חומר רקע
135 דו
"
ח ועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל
"""" דודודודו
ח ועדת המשנה
ח ועדת המשנה
ח ועדת המשנה
ח ועדת המשנה
בחינת מבנה ותפקוד הממשל בתחום הכלכלי
בחינת מבנה ותפקוד הממשל בתחום הכלכלי
בחינת מבנה ותפקוד הממשל בתחום הכלכלי
בחינת מבנה ותפקוד הממשל בתחום הכלכלי
- - - -חברתי
חברתי
חברתי
חברתי
יעקב ליפשי וטל פלד
" דו
ח ועדת נשיא המדינה
לבחינת
מבנה הממשל
136
137 דו
"
ח ועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל
נושא מס
נושא מס
נושא מס
נושא מס
' ' ' ' 1111::::
בעיות וכיווני פעולה אפשריים לשיפור התהליך התקציבי בישראל
בעיות וכיווני פעולה אפשריים לשיפור התהליך התקציבי בישראל
בעיות וכיווני פעולה אפשריים לשיפור התהליך התקציבי בישראל
בעיות וכיווני פעולה אפשריים לשיפור התהליך התקציבי בישראל
)
מסמך רקע
,
יולי 2006
(
136
ככככ
ללי ללי ללי ללי
תקציב המדינה וחוק ההסדרי שמתלווה אליו
)
מאז אמצע שנות ה
"80 של המאה ה
"20
(
מהווי
אמצעי מרכזיי בקביעה ומימוש מדיניות הממשל בתחומי שוני
.
ועדת המשנה בחרה לבחו ולהמלי בסוגית התהלי התקציבי בגלל חשיבותו לתפקוד הממשל
,
ולא
פחות מכ
–
בגלל ההשלכות שיש ל
ו על יחסי הגומלי בי הרשות המחוקקת והמפקחת
)
הכנסת
(
ובי
הרשות המבצעת
)
הממשלה
(.
בפרט
,
שינויי מסוימי בתהלי התקציבי עשויי לחזק את מעמדה
של הכנסת בתהלי
–
להרחיב את השפעת חברי הכנסת הנבחרי על סדרי העדיפויות ולהגביר את
הפיקוח הפרלמנטארי על עבודת הממשלה
–
וכ לתרו להעמקת הדמוקרטיזציה בתפקוד הממשל
בישראל
.
התהלי התקציבי הנהוג בישראל הוא חד
"
שנתי
,
וכולל חמישה שלבי עיקריי
:
הכנת מסגרת
התקציב לדיו ואישור הממשלה
;
הכנת התקציב המפורט והחלטת ממשלה להגיש את התקציב
לכנסת
;
דיוני במליאת הכנסת
,
בועדת הכספי ואישור ח
וק התקציב
;
ביצוע התקציב ויישו
החלטות נלוות
,
והכנת דוחות כספיי מסכמי על ההוצאות בפועל של הממשלה
.
הכנת חוק
ההסדרי ואישורו משולבי
,
בהתאמה
,
בתהלי לעיל
.
136
תודה למר דוד יצחק חיי על עבודת המחקר
.
" דו
ח ועדת נשיא המדינה
לבחינת
מבנה הממשל
138
מצב קיים
מצב קיים
מצב קיים
מצב קיים
: : : :
בעיות עיקריות
בעיות עיקריות
בעיות עיקריות
בעיות עיקריות
תקציב המדינה ממלא שני תפקידי עיקריי
.
הוא משמש אמצעי מרכזי של מדיניות פיסקא
לית
שמשפיע על הביקושי ועל הפעילות הכלכלית במשק
,
ובה בעת ג מהווה את תוכנית העבודה של
הממשלה
.
מאז המשבר האינפלציוני של שנות השמוני ניתנת עדיפות ברורה לתפקיד המקרו
"
כלכלי
של התקציב
,
ואילו קביעת יעדי על פי סדר עדיפויות רצוי והתוואת תוכנית עבודה נדחקו למעמד
משני
.
החשיבות המשנית שמייחסי לקביעת יעדי ולהתוואת תוכנית עבודה קשורה ג למשקל
המכריע שיש לדרג המנהלי במשרד האוצר בשלבי ההכנה של התקציב
)
ראו בהמש
(.
מבנה התקציב מיוש
.
הוא מבוסס על פריטי
)line item budget
(
,ואיננו מציג תפוקות
.
תקציב
פריטי משרת
,
בעיקר
,
את הפיקוח על ההוצאות
,
ואיננו מתאי לקביעת מדיניות137
.
התקציב שהממשלה מגבשת והכנסת מאשרת הוא לשנה אחת
.
הוא איננו מעוג או נגזר מתוכנית רב
שנתית138
.
עקב כ
,
הוא מעודד ראייה קצרת טווח
,
או לפחות
–
גור להטיה ולהעדפת יעדי של
הטווח הקצר
.
בהעדר מחויבות ליעדי ארוכ
י טווח
,
גדל המשקל היחסי של המיקוח הפוליטי בקביעת
היעדי והרכב התקציב
,
ושוב נגרמת הטיה לטובת אינטרסי מידיי
.
השפעת המיקוח הפוליטי
עשויה להיות גדולה במיוחד בשל הפיצול המפלגתי בישראל
.
זאת ועוד
;
על פי טבעו
,
תהלי ההכנה
והאישור של תקציב המדינה תובע אנרגיות מיק
וח גדולות
,
והתדירות השנתית גורמת לבזבוז
משאבי
.
הויכוח החוזר בי משרד האוצר ובי מערכת הביטחו
,
למשל
,
מטיל שתי מערכות שלטוניות
מרכזיות למערבולת סיזיפית
,
ומסיט אות מעיסוקי חשובי
.
דיוני ועדת הכספי של הכנסת
בתקציב המדינה מזמיני תביעות ולחצי מצד קבוצות א
ינטרס שונות
,
וכרוכי א% ה במשאבי זמ
גדולי
.
תקציב חד שנתי הוא ג גור של חוסר וודאות וחוסר יעילות בביצוע פרויקטי ארוכי טווח
,
במיוחד
בתחומי התשתית
.
המשאבי הכספיי מוקצי במנות מדי שנה
,
ועשויות להיות בה תנודות שאינ
קשורות לפרויקט עצמו
.
עקב כ
,
יש קוש
י לתכנ ולבצע ביעילות פרויקטי מתמשכי
,
ועלול להיגר
בזבוז משאבי ניכר
.
אופק חד שנתי ג מעודד ניצול לא יעיל של תקציבי שאושרו
.
משרדי שאינ מנצלי תקציבי
שהעמידו לרשות מסתכני בהקטנת התקציב בשני הבאות
,
ויעדיפו ליזו הוצאות בעלות חשיבות
137
דרי דוד
,
שרו עמנואל
,
כלכלה ופוליטיקה בתקציב המדינה ,' עמ21
,), א"ת
הוצאת הקיבו המאוחד
, 1994
.(
138
לכאורה
,
נעשה ניסיו לעצב מסגרת רב
"
שנתית לתקציב ברמת הקבצה גבו
הה
.
לצור זה הוגדרו 15
" מעטפות
" )10
מעטפות שכוללות
סעיפי הוצאה בתקציב הרגיל ו
"5 מעטפות שכוללות סעיפי הוצאה בתקציב הפיתוח
(
של הוצאות בעלות מאפייני משותפי
)
לדוגמא
:
משרדי הממשלה
"
כל ההוצאות המנהליות של משרדי הממשלה
;
שירותי חברה ורשויות מקומיות
"
הוצאות מערכת
החינו
,
ההשכלה
הגבוהה
,
הבריאות
,
העבודה והרווחה ותשלומי לרשויות המקומיות וכדומה
( )
ראו משרד האוצר
,
תקציב המדינה לשנת 2006
,
פרק ו
–
התקציב הרב
"
שנתי
(.
משרד האוצר מציג את המעטפות כבסיס להכנת התקציב המפורט לשנה העוקבת
,
א אי לה מעמד מחייב ואי
בודקי בדיעבד
את מידת ההתאמה בינ ובי התקציבי המפורטי
.
בפועל
,
קיימות סטיות ניכרות
.
לדוגמא
,
בהצעת התקציב לשנת 2006
עמד חלק היחסי של
"
משרדי הממשלה
"
מס התקציב הרגיל על 7.15%
לעומת5.5%
בלבד בתכנו המעטפות שנער שנה קוד לכ
.
על
ההתייחסות
)
או חוסר ההתייחסות
(
למסגרת הרב
"
שנתית מעידה ג העובדה שמוקדשי לה במסמ התקציב שני עמודי בלבד
.
139 דו
"
ח ועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל
משנית
.
הטיה כזו
קשורה ג בכללי הנוקשי והמסורבלי של העברת יתרות בי שני
,
שה בלתי
נמנעי בשיטת תקציב חד
"
שנתית
.
בתהלי התקציב נהנה הדרג המנהלי מעוצמה גבוהה יחסית לעומת הדרג הפוליטי
.
יתרה מזאת
,
בתו
הדרג המנהלי העוצמה מרוכזת במשרד האוצר
,
בעוד שהמעורבות וההשפעה של משרדי
ממשלה
אחרי מוגבלת למדי139
.
מדי שנה פונה משרד האוצר למשרדי הממשלה ומבקש לקבל הצעות
ודרישות לקראת גיבוש התקציב לשנה הבאה
.
בפועל
,
מרבית משרדי הממשלה ממעטי להגיב
,
ולא
כל שכ
–
אינ משקיעי עבודה ומשאבי כדי להכי תוכנית תקציבית של ממש משלה
.
