חומר רקע

כתיבה : מיכל קורא ואלה הלר אישור "ד : ר שירלי אברמי , מנהלת מחלקת המחקר וגב ' שרון סופר , ראש תחום חברה עריכה לשונית : מערכת " דברי הכנסת " ' כ אייר תשס "ד 11 במאי2004 מחקר בנושא : ייצוגם של עולי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל מוגש לחה " כ יורי שטרן עמוד1 מתוך1 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל תוכן העניינים חלק א : ' השתלבות יוצאי חבר המדינות בשוק העבודה בישראל 4 1 .הקדמה 7 2 . יוצאי חבר המדינות וילידי ישראל בגיל העבודה ) בני 25 - 64 ( 8 3 . השתלבות בתעסוקה בישראל – שיעור התעסוקה , סטטוס ושכר 9 4 .הרכב ההון האנושי והשפעתו ע ל הקליטה התעסוקתית של עולים 14 4.1 .רמת ההשכלה של העולים 14 4.2 .השתתפות בכוח העבודה וההרכב המקצועי של העולים טרם העלייה לישראל 16 4.3 .שליטה בעברית , ניסיון מקצועי בישראל והשתתפות בהכשרה מקצועית 18 4.4 .בעיית מימוש ההון האנושי של העולים 19 5 .מאפיינים דמוגרפיים והשפעתם על הקליטה התעסוקתית 19 5.1 . הרכב הגילים – ייצוג גבוה של עולים מבוגרים 19 5.2 . הרכב המינים – ייצוג גבוה של נשים 21 5.3 . מבנה המשפחה – ייצוג גבוה של משפחות חד-הוריות 22 6 .הוותק , תהליך הקליטה והנייד ות המקצועית 23 7 . קידום בשוק העבודה – חסמים נוספים 24 8 .השפעת קצב העלייה והיקפה על קליטתם התעסוקתית של העולים 24 9 .מצב המשק הלאומי ערב קליטת העלייה והקליטה התעסוקתית של העולים 25 9.1 .הרכב הביקוש לעבודה 26 9.2 .היקף הפעיל ו ת של המשק 27 9.3 .הביקוש לעובדים ולמשלחי יד שונים בעקבות גל העלייה 27 9.4 . המתח בין דיור לתעסוקה – הבחירה בין מרכז לפריפריה 28 10 .מדדים סובייקטיביים לקליטה תעסוקתית 28 10.1 .שביעות רצון מהעבודה 29 10.2 .חשש מפיטורים 29 10.3 . ציפיות להצלחה מקצועית וכלכלית – אישית ושל הדור הבא 30 עמוד2 מתוך2 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 11 .השלכות גל העלייה השני על המש ק הישראלי ועל כוח העבודה 31 חלק ב – ' ייצוגם של יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 34 12 .מתודולוגיה 34 13 .הממצאים העיקריים ודיון במעמד העולים בשירות הציבורי 36 13.1 . ייצוג רוחבי – ממצאים 36 13.2 . ייצוג אנכי ) בכירות – ( ממצאים 39 13.3 .התפלגות לפי ותק וגיל בקרב יוצאי חבר המדינות וילידי ישראל 41 13.4 .התפלגות הדרגות לפי ותק במוסד ולפי גיל 42 13.5 .דיון 42 פירוט הממצאים לפי מוסד 45 14 .שירות המדינה 45 14.1 .ייצוג רוחבי בשירות המדינה 45 14.2 . ייצוג אנכי בשירות המדינה – מדד הבכירות 50 14.3 .התפלגות לפי ותק וגיל בכלל שירות המדינה 52 14.4 .התפלגות הדרגות לפי ותק וגיל בדירוג הכללי בשירות המדינה 53 14.5 .התפלגות הדרגות לפי ותק וגיל בדירוג הרפואי 57 14.6 . שירות המדינה – מסקנות 60 15 .משטרת ישראל 62 15.1 .ייצוג רוחבי 62 15.2 . ייצוג אנכי – מדד הבכירות 63 15.3 .התפלגות הוותק והגיל 63 15.4 .התפלגות הדרגות לפי ותק 64 15.5 .התפלגות הדרגות לפי גיל 66 15.6 . ייצוג עולים במשטרה – מסקנות 67 16 .משרד הביטחון 68 16.1 .ייצוג רוחבי 68 עמוד3 מתוך3 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 16.2 . ייצוג אנכי – מדד הבכירות 69 16.3 .התפלגות לפי ותק וגיל 69 16.4 .התפלגות הדרגות לפי ותק 71 16.5 .התפלגות הדרגות לפי גיל 71 16.6 . משרד הביטחון – מסקנות 73 17 .המוסד לביטוח לאומי 74 17.1 .ייצוג רוחבי 74 17.2 . ייצוג אנכי – מדד הבכירות 75 17.3 .התפלגות לפי ותק וגיל 76 17.4 .התפלגות הדרגות לפי ותק 77 17.5 .התפלגות הדרגות לפי גיל 78 17.6 . המוסד לביטוח לאומי – מסקנות 80 18 . הרשויות המקומיות – מחוז הצפון 81 18.1 .ייצוג רוחבי 81 18.2 . ייצוג אנכי – מדד הבכירות 83 18.3 .התפלגות לפי ותק וגיל 85 18.4 .התפלגות הדרגות לפי ותק 86 18.5 .התפלגות הדרגות לפי גיל 88 18.6 . השלטון המקומי באזור הצפון – מסקנות 89 נספח1 :פירוט הדירוגים 91 נספח2 :מכתב הפנייה למוסדות השירות הציבורי 94 נספח3 : יחידות הממשלה הכפופות לנציבות שירות המדינה בכל הנוגע לתחומי מנהל ומשאבי אנוש 97 מקורות 99 עמוד4 מתוך4 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל תמצית ה מחקר נכתב לבקשתו של חה " כ יורי שטרן , והוא עוסק ב קליטה התעסוקתית של יוצאי חבר המדינות שעלו בשנות ה- 90 ) להלן גל עלייה שני (. מטרת המחקר לבדוק את השתלבו תה של קבוצת עולים זו בשירות הציבורי ) בממשל המרכזי והמקומי , ( ולהשוות את מצב התעסוקה שלהם בשירות למצב התעסוקה של ילידי ישראל ושל יוצאי חבר המדינות שעלו בשנות ה- 70 ) להלן גל עלייה ראשון (. ההשוואה ליוצאי גל העלייה הראשון – קבוצה בעלת רקע דומה שהוותק שלה בישראל רב יותר – נועדה לספק אינדיקציה ל " תפקיד הזמן " בתהליך שילוב העולים בשירות הציבורי . לקליטה תעסוקתית משמעויות רבות עבור העולה ועבור המשק הלאומי , והיא אחד המשתנים המרכזיים בקביעת איכות הקליטה של קבוצות עולים ו מידת השתלבותן בחברה . הספרות העוסקת בקליטה תעסוקתית של עולים דנה על- פי רוב בשוק העבודה בכללותו או במשלחי יד מסוימים ) רופאים , אמנים , מהנדסים (. מחקר זה מבקש לבחון את מצב התעסוקה של העולים מחבר המדינות בחתך אחר – שילובם במוסדות ציבור בעלי השפעה בחברה הישראלית . מוסדות הציבור שנחקרו : שירות המדינה1 , משטרת ישראל , משרד הביטחון , המוסד לביטוח לאומי2 והרשויות המקומיות במחוז הצפון ובנפת חיפה3. הממצאים מלמדים כי בעוד שיעור התעסוקה של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני בשוק העבודה בכללותו זהה לזה של ילידי ישראל ושל יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון ואף גדול ממ נו , הרי ייצוגם במוסדות השירות הציבורי שנחקרו נמוך מקבוצות אלו ונמוך מחלקם באוכלוסייה במידה ניכרת . יוצא מן הכלל הוא ייצוגם הגבוה בדירוג המקצועות הרפואיים בשירות המדינה העולה על חלקם באוכלוסייה ועל ייצוגם של ילידי ישראל במקצועות אלה . המחקר לא הסתפק בבחינת הקליטה המספרית של העולים במוסדות השירות הציבורי וביקש לבחון גם את איכות הקליטה במוסדות אלו . השיטה המקובלת לבדיקת איכות הקליטה בשוק העבודה מתבססת על נתוני שכר ומשלח יד ) סטטוס תעסוקתי , ( אלא ששיטת בדיקה זו אינה מדד ממצה לרמת הבכירות בשירות הציבורי . סיווגו של עובד כ " אקדמי " או כ " בעל מקצוע חופשי " אינו מעיד בהכרח על רמת הבכירות במקום העבודה . החידוש של מחקר זה הוא התבססותו על אינדיקטור נוסף המעיד על בכירות במקום העבודה – דרגת העובד . ניתוח בכירות העובדים נעשה באמצעות דירוג המאחד את הדירוגים הנהוגים במוסדות השירות הצ יבורי והורכב לצורך המחקר בסיוע האגף לתכנון ובקרה בנציבות שירות המדינה ב . שירות המדינה , חולקו סולמות הדירוג לשניים : תחום מקצועות הרפואה ותחום המקצועות הכללי . אנו מבקשים להודות לנציבות שירות המדינה ובמיוחד לגב ' הניה מרקוביץ ' ומר מוטי אברהם על עצותיהם המועילות ועל הסיוע הרב בהפקת הנתונים . 1 שירות המדינה כולל את כל יחידות הממשלה עליהם מופקדת נציבות שירות המדינה בכל הנוגע לתחומי מנהל ומשאבי אנוש . המידע על יחידות אלו נמסר על ידי היחידה למיכון ומערכות מידע בנציבות שירות המדינה . 2 לצורך הרחבת התמונה , נחקרו מוסדות נוספים שאין לגביהם נתונים בנציבות שירות המדינה - משטרת ישראל , משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי . המידע לגבי מוסדות אלו התקבל ישירות מהמוסדות עצמם . 3 המידע לגבי הרשויות המקומיות במחוז צפון התקבל מהחברה לאוטומציה במנהל השלטון המקומי . zivnz עמוד5 מתוך5 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל ממצאי המחקר מלמדים כי הייצוג של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני בדרגות הבכירות בשירות הציבורי קטן במידה ניכרת מהייצוג היחסי של ילידי ישראל ומהייצוג היחסי של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון בדרגות אלו . ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם נתוני שכר וסטטוס של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני בשוק העבודה בכללותו . מעיבודים של הלמ " ס על כלל המועסקים שנעשו עבור מרכז מחקר ומידע של הכנסת עולה כי השכר והסטטוס של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני נמוכים מאלה של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון ושל ילידי ישראל . השוואת הקליטה התעסוקתית של שני גלי העלייה אכן מעידה על חשיבותו של " תפקיד הזמן " בתהליך שילוב העולים בשירות הציבורי . ייצוגם היחסי של עולי גל העלייה הראשון בשירות הציבורי בכלל ובדרגות הבכירות בפרט גבוה מזה של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני , ולעתים אף מזה של ילידי ישראל : במוסד לביטוח לאומי , ברשויות המקומיות במחוז הצפון ובמשרד הביטחון השיעור היחסי של בכירים מקרב יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון גבוה מחלקם במוסד ואף מזה של ילידי ישראל , ואילו בש ירות המדינה ) בשני הדירוגים , הכללי והרפואי ( ובמשטרת ישראל השיעור היחסי של בכירים נמוך מזה של ילידי ישראל . בדיקת השילוב התעסוקתי בשוק העבודה בכללותו מעלה תמונה דומה . רמת השכר והסטטוס של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון זהים לאלו של ילידי ישראל וגבוהי ם במידה ניכרת מאלו של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני . יחד עם זאת חשוב לציין כי רמת ההשתלבות התעסוקתית הגבוהה המאפיינת את יוצאי גל העלייה הראשון אינה בהכרח אינדיקציה להשתלבות התעסוקתית העתידית של עולי גל העלייה השני כמפורט בעיקרי הממצאים ובדיון בחל ק ב ' של עבודה זו . מאחר שידוע כי בכירות במגזר הציבורי מושפעת במידה ניכרת מוותק העובד ומגילו , הוצלבו הנתונים על דרגת העובד עם נתוני ותק , גיל ומוצא4 . נמצא קשר ישיר בין משתנה הוותק ומשתנה הגיל לבין בכירות במוסד . כמו כן נמצא כי הוותק של יוצאי חבר המדינות נמוך מהוותק של ילידי ישראל ואילו גילם גבוה יותר . נתונים אלו עולים בקנה אחד עם המאפינים הדמוגרפיים , לפיהם כ- 30% מהעולים יוצאי חבר המדינות הם בני 55 ומעלה , לעומת כ- 17% מכלל האוכלוסייה . לנוכח ממצאים אלו עלתה השאלה אם פערי הדרגה בין קבוצות המוצא יקטנו אם ינוטרלו הבדלי הוותק והבדלי הגיל בין הקבוצות . הנטרול הושג באמצעות ההשוואה בין קבוצות המוצא באותה קבוצת גיל ובאותה קבוצת ותק . התמונה המצטיירת בנוגע לוותק ולפערי הדרגה בין ילידי ישראל ליוצאי חבר המדינות אינה אחידה . כך למשל בדירוג הכללי בשירות המדינה פערי הדרגה לט ובת ילידי ישראל מתרחבים עם העלייה בוותק . לעומת זאת בדירוג הרפואי בשירות המדינה אפשר לזהות מגמה של צמצום פערים בין הקבוצות . 