיית העולים ולעם היהודי בתפוצות.
בישיבתה הראשונה של ועדת העלייה והקליטה, ב-5 ביולי 1977, ציין יו"ר הכנסת דאז, מר יצחק שמיר, כי נושא העלייה והקליטה הוא "נושא הנושאים, ... זהו יסוד מוסד לכל הבעיות ובלעדיו אנו תלויים על בלימה".
ח"כ גאולה כהן, שנבחרה לתפקיד יו"ר ועדת העלייה והקליטה הראשונה, אמרה בישיבתה הראשונה של הוועדה כי "הקמת הוועדה באה למלא חלל ריק שכולנו הרגשנו בחסרונו".
ח"כ גאולה כהן ציינה כי בין הנושאים הכלולים במסגרת סמכותה של הוועדה "כלולות כאן כל הבעיות הקיומיות הקשורות בעם היהודי. ... התחומים הם: עלייה של יהודים מארצות העולם החופשי...; עלייה של יהודים מארצות המצוקה...; תחום העלייה כולל את נושא השליחים – הכנת השליחים לתפקידם, אופיים של השליחים, היחסים בינם לבין הקהילות היהודיות; נושא הקליטה קשור בבעיות קליטתם של יהודים מארצות רווחה וארצות מצוקה. תחום נוסף – הירידה והטיפול ביורדים".3
להלן סקירה של עיקרי פעילות הוועדה ב-30 שנות קיומה:
1. עיקרי פעילותה של ועדת העלייה והקליטה בכנסת ה-10 (יולי 1981-יוני 1984):4
א. העלייה מאתיופיה: הוועדה הקימה את המועצה הציבורית למען יהדות אתיופיה.
ב. העלייה מבריה"מ: הוועדה יזמה, ארגנה והשתתפה בשמונה אירועים הקשורים בנושאי יהדות בריה"מ.
ג. קשר עם העולים: הוועדה קיימה קשר שוטף עם ציבור העולים, עולים בכוח, יורדים, נושרים, קרובי עולים, פעילי עלייה בבריה"מ ועם אסירי ציון, באמצעות מאות מכתבים, תלונות ובקשות שהגיעו לוועדה. כמו-כן, נפגשה הוועדה עם יהודים, נציגי התאחדויות עולים ועם ראשי קהילות בחו"ל.
ד. קליטת עלייה ויהדות במצוקה: הוועדה עסקה במגוון נושאים כגון: קליטת העלייה; יהדות במצוקה (התפשטות האנטישמיות, יהדות ארצות ערב, רומניה, הונגריה, צפון אפריקה, פרס, תורכיה, מצב יהודי בריה"מ ועוד); יהדות ארגנטינה; יהדות אתיופיה, ועוד.
2. עיקרי פעילותה של ועדת העלייה והקליטה בכנסת ה-11 (נובמבר 1984- יולי 1988):5
הוועדה קיימה דיונים בין היתר בנושאים הבאים:
א. מצבם של יהודי בריה"מ ותוכניות לקליטתם;
ב. דיונים בנושא מניעת ירידה מהארץ;
ג. מצב יהודי אתיופיה ומדיניות הקליטה שלהם;
ד. מציאת פתרונות דיור לעולים;
ה. חינוך יהודי בגולה;
ו. טיפול בחיילים עולים המשרתים בצה"ל;
ז. מצוקתן של משפחות עולים מדרום-אמריקה;
ח. מצב האבטלה בקרב העולים וסוגיית ההכשרה המקצועית לעולים;
ט. קהילת היהודים בהונגריה;
י. יחסי ישראל והתפוצות;
יא. חלוקת הסמכויות בין המשרד לקליטת העלייה והסוכנות היהודית;
יב. המצב הדמוגרפי של יהדות העולם;
יג. זכויות הפנסיה לעולים.