דפוסי
התנהגות אלו
משקפי חוסר אימו ביכולת להשפיע
,
ונוצר מעגל קסמי
:
חוסר אימו ביכולת
להשפיע גור לחוסר מעורבות
,
וחוסר מעורבות גור לריכוזיות גבוהה ולדומיננטיות של משרד
האוצר בתהלי התקציבי
.
ריכוזיות קיימת ג בדיוני הכנסת
.
בפועל
,
ועדת הכספי היא היחידה שדנה ומאשרת את התק
ציב
,
בעוד שועדות
"
נושאיות
"
" או
מקצועיות
" )
ועדת החינו
,
ועדת הרווחה וכדומה
(
אינ מעורבות כלל
באישורו
.
על פי מדד ריכוזיות בתהלי התקציבי שחישבו הבנק העולמי ו
"OECD" ל25 מדינות מפותחות
,
ישראל עומדת במקו השני
)8.3
לעומת5.6
בממוצע לכל המדינות במדג
( 140
.
בשל
הריכוזיות
,
למשרדי הממשלה שמכירי
,
מ הסת
,
את הצרכי התקציביי הנוגעי לתחו
אחריות טוב יותר
,
אי השפעה מספיקה על התקציב והרכבו
.
בה במידה
,
התשומות המקצועיות
שיכולי לתרו גורמי מתמחי
)
במשרדי הממשלה
(
או חברי כנסת שפעילות הפרלמנטארית
מתמקדת בתחומי מסוי
מי לא באות לביטוי בהכנת התקציב ואישורו
.
ריכוזיות גבוהה וחוסר גמישות מאפייני ג את ביצוע התקציב
.
כאמור
,
מבנה התקציב מבוסס על
פריטי
,
או תקנות
,
והעברות בי תקנות דורשות את אישור משרד האוצר
.
בנסיבות אלו
,
מספר
התקנות
–
או דרגת הפירוט
–
קובע את הגמישות של מ
שרדי ההוצאה בביצוע התקציב
.
בשני
האחרונות
,
מספר התקנות שמתפרסמות
)
לא כולל תקנות שאינ מתפרסמות בתקציב הביטחו
(
הוא
יותר מ
"8,000
,גדול בהרבה מהמקובל במדינות המערב
.
למשל
,
בהולנד ובדנמרק עומד מספר התקנות
139
שר האוצר לשעבר
,
אברה
)
בייגה
(
שוחט נת לכ ביטוי בדברי שאמר בכנס קיסריה בשנת 2005
" :
אני מכיר טוב את הפרוצדורות ואת
התרגילי ואי נעשה הדבר
...
האוצר הוא מאוד מאוד ריכוזי
,
הוא הגו% המחליט בא
ופ מעשי
.
דיוני הממשלה בדר כלל ה בשוליי
שבשוליי
,
בכנסת שוליי שבשוליי
...
עוד א% פע לא היה תקציב ששונה באופ אמיתי לא בממשלה ולא בכנסת
...
מה שבא ממשרד
האוצר
,
בידיעה ובדר כלל ג בהסכמה של ראש הממשלה
,
זה מה שמובא
,
וזה הגו% שמייצר והוא ג היצר של התקציב
" )
מצוטט אצל
אבי ב בסט ומומי דה
,
הצעות לרפורמה בתהלי התקצוב) המכו הישראלי לדמוקרטיה
, 2005
.(דעה דומה ביטא ג ח
"
כ חיי אורו
:
"
התהלי הזה
)
התקציב
(
מתנהל א ורק במשרד האוצר
,
לא בממשלה ולא בכנסת
.
על קצבאות הילדי לא היה דיו
,
על כמה קיצוצי
סוציאליי לא
היה דיו
" )
הרשות המבצעת
"
סמכויותיה
,
תפקידיה ועקרונות פעולתה
"
קבוצת דיו) המכו הישראלי לדמוקרטיה
, 2003
.(
140
המדד משק% את העוצמות היחסיות של משרד האוצר בתו הממשלה ושל הממשלה מול הכנסת בתהלי התקציבי
,
ומתחשב בנושאי
כגו
:
קיומ של כללי משא ומת בי משרד האוצר ו
בי משרדי ההוצאה
,
סמכויות הכרעה
,
מגבלות על חקיקה תקציבית
,
היק% ומהות
השינויי בהצעת התקציב שמוגשת לפרלמנט
,
גמישות בהעברות תקציביות ועוד
.
אבי ב בסט אבי ומומי דה
,
הצעות לרפורמה בתהלי
התקצוב ,
פרק1
) המכו הישראלי לדמוקרטיה
, 2005
.(
" דו
ח ועדת נשיא המדינה
לבחינת
מבנה הממשל
140
בתקציב המדינה על כ
"700 בלבד141
.
ריבוי התקנות לא רק מגביל
את גמישות הפעולה של משרדי
ההוצאה
,
אלא ג מהווה נטל מנהלי כבד על אג% התקציבי במשרד האוצר
.
במקו להקדיש זמ
לתכנו וניהול מדיניות תקציבית
,
נאלצי לטפל במספר גדול של בקשות להעברות תקציביות
.
חוק ההסדרי הנלווה לתקציב נועד לזרז חקיקה שדרושה
,
כביכול
,
על מנת לב
צע את התקציב
.
הולדתו בתוכנית הייצוב הכלכלית
)1985
(
,דהיינו בנסיבות של משבר
,
ואי לו מקבילה במדינות
מערביות אחרות
.
ע השני
,
השימוש בחוק ההסדרי התרחב
)42
סעיפי בשנת1986
,
169
סעיפי
בשנת 2003" ו69
סעיפי בשנת2005
(
,והוא משמש פלטפורמה נוחה לחקיקות הדרושות
ליישו
רפורמות מבניות במשק
,
שהקשר בינ ובי ביצוע התקציב רופ%
,
א בכלל
.
בדר זו
,
מופר מאז
הכוחות בי הכנסת ובי הממשלה
,
כפי מצא לנכו להעיר בג
"
צ בפסק די שנית בשנת 2004
:
"השימוש במנגנו החקיקה של חוק ההסדרי ודומיו
..
מעורר בעייתיות רבה מבחינת ההלי
הדמו
קרטי התקי
....
משמש את הממשלה כאמצעי להתגבר על מכשולי פרלמנטאריי
,
עלול לפגוע
באיזו הראוי
" עפ ,
י עקרו הפרדת הרשויות
,
בי הרשות המבצעת לרשות המחוקקת
"142
.
תקציב חד שנתי מכתיב לוח זמני קצר ודחוס להכנת התקציב ואישורו
,
ועקב כ התהלי לוקה
בשטחיות
.
התהלי מתחיל
בחודש מאי
,
ע פניית משרד האוצר למשרדי הממשלה בבקשה לקבל
הצעות לשינויי בתקציב של השנה הבאה
.
א כ
,
לרשות הכנת התקציב ואישורו עומדי
,
לכל
היותר
, 8"7
חודשי
.
ישיבת הממשלה הראשונה בקשר לתקציב מתקיימת בדר כלל בחודשי יולי
"
אוגוסט
,
והדיו המסכ נער כחודש לאחר
מכ
,
כדי שנית יהיה להניח את התקציב על שולח הכנסת
בסו% חודש אוקטובר
.
הכנסת נדרשת להשלי את דיוניה בתקציב בתו חודשיי
,
עד לשבוע האחרו
של חודש דצמבר
.
פרקי הזמ שעומדי לרשות כל אחד מהשלבי בתהלי ההכנה ואישור התקציב
אינ מאפשרי דיו יסודי
,
מקי% ומקצועי
בי משרד האוצר ובי משרדי ההוצאה
,
ברמת הממשלה
ובכנסת143
.
בשל לוח הזמני הקצר
,
ולא פחות מכ
–
בגלל המיקוח הפוליטי
,
לעתי קרובות התהלי לא
מסתיי במועד הנדרש
.
הממשלה מתחילה את שנת העבודה ללא תקציב מאושר
,
ופועלת ע מנות
תקציב חודשיות שנגזרות מהתקציב של השנה הק
ודמת
.
נוס% ללוח זמני קצר
,
השטחיות בתהלי התקציבי היא ג תולדה של החולשה המקצועית של
הכנסת
.
לרשות חברי הכנסת לא עומדי מרכזי מידע ומומחי שייעצו ויעזרו לה בניתוח הצעת
התקציב
,
ולעתי קרובות
–
או לגבי רוב הסעיפי בהצעת התקציב
–
ה קובעי עמדה ללא ידע
ומיד
ע מספיקי
.
141
אבי ב בסט ומומי
,
דה
,
הצעות לרפורמה בתהלי התקצוב ,
פרק7
) המכו הישראלי לדמוקרטיה
, 2005
.(
142אבי בן בסט ומומי דהן
,
הצעות לרפורמה בתהליך התקצוב ,
פרק2
) המכון הישראלי לדמוקרטיה
, 2005
.(
143
גלילי יהודית
,
מסמך רקע לדיון בנושא
:
ועדה פרלמנט
א
רית לענייני תקציב המדינה ואישור התקציב השנתי
בפרלמנט
- סקירה השוואתית ,
אוקטובר
2001
.
141 דו
"
ח ועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל
כיווני פעולה אפשריים
כיווני פעולה אפשריים
כיווני פעולה אפשריים
כיווני פעולה אפשריים
תוכנית רב
תוכנית רב
תוכנית רב
תוכנית רב----שנתית
שנתית
שנתית
שנתית
מדינות שונות
)
ראו בנספח 1
(
אמצו תוכנית תקציבית רב שנתית המציגה סדרי עדיפויות ארוכי טווח
ואומדני הוצאה בדרגות משתנות של פירוט לפרקי זמ שבי שלוש לעשר שני
.