4 פילוח זה התייחס לכלל יוצאי חבר המדינות , לא נעשתה חלוקה לשני גלי העלייה . zivnz עמוד6 מתוך6 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל אשר לגיל , נמצא כי בגיל המבוגר פערי הדרגה בין ילידי ישראל ליוצאי חבר המדינות מתרחבים . במוסדות שבהם מספר העולים המבוגרים גבוה דיו לה סקת מסקנות , כמו שירות המדינה והשלטון המקומי , פערי דרגה אלו בולטים . במשטרת ישראל ובמשרד הביטחון שיעור הבכירים בקרב העולים המבוגרים גבוה , אולם מספרם הנמוך אינו מאפשר להסיק מסקנות על תרומתו של הגיל בקידום העולים במוסדות אלו . המסקנה הנגזרת מממצאי מחקר זה היא כי תרומת הגיל לבכירות העובדים שונה בקרב ילידי ישראל ובקרב יוצאי חבר המדינות . אמנם בשתי הקבוצות העלייה בגיל מלווה בעלייה במדד הבכירות , אולם בקרב ילידי ישראל העלייה גדולה יותר , ומתבטאת בפערים גדולים יותר בין הקבוצות אצל המבוגרים . לגיל העובד עשויות להיות השפע ות מנוגדות על הבכירות במקום העבודה . מחד גיסא , הגיל עשוי לגלם ניסיון מקצועי וארגוני שתורם לקידום במקום העבודה , ומאידך גיסא קליטה של עובד מבוגר עשויה להיות מלווה בקשיים העלולים לעכב קידום במקום העבודה , כגון מ ידע מקצועי עדכני פחות , אפליית מבוגרים , כושר הסתגלו ת נמוך יותר ועלויות גבוהות יותר של העסקת עובדים מבוגרים .5 כאשר מדובר בקליטת עולים מבוגרים מיתוספות לקשיים אלו גם בעיות הנובעות מהגירה , למשל קשיים ברכישת שפה , שונוּת תרבותית והבדלים במבנה משלחי היד בארץ ובארץ המוצא . אפשר לשער שהגידול בפערי הדרגה בין עולים ל ילידי ישראל בקבוצת המבוגרים שנמצא במחקר זה נובע מאותם גורמים מעכבים , הפועלים על יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני בעוצמה רבה יותר משהם פועלים על ילידי ישראל . השערה זו נתמכת גם על-ידי נתוני הלמ , ס" שלפיהם שיעור התעסוקה בקרב עולים מבוגרים ) מעל 54 (נמוך ב מידה ניכרת מזה של ילידי ישראל באותה קבוצת גיל . יש לציין שמחקר זה מאפשר צילום מצב של השילוב בשירות הציבורי ברגע נתון , יחד עם זאת היעדר נתונים על תהליכי גיוס וקידום בשירות הציבורי , לא מאפשרים להקיש מן הממצאים על מכלול הגורמים למצב . חלקו הראשון של המחקר סוקר את השתלבות העולים בכלל שוק העבודה על- סמך ספרות מחקר ונתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה . הוא נועד להציג את מורכבות נושא הקליטה בתעסוקה ולספק בידי הקורא כלים לניתוח הממצאים האמפיריים המוצגים בחלקו השני של המחקר . 5 שוקי הנדלס ו רוני בר צורי " , הקליטה התעסוקתית של עולי חבר העמי ם בישראל , " כלכלה ועבודה 9 , 1994 . zivnz עמוד7 מתוך7 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל חלק א : ' השתלבות יוצאי חבר המדינות בשוק העבודה בישראל 1. הקדמה החברה היהודית בארץ-ישראל ב- 100 השנים האחרונות ה יא חברת מהגרים . רוב האוכלוסייה היהודית בישראל כ – - 71% – עלתה לישראל או נולדה להורים שעלו לישראל מארצות מוצא שונות .6 המציאות הישראלית על כל היבטיה ה יא במידה רבה תולדה של היק ף העלייה הגדול , של הגי וון הרב בקבוצות העולים ו של היחסים שנוצרו בין קבוצות העולים ובינ ן לבין האוכלוסייה הוותיקה . הע ולים מ חבר המדינות בשלושת העשורים האחרונים באו לישראל בשני גלי עלייה עיקריים : בראשית שנות ה- 70 בא גל העלייה הראשון , והוא נמשך לסירוגין קרוב ל- 20 שנה . בגל ה עלייה זה ה באו לישראל כ- 170,000 עולים .7 ראשיתו של גל העלייה השני בשנת1989 והוא נמשך עד היום . במהלכו באו לישראל יותר מ- 920,000 עולים .8 סך הכול התגוררו בישראל בשנת 2001 כ- 937,000 איש שעלו מ חבר המדינות .9 קבוצת עולים זו היא כ- 18% מ האוכלוסייה היהודית 10 בישראל ו כ- 14.4% מ כלל אוכלוסיית ישראל .11 קליטה תעסוקתית לקליטה תעסוקתית יש משמעויות רבות עבור העולה ועבור המשק הלאומי , והיא אחד המשתנים המרכזיים בקביעת איכות הקליטה של קבוצות עולים ו בהשתלבותן בחברה הישראלית . מבחינת העולה הקליטה ה תעסוק תית היא גורם מהותי בראש ובראשונה ב כינון חיים כלכליים עצמאיים בארץ הקולטת . מרכזיותה של הקליטה התעסוקתית קשורה גם בתפקידה החברתי של ה " עבודה " בקביעת מקומם של פרטים וקבוצות במערך החברתי . העבודה ו בייחוד התפקיד שהאדם ממלא בה הם ס י מן וסמל חברתיים שעל-פיהם נגזר מעמדו ומעוצבת זהותו .12 תחושת השייכות והסטטו ס החברתי , וכן הנגישות למוקדי כוח והשפעה , קשורים במידה רבה ב השתתפות הפרט בכוח העבודה ו ב מקומו בתוכו . הקליטה בתעסוקה מושפעת מכמה משתנים – דמוגרפיה , הון אנושי , ותק , מצב המשק הלאומי , קצב העלייה והיקף העלייה . נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וממצאי הספרות המחקרית המובאים בפרק זה עוסקים בבחינת ההשפעה של משתנים אלו על קליטתם של יוצאי חבר המדינות בשוק התעסוקה בישראל . הקליטה בתעסוקה נבחנת להלן לפי שלוש נקודות ראות : - נקודת הראות של הפרט העולה ; 6 עיבוד נתוני השנתון הסטטיסטי לישראל2002 – לוח2.23 ," יהודים ואחרים )1 ( לפי ארץ מוצא )2( ,מקום לידה וגיל ". 7 הערכה הנסמכת על נתוני השנתון הסטטיסטי לישראל 2002 , לוח4.4 – " עולים לפי תקופת עלייה , ארץ לידה וארץ מגורים אחרונה " ועל נתוני המשרד לקליטת העלייה . 8 המשרד לקליטת העלייה " , עולים מברה " מ לשעבר לפי רפובליקות ושנת עלייה , " העלייה לישראל – נתוני סיכום לשנים 1989 - 2001 . 9 השנתון הסטטיסטי לישראל 2002 – לוח2.23 , " יהודים ואחרים )1 ( לפי ארץ מוצא )2( ,מקום לידה וגיל ". 10 ליתר דיוק מד ובר באוכלוסיית " יהודים ואחרים " הכוללת יהודים , נוצרים אחרים ) נוצרים לא ערבים ( ואוכלוסייה בלא סיווג דת . 11 עיבוד נתוני השנתון הסטטיסטי לישראל2002 – לוח2.23 , " יהודים ואחרים )1 ( לפי ארץ מוצא )2( ,מקום לידה וגיל , " ולוח 2.20 , "אוכלוסייה לפי קבוצת אוכלוסייה , דת , גיל , מין ומספר זכרים ל- 1,000 נקבות ". 12 רות בן ישראל " , צדק חברתי בעידן בתר העבודה : צדק חלוקתי בחלוקת העבודה במאה העשרים ואחת , " בתוך : צדק חלוקתי בישראל , בעריכת מנחם מאוטנר , הוצאת רמות , 2000 . עמוד8 מתוך8 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל - נקודת הראות של קבוצת העולים ; - נקודת הראות של המשק הלאומי . מנקודת ראותו של ה פר ט ה עולה , הצלחתה של הקליטה התעסוקתית קשורה במשך הזמן הנדרש למציאת עבודה ב , סוג העיסוק ומידת התאמתו ל כישוריו , בהכשרתו וב עבודה ש בה עסק ט רם עלייתו וב רמת השכר שלו לעומת שכרו טרם העלייה ו לעומת שכר ישראלים ותיקים באותו עיסוק . סקירת הספרות מביאה נתונים כמותיים בנוש א וכן מדדים סובייקטיביי ם של שביעות רצון , חשש מפיטורים וציפיות להצלחה . נקודת הראות של העולים כקבוצה מוצגת באמצעות נתונים על היקף השתתפות העולים בשוק העבודה , על מידת הייצוג של העולים במשלחי יד שונים ) אקדמי , מדעי , טכני , מקצועי וחצי-מקצועי ( ועל רמת השכר של העו לים ביחס לקבוצות אוכלוסייה אחרות . נקודת ה ראות של המשק הלאומי מוצגת באמצעות מחקרים הדנים ב מידת ה מימוש של ה הון האנושי וב היקף התרומה של ה עלייה לגידול התוצר ולצמיחת המשק . 2. יוצאי חבר המדינות וילידי ישראל בגיל העבודה ) בני 25 - 64 ( 13 כיוון שמחקר זה עוסק בהשתלבותם ובי יצוגם של יוצאי חבר המדינות בתעסוקה , האוכלוסייה הנבחנת אינה מקיפה את כלל העולים אלא את העולים בגיל העבודה בלבד ) בני 25 - 64 .( ההחלטה לתחום את איסוף הנתונים בגיל 25 ולא בגיל15 ) הגיל הפורמלי של ההשתייכות לכוח העבודה ( נובעת מנוהגי העבודה המקובלים בישראל – צעירי ם רבים עד גיל 25 אינם פעילים בסדירות בשוק העבודה בשל עיסוקים אחרים , כגון שירות צבאי ולימודים על-תיכוניים . גם כאשר בני קבוצה זו עובדים , מדובר על- פי רוב בעבודות חלקיות וארעיות . בסוף שנת 2001 מנתה האוכלוסייה בגיל25 - 64 בישראל2,865,584 נפש . מספר ילידי ישראל בגילים אלו הוא 1,765,200 , 74.3% מהם יהודים ו- 25.7% ערבים . יוצאי חבר המדינות שעלו משנת 1970 ועד סוף שנת 2001 בגילים אלו היו506,100 נפש , 14.3% מהם באו בגל העלייה הראשון )1970 - 1988 ( והשאר )85.7% ( בגל העלייה השני )1989 - 2001 .( יש לשים לב כי הנתונים על יוצאי חבר המדינות מייצגים בעיקר את יוצאי חבר המדינות שעלו בגל השני , בשל משקלם הרב )85.7% (בתוך קבוצת העולים . 13 הנתונים בסעיף זה מתבססים על מקורות המידע שלהלן : א. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , סקרי כוח אדם – עיבודים מיוחדים עבור מרכז המחקר והמידע של הכנסת. ב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , אגף דמוגרפיה ומפקד הגף לאוכלוסייה , נתוני מיפקד האוכלוסין והדיור – עיבוד מיוחד עבור מרכז מחקר ומידע. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , סקר ההכנסות המשולב 2001 – עי בוד מיוחד עבור מרכז המחקר והמידע של הכנסת . מגזרים באוכלוסייה בגיל העבודה עמוד9 מתוך9 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל ערבים 16% עולי חבר המדינות 18% אחרים 20% יהודים ילידי ישראל 46% *מקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , אגף דמוגרפיה , עיבוד של נתוני מיפקד האוכלוסין והדיור ושל נתונים מינהליים של משרד הפנים . יוצאי חבר המדינות הם 18% מכלל בני ה- 25 - 64 בישראל . 2.6% באו בגל העלייה הראשון )1970 - 1988 ( ו- 15.4% בגל העלייה השני )1989 - 2001 .( בדיקת הייצוג ) ייצוג יתר וייצוג חסר ( של יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בחלק ב ' תיעשה באמצעות השוואת שיעורי השתתפות ם במוסדות השירות לשיעורם באוכלוסייה בגיל העבודה : כלל יוצאי חבר המדינות – 18% ; יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון – 2.6% ; יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני – 15.4% . ברצוננו להדגיש כי בדיקת הייצוג מאפשרת לתאר מצב נתון אך אינה מלמדת על הגורמים לו . 3. השתלבות בתעסוקה בישראל – שיעור התעסוקה , סטטוס ושכר סעיף זה מציג נתונים השוואתיים על תעסוקה ושכר בקרב יוצאי חבר המדינות ובקרב ילידי ישראל . הנתונים מבוססים על עיבודים מיוחדים שעשתה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עבור מרכז המחקר והמידע של הכנסת : 1 .נתונים על שיעו ר השייכים לכוח העבודה האזרחי ) מועסקים ודורשי / מחפשי עבודה (; 2 . נתונים על שיעור התעסוקה ) שיעור המועסקים מתוך כלל האוכלוסייה בגיל העבודה (. מדד זה מאפשר להציג את שיעור התעסוקה בפועל בתוך כל קבוצה ;14 3 .נתונים על שיעור בעלי משלחי יד שדירוגם בסולם הסטטוס המקצועי גבוה בכל אחת מהקבוצות הנחקרות . המדד מחבר בעלי מקצועות אקדמיים , טכניים ומינהליים ;15 4 . נתונים על שיעור המועסקים במשלחי יד שדירוגם גבוה בסולם הסטטוס המקצועי בכל אחת מהקבוצות הנחקרות בקרב בעלי 13 + שנות לימוד ובקרב בעלי השכלה גבוהה ) תואר ראשון ומעלה (.16 מדד זה מאפשר ללמוד על ההבדלים בתעסוקה בין היוצאים לילידי ישראל בתוך קבוצת המשכילים )13 +שנות לימוד או תואר ראשון ומעלה (; 14 להבדיל ממדדים קודמים , הבודקים את שיעור התעסוקה מתוך כוח העבודה ) מועסקים ודורשי / מחפשי עבודה , ( מדד זה בודק את שיעור המועסקים בתוך כלל האוכלוסייה בגיל העבודה ) גם מי שאינם מחפשים עבודה (. 15 מפתח הסיווג : )0 ( מקצועות אקדמיים ) ; 1 (מקצועות טכניים ) ; 2 (מקצועות ניהוליים ) ; 3 (פקידים ) ; 4 ( עובדי מכירות ושירותים ) ; 5-8 (עובדים מקצועיים בחקלאות , בתעשייה ובבינוי ) ; 9 (עובדים בלתי מקצועיים . 16 עסקנו בנפרד בשני מדדי ההשכלה – מספר שנות לימוד ותארים אקדמיים . עמוד10 מתוך10 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 5 . נתונים על הכנסה ) ברוטו ( של שכירים בכל אחת מהקבוצות הנחקרות . גל עלייה שני ) 1989 - 2001 ( גל עלייה ראשון ) 1970 - 1988 ( יוצאי חבר המדינו ת שעלו בשנים1970 - 2001 יהודים ילידי ישראל כלל ילידי ישראל 77.4% 76.3% 77.2% 80.5% 72.0% שיעור השייכים לכוח העבודה האזרחי 9.3% 7.4% 9.1% 7.4% 7.9% שיעור דורשי / מחפשי עבודה מתוך כוח העבודה האזרחי מקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , סקרי כוח אדם , עיבוד מיוחד . שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי דומים בקבוצות העולים . שיעורים אלו נמוכים מעט משיעור ההשתתפות של ילידי ישראל היהודים וגבוהים משיעור ההשתתפות של כלל ילידי ישראל . בבדיקת שיעור הבלתי מועסקים נמצא כי בקרב יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני שיעור הבלתי מ ועסקים גבוה יותר ומגיע ל- 9.1% , לעומת7.9% מכלל ילידי ישראל ו- 7.4% מילידי ישראל היהודים ומיוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון . 66.4% 74.5% 70.3% 70.7% 70.2% 60% 64% 68% 72% 76% כלל ילידי ישראל עולי חבר המדינות יהודים ילידי ישראל גל עלייה ראשון גל עלייה שני מקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , סקרי כוח אדם , עיבוד מיוחד . שיעור המועסקים בכל קבוצת מוצא כוח העבודה האזרחי ושיעור הבלת י מועסקים בו בכל אחת מהקבוצות הנחקרות , שנת 2001 עמוד11 מתוך11 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל כאמור , מדד שיעור התעסוקה מספק מידע על שיעור המועסקים בפועל בתוך כל קבוצה . אפשר לראות בתרשים כי שיעור התעסוקה בקרב יוצאי חבר המדינות גבוה משיעור התעסוקה בקרב כלל ילידי ישראל ונמוך משיעור התעסוקה בקרב ילידי ישראל היהודים . עם זאת , ניתוח על- פי קבוצות גיל ) ראה סעיף 5.1 ( מלמד כי הפער בין יוצאי חבר המדינות לילידי ישראל היהודים מבחינת שיעור התעסוקה קיים רק בקבוצת הגיל המבוגרת )55 - 64 .( התרשים שלהלן מציג את שיעור המועסקים במשלחי יד שדירוגם גבוה בסולם הסטטוס המקצועי בכל אחת מהקבוצות הנחקרות ) מבוסס על ס יווג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (.17 41.2% 44.3% 30.8% 40.6% 29.2% 0% 10% 20% 30% 40% 50% כלל ילידי ישראל יהודים ילידי ישראל עולי חבר המדינות גל עלייה ראשון גל עלייה שני מקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , סקרי כוח אדם , עיבוד מיוחד . אפשר לראות בתרשים כי יש דמיון בין ילידי ישראל ובין העולים שבאו בגל העלייה הראשון בשיעור המועסקים במשלחי יד בעלי סטטוס גבוה )כ- 40% ( . לעומת זאת בקרב יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני , נמוך שיעור המועסקים במשלחי יד בעלי סטטוס גבוה , ומגיע ל- 29.2% בלבד . הפערים בין יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני לבין יתר הקבוצות הנחקרות גדלים כאשר בודקים את הסטטוס התעסוקתי ברמות ההשכלה הגבוהות )13 - 15 ו- 16 +שנות לימוד ( ) ראה התרשים שלהלן (. 17 מפתח הסיווג : )0 (מקצוע ות אקדמיים ) ; 1 (מקצועות טכניים ) ; 2 (מקצועות ניהוליים ) ; 3 (פקידים ) ; 4 ( עובדי מכירות ושירותים ) ; 5-8 (עובדים מקצועיים בחקלאות , בתעשייה ובבינוי ) ; 9 (עובדים בלתי מקצועיים . שיעור המועסקים במשלחי יד בעלי סטטוס גבוה בסולם הסטטוס המקצועי ) סיווג 0 - 2 ( שיעור המועסקים במשלחי יד בעלי סטטוס גבוה מקרב בעלי 13 + שנות לימוד עמוד12 מתוך12 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 51.0% 78.8% 82.6% 55.9% 79.5% 51.9% 28.5% 53.3% 32.0% 51.3% 0% 20% 40% 60% 80% 100% כלל ילידי ישראל יהודים ילידי ישראל עולי חבר המדינות גל עלייה שני גל עלייה ראשון 15-13 :שנות לימוד +16 :שנות לימוד מקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , סקרי כוח אדם , עיבוד מיוחד . בחתך ההשכלה של 13 - 15 שנות לימוד , מעל 50% מילידי ישראל היהודים ומיוצאי חבר המדינות שעלו בגל הראשון מועסקים במשלחי י ד בעלי סטטוס גבוה , לעומת כ- 30% מיוצאי חבר המדינות שעלו בגל השני . בחתך ההשכלה של 16 +שנות לימוד הפערים בין הקבוצות גדולים יותר כ : - 80% מילידי ישראל היהודים המועסקים ומיוצאי חבר המדינות שעלו בגל הראשון המועסקים עובדים במשלח יד בעל סטטוס גבוה , לעומת 50% מיוצא י חבר המדינות שעלו בגל השני . ₪ 7,586 ₪ 5,317 ₪ 7,768 ₪ 7,766 ₪ 5,475 ₪ 8,471 ₪ 4,643 ₪ 6,208 ₪ 0 ₪ 2,000 ₪ 4,000 ₪ 6,000 ₪ 8,000 ₪ 10,000 כלל ילידי ישראל יהודים ילידי ישראל ואחרים גל עלייה ראשון גל עלייה שני ממוצע כלל הקבוצה רפובליקות אירופיות רפובליקות אסייתיות הכנסה חודשית ) ברוטו ( של שכירים בש ח " מקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , סקר ההכנסות המשולב 2001 ,עיבוד מיוחד . עמוד13 מתוך13 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל נתוני השכר בתרשים שלעיל מלמדים על דמיון רב בין השכר של ילידי ישראל היהודים והאחרים18 ) 7,766 ₪ בממוצע ( ובין שכרם של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון )7,768 ₪ בממוצע (. לעומת ז את שכרם של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני נמוך בכ- 30% לערך ועומד על5,317 ₪ בממוצע בלבד . בדיקת נתוני השכר בתוך קבוצת יוצאי חבר המדינות מלמדת על פערי הכנסה ניכרים בין יוצאי הרפובליקות האסייתיו ת ליוצאי הרפובליקות האירופיות . השכר של יוצאי הרפובליקות האירופיות שעלו בגל העלייה הראשון גבוה בכ- 40% משכרם של יוצאי הרפובליקות האסייתיו ) ת8,471 ₪ בחודש בממוצע לעומת 6,208 ₪ בחודש בממוצע (. יש פערים דומים אך מתונים יותר בין העולים שעלו בגל העלייה השני : יוצאי הרפובליקות האירופיות משתכרים 5,475 ₪ בממוצע , ואילו עולי הרפובליקות האסייתיות משתכרים 4,643 ₪ בממוצע . אפשר לראות בתרשים כי הקבוצה בעלת השכר הממוצע הגבוה ביותר היא קבוצת יוצאי הרפובליקות האירופיות שעלו בגל העלייה הראשון . שכרם גבוה לא רק משכרם של יוצאי הרפובליקות האסייתיות אלא גם משכרם של ילידי ישראל . יוצאי הרפו בליקות האירופיות משתכרים 12% יותר מכלל ילידי ישראל ו- 9% יותר מילידי ישראל היהודים ואחרים . ₪ 44 ₪ 53 ₪ 31 ₪ 45 ₪ 61.4 ₪ 32.0 ₪ 33.6 ₪ 28.6 ₪ 0 ₪ 15 ₪ 30 ₪ 45 ₪ 60 כלל ילידי ישראל יהודים ילידי ישראל ואחרים גל עלייה ראשון גל עלייה שני ממוצע כלל הקבוצה רפובליקות אירופיות רפובליקות אסייתיות פערי השכר בין הקבוצות גדולים אף יותר כאשר משווים את הש כר לשעת עבודה ) ראה התרשים שלעיל (. יוצאי הרפובליקות האירופיות שעלו בגל העלייה הראשון משתכרים 61.4 ₪ לשעה בממוצע . שכר זה גבוה ב- 20% מהשכר של כלל ילידי ישראל )44.4 ₪ בממוצע ב , (- 17% משכר ילידי ישראל היהודים )45.3 ₪בממוצע וב ( - 82% משכר יוצאי הרפובליקות האסייתיו ת שעלו בגל העלייה הראשון )33.6 ₪ בממוצע (. שכרם הממוצע של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני נמוך ב- 30% משכר ילידי ישראל וב- 40% משכר יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון . לסיכום : 18 אחרים – ילידי ישראל שאינם ערבים ושהם או הוריהם הצהירו שאינם יהודים . הכנסה לשעה ) ברוטו ( לשכירים ב- ₪ מקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , עיבוד מיוחד מתוך סקר ההכנסות המשולב 2001 . עמוד14 מתוך14 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל - יש דמיון ניכר בין יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון לבין יהוד ים ילידי ישראל בתחומי התעסוקה והשכר . - מצבם התעסוקתי של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני נחות לעומת ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון : שכרם נמוך יותר והם מועסקים פחות במשלחי יד שדירוגם בסולם הסטטוס התעסוקתי גבוה . 4. הרכב ההון האנושי וה שפעתו על הקליטה התעסוקתית של עולים הון אנושי הוא מושג רחב ובו מ שתנים רבים . נוסף על נתונים טכניים כמו מספר שנות הלימוד וסוג משלח היד , ההון האנושי מורכב גם מ נתוני איכות ההשכלה , ההכשרה במהלך העבודה , התמחות , ניסיו ן ושליט ה בשפות . יש לתת את הדעת על כך שההון האנו שי של הפרט קשור בין השאר ב סביבה הפי ית ז , התעסוקתית , הארגונית , החברתית , התרבותית והלשונית שממנ בא ה . ו זה הון " ייחודי ", המותאם במידה רבה לארץ המוצא של העולה ואינו ניתן להעברה עם ההגירה לארץ הקולטת .19 מכאן שתהליך ההגירה מלווה בפתיחת פער מסוים בין ההון האנושי שרכ ש העול ה באר ץ המוצא ובין ההון האנושי המוכר והרלוונטי בארץ הקולטת . 4.1 . רמת ההשכלה של העולים חשיבותה של רמת ההשכלה בשוק העבודה הולכת ו עולה בשנים האחרונות . מחקרים מלמדים על עלייה ניכרת בתשואה להשכלה ו ל כישורים , שמשמעותה גידול ברמת השכר עם העלייה במספר שנות הלימוד .20 משתנה ההשכלה מרכזי גם בקביעת סיכויי מציאת ה עבודה ו ה הישארות בה . ברמות השכלה נמוכ ות הסבירות שהפרט י יפלט ממעגל העבודה רבה יותר .21 חשיבותה של ההשכלה בקליטה תעסוקתית של מהגרים אינה נובעת רק מ היותה חלק מ ההון האנושי שהמהגר מביא עמו אלא קשורה גם ב השפע ה ת העקיפה על היכולת ללמוד את שפת הארץ הקולטת ולהסתגל לשינויים .22 בסעיף זה רמת ההשכלה23 נמדדת באמצעות שני מדדים : 1. שיעור בעלי התארים האקדמיים – שיעור בעלי תואר אקדמי כלשהו ושיעור בעלי תואר שני לפחות ; 2. שנות לימוד – שיעור בעלי13 + שנות לימוד ושיעור בעלי16 +שנות לימוד . מדד ז ה רחב יותר , וכולל לבד מהשכלה אקדמית גם השכלה על-תיכונית אחרת , כגון לימודי הנדסאות ולימודים תורניים . 19 משה סיקרון " , ההו ן האנושי של העלייה ותהליכי השתלבותם של העולים בעבודה ", בתוך : דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 ,בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , 1998 . 20 מומי דהן " , עליית אי השוויון הכלכלי " מתוך : תמורות במשק הישראלי בעשור האחרון , בעריכת אבי בן בסט , 2001 . 21 משרד העבודה והרווחה , מדיניות שר העבודה והרווחה ד "ר רענן כהן להתמודדות באבטלה , לצמצום העוני והפערים הכלכליים ולמאבק נגד האלימות, ינואר2001 . 22 שוקי הנדלס ו רוני בר צורי , " הקליטה התעסוקתית של עולי חבר העמים בישראל ", כלכלה ועבודה 9, 1994 . 23 הנת ונים נוגעים להשכלה הנוכחית של האוכלוסייה הנבדקת . הנתונים על יוצאי חבר המדינות כוללים הן את ההשכלה שרכשו בארץ המוצא הן את ההשכלה שרכשו לאחר עלייתם . עמוד15 מתוך15 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 21.2% 25.9% 41.8% 26.5% 44.3% 6.0% 7.5% 26.0% 14.9% 27.9% 0% 10% 20% 30% 40% 50% כלל ילידי ישראל יהודים ילידי ישראל כלל עולי חבר המדינות גל עלייה ראשון גל עלייה שני בעלי תואר ראשון ומעלה בעלי תואר שני ומעלה מקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה : סקרי כוח אדם , עיבוד מיוחד . אפשר לראות בתרשים כי שיעור האקדמאים בקרב יוצאי חבר המדינות גבו ה יותר משיעור האקדמאים בקרב כלל ילידי ישראל ובקרב היהודים ילידי ישראל )41.8% לעומת21.2% ו- 25.9% בהתאמה (. יתרונם של יוצאי חבר המדינות מבחינת השכלתם נשמר גם בקבוצת בעלי התארים המתקדמים – תואר שני ומעלה . 26% מיוצאי חבר המדינות הם בעלי תארים מתקדמים , לעומת 6% מכלל ילידי ישראל ו- 7.5% מהיהודים ילידי ישראל . עוד אפשר לראות בתרשים כי העולים בגל העלייה השני משכילים יותר מהעולים בגל העלייה הראשון . 44.3% מהעולים בגל העלייה השני הם בעלי תואר ראשון ומעלה , לעומת 26.5% מהעולים בגל העלייה הראשון . 