3. עיקרי פעילותה של ועדת העלייה והקליטה בכנסת ה-12 (ינואר 1989 –אפריל 1992):6
הוועדה קיימה דיונים, בין היתר, בנושאים הבאים:
א. פתרונות הדיור הארעיים והקבועים לעולים;
ב. הקיצוצים בסל הקליטה;
ג. יצירת מקומות תעסוקה לעולים;
ד. הסיוע לסטודנטים עולים;
ה. מצב היהודים בבריה"מ ומצב היהודים בארצות המצוקה;
ו. מצב היהודים באתיופיה;
ז. היערכות מערכת החינוך לקליטת העולים מבריה"מ ומאתיופיה;
ח. תוכנית בנק ישראל לקליטת מיליון עולים;
ט. משפחות חד-הוריות בקרב העולים החדשים;
י. מצב הקשישים העולים;
יא. מצב יהודי ארגנטינה;
יב. הטיפול בקליטת העולים מאתיופיה;
יג. השידורים של רשת רק"ע והשידורים לחו"ל;
יד. מצב היהודים ביוגוסלביה.
4. עיקרי פעילותה של ועדת העלייה והקליטה בכנסת ה-13 (יולי 1992-מרץ 1996):7
א. טיפול בצרכים ייחודיים של אוכלוסיות העולים: הוועדה עסקה במגוון רחב של נושאים, תוך התמקדות בצרכים ייחודיים של קבוצות שונות באוכלוסיית העולים, כדלקמן: הוועדה דנה בצרכים הייחודיים של אוכלוסיות העולים מאתיופיה, תימן, סוריה, אירן, הקווקז ועוד. כמו-כן, טיפלה הוועדה בצרכים של המשפחות החד-הוריות מקרב העולים, המדענים-העולים, העולים הבודדים ועוד.
ב. הישגים בטיפול בעולים: הוועדה השיגה את ההישגים הבאים בכל הנוגע לטיפול בעולים:
העלאת גובה המשכנתאות למשפחות חד-הוריות של עולים; הגדלת הסיוע בשכר דירה; אישור חוק סל קליטה שהביא לתוספת של 25% לסל; תמיכה בהפעלת תוכניות סיוע למדענים עולים.
5. עיקרי פעילותה של ועדת העלייה והקליטה בכנסת ה-14 (יולי 1996-אפריל 1999):8
א. פיצוי עולים שאיבדו את חסכונותיהם: הוועדה הייתה הראשונה שהעלתה את הצורך לפצות עולים שאיבדו את חסכונותיהם שהופקדו בידי ארגונים יהודיים במדינות חבר העמים – בעקבות תביעת הוועדה, החליטה הממשלה לפצות את העולים.
ב. תיקון לחוק אסירי ציון: ביוזמת הוועדה התקבל התיקון לחוק אסירי ציון, שבא לתגמל גם אסירי ציון שאינם נכים ואף לכלול בהגדרה "אסיר ציון" את מי שישב בכלא בארץ בתקופת המנדט.
ג. טיפול בסוגיית העולים הלא-יהודים: הוועדה קיימה דיונים רבים בנוגע למכלול הבעיות הקשורות לשיעור הגבוה של לא-יהודים בקרב העולים ממדינות חבר-העמים: בהקשר זה, פעלה הוועדה להקמת בתי-קברות אזרחיים ולהגדלת מספר אולפני הגיור.
ד. קליטת יהודי אתיופיה: הוועדה קיימה דיונים רבים בנושא קשיי הקליטה של העולים מאתיופיה.
ה. השידורים לעולים: בתחום השידורים לעולים נאבקה הוועדה על שימור הקיים והביעה את התנגדותה לקיצוץ התוכניות באמהרית וברוסית.
ו. זירוז עליית יהודים מאתיופיה: לוועדה היה הישג חשוב בחיסול מחנה הפלשמורה באדיס-אבבה. כמו-כן, פעלה הוועדה לזירוז עליית היהודים מאזורי קוארה וגונדר.
ז. הזיקה בין מדינת ישראל ליהודי התפוצות: הוועדה קיימה דיונים רבים בסוגיית הזיקה בין מדינת ישראל לבין העם היהודי בתפוצות.
ח. נושאים נוספים שטופלו בוועדה: הטיפול במציאת פתרונות דיור לעשרות אלפי הזכאים לדיור ציבורי מקרב העולים; חיזוק מעמד המדענים העולים; אסון המכביה; ניצול מיני ומסחרי של קטינים מקרב העולים; המשך תקצוב תזמורות עולים ועוד.
6. עיקרי פעילותה של הוועדה בכנסת ה-15 (יולי 1999-נובמבר 2002):9
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות דנה במגוון נושאים כדלקמן:
א. מצבם הכלכלי של העולים: הוועדה דנה במצבם הכלכלי הקשה של העולים החדשים.