ע זאת
,
א% מדינה לא
נוקטת פרשנות מחמירה
,
דהיינו לא
רואה בתקציב הרב שנתי מסגרת מחייבת144
,
וברוב המקרי
התקציבי השנתיי אכ סטו מהתוכניות התקציביות הרב שנתיות
,
לעתי
–
בשיעורי משמעותיי
.
הדבקות בתקציבי רב שנתיי
,
למרות הצור לערו בה שינויי והתאמות
,
מבטא את החשיבות
שמייחסי לתפקיד שה ממלאי כתוכנית מנ
חה לניהול התקציב לאור זמ
.
כדר ביניי
,
ייתכ שיש מקו לשקול חלוקה בתו תקציב המדינה בי סעיפי שנתיי
)
או דו
שנתיי
,
לפי המוצע בהמש
(
ובי סעיפי רב שנתיי
.
חלוקה כזו חופפת באופ חלקי את האבחנה בי
תקציב רגיל ובי תקציב פיתוח
,
א עיקרה איננו במיו הסעי
פי
,
אלא בהתייחסות אליה
.
סעיפי
רב שנתיי יתוקצבו מראש לתקופות ארוכות יותר
,
וייקבעו כללי מחמירי לגבי האפשרות לשנות
אות בי שני
.
בדר זו יובטח ביצוע יעיל יותר של פרויקטי מתמשכי
)
לרבות בתקציב הביטחו
(.
תקצוב תפוקות
תקצוב תפוקות
תקצוב תפוקות
תקצוב תפוקות
תקצוב תפוקות ממשי את קו המחשבה שמו
נח ביסוד ההצגה של
"
מעטפות
"
הנהוגה כבר כיו
.
הוא
מחייב את מתכנני התקציב לחשוב במונחי של יעדי שרוצי להשיג145
,
במקו במונחי של
תשומות ופעולות
,
ואישור התקציב ע
"
י הממשלה והכנסת משק% את סדר העדיפויות של הממשל
.
בנוס%
,
תקצוב תפוקות יוצק בסיס לבקרה תכנית
"
מהותית
)
להבדיל מבקרה חשבונאית
"
פיננסית
(
על
פעולות הממשלה
.
בשני הראשונות
,
הנהגת תקציב תפוקות יכולה להיעשות במקביל להכנת התקציב במתכונת
הקיימת
.
כמו כ
,
אי הכרח למיי מלכתחילה את כל הוצאות הממשלה לפי תפוקות
,
ונית להסתפק
"ב10"5 תפוקות עיקריות
.
ע זאת
,
במהל השני
יש להגדיל בהדרגה את מספר התפוקות
,
עד להצגת
החלק הארי של הוצאות הממשלה במתכונת של תקציב תפוקות
.
144
כל תוכנית לגבי הוצאות מסתמכת על תחזית הכנסות שמותנית
,
מצדה
,
בהתפתחויות המקרו כלכליות
.
היות שהתפתחויות מקרו
כלכליות סוטות לעתי קרובות מהתחזיות
,
לא נית להימנע מהתאמות בתוכניות ההוצאה
,
וממילא שאי מקו לגישה
"
מחמירה
"
ביחס
לתקציבי רב שנתיי
)
ראו ג אצל אבי ב בסט ומומי דה
,
הצעות לרפורמה בתהלי התקצוב ,
פרק5
) המכו הישראלי לדמוקרטיה
,
2005
.((
145
לדוגמא
,
בניו זילנד מוגדרת בתקציב תפוקה של
"
הפחתת רמת הפשיעה
" )http://www.treasury.govt.nz
.(
" דו
ח ועדת נשיא המדינה
לבחינת
מבנה הממשל
142
תקציב דו שנתי
תקציב דו שנתי
תקציב דו שנתי
תקציב דו שנתי
תקציב דו שנתי עשוי לענות על חלק גדול מהחסרונות של תקציב שנתי
,
ובה בעת הוא מהווה פשרה
מאוזנת בי היתרונות ובי החסרונות של תקציב רב שנתי
.
היתרונות
העיקריי של תקציב דו שנתי
באי לביטוי בנושאי הבאי
" :
תיקו מסוי של ההטיה המובנית להעדפת יעדי של טווח קצר
;
שיפור באיכות התקצוב
,
היות שלרשות הגורמי המעורבי בתהלי יעמדו פרקי זמ ארוכי יותר
לתכנו
,
בחינה ודיו
;
בשל המחזור התקציבי הארו יותר
,
המעורבו
ת של הכנסת תוכל להיות גדולה ומעמיקה יותר
,
ויחסי
הגומלי בי הרשות המחוקקת והמפקחת
)
הכנסת
(
ובי הרשות המבצעת
)
הממשלה
(
בכל הקשור
לתהלי התקציבי יהיו מאוזני יותר
;
הפחתה מסוימת של אי הוודאות לגבי פרויקטי מתמשכי
)
הקצבה במנות דו שנתיות במקו במנות
שנתיות
;(
ני
צול יעיל יותר של תקציבי כתוצאה מאפשרות לפרוס את הביצוע על פני שנתיי בצורה מתוכננת
מראש
,
והקטנת התמריצי לשימוש
"
מאול
"
מחשש להיווצרות יתרות שאינ ניתנות להעברה בי
שני
.
חסכו במשאבי מיקוח
)
אחת לשנתיי במקו מדי שנה
; (
בו בזמ
,
מעבר לתקציב דו שנתי איננו
פטור מקשיי
,
שיש לשקול אות מול היתרונות
,
מצד אחד
,
ולפתח דרכי לצמצ את השפעת
,
מצד אחר
" :
מטבע הדברי
,
תקציב דו שנתי כרו ברמת אי וודאות גדולה יותר
.
לשו אחר
,
כמות ההתפתחויות
הבלתי צפויות
)
או טעויות בחיזוי
(
בתחומי שוני עשויה להיות גדולה יותר
,
ולחייב ה
תאמות רבות
יותר בתכנו התקציבי המקורי
.
התפתחויות בלתי צפויות שמחייבות התאמות מתרחשות ג במהל
שנה אחת
,
וההבדל הוא
,
מעיקרו
,
כמותי ולא איכותי
.
כדי לשפר את היכולת להתמודד ע התפתחויות
בלתי צפויות יש להגדיל את הגמישות בניהול התקציב
.
דר אחת להגדיל את הגמישות ה
יא באמצעות
הגדלת הרזרבה הכללית והרזרבות בתקציבי המשרדי בתכנו המקורי
.
דר אחרת קשורה למבנה
התקציב
,
ובמיוחד למספר התקנות התקציביות
,
והיא נדונה בהמש
.
כהתגוננות מאי וודאות גדולה יותר
,
עשויה להיווצר נטייה להגדיל את היק% ההוצאות
)
ראו בנספח
' מס4
.(
בגלל טווח ה
זמ הארו יותר
,
הכנת תקציב דו שנתי עשויה להיות מורכבת יותר וכרוכה בעבודה
יסודית יותר
,
ולפיכ
–
יקרה יותר146
.כאמור
,
השיפור האיכותי בתהלי התקציבי הוא מיתרונות
השיטה
,
ויש לשקול עלות מול תועלת
.
146 Jameson Boex, Martinez-Vasquez Jorge, Mcnab Robert, Multi Year Budgeting- A review of international practices and
lessons for developing and transition economies (Georgia state university, 1999).
143 דו
"
ח ועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל
יכולה להישמע ג טענה כי תקציב דו שנתי איננו מתאי למשטר שמאופיי
בחילופי ממשלות
תכופי
.
חילופי ממשלות
,
ואפילו שינויי פרסונאליי
,
עשויי להיות מלווי בשינויי בסדר
העדיפויות
,
ותקציב לתקופה ארוכה יותר עלול להוות מכשול למימוש
.
חוסר היציבות של השלטו
בישראל בעשורי האחרוני הוא רעה חולה שיש לחפש דרכי לתקנה
,
ולא יהיה נכו
לגזור את
שיטת התקציב ממציאות שהכול מסכימי שאיננה רצויה
.
הגדלת המעורבות של משרדי הוצאה בתהליך התקציבי
הגדלת המעורבות של משרדי הוצאה בתהליך התקציבי
הגדלת המעורבות של משרדי הוצאה בתהליך התקציבי
הגדלת המעורבות של משרדי הוצאה בתהליך התקציבי
על מנת לשבור את מעגל הקסמי שתואר למעלה
,
יש להגדיר נוהל של חלוקת עבודה ושיתו% פעולה
בי משרדי ההוצאה ובי משרד האוצר בהכנת התקציב
.
הנוהל יקבע שלבי ולו
חות זמני מפורשי
,
ויותא לשונות שבי המשרדי
.
הנוהל יקבל תוק% של החלטת ממשלה
.
בי השאר
,
הנוהל יגדיר את התפקיד של משרדי ההוצאה ושל משרד האוצר במהל הדיוני בכנסת
.
למשל
,
הצגת התקציב המשרדי
,
או חלקי ממנו
,
לצור דיו בועדת הכספי ייעשה על ידי מנכ
ל "
המשרד ה
ממשלתי הרלוונטי
)
בנוכחות סג הממונה על התקציבי הנוגע לעניי
(.
העמקת המעורבות של משרדי ההוצאה בהכנת התקציב תתרו לאיכות המקצועית
,
ובנוס%
–
תגדיל
את האחריותיות של המשרדי לתקציבי וביצוע
.
צמצום מספר התקנות התקציביות
צמצום מספר התקנות התקציביות
צמצום מספר התקנות התקציביות
צמצום מספר התקנות התקציביות
המספר הגדול של תקנות תקציביות הוא גו
ר נוס% למעורבות הקטנה והאחריותיות נמוכה של
משרדי ההוצאה בתקציב
.