43.8% 52.7% 64.7% 48.9% 67.3% 22.3% 26.8% 27.4% 22.7% 28.3% 0% 20% 40% 60% 80% כלל ילידי ישראל יהודים ילידי ישראל כלל עולי חבר המדינות גל עלייה ראשון גל עלייה שני שנות לימוד+13 שיעור בעלי שנות לימוד+16 שיעור בעלי מקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה : סקרי כוח אדם , עיבוד מיוחד . ההבדלים בהשכלה בין יוצאי חבר המדינות לילידי ישראל בולטים פחות לפי מדד שנות הלימוד . בתרשים שלעיל אפשר לראות כי ליוצאי חבר המדינות יש יתרון מסוים בקטגוריה של 13 +שנות לימוד : 64.7% לעומת43.8% מכלל ילידי ישראל ו- 52.7% מהיהודים ילידי ישראל . בקטגוריה של 16 + שנות לימוד שיעור בעלי תארים אקדמיים בכל מגזר שיעור בעלי13 + שנות לימוד בכל מגזר עמוד16 מתוך16 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל היתרון נשמר , אך ההבדלים קטנים יותר : 27.4% מיוצאי חבר המדינות לעומת22.3% מכלל ילידי ישראל ו- 26.8% מהיהודים ילידי ישראל . אפשר ללמוד מהנתונים כי ליוצאי חבר המדינות שעלו בגל השני יש ית רון מבחינת ההשכלה על שלוש הקבוצות הנחקרות ) כלל ילידי ישראל , יהודים ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון (. עם זאת , על אף יתרונם ההשכלתי , מצבם התעסוקתי של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני נחות לעומת שאר הקבוצות הנחקרות :24 שכרם נמוך יותר והם מועסקים פחות במשלחי יד שדירוגם בסולם הסטטוס התעסוקתי גבוה . אחד ההסברים למצב זה הוא ההשפעה של עיתוי העלייה על איכות הקליטה התעסוקתית . נמצא כי בעוד בשנות ה- 70 משתנה ההשכלה תרם תרומה משמעותית לאיכות הקליטה התעסוקתית , בשנות ה- 90 היתה לו תרומה שולית בלבד .25 הממצאים מראים כי בשנות ה- 90 השכלה גבוהה א ו מנם ה גדילה מעט ת א שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה , אך לא הפחיתה את שיעורי האבטלה ,26 לא עזרה למציאת עבודה במקצוע ולא תרמה במישרין לרמת השכר .27 השפעתם של משתנים דמוגרפיים של גיל ומין על הקליטה התעסוקתית היתה חזקה יותר מ השפעת משתנה ההשכלה .28 עם זאת , נמצא כי להשכלה יש השפעה עקיפה על השכר , ובייחוד על שיעור צמיחת השכר . במועד הכניסה לשוק העבודה אמנם אין הבדל ניכר בין בעלי השכלה למחוסרי השכלה , והתשואה להשכלה אפסית . בבדיקה חוזרת של רמת השכר לאחר כמה שנים נמצאו הבדלים ממשיים בין שתי הקבוצות . לאחר עשר שנים גדל שכרם של עולים משכילים במיוחד )16 שנות לימוד ומעלה ב ( - 81% , לעומת27% בלבד בקרב עולים שהשכלתם עד 12 שנות לימוד .29 4.2 . השתתפות בכוח העבודה וההרכב המקצועי של העולים טרם העלייה לישראל בבואנו לבחון את השתלבותם של העולים בשוק העבודה על ינו להביא בחשבון שני מרכיבים נוספים ב פוטנציאל ההון האנושי ( א ) : שיעור התעסוקה של העולים בארצות המוצא ( ב) ; ההרכב המקצועי של העולים טרם עלייתם . . א שיעור התעסוקה של העולים בארצות המוצא שיעור ה תעסוקה של העולים בארצות המוצא היה גבוה ביותר . בגיל העבודה העיקרי התק רבו שיעורי התעסוקה הן בקרב גברים הן בקרב נשים ל- 100% ) ראה תרשים (. 24 מחקרים בענין זה הגיעו לממצאים דומים , ובהם משה סיקרון " , ההון האנושי של העלייה ותהליכי השתלבותם של העולים בעב ודה ", בתוך : דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 , בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , 1998 ;שוקי הנדלס ו רוני בר צורי " , הקליטה התעסוקתית של עולי חבר העמים בישראל ", כלכלה ועבודה 9, 1994 . 25 Semionov Moshe, Rebecca Raijman, 1998 26 שוק י הנדלס ו רוני בר צורי " , הקליטה התעסוקתית של עולי חבר העמים בישראל ", כלכלה ועבודה 9, 1994 . 27 Sarit Cohen, Zvi Eckstein, Labour Mobility of Immigrants: Training, Experience, Language and Opportunities2002. 28 שוקי הנדלס ו רוני בר צורי ," הקליטה התעסוקתית של עולי חבר העמים בישראל , " כלכלה ועבודה 9 , אוקטובר1994 . . Discussion Paper No 2000 - 1990 Israel : On the Wage Growth of Immigrants Zvi Eckstein, Yoram Weiss, 29 710, IZA,2003 עמוד17 מתוך17 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל שיעור התעסוקה הגבוה משק ף נוהגי עבודה שהיו מקובלים ב חבר המדינות . שיעור זה גבוה ב מידה ניכר ת משיעור התעסוקה של האוכלוסייה בישראל ) העומד על כ- 75% בגיל העבודה העיקרי (. יש לציין כי ממצא זה עקבי ל בכ קבוצות הגיל .30 עולים קודם עלייתם כלל האוכלוסייה בישראל – 1994 1994 1991 גיל 72% 96% 96% 25 - 34 77% 97% 97% 35 - 44 76% 97% 97% 45 - 54 50% 69% 64% 55 - 64 11% 2% 2% 65 + * מקור : משה סיקרון " , ההון האנושי של העולים והשתלבותם בעבודה , "1998 . עם העלייה לישראל ירד שיעור ההשתתפות של עולים מבוגרים בני 45 ומעלה בכוח העבודה ) ראה סעיף 5.1 ( ; כמו כן ירד שיעור השתתפותן של נשים בכוח העבודה ) ראה סעיף 5.2 ( . . ב ההרכב המקצועי של העולים טרם העלייה לישראל הרמה הגבוהה של ההון האנושי שהביאו עמם העולים משתק פת גם בהרכבם המקצועי . מעל 60% מהעולים עסקו טרם עלייתם במשלחי יד מדעיים , אקדמיים וטכניים . שיעור זה גבוה ב מידה ניכר ת מ שיעור הישראלים שעסקו במקצועות אלו ערב גל העלייה בשנת 1989 – 24.5% . 31 בדיקת ההרכב המקצועי של העולים לאחר העלייה מלמדת כי רובם לא הצליחו להשתלב במקצועות אלו בשוק העבודה הישראלי . בשנת 2001 עסקו רק24% מהעולים במשלחי יד מדעיים , אקדמ י ים או טכניים , לעומת 28.4% מ כלל האוכלוסייה .32 רוב העולים נקלטו במקצועות נחותים ביחס להשכלתם ול משלח ידם בארץ המוצא . אצל מקצת העולים זה היה מצב מעבר שאפיין את התקופה הראשונה בישראל , אולם רוב העולים נשארו במשלחי יד נחותים ) עובדי שירותים או עובדים חצי-מקצועיים ובלתי מקצועיים ( גם שנים אחדות לאחר עלייתם . הקליטה במקצוע הושפעה ממשתנים דמוגרפיים ) גיל ומין ( ומעיתוי העלייה . ההנחה היא כי עולים שהגיעו בשנים 1990 - 1991 מילאו את המשרות הפנויות במקצועות המדעיים והאקדמיים , החופשיים והטכניים , ולכן העולים שבאו אחריהם התקשו יותר למצוא תעסוקה במקצועות אלו . 30 משה סיקרון " , ההון האנושי של העלייה ותהליכי השתלבותם של העולים בעבודה , " בתוך : דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 ,בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , 1998 . 2002 , Ministry of Immigrant Absorption, May Training and Retraining Programs in Israel Adler Shmuel, 31 2002 , Ministry of Immigrant Absorption, May l Training and Retraining Programs in Israe Adler Shmuel, 32 שיעור ההשתתפות בעבודה של העולים קודם עלייתם ושל האוכלוסייה בישראל לפי הגיל עמוד18 מתוך18 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל בגל העלייה השני באה קבוצה גדולה של מדענים , מהנדסים , רופאים ואמנים – גדולה עד כדי כך שלעתים הם הכפילו פי-שניים ויותר את מספר בעלי המקצוע בתחומים אלו . כך למשל עלו 65,000 מהנדסים , לעומת 27,000 מהנדסים שהיו בארץ ערב גל העלייה . לפי סיקרון , רק מיעוט מבעלי מקצועות אלו הצליחו למצוא עבודה במשלח ידם המקורי . למשל מקבוצת המהנדסים ר ק 25% עבדו במקצועם , ועוד 9% עבדו במקצועות קרובים . מתוך 14,000 רופאים רק37% הועסקו כרופאים , ורק 9% קיבלו קביעות . מתוך 7,000 מוזיקאים מעל מחצית לא נקלטו בתחום המוזיקה ועסקו בעבודות בלתי מקצועיות . התחום היחיד שבו שיעורי ההשתלבות במקצוע היו גבוהים יחסית הוא ת חום המדעים – 76% מהמדענים נקלטו במקצועם .33 איכות הקליטה התעסוקתית ) התאמת העיסוק להשכלה ולמקצוע בארץ המוצא ( של יוצאי חבר המדינות שבאו בשנות ה- 70 וה- 80 היתה גבוהה יותר . רבים מהם הצליחו למצוא עבודה המתאימה להשכלתם ולכישוריהם . על אף הדמיון בפרופיל המקצועי הצליח ו בני עלייה זו למצוא עבודה במשלחי יד מדעיים ואקדמיים בשיעור כפול מזה של עולי שנות ה- 90 . 34 4.3 . שליטה בעברית , ניסיון מקצועי בישראל והשתתפות בהכשרה מקצועית כאמור , מספר שנות הלימוד והניסיון המקצועי של עולי שנות ה- 90 בבואם תרמו תרומה שולית בלבד לאיכות הקליטה התעסוק תית שלהם . לעומת זאת כישורים שרכשו העולים עם בואם לישראל ) שליטה בעברית , ניסיון תעסוקתי בישראל והשתתפות בהכשרה מקצועית ( תרמו לאיכות הקליטה התעסוקתית תרומה נכבדת : נמצא כי השליטה בשפת המקום היא משתנה מרכזי בתהליך ההשתלבות בתעסוקה ובניבוי רמת ההשתכרות של הפרט . הנתונים מלמדים כי בעלי שליטה טובה בשפה העברית ) נמדדת לפי דיבור על בסיס יומיומי ויכולת לכתוב מכתב בעברית ( משתכרים עד 20% יותר ממי ששליטתם בעברית נמוכה .35 בסקרים שבדקו את רמת השליטה של יוצאי חבר המדינות שעלו בשנים1990 - 1999 בשפה העברית נמצא כי לקבוצה זו שליטה מועטה בעברית , והרוסית נותרה שפתה העיקרית .36 משתנים נוספים שנמצא שיש להם השפעה על איכות ה קליטה התעסוקתית הם ניסיון מקצועי שנרכש בישראל והשתתפות בהכשרה מקצועית . למשתנים אלו היתה השפעה ניכרת על הניידות המקצועית ועל צמיחת השכר .37 לממצאים אלו יש משמעות בקביעת מד יניות . סיוע של המדינה ביצירת מסגרות זמינות ללימודי עברית ולהכשרה מקצועית הוא תנאי חשוב לקליטה מוצלחת של העולים ולמימוש מיטבי של ההון האנושי שלהם . 33 משה סיקרון " , ההון האנושי של העלייה ותהליכי השתלבותם של העולים בעבודה ", בתוך : דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 ,בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , 1998 . 34 צבי זוסמן ," השפעת העלי יה מברית המועצות על מצבה הכלכלי של האוכלוסייה הוותיקה בישראל , " בתוך : דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 ,בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , 1998 , ' עמ182 - 206 . 35 Barry R. Chiswick Gaston Repetto, Immigrant Adjustment in Israel: Literacy and Fluency in Hebrew and Earnings, Discussion Paper no. 177, 2000 36 אלעזר לשם , עולי ברה " מ לשעבר בישראל 1999 - 2003 – דוח מצב ,האוניברסיטה העברית בירושלים , מאי 2003 . 37 Sarit Cohen, Zvi Eckstein, Labour Mobility of Immigrants: Training, Experience, Language and Opportunities, 2002 עמוד19 מתוך19 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 4.4 . בעיית מימוש ההון האנושי של העולים כאמור , הקליטה התעסוקתית של עולי גל העלייה השני היתה כרוכה בקשיים רבים . להבדי ל מגל העלייה הקודם מחבר המדינות , רק חלק קטן מהעולים נקלטו במשלח ידם המקורי .38 על אף רמת השכלתם הגבוהה , עולים רבים חוו ניידות מקצועית כלפי מטה , ואיבדו חלק ניכר מהסטטוס התעסוקתי שהיה להם בארצות מוצאם .39 הפער בין רמת ההשכלה הגבוהה של עולי גל העלייה השני ובין ק שיי השתלבותם בעולם העבודה מבטאים בעיה במימוש ההון האנושי . אין הסבר מלא להיווצרותה של בעיה זו . עם זאת , אין ספק שהתשובה מורכבת מכמה משתנים , ובהם מצב המשק ושוק העבודה , קצב העלייה והיקפה , מאפייני תהליך ההגירה , מאפיינים דמוגרפיים של העולים ומדיניות הקליטה40 .פרק ים 5 - 9 בעבודה זו סוקרים את הממצאים , ההסברים וההשערות הנזכרים בספרות בשאלה זו . 5. מאפיינים דמוגרפיים והשפעתם על הקליטה התעסוקתית לקבוצת העולים ש בא ה מ חבר המדינות יש מאפיינים דמוגרפי י ם המ בדילים אותה מהאוכלוסייה הוותיקה בישראל – הרכב הגילים , המינים ומבנה המשפחות שונים מאלה המאפיינים את כלל האוכלוסייה . מחקרים שעסקו בקליטה תעסוקתית של עולים מוצאים קשר בין מאפיינים דמוגרפ י ים אלו ובין הקליטה בתעסוקה . להלן עיקרי הממצאים : 5.1 . הרכב הגילים – ייצוג גבוה של עולים מ בוגרים בדיקת הרכב הגילים של קבוצת העולים שבאה בשנות ה- 90 מלמדת על ייצוג גבוה של עולים מבוגרים . 