ב. טיפול בנפגעי האיבה מבין העולים: הוועדה דנה במצבם של נפגעי האיבה מקרב העולים, בצרכיהם המיוחדים, בהגדרת זכויותיהם ובמעקב אחר פעולות הסיוע של הגופים המוסמכים בנושא (הממשלה, הסוכנות היהודית וארגוני המתנדבים).
ג. פעילות למניעת פגיעה בתקציבים המיועדים לעולים: הוועדה פעלה כדי למנוע פגיעה בתקציבי המשרדים המיועדים לעולים החדשים במשרדי הקליטה, החינוך והרווחה. כמו-כן, פעלה הוועדה רבות כדי למנוע פיטורי מדענים ורופאים עולים.
ד. חוק אסירי ציון: הוועדה סיימה את עבודתה בחקיקת חוק אסירי ציון: חוק זה מרחיב את מספר הזכאים לגמול ומקנה לנזקקים גמול גבוה יותר, פטורים מארנונה, מתשלום אגרת טלוויזיה והנחות ברכישת תרופות.
ה. סוגיית ההתבוללות: הוועדה דנה בסוגיית ההתבוללות בקרב העם היהודי בתפוצות.
ו. עידוד העלייה מארגנטינה: לוועדה היה חלק בהחלטות הממשלה לעידוד העלייה מארגנטינה, תוך מתן סל קליטה מורחב.
7. עיקרי פעילותה של הוועדה בכנסת ה-16 (אוקטובר 2003-נובמבר 2005): 10
הוועדה קיימה דיונים במגוון רחב של נושאים כדלקמן:
א. עלייה: הוועדה דנה במגוון נושאים הקשורים לעלייה לישראל: העלאת בני הפלשמורה; עליית יהודים מצרפת; חיזוק העלייה והחינוך היהודי בתפוצות;
ב. חינוך: הוועדה קיימה דיונים משותפים עם ועדת החינוך בנושאים הבאים: קליטת תלמידים עולים ונשירתם ממערכת החינוך, וכן בנושא מתן הקלות לתמידים עולים בבחינות הבגרות. בעקבות החלטות הוועדה בנושאים הנ"ל, גיבש משרד החינוך מתכונת מחודשת של הבחינות לעולים. כמו-כן דנה הוועדה בחינוך היהודי ציוני בתפוצות.
ג. תוכנית נעל"ה: הוועדה פעלה למניעת סגירת תוכנית נעל"ה.
ד. הספרייה הרוסית: הוועדה פעלה למניעת סגירת הספרייה הרוסית ופיטורי עובדיה.
ה. טיפול בנושא השיכון לעולים: הוועדה דנה בנושאים הבאים: מציאת פתרונות דיור לעולים שאינם עומדים בהחזרי משכנתאות; פתרונות למצוקות הדיור של העולים לאור היעדר בנייה ציבורית; וכן מצוקתם של עולים שרכשו מבני בנייה קלה ממשרד הבינוי והשיכון; קריטריונים למתן מענקים ומשכנתאות לדיור לעולים השוהים במסגרות מעבר.
ו. עולי אמריקה הלטינית: הוועדה קיימה דיון בנושא קליטת עולי אמריקה הלטינית.
ז. הקמת אנדרטה לזכר בני העדה האתיופית: בעקבות פעילות הוועדה – הוחלט על הקמת אנדרטה בהר הרצל לזכרם של 4,000 בני העדה האתיופית שנספו בדרכם לארץ.
ח. תעסוקת עולים: בעקבות דיון בוועדה הוחלט במשרד הבריאות לפתוח בקורסים לרישוי רוקחים עולים. כמו-כן, דנה הוועדה בסוגיית ההכשרה המקצועית ליוצאי אתיופיה.
ט. סוגיית גיור העולים: הוועדה נפגשה עם הרבנים הראשיים ודנה עמם בצורך להנהיג נישואים אזרחיים בישראל וכן בנושא גיור העולים.