כמו כ
,
הוא מכתיב קשיחות בביצוע
,
שמובילה לעתי קרובות לאי יעילות
.
יש להפחית את מספר התקנות התקציביות למקובל במדינות מערביות אחרות
,
מאלפי למאות
.
הפחתת מספר התקנות צריכה להיעשות בשיתו% פעולה ב
י משרד ההוצאה ובי משרד האוצר
.
הקריטריוני המנחי לאיגוד סעיפי הוצאה למבנה חדש של תקנות צריכי להיגזר ממכלול
התפקידי של התקציב
,
ולא רק מדרישות של פיקוח תקציבי
.
בפרט
,
ה צריכי לשק% יעדי
ותפוקות
,
ולאפשר דרגת חופש גדולה יותר בי סוגי הוצאה שוני שמיועדי
להשגת
.
הגברת המעורבות של הכנסת בתהליך התקציבי
הגברת המעורבות של הכנסת בתהליך התקציבי
הגברת המעורבות של הכנסת בתהליך התקציבי
הגברת המעורבות של הכנסת בתהליך התקציבי
על מנת להגדיל את מעורבות הכנסת בתהלי התקציבי ולחזק את השפעתה
,
או כדי להביא ליתר
איזו בי הרשות המחוקקת והמפקחת ובי הרשות המבצעת בתהלי
,
נוס% על התארכות תקופת
הדיוני
)
ע המעבר לתקציב דו שנתי
, (
יש לפצל את
הדיוני בי ועדות שונות
,
וכ
–
לחזק את
היכולות המקצועיות של הכנסת בנושאי המרכזיי הקשורי לתקציב
.
" דו
ח ועדת נשיא המדינה
לבחינת
מבנה הממשל
144
בפרט
,
ועדות נושאיות
)
ועדת החינו
,
ועדת העבודה והרווחה וכדומה
(
תבחנה היבטי מקצועיי
הקשורי לתקציבי בתחומי פעילות
,
וסיכומיה יהיו בבחינת תשומות לדיוני וע
דת הכספי
,
שתמשי לרכז את הטיפול בהיבטי המקרו כלכליי ובמסגרת הכוללת של תקציב המדינה ותהווה
"
תחנה אחרונה
"
לפני העלאת הצעת התקציב לאישור מליאת הכנסת
.
כמו כ
,
יש להגדיל את הצוותי המקצועיי שמסייעי לחברי הכנסת בעבודה הקשורה לתקציב
המדינה
.
צוותי אלו
,
שי
כולי לכלול עובדי קבועי ויועצי חיצוניי
,
יספקו לחברי הכנסת מידע
ונתוני בלתי תלויי במשרדי הממשלה
,
ויאפשרו לה להתעמק ולהערי את הצעת התקציב של
הממשלה
.
145 דו
"
ח ועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל
נספח
נספח
נספח
נספח 1111
: : : :
תקציב רב שנתי
תקציב רב שנתי
תקציב רב שנתי
תקציב רב שנתי
––––
מדינות שונות
מדינות שונות
מדינות שונות
מדינות שונות
ניו זילנד
מסגרת תקציב לחמש שני
,
מגדירה יעדי ומציגה אומדני
הוצאה שנדרשי להשגת היעדי
.
בכל
שנה
,
יש התייחסות כתובה ברורה לשינויי שנעשו באומדני המוקדמי לאותה שנה147
.
בריטניה
מסגרת תקציב שמגדירה יעדי רב שנתיי
.
בהצגת אומדני ההוצאה נהוגה חלוקה
:
לחלק גדול של
הסעיפי מוצגי אומדני לשלוש שני
,
ולחלק אחר
–
אומדני לשנ
ה אחת
.
קיי נספח לתקציב
המתווה תכנו ותחזית לטווח ארו
)30 שנה
(148
.
קנדה
תקצוב לפי יעדי
)
לדוגמא
,
השקעה ברעיונות ובהתקדמות טכנולוגית
(
לחמש שני
.
בחלק מהתחומי
נכללי אומדני תקציביי לטווחי ארוכי יותר
)
לדוגמא
"ל ,
הבטחת היסודות החברתיי של
קנדה
"
מוקצה תקציב
של 41.3
מיליארד דולר קנדי לתקופה של עשר שני
(149
.
שבדיה
תקציב לשלוש שני
,
מחולק עפ
"
י יעדי
)
גלובליזציה
,
פיתוח אזורי וכדומה
(.
ישנה תקרת הוצאות
כוללת לשלוש שני לסעיפי התקציב השוני150
.
בלגיה
תוכנית תקציב תלת שנתית
,
מחולקת בעיקר ליעדי
,
ובמידה מסוימת ג לפי מ
שרדי151
.
אירלנד
תקציב לשלוש שני
,
מכוו יעדי
)
לדוגמא
,
השגת שוויו חברתי והזדמנויות שוות לכל
(.
במקרי
מסוימי התקציב כולל אומדני לתקופות ארוכות יותר משלוש שני
)
למשל
,
בתקציב לשנת 2005
נכלל פרויקט לקידו ההו האנושי ע הקצבות לחמש שני ותוכניות פיתוח לאומי
ע הקצבות
לשמונה שני152
.
גרמניה
147
הנתוני לקוחי מתו אתר
משרד האוצר הניו
"
זילנדי
:
nz
.
govt
.
treasury
.
www
://
http
148
הנתוני לקוחי מתו אתר משרד האוצר הבריטי
:
uk
.
gov
.
treasury
-
hm
.
www
://
http
149
הנתוני לקוחי מתו אתר משרד האוצר הקנדי
:
ca
.
gc
.
fin
.
www
://
http
150
הנתוני לקוחי מתו אתר משרד האוצר השבדי
:
se
.
gov
.
sweden
.
www
://
http
151
הנתוני לקוחי מתו אתר משרד האוצר השבדי
:
interthes
/
be
.
fgov
.
treasury
://
http
152
הנתוני לקוחי מתו אתר משרד האוצר האירי
:
ie
.
gov
.
finance
.
www
://
http
" דו
ח ועדת נשיא המדינה
לבחינת
מבנה הממשל
146
תקציב לשלוש שני
,
מציב יעדי ארוכי טווח ורפורמות מבניות עתידיות
,
בעיקר בתחו התעסוקה
,
הפנסיה והבריאות153
.
נספח
נספח
נספח
נספח 2222
: : : :תהליך התקצוב בניו זילנד
תהליך התקצוב בניו זילנד
תהליך התקצוב בניו זילנד
תהליך התקצוב בניו זילנד
תהלי התקצוב בניו זילנד מתבצע תו ביזור ובמסגרת זמ ארוכה יחסית
" :
הכנת התקציב מתחילה
באישור האסטרטגיה והתהלי התקציבי ע
"
י הממשלה
,
ומסגרת ראשונה
מתפרסמת לא יאוחר מה
"31
במר
;
בשלב הבא נבח התקציב ע
"
י ועדה מיוחדת של בית הנבחרי
) FEC- Finance and Expenditure
Committee
(
ועולה לדיו במליאת בית הנבחרי
;
בעקבות הדיו
,
התקציב חוזר לממשלה להכנה מפ
ורטת
,
ומוצג לפרלמנט ע
"
י שר האוצר
,
ביחד ע
המסגרת הרב
"
שנתית
,
לא יאוחר מ
"31 ביולי
;
בחודשיי הבאי נדו התקציב בועדות פרלמנטאריות שונות
,
ובסו% חודש ספטמבר חוזר למליאה
לאישור סופי
;
האישור הסופי מתקבל לא יאוחר מסו% השנה הפיסקאלית
)
בשנה האחרונה האישור הרשמי הסו
פי
התקבל ב
"9
לדצמבר2005
(
154
.
א כ
,
לרשות הפרלמנט עומדת מסגרת זמ שמאפשרת מעורבות גדולה בתהלי התקציבי
.
הדיוני
בפרלמנט מתנהלי במספר ועדות155
,
ונעזרי בצוותי מקצועיי שבוחני ומנתחי את הצעת
התקציב של הממשלה
.
153
הנתונים לקוחים מתוך אתר משרד האוצר הגרמני
:
de
.
bundesfinanzministerium
.
www
://
ttp
154
משרד האוצר הניו
"
זילנדי nz
.
govt
.
treasury
.
www
155
פיצול הדיוני בפרלמנט בי מספר ועדות מקובל במדינות רבות
.
בבריטניה ובשבדיה
,
למשל
,
עוסקות בנושאי תקציב 13
ועדות
פרלמנטאריות
,
ובגרמניה
–23 ועדות
.
גלילי יהודית
,
מסמ רקע לדיו בנושא
:
ועדה פרלמנטארית לענייני תקציב המדינה ו
אישור התקציב
השנתי בפרלמנט
"
סקירה השוואתית אוקטובר2001
147 דו
"
ח ועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל
נספח
נספח
נספח
נספח 3333
: : : :חילופי שלטון והשפעתם על התקציב
חילופי שלטון והשפעתם על התקציב
חילופי שלטון והשפעתם על התקציב
חילופי שלטון והשפעתם על התקציב---- מקר
מקר
מקר
מקר
ה דנמרק
ה דנמרק
ה דנמרק
ה דנמרק
בבחירות שנערכו בדנמרק בסו% שנת 2001
עלתה לשלטו
,
לראשונה
,
מפלגת הליברלי
,
לאחר שלטו
רצו% של המפלגה הסוציאל
"
דמוקרטית מאז שנות העשרי של המאה ה
"20
.