29.5% מהעולים יוצאי חבר המדינות הם בני55 ומעלה , לעומת 16.7% מכלל האוכלוסייה .41 לנתונים אלו יש משמעות בשל הקשר בין משתנה הגיל ל שיעור ה השתתפות בכוח העבודה . אפשר לר אות בתרשים שלהלן כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בגיל צעיר ) עד 25 (נמוך יחסית .42 שיעור ההשתתפות גדל ומגיע לשיא בקבוצת בני35 - 54 . בקבוצת הגיל המבוגרת ) מעל 54 ( , שיעורי ההשתתפות יורדים במידה ניכרת ) אפשר להסביר זאת במגמה של פרישה מוקדמת או בקשיי השתלבות בתעסוקה (. 38 קרנית פלוג וניצה קסיר , קליטה בתעסוקה של עולי חבר המדינות – הטווח הקצר ,מחלקת המחקר , בנק ישראל , יולי 1993 . 39 Semionov Moshe, Rebecca Raijman, 1998 חשוב לציין משתנה נוסף בעל השפעה על הקליטה התעסוקתית שלא נסקר בעבודה זו , הוא מדיניות הקליטה של הממשלה והשפעתה על הקליטה התעסוקתית ועל ניצול ההון האנושי . 41 מבוסס על עיבוד נתוני השנתון הסטטיסטי לישראל2002 , לוח2.23 , " יהודים ואחרים )1 ( לפי ארץ מוצא )2( , מקום לידה וגיל , " ולוח 2.2 " אוכלוסייה לפי קבוצת אוכלוסייה דת , , גיל מין ומספר זכרי ם ל- 1,000 נקבות ". 42 שנתון סטטיסטי לישראל2002 – לוח12.2 – " אוכלוסיית בני15 ומעלה וכוח העבודה האזרחי לפי צורת יישוב , מגורים , גיל ומין ". עמוד20 מתוך20 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 43.4% 74.5% 77.3% 76.2% 62.1% 41.0% 17.0% 5.8% 0% 20% 40% 60% 80% 100% 18-24 25-34 35-44 45-54 55-59 60-64 65-69 70+ קבוצות גיל מקור : שנתון סטטיסטי לישראל 2002 , לוח12.2 . ההשתלבות בתעסוקה בגיל מבוגר היא סוגיה בעייתית בכלל האוכלוסייה . פעמים רבות הכניסה לעבודה בגיל מבוגר מלווה בקשיים הנובעים מ א פליית מבוגרים בשוק העבודה מ , ידע מקצועי עדכני פחות מ , כושר הסתגלות נמוך יותר ו מ עלויות גבוהות יותר של העסקת עובדים מבוגרים .43 כאשר מדובר בעולים מבוגרים מיתוספות לקשיים אלו גם בעיות הנובעות מהגירה , למשל קשיים ברכישת שפה , שונוּת תרבותית והבדלים במבנה משלחי היד בין הארץ לארץ המקור . הקושי של עולים מבוגרים להיכנס ל שוק העבודה בא לידי ביטוי בשיעורי תעסוקה נמוכים יותר . מניתוח התרשים שלהלן אפשר ללמוד כי כ- 60% מ העולים המבוגרים בני ה- 55 - 64 אינם מועסקים , לעומת 33% מילידי ישראל היהודים בקבוצת גיל זו . לעומת זאת בקבוצות הגיל הצעירות יותר – 35 - 54 ו- 25 - 34 – שיעור התעסוקה של העו לים דומה לשיעור התעסוקה של ילידי ישראל היהודים או גבוה ממנו ) בהתאמה (. שיעור התעסוקה של מבוגרים ) בני 55 - 64 ( יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון גבוה משיעור התעסוקה של עולי הגל השני , אך עדיין נמוך במידה ניכרת מזה של ילידי ישראל היהודים באותה קבוצת . גיל 43 שוקי הנדלס ו רוני בר צורי " , הקליטה התעסוקתית של עולי חבר העמים בישראל , " כלכלה ועבודה 9 , 1994 . שיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי על- פי גיל בכלל האוכלוסייה)באחוזים( עמוד21 מתוך21 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 77.50% 66.70% 68.5% 46.1% 77.2% 39.5% 72.20% 79.7% 76.1% 0% 20% 40% 60% 80% 100% 25-34 35-54 55-64 קבוצות גיל שיעור התעסוקה יהודים ילידי ישראל גל עלייה ראשון גל עלייה שני מקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , עיבוד מיוחד עבור מרכז מחקר ומידע של הכנסת . 5.2 . הרכב המינים – ייצוג גבוה של נשים נשים וגברים נבדלים אלה מאלה בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה , בדפוסי ההשתלבות בתעסוקה , בשכר ובהתפלגות משלחי היד . כך למ של שיעורי ההשתתפות של נשים בכוח העבודה נמוכים משיעורי ההשתתפות של גברים במידה ניכרת . רק 48.4% מהנשים בנות15 +שייכות לכוח העבודה , לעומת 60.7% מהגברים .44 בדיקת הרכב המינים של עולי גל העלייה השני מלמדת על ייצוג גבוה של נשים .45 על כל1,000 נשים באו 878 גברים , לעומת יחס של 988 גברים על כל1,000 נשים באוכלוסייה היהודית בישראל . ייצוג הנשים בקרב עולי גל העלייה השני גדל ככל שהגיל עולה . בקרב בני 65 ומעלה יש רק601 גברים על כל1,000 נשים , לעומת 832 על כל1,000 גברים באוכלוסייה היהודית . גם בגל העלייה הראשון היה ייצוג ג בוה יותר לנשים , אך בשיעורים נמוכים מעט מעולי שנות ה- 90 . 46 בני65 + בני45 - 64 בני30 - 44 בני15 - 29 בני0 - 14 כלל הגברים 601 777 911 995 1,049 878 עולי1990 - 1995 832 904 980 1,050 1,056 988 יהודים בישראל בשנת 1989 מקור : סיקרון " , הדמוגרפיה של העלייה , " עמו ד 22 . 44 השנתון הסטטיסטי לישרא ל 2002 – לוח12.2 , " אוכלוסיית בני15 ומעלה וכוח העבודה האזרחי לפי צורת ישוב מגורים , גיל ומין ". 45 שנתון סטטיסטי לישראל2002 – לוח2.25 , "אוכלוסיית עולי ברה ) מ " לשעבר ( שעלו בשנים 1990 - 2001 )1 ( לפי דת שנת עלייה , גיל ומין . 46 משה סיקרון ," הדמוגרפיה של העלייה , " בתו : ך דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 ,בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , 1998 , עמוד22 . מספר הגברים ל- 1,000 נשים לפי הגיל – השוואת יוצאי חבר המדינות שעלו בשנים1990 - 1995 לאוכלוסייה היהודית בישראל ערב העלייה שיעורי התעסוקה על- פי גיל – ילידי ישראל , עולי גל העלייה הראשון ועולי גל העלייה השני עמוד22 מתוך22 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה – נשים וגברים שיעור ההשתתפות של נשים עולות בכוח העבודה בישראל נמוך במידה ניכרת משיעור ההשתתפות שלהן בארצות מוצאן . בחבר המדינות לא היו הבדלים ניכרים בין נשים לגברים מבחינת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה . הנדלס ובר צורי מצאו שעם העלייה לישראל נפתח פער בין שתי הקבוצות – 44% מהנשים שעלו ב תחילת שנות ה- 90 מ חבר ה מדינות אינן משתייכות בישראל לכוח העבודה , לעומת 19% מ הגברים בלבד . ממצאים אלו מראים כי בישראל דפוסי ההשתתפות של העולים בכוח העבודה לפי מין דומים לאלה של כלל האוכלוסייה .47 זמן הכנ יסה לכוח העבודה – נשים וגברים הבדלים בין נשים לגברים נמצאו גם במשך הזמן הנדרש לשם כניסה לכוח העבודה . תהליך כניסתן של הנשים העולות לכוח העבודה ממושך יותר מזה של הגברים העולים , והן מגיעות ליציבות בתעסוקה עד שנה אחרי הגברים .48 הרכב מקצועי – נשים וגברים גברים ונ שים נבדלים אלה מאלה מבחינת התפלגות משלחי היד . חלקן של הנשים העולות במשלחי יד מדעיים ואקדמיים קטן מזה של הגברים , לפני העלייה ואחריה . כמו כן , קטן חלקן במקצועות התעשייה והבנייה . לעומת זאת , חלקן במשלחי יד חופשיים וטכניים ) כגון מורות ואחיות ( וכן בענפי השירותים גדול מזה של הגברים , לפני העלייה ואחריה .49 5.3 . מבנה המשפח – ה ייצוג גבוה של משפחות חד-הוריות מצבו המשפחתי של הפרט – רווק , נשוי , אלמן , גרוש או הורה יחיד – משפיע על ההזדמנויות והאילוצים בשוק העבודה . למצב המשפחתי יש השפעה על חלוקת האחריות לפרנסת המשפחה ועל מידת הזמ ינות של הפרט להשקיע בעבודתו לנוכח מחויבויות אחרות של טיפול במשפחה . האילוצים רבים ביותר במשפחות חד-הוריות , שבהן הורה יחיד ) בדרך כלל האם ( נושא בנטל ניהול משק הבית ) פרנסת המשפחה והטיפול בילדים (. בקרב יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני נמצא ייצוג גבוה של מ שפחות חד- הוריות . 18% מהמשפחות שעלו בעלייה זו היו חד- הוריות לעומת8% בלבד במשפחות הוותיקות .50 ממחקר שבחן את השתתפותן של נשים חד- הוריות בשוק העבודה ) ותיקות ועולות ( עולה כי שיעור השתתפותן במשלחי יד בעלי סטטוס גבוה ) אקדמיים , ניהוליים , חופשיים וטכניים ( נמוך במי דה ניכרת שיעור השתתפותן של נשים נשואות . כמו כן נמצא כי נשים חד-הוריות , ובייחוד עולות חד-הוריות , מרוכזות בדרגות שכר נמוכות בשיעורים הגבוהים במידה ניכרת מנשים נשואות .52 47 שוקי הנדלס ו רוני בר צורי " , הקליטה התעסוקתית של עולי חבר העמים בישראל , " כלכלה ועבודה 9 , 1994 . 48 משה סיקרון " , ההון האנושי של העלייה ותהל יכי השתלבותם של העולים בעבודה , " בתוך : דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 ,בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , 1998 . 49 משה סיקרון " , ההון האנושי של העלייה ותהליכי השתלבותם של העולים בעבודה , " בתוך : דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 ,בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , 1998 ,' עמ147 - 148 . 50 ערד ישראל " , תרומת המוסד לביטוח לאומי לקליטת העלייה ", בתוך : ההגירה והשפעתה על מדינת ישראל , 1997 . 51 ערד ישראל " , תרומת המוסד לביטוח לאומי לקליטת העלייה ", בתוך : ההגירה והשפעתה על מדינת ישראל , 1997 . 52 שלמה סבירסקי , ורד קראוס , אתי קונור וענת הרבסט " , אמהות חד-הוריות בישראל , " מרכז ' אדוה ', מידע על שוויון , גיליון מס ' 12 , 2002 . עמוד23 מתוך23 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 6. הוותק , תהליך הקליטה והניידות המקצועית גורם הזמן נחשב בספרות למשתנה מרכזי בתהליך הקליטה וה הסתגלות . ההנחה היא כי מהגרים משתלבים בבואם בתפקידים שמתאפיינים ברמת שכר ובסטטוס נמוכים ) הן לעומת עיסוקם בארצות המוצא הן לעומת ממוצע האוכלוסייה הקולטת , ( ועם הזמן הם משפרים את מעמדם . התפתחות זו מוסברת בהון האנושי המיתוסף למהגר בארץ החדשה במהלך השהות בה – לימ וד שפת המקום , הכרת שוק העבודה , התאמת כישוריו לדרישות המקום והכרת הערכים והתרבות .53 במחקרים שבחנו את הניידות המקצועית בקרב מהגרים בארה " ב נמצא כי ניידות מקצועית נוטה להתפתח עם הזמן במסלול שצורתו צורת האות U ) קרי סטטוס גבוה יחסית בארץ המוצא , שפוחת עם הקליטה במ שלחי יד בעלי סטטוס נמוך בארץ הקולטת ועולה לאחר מכן מחדש עם ההתבססות בארץ הקולטת (. גודל התנועה במחזור זה בכל אחד משני הכיוונים קשור באופייה של ההגירה : ככל שההבדלים בשפה , בתרבות , במערכת הכלכלית , במבנה משלחי היד ובנורמות הטכנולוגיות המקובלות בין המהגרים לאוכל וסייה הקולטת גדולים יותר , כך צפוי כי תגדל התנועה של מסלול הקליטה האמור .54 כמו בארצות אחרות , גם בישראל משתנה הוותק משפיע על הקליטה התעסוקתית . כך נמצא למשל כי שיעורי האבטלה אומנם היו גבוהים בתקופה הראשונה שלאחר העלייה אך ירדו במידה ניכרת כעבור זמן . בתוך שלוש שנים הגיע שיעור האבטלה בקרב העולים לרמה דומה לשיעורה בקרב הוותיקים .55 גם איכות הקליטה התעסוקתית הושפעה מהוותק בארץ . לאחר כמה שנות שהות בישראל גדל מספר העולים שנקלטו במשלח ידם המקורי ,56 ועלתה רמת השכר של עולים משכילים .57 עם זאת יש לציין כי עולים שנאלצים לעבוד פרק זמן ממושך בעבודות חצי- מקצועיות או בלתי מקצועיות מתקשים לחזור ולמצוא עבודה במשלח ידם האקדמי המקורי .58 רוב העולים מדווחים כי הם מועסקים בעבודה שאינה קשורה בתחום המקצועי שלהם גם כמה שנים לאחר עלייתם , ורובם חושבים שמצב זה לא ישתנה .59 53 שוקי הנדלס ו רוני בר צורי , " הקליטה התעסוקתית של עולי חבר העמים בישראל ", כלכלה ועבודה 9, 1994 . מופ יע גם באקשטיין ווייס 2003 . 54 אמיר שמואל , תהליכי הקליטה בשוק העבודה הישראלי של עולים אקדמאים מברה " מ בסוף שנות ה- 70 ובראשית שנות ה- 80 ,המחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית , 1993 . 55 משה סיקרון " , ההון האנושי של העלייה ותהליכי השתלבותם של העולים בעבודה , " בתוך ד : יוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 ,בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , 1998 . 