חוקים בנושאי עלייה וקליטה שנחקקו בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות11
• חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992 – החוק מכיר באדם כאסיר ציון אם הוא אזרח ותושב ישראל אשר שהה במאסר או במעצר או בהגליה בארץ אויב בגלל יהדותו או בגלל יחסי האיבה של אותה ארץ כלפי ישראל או בגלל פעילות ציונית בארץ שבה פעילות זו הייתה אסורה. כמו-כן, אסיר ציון הוא גם מי שפעל למען הקמת מדינת ישראל והיה בשל כך במאסר, במעצר או בהגליה. בהתאם לחוק זכאים אסירי ציון ובני משפחותיהם לתגמולים שונים.
• חוק סל הקליטה, התשנ"ה-1994 – החוק קובע הוראות לעדכון סל הקליטה.
• חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, התש"ס-2000 – החוק מכיר באדם כוותיק מלחמת העולם השנייה אם הוא אזרח ותושב ישראל אשר שירת בתקופת מלחמת העולם השנייה בשירות פעיל בצבא באחת ממעצמות הברית או באחת היחידות שלחמו במחתרת נגד שלטון עוין או סייעו בהגנה על העיר לנינגרד בעת המצור אליה. מעבר למשמעותו ההצהרתית של החוק בצורה של הענקת אות זיכרון ותעודה, קובע החוק שורה של הטבות סוציאליות למי שהוכר כוותיק מלחמת העולם השנייה.
• חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל, התשס"א-2001 – החוק קובע הטבות למי שהוכיח כי נטל חלק פעיל בנטרול תוצאות דליפת הכור הגרעיני בצ'רנוביל שבאוקראינה שאירעה בשנת 1986.
• חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים, התשס"ז-2007 – החוק מגדיר מיהו ניצול שואה נזקק ומפרט את ההטבות להן הוא זכאי.
מקורות
דוחות
הוועדה לעלייה וקליטה – הכנסת, "סיכום פעילות הוועדה בכנסת השלוש-עשרה-תמוז התשנ"ב-אדר התשנ"ו, יולי 1992-מרץ 1996", ירושלים, אדר התשנ"ו-מרץ 1996.
הוועדה לעלייה וקליטה – הכנסת, "סיכום פעילות הוועדה בכנסת הארבע-עשרה-תמוז התשנ"ו-אייר התשנ"ט-יולי 1996-אפריל 1999", ירושלים, אייר התשנ"ט-אפריל 1999.
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות – הכנסת החמש-עשרה, "סיכום פעילות הוועדה בכנסת החמש-עשרה-אב תשנ"ט-טבת תשס"א, יולי 1999-ינואר 2001", ירושלים, טבת תשס"א-ינואר 2001.
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות – הכנסת החמש-עשרה, "סיכום פעילות בתקופת כהונתו של חה"כ צבי הנדל כיושב-ראש הוועדה", אדר תשס"א-כסלו תשס"ג, מרץ 2001- נובמבר 2002.
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, "סיכום פעילות הוועדה בראשות חה"כ קולט אביטל, במושב השני של הכנסת השש-עשרה-תשרי תשס"ד-אב תשס"ד, אוקטובר 2003-אוגוסט 2004", ירושלים, 2 באוגוסט 2004.
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, "סיכום פעילות הוועדה בראשות חה"כ קולט אביטל, במושב השלישי והרביעי של הכנסת השש-עשרה-תשרי תשס"ה-כסלו תשס"ו, 11 באוקטובר 2004 – 21 בנובמבר 2005", ירושלים, נובמבר 2005.
הכנסת, "סיכום – עבודת ועדת העלייה והקליטה של הכנסת העשירית, תמוז התשמ"א- סיון התשמ"ד, יולי 1981-יוני 1984", יוני 1984.
מסמכים
לאון אלינור, "מעמד בית המחוקקים בישראל", הכנסת-מרכז המחקר והמידע, 1 בפברואר 2007.
פרוטוקולים
הכנסת האחת-עשרה, פרוטוקולים מישיבות מליאת ועדת העלייה והקליטה, ישיבות מס' 1 – 133, 28 בנובמבר 1984 - 19 ביולי 1988.
הכנסת התשיעית, מושב ראשון, פרוטוקול מס. 1 מישיבת הוועדה לענייני עליה וקליטה, יום ג', י"ט בתמוז תשל"ז, 5 ביולי 1977.
הכנסת השתים-עשרה, פרוטוקולים מישיבות מליאת ועדת העלייה והקליטה, ישיבות מס' 1 – 211, 24 בינואר 1989 - 16 באפריל 1992.