בעקבות חילופי השלטו
,
בהצעת התקציב שהוגשה באוגוסט 2002 נאמר
" :
"With the budget proposal for 2003 the Liberal/Conservative government continues its
efforts towards changing the prioritization of public sector expenditures. The main goal is
to reallocate resources from administrative affairs to central welfare areas. Redeployment
is taking place within the framework of the tax freeze."156
אכ
,
בתקציב הרב
"
שנתי של שנת 2004 באו לידי ביטוי שינויי בסדרי העדיפויות
.
במיוחד
,
חלה ירידה
משמעותית בהוצאות הביטחו
,
תו ציו מפורש שמדובר בסדר עדיפויות חדש של הממשלה
.
א כ
,
תקציבי רב שנתיי אינ מהווי ככלל מכשול לשינוי סדר העדיפויות בנסיבות של חילופי ש
לטו
.
156
Denmark budget outlook, Aug. 2002
.
" דו
ח ועדת נשיא המדינה
לבחינת
מבנה הממשל
148
נספח
נספח
נספח
נספח 4444
: : : :
תקציב דו שנתי
תקציב דו שנתי
תקציב דו שנתי
תקציב דו שנתי
––––
בחינה אקונומטרית
בחינה אקונומטרית
בחינה אקונומטרית
בחינה אקונומטרית
וורניק
)Warnick
(
157 בוחנת בשיטות אקונומטריות את השפעת המעבר מתקציב חד
"
שנתי לתקציב
" דו
שנתי במדינות
)States
(שונות בארה
. ב"
הנתוני
,
כפשוט
,
נתנו מקו לשער כי במדינות ע
תקציב דו שנתי היק% ההוצאות הציבוריות
גדול יותר
.
המבחני האקונומטריי היו פחות חד
"
משמעיי
" :
במודל רגרסיה פשוט לא נמצאה השפעה מובהקת לטווח הזמ של התקציב
)
חד שנתי או דו שנתי
(
על
השינוי בהיק% ההוצאות
;
במודל רגרסיה מורכב
)2SLS
(
שמנטרל השפעות גומלי בי משתני נמצא אישור להשערה כי
בתקציב דו שנת
י היק% ההוצאות הציבוריות עשוי להיות גדול יותר
;
בניתוח אחר
)Chi-test
(נמצא כי במדינות ע תקציב חד
"
שנתי התגובה לשינויי ברצונות הבוחר
נוטה להיות גדולה יותר
,
וההשפעה של קבוצות אינטרס
,
למשל האוכלוסייה המבוגרת
,
נוטה להיות
קטנה יותר
.
וורניק מסבירה את התוצאה בכ
שתקציב דו
"
שנתי מעודד פעילות אינטנסיבית יותר של
קבוצות אינטרס בתהלי התקצוב היות שהדברי נקבעי לפרק זמ ארו יותר
)
בהשוואה לתקציב
חד שנתי
;(
אפילו א מפרשי את הממצאי כמעידי על נטייה להגדיל את ההוצאות הציבוריות בשיטה של
תקציב דו שנתי
,
אי לראות בכ
לד ,
עת החוקרת
" ,
בזבזנות
".
תקציב דו שנתי עשוי לגרו להגדלת
ההוצאות הציבוריות משתי סיבות עיקריות
:
האחת
,
קובעי המדיניות מרגישי מחויבות להעניק
לתושבי היצע גדול יותר של תוכניות
,
מיזמי ושירותי מאשר בתקציב חד שנתי
;
והשנייה
,
בשל
יכולת התאמה מוגבלת לשינויי שעשויי
להתרחש
,
אי הוודאות בתקציב דו שנתי גדולה יותר
,
וגורמת להקצבות גדולות יותר שיאפשרו התמודדות ע צרכי בלתי צפויי
.
החוקרת מציינת ג שהממצאי מתייחסי למדינות בארה
, ב"
וההתנהגות עשויה להיות שונה
כשמדובר במדינות עצמאיות
,
לא במסגרת פדראלית
.
157 Warnick C. Ashlie, "The impact of shifting from an annual federal budget cycle to a biennial budget cycle: A look at
the states and the implications for congress", (2004, Virginia)
149 דו
"
ח ועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל
נושא מס
נושא מס
נושא מס
נושא מס
' ' ' ' 2222::::
הההה
תאמת מבנה משרדי הממשלה להתמודדות עם סוגיות שוטפות
תאמת מבנה משרדי הממשלה להתמודדות עם סוגיות שוטפות
תאמת מבנה משרדי הממשלה להתמודדות עם סוגיות שוטפות
תאמת מבנה משרדי הממשלה להתמודדות עם סוגיות שוטפות
ועתידיות בתחום הכלכלי
ועתידיות בתחום הכלכלי
ועתידיות בתחום הכלכלי
ועתידיות בתחום הכלכלי----חברתי
חברתי
חברתי
חברתי158
158
158
158
)מסמך רקע
,
אוגוסט 2006
(
רקע
רקע
רקע
רקע
מבנה משרדי הממשלה וחלוקת העבודה בתו הממשלה התגבשו
,
ברוב
,
בשנות החמישי של המאה
ה "20
,ויש ספק א ה עוני על הצרכי המעודכני והצפויי בעתיד
.
וע
דת המשנה בחרה לעסוק בסוגיה בשל הקשר המוב בי מבנה ארגוני ובי יכולתו של הממשל למלא
את תפקידיו ביעילות
,
ולא פחות חשוב
–
מתו הערכה כי התאמות במבנה משרדי הממשלה תתרומנה
לאיכות הדמוקרטית של הממשל
.
בפרט
" :
חלוקת עבודה ברורה בתו הממשלה תגדיל את השקיפות והאחר
יותיות בפעולות הממשל
;
יצירת כתובות ברורות לטיפול בנושאי ו
/
או במגזרי משק וחברה תשפר את יחסי הגומלי השוטפי
ותפחית את הניכור בי הממשל ובי האזרחי
.
גודל הממשלה
גודל הממשלה
גודל הממשלה
גודל הממשלה
––––
סקירה היסטורית קצרה
סקירה היסטורית קצרה
סקירה היסטורית קצרה
סקירה היסטורית קצרה
לוח מס
' 1 מציג אבני דר עיקריות בהתפתחות מספר המשרדי והשרי בממשלות
ישראל
.
בעקבות
גידול רצו% נקבע בחוק יסוד הממשלה מתחילת שנות ה
"90
) חוק ה
"
בחירה הישירה
, "(
בסעי% 33
) , (א
" כי
מספר חברי הממשלה
,
לרבות ראש הממשלה
,
לא יעלה על שמונה
"
עשר
...".
ממשלת נתניהו הייתה
הראשונה
)
ובדיעבד ג האחרונה
(
שפעלה לפי המגבלה
;
לאחר הבחירות בשנת 1999
יז ראש
הממשלה הנבחר
,
אהוד ברק
,
את ביטולה
.
בשנת 2003
,
בעקבות המלצות
"
הוועדה לשינויי במבנה
הממשלה
" )
להל
"
ועדת יצחקי
, "(
שוב הוחלט לצמצ את מספר משרדי הממשלה ל
"18
,
וכ
–
להגביל
את מספר סגני השרי לארבעה בלבד159
.
הממשלה המכהנת כיו מציבה את ישראל בראש המדינו
ת המפותחות בעול עפ
"
י מספר התושבי
)
הקט
(
בממוצע לשר בממשלה
.
ארה
, ב"
למשל
,
מתנהלת ע 15
שרי
,
ומספר משרדי הממשלה שווה
למספר השרי
)
ראו נספח מס
' 1
(
– " כ20 מיליו תושבי לכל שר
.
ברוסיה מכהני 16
שרי
" כ –9
158
למסמ הרקע תרמו במיוחד חברי הועדה ד
"
ר תמר אלמור
,
יהודה עירוני
,
אברה נת# וג
'
מאל מג
'
אדלה
.
תודה מיוחדת לגב
'
דבורה ליידנר
,
מהספרייה למדעי החברה באוניברסיטת תל
אביב
,
על הייעו, והסיוע באיסו+ המידע
.
159
המכו# הישראלי לדמוקרטיה
. "
ממשל קט#
וחכ
?
צמצו מספר משרדי ממשלה
, "
פרלמנט ,
#גיליו36
,
,מר2003
.
" דו
ח ועדת נשיא המדינה
לבחינת
מבנה הממשל
150
מיליו תושבי לשר
.
בי המדינות המתועשות רק ב
"4 מדינו
ת גדול מספר השרי מזה שבישראל
:
צרפת
)32
שרי
, (
דרו
"
אפריקה
,
אוסטרליה וסי
)28 שרי כל אחת
(160
.
לוח מס
' 1
גודל הממשלה
"
אבני דר
התקופה
מספר משרדי
מספר שרי
הערות
העשור הראשו
17"16
קט ממספר
המשרדי
נטייה למסור לשר אחד אחריות על יותר
ממשרד אחד
שנות ה
" 60 וה
"70
20"19
גדול ממספר
המשרדי
בממשלות האחדות הלאומית של אשכול
ומאיר כיהנו 22
שרי
אמצע שנות ה
"80
25
ממשלת האחדות הלאומית שמיר
"
פרס
תחילת שנות ה
"90
23
26
אמצע שנות ה
"90
18
ממשלת נתניהו
סו% שנות ה
"90
23
24
ממשלת ברק
תחילת שנות
האלפיי
23
30
ממשלת ש
רו
כיו
19
27
ממשלת אולמרט
)
כולל 4 שרי בלי
"
תיק
–
ראו בנספח 2(
ישראל בולטת לא רק בגודל הממשלה
,
אלא ג בתכיפות השינויי במבנה משרדי הממשלה
–
הוספת
משרדי חדשי
,
פיצול של אחדי וביטול של אחרי
.