56 שוקי הנדלס ו רוני בר צורי , " הקליטה התעסוקתית של עולי חבר העמים בישראל , " כלכלה ועבודה 9, 1994 ; וגם זוסמן צבי " , השפעת העלייה מברית המועצות על מצבה הכל כלי של האוכלוסייה הוותיקה בישראל ,"1998 בתוך : דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 ,בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , 1998 ,' עמ182 - 206 . 57 Zvi Eckstein and Yoram Weiss, On the Wage Growth of Immigrants: Israel 1990-2000, 2003 58 צבי זוסמן " , השפעת העלייה מברית המועצות על מצבה הכלכלי של האוכלוסייה הוותיקה בישראל , " בתוך : דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 ,בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , 1998 ,' עמ182 - 206 . 59 נטליה דמיאן ויהודית רוזנבאום , עולי חבר העמי ם ינואר- מרץ1995 – שלוש שנים לאחר העלייה ,המשרד לקליטת עלייה , האגף לתכנון ולמחקר , יוני 2000 ; ראה גם משה סיקרון " , ההון האנושי של העלייה ותהליכי השתלבותם של העולים בעבודה " בתוך : דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 , בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , הוצאת מאגנס 1998 . עמוד24 מתוך24 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 7. קידום בשוק העבודה ח – סמים נוספים על גורמים אחרים החוסמים את התקדמותם של העולים בשוק העבודה בישראל אפשר ללמוד ממחקרים שנערכים בצה " ל על השתלבותם של עולים במערך הפיקודי . מחקרים אלו מזהים שני מחסומים עיקריים שיש בהם כדי להשפיע על התקדמות העולים בסולם הדרגות הצבאי ואשר ניתן להשליך מהם גם על שוק העבודה : 60 מחסור בכישורי ניהול שמקורו בהיכרות לא מספקת עם התרבות המקומית – כישורי ניהול מושפעים בין היתר מיכולת לשונית ומשליטה בקודים התרבותיים והחברתיים של המקום . האוכלוסייה הוותיקה רוכשת שליטה בכישורים אלו באמצעות מוסדות חיברות ובאמצעות התנס ות בתפקידי הדרכה ופיקוד בתנועות הנוער ובצה . ל" ההבדלים בין התרבויות והעדר חשיפה של העולים להתנסויות מסוג זה עלולים להיות מכשול בפני התקדמות בתפקידי ניהול . היעדר מוטיבציה לניהול – לטענת רוזינר הדחף להישגיות לובש צורות שונות בתרבות הישראלית ובתרבות הרוסית . בת רבות הישראלית הישגיות מזוהה עם התקדמות בהיקף האחריות על אנשים ומשימות ) ניהול (: " אצל הישראלי אם אתה לוחם השאיפה היא להיות מ ) כ " מפקד כיתה , ( קצין וכדומה . אם אתה חניך בצופים השאיפה היא להיות מדריך ורשג "ד ". בתרבות הרוסית הישגיות מזוהה עם התמחות מקצועית . 61 8. השפעת קצב העלייה והיקפה על קליטתם התעסוקתית של העולים רוב עולי שנות ה- 70 באו בשל התעוררות ציונית ובשל משטר דיכוי , והיו צריכים להיאבק במשטר כדי לעלות .62 בגל העלייה הזה מספר העולים היה קטן למדי וזרם העלייה אטי . מאפיינים אלו הקלו את תהליך הקליטה , שכן היא יכלה להיעש ות בתנאים נוחים . לא ניכרו בה הבהילות , הלחץ והפתרונות המאולתרים שאפיינו את דפוסי הקליטה בשנות ה- 50 ובמידה מסוימת גם בשנות ה- 90 . הרקע ל גל העלייה של שנות ה- 90 הוא המשבר הפוליטי , החברתי והכלכלי שליווה את ימיו האחרונים של המשטר הסובייטי ואת ראשית הקמת המשטרים החדשים במדינות העצמאיות .63 ההגבלות שתושבי מדינות אלו היו נתונים בהן בשלטון הסובייטי עברו ברובן מן העולם , ובכלל זה ההגבלה על זיקה ציונית ועל הגירה . תהליך זה התרחש במהירות רבה , והוא אפשר ליהודים בארצות דוברות רוסית להגר באופן חופשי . הדבר מסביר את זרם העלייה ה גדול במיוחד בשנים הראשונות ב . שנתיים הראשונות עלו לישראל כ- 333,000 עולים – כ- 185,000 בשנת1990 וכ- 148,000 בשנת1991 . קצב עלייה זה התמתן מעט בשנים שלאחר מכן . בשנים 1992 - 2000 באו46,000 - 67,000 עולים בכל שנה .64 60 מתוך שיחה עם אילן רוזינר , פסיכולוג , עורך מחקרים בנושא מוטיבציה לשירות בצה , ל" מטעם ממד – א " מחלקת מדעי התנהגות ב , ל" צה , - 27 במרס2003 . 61 מתוך שיחה עם אילן רוזינר , פסיכולוג , עורך מחקרים בנושא מוטיבציה לשירות בצה , ל" מטע ם ממד – א " מחלקת מדעי התנהגות ב , ל" צה , - 27 במרס2003 . 62 דבורה הכהן " , עלייה וקליטה , " בתוך : מגמות בחברה הישראלית , בעריכת אפריים יער וזאב שביט , האוניברסיטה הפתוחה תל , - אביב2001 . 63 אלעזר לשם ומשה ליסק " , התגבשות הקהילה הרוסית בישראל , " בתוך : יהודי ברית המועצות במ עבר , ירושלים 2001 . 64 המשרד לקליטת העלייה , דיווח סגן השר לקליטת העלייה יולי אדלשטיין לוועדת העלייה והקליטה של הכנסת , אוקטובר 2002 . עמוד25 מתוך25 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 0 40,000 80,000 120,000 160,000 200,000 1989 1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 מקור : המשרד ל קליטת העלייה . מתברר כי קצב העלייה והיקפה הם משתנים שמשפיעים על איכות הקליטה התעסוקתית .65 שני מדדים מקובלים לבדיקת איכות הקליטה התעסוקתית הם קליטה במקצוע והפער בין הסטטוס התעסוקתי של העיסוק בארץ הקולטת לסטטוס שלו בארץ המוצא . בשנות ה- 70 שיעור העולים שהצליחו למצוא עבודה ההולמת את כישורי ההשכלה שלהם ואת מקצועם בארץ המוצא היה גבוה יותר . לפי סמיונוב ורימן , הצליחו העולים בשני גלי העלייה להשתלב בעבודה בתוך זמן קצר למדי , אלא שבשנות ה- 90 מעל80% מהעולים נאלצו לשנות את תחום עיסוקם , לעומת 56% בשנות ה- 80 .גם אובדן הסטט וס התעסוקתי היה ניכר יותר בקרב העולים של שנות ה- 90 – כשני- שלישים מהם חוו אובדן סטטוס תעסוקתי , לעומת כשליש מעולי שנות ה- 80 . 66 הבדלים אלו בין שני גלי העלייה מיוחסים להבדלים בקצב העלייה ולהיקפה , וכן להבדלים במצב המשק בין שתי התקופות . שנות ה- 70 וה- 80 התאפיינו בצמיחה כלכלית ובשיעורי אבטלה נמוכים , ואילו שנות ה- 90 המוקדמות התאפיינו במיתון כלכלי ובשיעורי אבטלה גבוהים למדי ) לפירוט על מצב המשק ראה סעיף 9 .( השפעת משתנה התקופה על טיב הקליטה התעסוקתית היתה מובהקת גם לאחר שבוד דו אותו מהשפעת משתנים אחרים בעלי השפעה – דמוגרפיים וחברתיים . 9. מצב המשק הלאומי ערב קליטת העלייה והקליטה התעסוקתית של העולים מימוש הפוטנציאל הגלום בהון האנושי תלוי בין היתר במאפיינים ובצרכים של שוק העבודה בארץ הקולטת . הרכב הביקוש לעבודה , היקף הפעילות של המשק ) מיתון מול צמיחה ( וגמישות הביקוש לעובדים ומשלחי יד שונים הם משתנים מרכזיים , והם משפיעים על ההזדמנויות של הפרט להיקלט בשוק העבודה ולממש בו את ההון האנושי שלו . להלן דיון בהשפעת המשתנים האלה . 65 Semionov Moshe, Rebecca Raijman, 1998 66 Semionov Moshe, Rebecca Raijman, 1998 קצב העלייה – מספר יוצאי חבר המדינות שעלו בכל שנה עמוד26 מתוך26 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 9.1 . הרכב הביקוש לעבודה בדיקת תחומי ההתמחות וההשכלה של העולים מול הרכ ב הביקושים במשק מלמדת על הדברים שלהלן : - ריכוז עולים במקצועות או בהתמחויות שאינם דרושים במשק – למשל מהנדסים במקצועות הנדסה שאינם קיימים במשק כגון מהנדסי מכרות ; - ריכוז גדול של עולים במקצועות שהביקוש להם במשק נמוך – בגל העלייה באה קבוצה גדולה של מהנדסים , מדעני , ם רופאים ומוזיקאים . התרשים שלהלן מלמד שקבוצה זו הכפילה פי-שניים ויותר את מספר בעלי המקצוע בתחומים האלה . רק מיעוט מהעולים במקצועות אלו הצליחו למצוא עבודה במשלח ידם המקורי . שיעור העולים שנקלטו במקצועם בישראל מספר המועסקים במקצוע בישראל ערב גל העלייה )ות יקים ( מספר בעלי המקצוע מקרב העולים 76% מהמדענים נקלטו במקצועם 15,000ד מ ענים חוקרים ומהנדסי מחקר ופיתוח 11,000 מדענים 25% נקלטו במקצועם ו- 9% מהמהנדסים נקלטו במקצועות קרובים 27,000 65,000 מהנדסים ואדריכלים כ שליש נקלטו במקצועם ) רק 9% קיבלו קביעות ( 14,000 14,000 –ם ה מ90% רופאים ו- 10% רופאי שיניים רופאים ורופאי שיניים מעל מחצית המוזיקאים לא נקלטו בתחום המו ז יקה ועסקו בעבודות בלתי מקצועיות בישראל היו 1,375 ז מו יקאים67 13,500 ) מה ם כ- 7,000 מו ז יקאים ( אמנים ) ז מו יקאים , סופרים ושחקנים ( מקור – עיבוד נתוני ם מתוך משה סיקרון " , ההון האנושי של העלייה ותהליכי השתלבותם של העולים בעבודה ". - קושי של מעסיקים פוטנציאליים להעריך את טיבם של תארים שניתנו במערכת ההשכלה הגבוהה של חבר המדינות , שכן היא שונה מזו של ישראל .68 67 לפי נתוני מפקד האוכלוסין בשנת1983 הגדירו1375 אנשים את משלח ידם " מוזיקאים , " בתוך סיקרון . תרשים 1 ותיקים ועולים במקצועות נבחרים לפני העלייה ואחריה– שנת1995 עמוד27 מתוך27 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל - פער באיכות ההשכלה – בבדיקה שערך הטכניון נמצא כי יש צו רך בהשלמת השכלה של מהנדסים עולים בהיקף של 15% - 20% מכלל הלימודים לתואר מהנדס .69 על- פי הערכות של מעסיקים , חסרו מהנדסים עולים ידע בהכרת המחשב ובטכנולוגיות מתקדמות .70 9.2 . היקף הפעיל ו ת של המשק הביקוש לעובדים מושפע מהיקף ה פעילות של המשק . בתקופת האטה כלכלית הביקוש הכו לל לעובדים פוחת וה , דבר מקשה על מציאת העבודה ומפחית את סיכויו של העולה להשתלב במקצוע ההולם את הסטטוס התעסוקתי שהיה לו בארץ המוצא . בראשית שנות ה- 90 היתה האטה כלכלית במשק . שיעור המובטלים עלה מ- 9.4% מכוח העבודה בשנת 1990 ל- 11% בשנת1992 .השנים שלאחר מכן התאפ יינו בצמיחה כלכלית מואצת ובירידה ניכרת בשיעורי האבטלה מ –- 11% ל- 6% . 71 במחקר שהשווה את שני גלי העלייה ) שנות ה- 70 וה- 80 לעומת שנות ה- 90 ( מבחינת איכות הקליטה התעסוקתית נטען כי מצב המשק הוא משתנה מכריע בקביעת איכות הקליטה התעסוקתית . אובדן הסטטוס התעסוקתי של עו לי שנות ה- 90 ) בשיעור גבוה פי-שניים מזה שחוו עולי שנות ה- 70 וה- 80 ( מוסבר בין היתר במיתון הכלכלי שאפיין את המשק בשנים הראשונות של העלייה .72 9.3 . הביקוש לעובדים ולמשלחי יד שונים בעקבות גל העלייה כאמור , גל העלייה עצמו הוא גורם בגידול הביקוש לעובדים , שכן הגידול באוכל וסייה יוצר ביקוש למוצרים ולשירותים ומחייב השקעות גדולות בהון יצרני ) השקעות בדיור , בענפי המגזר העסקי ובשירותים ציבוריים (. לעלייה יש פוטנציאל להעלות את הביקוש לעובדים גם באמצעות השפעה על רמת השכר . תוספת כוח אדם צפויה להגדיל את התחרות , ליצור לחצים להורדת שכר וכך להגדיל את הביקוש לעובדים . בעקבות גל העלייה גדל הביקוש לעובדים בשיעור ניכר . כוח העבודה גדל ושיעורי האבטלה פחתו . אלא שמתברר כי מבנה הביקושים שיצר גל העלייה הקצין את המגמה של קליטת עולים בעבודות שלא נתנו ביטוי הולם להון האנושי שלהם . צורכי העולים הביאו לצ מיחה של תעשיות ושל ענפי משק " מסורתיים " ) מזון , ביגוד ובנייה למגורים , ( המתבססים בעיקר על עבודה חצי- מקצועית ובלתי מקצועית . הביקוש לעובדים בענפים אלו עלה והביא להשתלבותם של עולים רבים בהם . לעומת זאת בענפים ה " מתקדמים , " המעסיקים עובדים בעלי השכלה גבוהה , לא חל שי נוי מהותי בביקוש לעובדים 68 אקשטיין צ ' וגוטליבובסקי ח " ', שוברי תעסוקה " לסבסוד קליטת עולים אקדמיים בעבודה התואמת את כישוריהם , נייר דיון , המרכז לפיתוח על שם ספיר תל , - אביב1996 . 69 צבי זוסמן " , השפעת העלייה מברית המועצות על מצבה הכלכלי של האוכלוסייה הוותיקה בישראל ", בתוך : דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 ,בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , 1998 ,' עמ182 - 206 . 70 משה סיקרון " , ההון האנושי של העלייה ותהליכי השתלבותם של העולים בעבודה , " בתוך : דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 ,בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , 1998 . 71 משה סיקרון ואלעזר לשם , עורכים , דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 , הוצאת מאגנס , ירושלים 1998 ,פרק סיכום . 72 Semionov Moshe, Rebecca Raijman, 1998 עמוד28 מתוך28 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל בעקבות גל העלייה . ענפים אלו מייצאים את עיקר תוצרתם לחו " ל ותלויים בביקוש בשוקי החוץ , ולכן לא חל בהם שינוי מהותי בעקבות גל העלייה .73 9.4 . המתח בין דיור לתעסוקה – הבחירה בין מרכז ל פריפריה בעיית התעסוקה , ובפרט התעסוקה המתאימה , הוחמרה בשל ח וסר התאמה בין דיור זמין לפריסת התעסוקה ל . אזור ה מרכז יש עדיפות בהיצע ה תעסוקתי , אך עלויות ה דיור בו גבוהות ; לעומת זאת אזורי הפריפריה מתאפיינים בשיעורי אבטלה גבוהים ובהזדמנויות תעסוקתיות מוגבלות , אך מציעים פתרונות דיור זמינים וזולים יחסית . בדיקת דפוסי ההגירה ה פנימית של העולים מלמדת על מגמה של מעבר מהמרכז ל פריפריה . הגירה בכיוון זה הקטינה את הסיכוי למצוא תעסוקה .74 10 . מדדים סובייקטיביים לקליטה תעסוקתית תפיסת העולים עצמם את קליטתם התעסוקתית היא ממד חשוב נוסף בהערכת איכות קליטתם בשוק העבודה . ממד זה נחקר מתוך התמקדות בשל ושה תחומים עיקריים : - שביעות רצון מהעבודה ; - חשש מפיטורים ; - ציפיות להצלחה מקצועית וכלכלית – אישית ושל הדור הבא . משרד העלייה והקליטה בדק מדדים אלו במחקר המעקב אחר הנקלטים במסלול הקליטה הישירה . במחקר רואיינו שלוש קבוצות עולים : עולים שבאו לישראל ביולי 1990 ) להלן : עולי 1990 ( , עולים שבאו לישראל בספטמבר 1991 ) להלן : עולי 1991 (ועולים שבאו לישראל בינואר- מרס1995 ) להלן : עולי 1995 .( העולים רואיינו פעמים אחדות במהלך ארבע השנים הראשונות לשהייתם בישראל כדי לבחון שינויים על ציר זמן . בתמצית הממצאים שלהלן נציין מגמות כלליות ו , לא נידרש להבדלים שבין קבוצות העולים . יש לציין כי המדדים הסובייקטיביים נבדקו בתוך קבוצת העולים ולא הושוו לכלל האוכלוסייה ) למעט המדד חשש מפיטורים (. כיוון שכך , קשה להעריך באיזו מידה הממצאים הם תולדה של העלייה לישראל . 73 צבי זוסמן " , השפעת העלייה מברית המועצות על מצבה הכלכלי של האוכלוסייה הוותיקה בישראל ", בתוך : דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 ,בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , 1998 ,' עמ182 - 206 . 74 אלעזר לשם ומשה סיקרון " , תהליכי קליט ת העולים מברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 :ממצאים עיקריים , " בתוך : דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 ,בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , 1998 ; קרנית פלוג וניצה קסיר , קליטה בתעסוקה של עולי חבר המדינות – הטווח הקצר ,מחלקת המחקר ב , נק ישראל , יולי 1993 . עמוד29 מתוך29 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 10.1 . שביעות רצון מהעבודה הממצאים מלמדים על ע לייה מסוימת בשביעות הרצון מהעבודה עם העלייה בוותק .75 61% 52% 45% 66% 52% 58% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 1990 עולי1991 עולי1995 עולי בשנה השנייה בשנה הרביעית מחקרים שנעשו בישראל מלמדים כי שביעות הרצון מהעבודה של עולים שנקלטו בעיסוקים התואמים את מקצועם ואת עיסוקם בארץ המוצא – רבה במידה ניכרת . המחקרים מראים עוד כי יש קשר הדוק בי ן שביעות הרצון מהעבודה לשביעות הרצון הכללית מהקליטה בישראל .76 בקרב יוצאי חבר המדינות שעלו לישראל בשנות ה- 70 בלטה שביעות רצון רבה חמש שנים לאחר העלייה לעומת עולי שנות ה- 90 . הפער בשביעות הרצון מהעבודה בין שני גלי העלייה מיוחס לכך שרוב עולי שנות ה- 70 מצאו עבוד ה במשלח ידם המקורי , ואילו רוב עולי שנות ה- 90 מועסקים במקצועות שאינם משלח ידם בארץ המוצא , ועל-פי רוב במקצוע שהסטטוס התעסוקתי שלו נמוך יותר .77 10.2 . חשש מפיטורים בסקר דעת- קהל שערך המרכז לחקר המדיניות החברתית נשאלו המרואיינים ) עולים וותיקים " (: האם אתה או מישהו מבני משפחתך הקרובה , מרגיש חשוף לאפשרות של אבטלה ?"78 ממצאי הסקר מלמדים כי העולים חווים תחושות חזקות של חוסר ביטחון תעסוקתי . קרוב למחצית מעולי חבר המדינות משנות ה- 90 ואילך חשו חשופים לאפשרות אבטלה במידה רבה או רבה מאוד , לעומת כשליש מכלל האוכלוסייה . תחושת חוסר הבי טחון התעסוקתי בקרב עולים נמצאה גם בסקר של משרד העבודה והרווחה .79 75 נטליה דמיאן ויהודית רוזנבאום-תמרי , עולי חבר העמים – השנה הרביעית בישראל , מחקר מעקב אחר הנקלטים במסלול הקליטה הישירה , המרכז לקליטת עלייה , האגף לתכנון ומחקר , דוח מס ' 13 , דצמבר2001 . 76 Shmuel Adler, Training and Retraining Programs in Israel, Ministry of Immigrant Absorption, May 2002 77 נטליה דמיאן ויהודית תמרי-רוזנבאום , עולי חבר העמים לאחר חמש שנים בארץ ) עולי יולי 1990 ( ,דוח מס ' 9 , מאי1996 . 78 יעקב קופ , עורך , הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2002 ,המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל ' עמ , 39 2 ו- 256 . 79 משרד העבודה והרווחה , היחידה ליחסי עבודה , עמדות ציבור השכירים בנושא יחסי עבודה , התאגדות עובדים , שביתות , סכסוכי עבודה וביטחון תעסוקתי , ינואר2002 ;הסקר נערך על- ידי חברת " מדגם ". שביעות רצון מהעבודה בשנה השנייה ובשנה הרביעית בישראל עמוד30 מתוך30 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 10.3 . ציפיות להצלחה מקצועית וכלכלית – אישית ושל הדור הבא בדיקת רמת האופטימיות של העולים בדבר עתידם המקצועי והכלכלי נבחנה במחקר המעקב של המשרד לקליטת העלייה על-סמך שני גורמים : הערכת הסיכוי האישי לה צליח והערכת הסיכוי של הדור הבא במשפחה להצליח . מן הממצאים עולה כי העולים מבטאים מעין " תפיסת דור המדבר ": הם פסימיים בדבר סיכויי ההצלחה שלהם , אך אופטימיים יותר בדבר סיכויי ההצלחה של ילדיהם . כך למשל העריכו 14% מעולי1991 בשנה הרביעית לשהותם בישראל כי סיכויי הה צלחה האישית טובים ו , - 64% מהם העריכו שסיכויי הדור הבא טובים .80 24% 66% 14% 64% 17% 69% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 1990 עולי1991 עולי1995 עולי הצלחה אישית הצלחת הדור הבא 80 נטליה דמיאן ויהודית רוזנבאום-תמרי , עולי חבר העמים – השנה הרביעית ב ישראל , מחקר מעקב אחר הנקלטים במסלול הקליטה הישירה , המרכז לקליטת עלייה , האגף לתכנון ומחקר , דוח מס ' 13 , דצמבר2001 . ההערכה של העולים בדבר סיכויי ההצלחה שלהם ושל הדור הבא במשפחתם עמוד31 מתוך31 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 11 . השלכות גל העלייה השני על המשק הישראלי ועל כוח העבודה קשה לבודד את השפעת גל העלייה השני על המשק הישראלי ולהפרידה מהשפעות של אירועים אחרים שהתרחשו באותה תקופה , כגון " הסכמי אוסלו , " הסכם השלום עם ירדן , שינוים בשוק העבודה וכניסה מסיבית של עובדים זרים . עם זאת , תקופה זו מתאפיינת בשינויים של ממש , ואפשר לייחס אותם – גם אם חלקית – לגל העלייה : - צמיחת המשק – קצב הצמיחה במשק בתקופת העלייה הוחש . בשנים 1990 - 1995 צמח התוצר בקצ ב של 6% בשנה בממוצע , לעומת 3.3% בממוצע בשנות ה- 80 . הצריכה לנפש ) מדד לרמת חיים ( עלתה באותה תקופה בשיעור של כ- 4% בשנה .81 - הרחבת היצע כוח האדם – העלייה של שנות ה- 90 הרחיבה את היצע כוח האדם והעשירה אותו בעובדים עתירי השכלה ומיומנות . כפי שתואר לעיל , המשק הצליח למ מש את פוטנציאל ההון האנושי שהיה טמון בקבוצת העולים במידה חלקית בלבד , שכן רוב העולים נאלצו להשתלב בעיסוקים נחותים ביחס להשכלתם ומשלח ידם בארץ המוצא . - פריון העבודה ופריון המשק – תוספת כוח האדם למשק הגדילה במידה ניכרת את תשומת העבודה ותרמה לצמיחה המהירה . עם ז את , הגידול בהשקעות ההון לא הדביק את הגידול בתשומת העבודה . התוצר לעובד עלה בשיעור נמוך בלבד , בלי גידול של ממש בפריון העבודה ובפריון הכללי במשק . הדבר מלמד על ניצול נמוך של ההון האנושי של העולים .82 - גידול במספר המועסקים הוותיקים – אף שוותיקים רבים חששו מקשיים ב תחום התעסוקה עקב גל העלייה , מצבם התעסוקתי של רוב הוותיקים השתפר . בייחוד השתפר מצבם של ותיקים בעלי משלחי יד אקדמיים . עלייה גורמת לגידול הביקוש לעובדים ; בשנים הראשונות היה שיעור הגידול גבוה משיעור תוספת העולים לכוח העבודה . קליטת עולים מחייבת השקעות גדולות בב נייה למגורים , ואילו כניסת העולים לשוק העבודה אינה מיידית , בשל שהייה באולפנים , קשיי הסתגלות וכו '.83 בשנים1990 - 1995 גדל מספר המועסקים בישראל בחצי מיליון בערך , ולמעלה ממחצית תוספת זו היו ותיקים . הגידול השנתי במספר המועסקים הוותיקים בשנים אלו הגיע ל- 40,000 , וה יה רב מהגידול השנתי של המועסקים בשנים 1985 - 1990 . 84 81 צבי זוסמן " , השפעת העלייה מברית המועצות על מצבה הכלכלי של האוכלוסייה הוותיקה בישראל ", בתוך : דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המוע צות לשעבר 1990 - 1995 ,בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , 1998 , עמ ' 182 - 206 . 82 צבי זוסמן " , השפעת העלייה מברית המועצות על מצבה הכלכלי של האוכלוסייה הוותיקה בישראל , " בתוך : דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 ,בעריכת משה סיקרון ואלעז ר לשם , 1998 ,' עמ182 - 206 . 83 צבי זוסמן " , השפעת העלייה מברית המועצות על מצבה הכלכלי של האוכלוסייה הוותיקה בישראל ", בתוך : דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 ,בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , 1998 ,' עמ182 - 206 . 84 משה סיקרון ואלעז ר לשם , עורכים , דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 , הוצאת מאגנס , ירושלים 1998 ,פרק הסיכום . עמוד32 מתוך32 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל בדיקת מצבם התעסוקתי של ותיקים בעלי השכלה גבוהה )16 +שנות לימוד ( מעלה כי למרות עודף ההיצע הניכר של עולים בעלי השכלה גבוהה , לא פחתה הניצולת של ההון האנושי של ותיקים בעלי השכלה גבוהה . בלוח שלהלן אפשר לראות עלי יה בשיעורי ההשתתפות של קבוצה זו בכוח העבודה וירידה בשיעורי האבטלה מ- 3.7% ל- 2.4% . מובטלים מועסקים במשלח יד שאינו אקדמי מועסקים במשלחי יד אקדמיים אינם משתתפים בכוח העבודה 3.7% 17.5% 78.8% 32.1% שנת1989 2.4% 19.9% 77.7% 29.4% שנת1994 מתוך : צבי זוס " , מן השפעת העלייה מברית המועצות , " עמוד 189 . - שינוי הרכב משלחי היד של הוותיקים – הצטמצם חלקם של הוותיקים בקרב העובדים המקצועיים והבלתי מקצועיים בתעשייה ובבנייה ובקרב עובדי השירותים . לעומת זאת גדל חלקם בקרב המנהלים , הפקידים ועובדי המכירות . אפשר לומר שבעקבות העלייה הגדילו הוותיקים את חלקם במקצועות הצווארון הלבן ובמקצועות בכירים .85 - שינוי משקל הוותיקים בענפי המשק – עלה חלקם בענפי השירותים הציבוריים והשירותים העסקיים ופחת חלקם בענפי התעשייה והבנייה . - צמצום שיעורי האבטלה בקרב הוותיקים – שיעור המובטלים אומנם עלה בשנת יים הראשונות מ- 9.4% מכוח העבודה בשנת1990 ל- 11% בשנת1992 , אך לאחר מכן הוא ירד במידה ניכרת לשיעור של 6% , ונשאר ברמה זו עד לשנת1995 . 