בעיות
בעיות
בעיות
בעיות
היבטים ניהוליים
היבטים ניהוליים
היבטים ניהוליים
היבטים ניהוליים
המבנה הנוכחי איננו מבטיח ראייה
כוללת ורב
"
ממדית בקביעת היעדי והמדיניות
,
וה נשלטי ע
י "
גישה דפרטמנטלית וסקטוריאלית
.
המבנה הנוכחי איננו מבטיח תיאו
,
וממילא ג לא עקיבות ואפקטיביות בהשגת מטרות
.
בהיעדר
מנגנוני תיאו אחרי
,
משרד האוצר שולט באופ בלעדי בהקצאת משאבי
)
תקני כוח אד ותקציב
(,
תו אנומליה
–
בעלי הסמכות בפועל
)"
נערי האוצר
"(
אינ הנושאי באחריות
)
השרי והמנכ
"
לי
של המשרדי השוני
(.
160
ליאור
גד ,
. "
מספר השרי בישראל
:
כמו בסי הענקית
, "
ידיעות אחרונות ,
26
באפריל2006
,עמ
' 6
.
151 דו
"
ח ועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל
במבנה הנוכחי חסרה בקרה ניהולית
)
להבדיל מביקורת
(
מרכזית על עבודת המשרדי שתשווה בי
תוכניות עבודה מוגדרות מראש ובי הביצוע
,
תנתח סטיות ותבח את הסיבו
ת להיווצרות
.
המבנה הנוכחי מאופיי בחלוקת אחריות וחלוקת עבודה לא יעילי בי הממשלה המרכזית
,
רשויות
מקומיות וארגוני לא
"
ממשלתיי
)NGOs
.(ביטוי אחד לכ הוא הריבוי של משרדי ממשלה
;
ביטוי
אחר
"
ריכוזיות ועומס יתר על הממשלה המרכזית
.
ככלל
,
העצמאות התפקודית של ה
מחוזות
הגיאוגרפיי מוגבלת
,
וה אינ ממלאי בפועל תפקיד של מרכזי אזוריי לאספקת שירותי
שעשויי להקל את העומס המוטל על מערכות הממשל המרכזי והמוניציפאלי
.
היבטים מבניים
היבטים מבניים
היבטים מבניים
היבטים מבניים
מבנה משרדי הממשלה שעוסקי בתחו הכלכלי
"
חברתי מבוסס על חלוקה ענפית
)
חקלאות
,
תעשייה
,
תייר
ות
,
שיכו וכו
( '
שאיננה משקפת את החשיבות הכלכלית היחסית העכשווית של הענפי
.
החלוקה
נקבעה ביסודה בשנות החמישי של המאה ה
"20
,
וא חלו שינויי
–
ה נבעו ברוב מדרישות
ושיקולי פוליטיי
"
קואליציוניי
)
לדוגמא
,
המשרד לפיתוח אזורי
,
או בגלגולו החדש
–
המשרד
לפיתוח הנ
גב והגליל
(.
מתו כ
,
המבנה הקיי מייחס חשיבות לאינטרסי כלכליי וחברתיי
מסוימי ומתעל מאחרי
,
לאו דווקא על
"
פי סדר עדיפויות לאומי רצוי
.
במבנה הקיי אי מענה מניח את הדעת לסוגיות
"
רוחב
"
חשובות
,
כלומר נושאי שמשלבי היבטי
הנכללי בתחומי אחריות של משרדי מ
משלה שוני
.
להל כמה דוגמאות בולטות
" :
השתלבות בכלכלה העולמית
)
גלובליזציה
(:
שיתופי פעולה כלכליי בענפי משק שוני
,
סוגיות מיסוי
,
תקינה
,
עובדי זרי ועוד161
.
השתלבות בכלכלה האזורית
:
יחסי גומלי כלכליי בי ישראל ובי המדינות השכנות
,
שילוב
תשתיות
,
סוגיית המי
,
עובדי משטחי הרשות הפלסטינית בישראל ועוד
.
פיתוח כלכלי
"
חברתי של הנגב והגליל
.
מגזר העסקי הקטני והבינוניי
)
עקב
י "
(:
עקב
"
י מהווי מנוע צמיחה חשוב בכלכלה מודרנית
,
ומשקל היחסי בתפוקה ובתעסוקה הול וגדל
.
בישראל ה מהווי כ
"98%
מכלל העסקי
,
ועובדי
בה כ
"62%
מכלל המועסקי
.
בנוס%
,
ה יוצרי אפשרויות להעצמה של אוכלוסיות שמתקשות
להתקד בארגוני מבוססי
)
תעסוקת נשי מהבית
,
יזמויות של עולי חדשי וכדומה
(.
למרות
החשיבות הגדולה
,
הטיפול הממשלתי בעקב
"
י מפוצל בי משרדי ממשלה שוני
,
לעתי קרובות
–
161
בגרמניה
,
למשל
,
קיים משרד מיוחד לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח שעוסק גם בגלובליזציה והשלכותיה
-
http://www.bmz.de/en/issues/Globalisation/index.html
" דו
ח ועדת נשיא המדינה
לבחינת
מבנה הממשל
152
בצד הטיפול בארגוני
גדולי יותר
,
ללא ראייה מרכזית
,
ידע והתמחות ותשומת הלב
הראויה162
,
163
.
המגזר השלישי
:
בעשורי האחרוני הול וגדל התפקיד שממלא המגזר השלישי
)
מלכ
"
רי וארגוני
" לא
ממשלתיי שוני
(
באספקת שירותי כלכליי וחברתיי
,
כחלק ממגמה של הפחתת מעורבות
הממשלה ותהליכי של הפרטה
.
העברת תפקידי למגזר השלישי מחייבת היערכות מתאימה של
הממשלה כדי להבטיח היבטי שוני של צדק חברתי והתחלקות
,
ובכלל זה קביעת מדיניות
, על "
רגולציה
,
הסדרי מימו ועוד
.
האוכלוסייה המבוגרת
:
התארכות תוחלת החיי והזדקנות האוכלוסייה מחייבי מת מענה לצרכי
המיוחדי של
האוכלוסייה המבוגרת
)
הבטחת הכנסה
,
תרופות וטיפולי רפואיי
,
תחבורה
,
עיסוקי
לשעות פנאי ועוד
(.
הוכחה למחדלי הממשלה ולחוסר שביעות הרצו של הציבור בתחו זה באה
לביטוי במספר הגדול של מצביעי למפלגת הגמלאי בבחירות האחרונות
)
מרס 2006
(
164
.
המגזר הערבי
:
המשקל היחס
י ההול וגדל באוכלוסייה
,
בעיות מיוחדות שקשורות במאפייני סוציו
"
כלכליי ותרבותיי ספציפיי
,
ולא פחות חשוב
–
הרגישות הגבוהה לקיפוח שמתפתחת מטבע
הדברי בקרב מיעוט לאומי
,
מחייבי היערכות ממשלתית מיוחדת לטיפול במגזר הערבי165
,
166
.
חסרונ של משרדי שמתאימי לטפל בס
וגיות
"
רוחב
"
אקטואליות
,
ובמיוחד
–
היעדר ידע מקצועי
ומומחיות במשרדי הקיימי
,
הביא ליצירת גופי ביניי במתכונות שונות
.
גופי אלו
–
דוגמת
הרשות לעסקי קטני ובינוניי במשרד התעשייה
,
עמותות שונות במשרד הרווחה ועוד
–
מגביהי
את הפירמידה
,
ויוצרי
"
ניתוק מהשטח
; "
בי השאר
,
סכומי גדולי מוקצי להוצאות מטה ואינ
"
מגיעי ליעד
"167
,
168
.
בה במידה שחסרי משרדי ממשלתיי לטיפול בסוגיות
"
רוחב
"
חשובות
,
משרדי קיימי הפכו ע
הזמ והשתנות הצרכי לפחות נחוצי במתכונת ההיסטורית
)
למשל
,
משרד התעשייה או משרד
הקליטה
(.
יתר על כ
הש ,
תנות הצרכי ללא שינוי מבני במקביל דחפו משרדי ממשלה
)
חסרי תעסוקה
(
162
אלמור
" . מר ת ,
עסקים יזמיים
:
מנוע לצמיחה מדינית
. "
נייר עבור הועדה הציבו
רי
ת לבחינת מבנה הממשל בישראל
,
דצמבר 2005
.
163
הבעייתיות של הטיפול הממשלתי בעקב
"
ים הומחשה במלוא החריפות במהלך מלחמת לבנון השנייה
.
164
השר לענייני גמלא
י במשרד ראש הממשלה שמונה בעקבות הבחירות איננו יכול להיחשב כפתרו מניח את הדעת
)
ראו למשל מועל
,
מזל
"
שלושה חודשי אחרי ההישג בבחירות
,
המשרד לענייני גמלאי לא הוק
, "
האר ,
10
ביולי2006
,' עמ8
.(
165
בגלל הנסיבות המיוחדות
,
העתקת תוכניות שהצליחו במגזר היהודי לא
תמיד ישימה
.
לדוגמא
,
המרכז לטיפוח יזמות רש הישגי לא
מבוטלי
)
במיוחד
,
בהרחבת פעילות כלכלית של נשי
, (
וע זאת
,
בהשוואה למרכזי דומי במגזר היהודי
,
הוא סובל מחוסר שותפי
למימו פעילויות
)
מרכזי במגזר היהודי נהני
,
בדר
"
כלל
,
מתמיכה וסיוע של גופי כמו הסוכנות
היהודית
,
קהילות וקרנות יהודיות
מחו
"
ל ועוד
(.
166
חבר הועדה מג
'
דאלה ג
'
מאל מציע להקי רשות לפיתוח הישוב הערבי
.
לפי ההצעה
,
יוק
מער מתוא של צוותי שיורכב מנציגי
משרדי
ממשלתיי
,
נציגי הציבור הערבי
,
מומחי
ל
תחו ונציגי
של
ארגוני החברה האזרחית
.
הצוותי ימפו את
הצרכי והבעיות
,
ימליצו על פתרונות
,
יכינו תוכניות עבודה שנתיות בכל
תחו
ויעקבו אחר הביצוע
.
התחומי העיקריי שבה נדרשת פעולה של
הרשות כוללי
:
תשתיות פיסיות
,
תכנו וקרקע
,
שלטו מקומי
,
השקעות הו
,
רווחה ותעסוקה
,
חינו ושפה ערבית
,
תחבורה ושיכו
.
הרשות תפעל בא
מצעות ועדות משותפות ע
רשויות מקומיות ערביות
.
בי השאר
,
הועדות יסייעו לרשויות
לקלוט את התקציבי
שיוקצו למגזר ע
"
י יישו
תכניות הבראה הוגנות
,
הדרכה וקשר צמוד ע משרדי הממשלה
)
' מג
אדלה
'ג ,
מאל
. "
הקמת רשות לפיתוח
היישוב העברי
.
נייר המוגש לועדת נשיא המדינה לבחינת
מבנה הממשל בישראל
. 27
בפברואר2006
.(
167
לדוגמא
,
מתו תקציב הרשות לעסקי קטני ובינוניי בס 18
מיליו
;
רק 4
מיליו
;
מגיעי למטי
) "
מרכזי טיפוח יזמות הפועלי
מול יזמי ועסקי בשטח
(.
היתרה נטמעת במנגנו מטה מנופח ובפרויקטי שיוז המטה
,
רוב עתירי עלות ותוע
לת מוטלת בספק
)
למשל
" אי " ,
לרנינג
"(.
168
עירוני יהודה
. "
השלמות והערות לישיבת הוועדה מיו 24.1.06
."נייר המוגש לועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל בישראל
. 25
בינואר2006
.
153 דו
"
ח ועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל
לפעול בנישות לא רצויות
)
למשל
,
מנהל התכנו במשרד הפני בוח כיצד להשתלב בשיקו מרכזי
ערי וקהילות למרות שמשרד השיכו כבר פועל בתחו זה
(.
במבנה הקיי יש כפילויות שגורמות לבזבוז משאבי
,
וחמור
מכ
–
פוגעות באפקטיביות של פעולות
הממשלה
.
לדוגמא
,
במאבק בתאונות דרכי מטפלי משרד התחבורה
,
משרד התשתיות
,
משרד
ביטחו פני ועוד
,
מבלי שנקבע משרד מוביל ותו מאבקי כוח בי הגופי השוני
.
כדי לצמצ
כפילויות המליצה
"
ועדת יצחקי
"
על איחוד שירותי החירו בכפו% למשר
ד לביטחו פני
,
איחוד
הגביה של ביטוח לאומי ומס הכנסה
,
העברת מנהל התכנו למשרד ראש הממשלה
,
איחוד נציבות
שירות המדינה ואג% השכר באוצר והעברת שיקו שכונות חברתי למשרד הרווחה169
.
בדיקה ע
משרד ראש
"
הממשלה העלתה כי ההמלצות לא יושמו170
.
169
יצחקי
,
אביגדור
.
המלצות הועדה הבינמשרדית לעניי# ייעול המגזר הממשלתי .
מוגש לראש הממשלה
ולסג# ראש הממשלה ושר האוצר
.
ירושלי
, 23
בדצמבר2002
,' עמ2.
170
#ראיו# טלפוני ע מר גבי גול
,
משרד ראש
הממשלה
,
ירושלי
, 16.2.06
.
" דו
ח ועדת נשיא המדינה
לבחינת
מבנה הממשל
154
מבט השוואתי
מבט השוואתי
מבט השוואתי
מבט השוואתי
ל
עיתי קרובות נוצר רוש ששינויי תכופי במספר השרי או במספר המשרדי ה תופעה
ישראלית ייחודית שמוכתבת על
"
ידי משטר פרלמנטארי רב
"
מפלגתי ואילוצי קואליציוניי
.
השוואה
ע סוגי משטר ותצורות ממשל אחרות מלמדת ששינויי חלי מעת לעת ג במקומות אחרי
.
למשל
,
בארה
"
ב בע
לת משטר נשיאותי
,
בתו עשור נוספו שני משרדי ממשלתיי
:
המשרד לענייני
יוצאי צבא בשלהי הממשל של רייג והמשרד לביטחו המולדת בעקבות התקפות הטרור בספטמבר
2001
171
.
ככלל
,
במשטרי פרלמנטאריי ע ממשלה קואליציונית רב
"
מפלגתית
,
כמו בישראל
,
צפוי שיהיו
משרדי רבי יותר
ושינויי תכופי יותר בגודל הממשלה מאשר במדינות הנשלטות על ידי ממשלת
רוב של מפלגה אחת
.
שוב
,
הממצאי אינ תומכי בהשערה
.
בקנדה
,
לדוגמא
,
מכהנת בדר כלל
ממשלה של מפלגה אחת בעלת רוב פרלמנטאר
, י
ואעפ
"
כ מספר חברי הממשלה נע
,
מאז 1980
,
בתחו
שבי 22" ל30
שרי
.
באוס
טרליה
,
שג בה אי אילוצי קואליציוניי משמעותיי
,
מספר חברי
הממשלה נע
,
מאז 1980
,
בתחו שבי13" ל20
שרי
.
בניו זילנד
,
עד 1996
נהגה שיטת בחירות רובית
שהביאה למערכת דו
"
מפלגתית ולממשלות של מפלגה יחידה
,
בעלת רוב פרלמנטארי
,
ע 23"18
שרי
.
"ב1996 יושמה לראשונה ש
יטת בחירות חדשה ויחסית
,
בעקבותיה נוצרה מערכת רב
"
מפלגתית וצור
בממשלות קואליציוניות
,
וע זאת מספר משרדי הממשלה והשרי לא השתנה
.
לבסו%
,
הניסיו של משטרי פרלמנטאריי
ע ממשלות קואליציוניות לא תומ
,
ככלל
,
בקיומו של
קשר בי סוג הממשלה ומספר המפלגות שמרכיבות
אותה לבי גודלה ושינויי תכופי בגודלה
.
בהולנד
,
למשל
,
גודל הממשלה יציב למרות הקואליציות
:
מאז 1959
,
מספר השרי לא עלה על16
,
ולעתי היה קט מ
"13
.הוא הדי באירלנד
:
מאז 1961
,
מספר השרי עומד על15
,ללא שינוי172
.
171
Department of Homeland Security
הגנה על גבולות וביטחו# המדינה
,
טרור
,
הגירה
,
מדע
,
טכנולוגיה וניתוח מידע
–
הכל למטרות
המלחמה בט
. רור
172
המכו# הישראלי לדמוקרטיה
. "
ממשל קט# וחכ
?
צמצו מספר משרדי ממשלה
, "
פרלמנט ,
#גיליו36
,
,מר2003
.
155 דו
"
ח ועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל
כיווני פעולה אפשריים
כיווני פעולה אפשריים
כיווני פעולה אפשריים
כיווני פעולה אפשריים
קבינט כלכלי
קבינט כלכלי
קבינט כלכלי
קבינט כלכלי----חברתי
חברתי
חברתי
חברתי
יש לשקול הקמת קבינט כלכלי
"
חברתי בראשות סג ראש
"
ממשלה173
.ניהול הקבינט הכלכלי
"
חברתי
יהיה תפקידו העיקרי של השר
.
הקבינט יורכב משרי הממוני על משרדי כלכליי וחברתיי
.
לרשות הקבינט יעמוד מטה קבוע
.
הקבינט יהיה אחראי לקביעת היעדי והמדיניות
,
לתיאו
הפעילוי
ות ולבקרה ניהולית
.
סדרי העבודה של הקבינט
,
העומד בראשו והמטה שלרשותו יהיו מעוגני
בחוק
,
ויכללו
,
בי השאר
,
חובות דיווח תקופתיות ומיוחדות לכנסת
.
בדר זו עשוי מעמדו של התחו
הכלכלי
"
חברתי להיות שווה ער לנושאי חו וביטחו בעבודת הממשלה
.
צמצום מספר משרדי הממשל
צמצום מספר משרדי הממשל
צמצום מספר משרדי הממשל
צמצום מספר משרדי הממשל
הההה
המלצות
"
ועדת יצחקי
"
עשויות להיות נקודת מוצא לצמצו מספר משרדי הממשלה
.
לפי ההמלצות
,
מספר משרדי הממשלה יעמוד על 18
,
ומספר סגני השרי
–
על 4
)
חינו
,
אוצר
,
ביטחו
,
חו או פני
או תחבורה
(174
.בעקבות ההמלצות בוטל משרד הדתות
,
סמכויותיו הועברו למשרדי הפני
,
השיכו
,
החינו
,
הרווחה והמשפטי והוקמה רשות לשירותי דת במשרד ראש הממשלה
.
כמו כ
,
נושאי עבודה
ותעסוקה הועברו ממשרד הרווחה למשרד התעשייה והמסחר
.
לא יושמו ההמלצות לבטל את משרדי
התקשורת והתיירות ולהעביר את סמכויותיה למשרד התעשייה
,
כמו ג לבטל את משרד המדע
,
תרבות וס
פורט ולהעביר את תפקידיו למשרדי החינו והתעשייה175
.
ע זאת
,
השלמת היישו של המלצות
"
ועדת יצחקי
"
לא תספיק
.
ככל הנראה
" ,
ועדת יצחקי
"
התמקדה בביטול כפילויות כדי לחסו משאבי
,
ועל כ אי היא נותנת מענה לחלק מ הבעיות
החשובות שנדונו למעלה
.
הצעה כוללנית ומרחיקת
לכת יותר שעלתה בפני הועדה מגבילה את מספר השרי ומשרדי הממשלה
ל"10
,מצד אחד
,
ומגדירה מעי תתי
"
משרדי בראשות 19
סגני שרי
,
מצד אחר
)
ראו נספח מס
'
3(
176
.
173
חבר הועדה מר אברה נת# הציע כי בראש הקבינט יעמוד ראש הממשלה
,
ושר האוצר יהיה מ
"
מ קבוע של יו
"
ר הקבינט
)
נת#
,
אברה
.
"
מבנה הממשל בתחו הכלכלי
חברתי
".
נייר ה
מוגש לועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל בישראל
. 14
בפברואר2006
.(
174
יצחקי
,
אביגדור
.
המלצות הועדה הבינמשרדית לעניי# ייעול המגזר הממשלתי .מוגש לראש הממשלה ולסג# ראש הממשלה ושר האוצר
.
ירושלי
, 23
בדצמבר2002
.
175
#ראיו# טלפוני ע מר גבי גול
,
משרד ראש
הממשלה
,
ירושלי
, 16.2.06
.
176
עירוני
,
יהודה
" .
השלמות והערות לישיבת הוועדה מיו 24.1.06
."נייר המוגש לועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל בישראל
. 25
בינואר2006
.
" דו
ח ועדת נשיא המדינה
לבחינת
מבנה הממשל
156
הגברת הפיקוח הפרלמנטארי על משרדי הממשלה
הגברת הפיקוח הפרלמנטארי על משרדי הממשלה
הגברת הפיקוח הפרלמנטארי על משרדי הממשלה
הגברת הפיקוח הפרלמנטארי על משרדי הממשלה
לפי נחמיאס ואחרי177
,ועדות הכנסת חזקות יחסית בתהלי החקיקה
,
אבל ח
לשות מאוד בתהלי
הפיקוח
.
לפיכ
,
בשלב הראשו
,
טועני החוקרי
,
יש לארג מחדש את תחומי העיסוק של ועדות
הכנסת כ שיקבילו לפעילות של משרדי הממשלה
:
מול כל משרד ממשלתי תפעל ועדת כנסת
ייעודית בשלב הדיוני וחקיקת חוק התקציב
,
ובהמש
,
במהל שנת התקציב עצמה
,
כגור מפ
קח
ומבקר
.
עבודת הועדות תתוא ע
"
י ועדה בראשות יושב ראש הכנסת שחבריה יהיו יושבי הראש של
הועדות השונות178
)
ראו ג על ההשלכות של חוסר התיאו בי הועדות שקיי היו179
.(
במקביל לארגו מחדש של תחומי העיסוק יש לחזק את יכולת של הועדות למלא את תפקיד
.
ראשית
,
יש לאפשר
לועדות לקבל סיוע מקצועי לפי שיקול דעת
,
ולש כ
–
להגדיל את הסגל
המקצועי ותקציב הפעולות שעומד לרשות
.
שנית
,
יש לאפשר לוועדות לחייב שימוע בפניה והמצאת
מסמכי בעת הצור
.
ביזור
ביזור
ביזור
ביזור
יש לשקול חלוקה מחדש של פעילויות בתו הממשלה
–
בי המשרדי הראשיי ובי המחוזות
הגיאוגרפיי
–
וכ בי הממשלה המרכזית ובי רשויות מקומיות וארגוני לא
"
ממשלתיי
.
ביזור
כאמור מחייב הקמת סוכנויות
)agencies
(או מינהלי במסגרת משרדי הממשלה להתוואת מדיניות
,
לתיאו ופיקוח על הפעילויות המבוזרות
.
177
נחמיאס
,
דוד
,
דנו
"
קרמזי
,
מרל ויראוני
,
אלו
.
לקראת רפורמה מבנית במגזר הציבורי בישראל .נייר עמדה מס
' 5
.
ירושלי
:
המכו
הישראלי לדמוקרטיה
,
ספטמבר 1997
.
178
השינוי יאפשר ג ביזור הדיוני בדו
"
ח מבקר המדינה כחלק מתהלי הפיקוח והבקרה של כל אחת מועדות הכנסת
.
כל ועדה תעסוק
בהמלצות מבקר המדינה בנוגע למשרד עליו היא אחראית
,
ותעביר את המלצותיה לועדת ביקורת המדינה של הכ
נסת
)
ראו ש
עמ ,
' 32"
31
.(
179
חז
,
ראוב
. "
ועדות הכנסת והפיקוח על הרשות המבצעת
".
בתו
:
טורגובניק
,
אפרי
)
עור
(.
הפרלמנט בדמוקרטיה הישראלית .
כנס בי
"
לאומי
.
" תל
אביב
:
רמות
"
אוניברסיטת תל
"
אביב
, 2001
,עמ
' 106"109
.
157 דו
"
ח ועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל
ביבליוגרפיה
ביבליוגרפיה
ביבליוגרפיה
ביבליוגרפיה
אלמור
,
תמר
. "
עסקי יזמיי
:
מנוע לצמיחה מדינית
".
נייר עבור ועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה
הממשל בישראל
,
דצמבר 2005
.
המכו הישראלי לדמוקרטיה
. "
ממשל קט וחכ
?
צמצו מספר משרדי ממשלה
, "
פרלמנט
,
גיליו 36
,
מר2003
.
חז
,
ראוב
. "
ועדות הכנסת והפיקוח על הרשות המבצעת
".
בתו
:
טורגובניק
,
אפרי
)
עור
(.
הפרלמנט בדמוקרטיה הישראלית
.
כנס בי
"
לאומי
.
" תל
אביב
:
רמות
"
אוניברסיטת תל
"
אביב
, 2001
,' עמ106"109
.
יצחקי
,
אביגדור
.
המלצות הועדה הבינמשרדית לעניי ייעול המגזר הממשלתי
.
מוגש לראש הממשלה
ולסג ראש הממשלה ושר האוצר
.
ירושלי
, 23
בדצמבר2002
.
כפיר
,
אהרו
. "
המבנה הארגוני של משרדי ממשלה
"
בתו
:
כפיר
. א ,
וראובני
. ) י ,
עורכי
(.
המנהל
הציבורי בישראל לקראת שנות ה
"2000
.חמישי שנות מנהל ציבורי
:
התפתחות
,
לקחי ואתגרי
.
" תל
אביב
'צ :
ריקובר
, 1998
,' עמ39"54
.
ליאור
גד ,
. "
מספר השרי בישראל
:
כמו בסי הענקית
, "
ידיעות אחרו
נות
, 26
באפריל2006
,' עמ6.
' מג
אדלה
'ג ,
מאל
. "
הקמת רשות לפיתוח היישוב הערבי
".
נייר המוגש לועדת נשיא המדינה לבחינת
מבנה הממשל בישראל
. 27
בפברואר2006
.
מועל
,
מזל
. "
שלושה חודשי אחרי ההישג בבחירות
,
המשרד לענייני גמלאי לא הוק
, "
האר
, 10
ביולי2006
,
' עמ8
.
נחמיאס
,
דוד
,
דנו
"
קרמזי
,
מרל ויראוני
,
אלו
.
לקראת רפורמה מבנית במגזר הציבורי בישראל
.
נייר
עמדה מס
' 5
.
ירושלי
:
המכו הישראלי לדמוקרטיה
,
ספטמבר 1997
.
נת
,
אברה
. "
מבנה הממשל בתחו הכלכלי
"
חברתי
".
נייר המוגש לועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה
הממשל בישראל
. 14
בפברואר2006
.
עירוני יהודה
. "
השלמות והערות לישיבת הוועדה מיו 24.1.06
."
נייר המוגש לועדת נשיא המדינה
לבחינת מבנה הממשל בישראל
. 25
בינואר2006
.
" דו
ח ועדת נשיא המדינה
לבחינת
מבנה הממשל
158
אתרי אינטרנט
אתרי אינטרנט
אתרי אינטרנט
אתרי אינטרנט
http://www.knesset.gov.il/govt/heb/GovtByNumber.asp
http://www.bmz.de/en/issues/Globalisation/index.html
http://www.firstgov.gov/Agencies/Federal/Executive.shtml
http://bensguide.gpo.gov/files/gov_chart.pdf
http://www.direct.gov.uk/Gtgl1/GuideToGovernment/CentralGovernmentAndTheCivilSe
rvice/fs/en
http://www.tagish.co.uk/tagish/links/centgov.htm
http://www.tagish.co.uk/links/offices.htm
http://www.odin.dep.no/odin/global/depliste-en/bn.html
http://www.overheid.nl/guest/sites/
http://www.government.nl/bewindslieden/index.jsp
http://www.govt.nz/atoz?letter=D
http://www.primeminister.gr/gr/lang/en/government.asp
http://www.bundesregierung.de/en/Federal-Government/-,10149/Ministries.htm
http://www.australia.gov.au/departments
http://www.government.bg/cgi-bin/e-cms/vis.pl?s=001&p=0150&g=
http://web-japan.org/factsheet/govern/cabinet.html
http://www.gov.il/firstGov/topNav/OfficesAndAuthorities/OAFList