86 - שינויים בשכר העבודה – התוספת הגדולה של כוח אדם משכיל שעסק במשלחי יד אקדמיים בארצות המוצא היתה צפויה להוביל לעודף היצע של אקדמאים , לתחרות בין עולים לוותיקים על מקומות עבודה הדורשים השכלה אקדמאית ולירידה בשכרם של עובדים ותיקים בעלי השכלה גבוהה . ואולם , השינויים בשכר היו הפוכים מהמצופה . פערי השכר גדלו – שכרם הריאלי של עובדי " צווארון לבן " עלה , ואילו 85 משה סיקרון ואלעזר לשם , עורכים , דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 , הוצאת מאגנס , ירושלים 1998 ,פר ק הסיכום . 86 משה סיקרון ואלעזר לשם , עורכים , דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 , הוצאת מאגנס , ירושלים 1998 ,פרק הסיכום . ותיקים בעלי 16 + שנות לימוד – אינם משתתפים בכוח העבודה , מועסקים ) תעסוקה אקדמית ושאינה אקדמית ( ומובטלים כאחוז מכוח העבודה – שנת 1994 עמוד33 מתוך33 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל שכרם של עובדי " צווארון כחול רד י " במידה ניכרת .87 להתפתחות זו בשכר יש כמה הסברים . הסבר אחד הוא שהעולים איבדו חלק מההון האנושי שלהם במעבר מארץ לארץ , ולכן בשנים הראשונות הם לא היו תחרות של ממש לוותיקים במשלחי יד אקדמיים . הסבר אחר הוא שכוחם הארגוני של ותיקים במשלחי יד אקדמיים הצליח להשהות תח רות אפקטיבית מצד העולים ולמנוע פגיעה בשכר במשלחי יד אלו . לעומת זאת התרחבות עבודת זרים בעבודות בלתי מקצועיות וחצי- מקצועיות והתלות הגדולה של עובדים אלו במעסיקים המורשים להעסיקם יצרה לחץ כלפי מטה על שכרם של עובדים אלו ושל עובדים ישראלים המועסקים בעבודות דומות .88 לסיכום , סקירת ספרות זו ועיבוד נתוני הלמ " ס שנערכו במיוחד לצורך מחקר זה , עוסקים בגורמים השונים המשפיעים על קליטה תעסוקתית ועל איכותה . בבואנו לבחון את הממצאים המוצגים בחלק ב ' שעניינם ייצוג העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל , יש לעשות זאת בשימת לב לממצאים ולמסקנות שהוצגו בפרק זה . 87 בשנים1990 - 1994 עלה השכר במשלחי יד אקדמיים ומדעיים ב- 16.2% ושכרם של מנהלים עלה ב- 22.8% . במשלחי יד חופ שיים וטכניים עלה השכר הריאלי ב- 8% .לעומת זאת במשלחי יד חצי- מקצועיים ובלתי מקצועיים ניכרו ירידות שכר עד קרוב ל- 20% . 88 זוסמן צבי " , השפעת העלייה מברית המועצות על מצבה הכלכלי של האוכלוסייה הוותיקה בישראל , " בתוך : דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המו עצות לשעבר 1990 - 1995 ,בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , 1998 ,' עמ182 - 206 . עמוד34 מתוך34 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל חלק ב – ' ייצוגם של יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 12 . מתודולוגיה מחקר זה הוא ניסיון ראשון לבדוק את שילובם של יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי ואת מעמדם בשירות לעומת ילידי ישראל .89 סוגיית השילוב נחקרה באמצעות ניתוח נתוני כוח אדם שהתקבלו ממוסדות השירות הציבורי שנבדקו במחקר : שירות המדינה ) פירוט יחידות הממשלה הכפופות לשירות המדינה מופיע בנספח 3( , משטרת ישראל , משרד הביטחון , המוסד לביטוח לאומי והרשויות המקומיות במחוז הצפון ובנפת חיפה . הנתונים כוללים מידע על מוצא העובדים ) ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות , ( זמן העלייה ) גל העלייה הראשון – 1970 - 1988 ; גל העלייה השני – 1989 - 2001 ( ,דרגה , ותק וגיל , וכן נתונים על מספרם הכולל של העובדים במוסד . נבחרו שני מדדים לבחינת השילוב והבכירות " – מדד הייצוג "ו " מדד הבכירות ": . א מדד הייצוג ) ייצוג רוחבי (: בודק את שיעור העולים בכלל המועסקים במוסדות השירות הציבורי ביחס לחלקם באוכלוסייה בגיל העבודה ) המחקר התמקד בבני 25 - 64 .( . ב מדד הבכירות ) ייצוג אנכי (: בודק את התפלגות העולים בסולם הדרגות של השירות הציבורי ) דרגה זוטרה , דרגת ביניים ודרגה בכירה ( לעומת י לידי ישראל . במוסדות המדינה נהוגים עשרות דירוגים . כדי שיהיה אפשר להשוות את רמת הבכירות של מועסקים היה צורך להרכיב סולם דרגות המאחד את הדירוגים . הרכבת סולם הדרגות המאוחד נעשתה על- פי הנחיות מנהלי אגף תכנון ובקרה בנציבות שירות המדינה90 כדלקמן : הוגדרה רמה זוטרה , רמת ביניים ורמה בכירה של כל דירוג , במגמה ליצור סקלה אחידה לכל הדירוגים באותו תחום . בדרך זו צומצמו עשרות הדירוגים הקיימים לדירוג אחד , מלבד שירות המדינה , שבו חולקו סולמות הדרגות לשניים :91 תחום מקצועות הרפואה ותחום המקצועות הכללי . תחום המקצועות הכללי כולל די רוגים כגון דירוג המח , ר" דירוג משפטנים , דירוג נהגים ודירוג מינהלי ; תחום מקצועות הרפואה כולל את דירוג הרופאים , האחיות , הרוקחים וכו '.92 פירוט הדירוגים מופיע בנספח1. מאחר שבכירות במגזר הציבורי מושפעת במידה ניכרת מוותק העובד ומגילו , ומאחר שסביר להניח שיש הבדלים בין העולים לילידי ישראל במשתנים אלו , נעשה ניתוח נוסף של הנתונים על-פי ותק וגיל . ניתוח זה נועד לאפשר השוואה של בכירות העובדים בקבוצות המחקר השונות בנטרול הבדלים שמקורם בוותק 89 לא הבחנו בין ילידי ישראל יהודים לילידי ישראל ערבים בגלל ספק במהימנות הנתונים בעניין זה בשירות המדינה . עובדים רבים לא דיווחו על דתם . מר מוטי אברהם מנציבות שירות המדינה מעריך כי חלקם ש ל בני המיעוטים בשירות המדינה הוא 5% - 6% . 90 תודה לגב ' הניה מרקוביץ ', מנהלת אגף בכיר , תכנון ובקרה בנציבות שירות המדינה , על עצותיה המועילות , המבוססות על היכרות מעמיקה של השירות הציבורי , ולמר מוטי אברהם , סגן מנהל אגף תכנון ובקרה בנציבות שירות המדינה , על הסיוע בהפקת הנתונים ועל ההיענות הסבלנית לבקשותנו החוזרות ונשנות . 91 חלוקה זו מבוססת על המלצת אנשי הנציבות . 92 לא נכללו בדירוגים הללו ) הרפואי והכללי ( סטודנטים , עובדי הוראה , עובדי מחקר , שוליות , פועלי בניין , משפטנים מתמחים ומורי נהיגה ) ראה נספח מספר 1 .( עמוד35 מתוך35 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל העובדים ובגילם . לא נעשה ניתוח לפי רמת ההשכלה עקב ספק במהימנות נתוני ההשכלה בנציבו ת שירות המדינה . לצורך המחקר הוגדרו : - ארבע קבוצות גיל93 – עד29 , 30 - 39 , 40 - 49 ו- 50 + ; - שלוש קבוצות ותק ) הקבוצות הוגדרו על- פי המלצות אגף תכנון ובקרה בנציבות שירות המדינה (: • ותק נמוך – עד 10 שנים בשירות הציבורי ; • ותק בינוני – 11 - 20 שנים בשירות הציבורי ; • ותק גבוה – 21 +שנים בשירות הציבורי . יש לציין כי נתוני הוותק במחקר זה הם נתוני " הוותק המוכר " של העובד . וותק זה כולל ותק נצבר ממקומות עבודה קודמים שהוכרו על ידי המעסיק הנוכחי . כל מוסד שהשתתף במחקר התבקש למלא שאלון ) ראה נספח 2 (שבו היה עליו לציין : - מספר המועסקים הכ ולל במוסד ובחלוקה לשלוש הקבוצות הנחקרות ) ילידי ישראל , יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון ועולי גל העלייה השני (; - התפלגות העובדים לפי דרגה ) דרגה זוטרה , דרגת ביניים ודרגה בכירה , ( בכל אחת משלוש הקבוצות הנזכרות לעיל ; - התפלגות העובדים בכל אחת משלוש הקבוצות לפי דרגה ובחתך של גיל ; - התפלגות העובדים בכל אחת משלוש הקבוצות הנחקרות לפי דרגה ובחתך של ותק . ברצוננו להדגיש כי נתוני המחקר מספקים תמונת מצב ברגע נתון – מועד איסוף הנתונים . המחקר לא כוון לניתוח הסיבות להיווצרות תמונה זו . לדוגמה , אין נתונים על הגשת מועמדות ל משרות ועל ההעדפה של מועמדים , אין ניתוח של הגדרות התפקיד ביחידות השונות ואין נתונים על שליטה בשפה העברית . כמו כן לא נעשו ראיונות עם מנהלי יחידות כוח אדם או עם העובדים . מוגבלות הנתונים אינה מאפשרת ניתוח רב-משתנים , ולכן יש להיזהר בהסקת מסקנות סיבתיות . 93 במוסד הב יטוח הלאומי ובמשרד הביטחון הוגדרו קבוצות הגיל האלה : עד 34 , 35 - 44 , 45 - 54 , 55 .+ עמוד36 מתוך36 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 13 . הממ צאים העיקריים ודיון במעמד העולים בשירות הציבורי בפרק זה אנו מביאים את סיכום הממצאים בעניין השתלבותם של העולים במוסדות השירות הציבורי שנחקרו . סעיף 13.1 מביא את הייצוג הרוחבי של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה ה שני בכל אחד מהמוסדות לעומת שיעורם באוכלוסייה ולעומת ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון . סעיף 13.2 מביא את הייצוג האנכי של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני בדרגה הבכירה לעומת ייצוגם בקרב כלל עובדי המוסד ולעומת ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון המועסקים במוסד . בהשוואה בין המוסדות יש לשים לב להבדלים במספר המועסקים בכל אחד מהמוסדות ) למשל 1,893 במשרד הביטחון לעומת 53,830 בשירות המדינה (. פרקים 14 - 18 מתארים את הייצוג בכל מוסד בנפרד . 13.1 . ייצוג רוחבי – ממצאים אחרים ** גל עלייה ראשון גל עלייה שני כלל יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל מספר עובדים כולל 20.4% 15.4% 2.6% 18% 61.6% 2,865,584 כלל בני 25 - 64 30.2% 14.3% 4.5% *18.8% 51% 53,830 כלל שירות המדינה 31.7% 8.4% 3.5% 11.9% 56.4% 37,014 הדירוג הכללי בשירות המדינה 27% 27.1% 6.6% 33.7% 39.3% 16,816 הדירוג הרפואי בשירות המדינה 12.4% 3.7% 1.5% 5.2% 82.4% 21,738 משטרת ישראל 24.1% 1.1% 2.4% 3.5% 72.4% 1,893 משרד הביטחון 20.8% 2.4% 3.1% 5.5% 73.7% 3,865 המוסד לביטוח לאומי *הנתונים המודגשים בלוח מציינים ייצוג הגבוה מהייצוג של הקבוצה באוכלוסייה בגיל העבודה . ** קבוצת ה " אחרים " כוללת את מי שאינם ילידי ישראל ואינם יוצאי חבר המדינות שעלו מ- 1970 ואילך . לוח מסכם – ייצוג רוחבי של עולי חבר המדינות במוסדות הנחקרים עמוד37 מתוך37 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל גל עלייה שני גל עלייה ר אשון כלל יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל האוכלוסייה 23.4% 3.3% 26.7% * 52.3% 507,200 אוכלוסיי ת מחוז צפון 7.6% 1.7% 9.3% 59.9% 16,915 עובדים ברשויות המקומיות במחוז צפון * הנתונים המודגשים בשורה העליונה בלוח מציינים ייצוג הגבוה מהייצוג של הקבוצה באוכלוסייה בישראל בגיל העבודה . הנתון המודגש בשורה התחתונה מציין ייצוג גבוה בעבודה ברשויות המקומיות לעומת אוכלוסיית המחוז . התרשים שלהלן ממחיש את הפער בין הייצוג של כל קבוצת מוצא במוסד לחלקה באוכלוסייה . הגובה של העמודה וכיוונה ) מעל לקו האופקי או מתחתיו ( מציין את ייצו גה של כל קבוצת מוצא ) ילידי ישראל , יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון ויוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני ( במוסד ביחס לשיעורה באוכלוסייה . העמודות מעל הקו מתארות קבוצות שייצוגן במוסד גדול משיעורן באוכלוסייה והעמודות שמתחת לקו מתארות קבוצות שייצוגן במוסד קטן משיעורן באוכלוסייה . גובה העמודה מתאר את גודל הסטייה ביחס לשיעור באוכלוסייה .94 הדירוג הכללי בשירות המדינה הדירוג הרפואי בשירות המדינה משטרת ישראל משרד הביטחון המוסד לביטוח לאומי רשויות - מקומיות מחוז צפון ילידי ישראל גל עלייה ראשון גל עלייה שני 94 היחס חושב על-ידי חלוקה של ייצוג קבוצת המוצא במוסד בשיעורה באוכלוסייה : גובה העמודה וכיוונה = המנה מינוס 1. ייצוג רוחבי – שיעור המועסקים במוסדות בכל קבוצת מוצא ביחס לגודלה באוכלוסייה לוח מסכם – ייצוג רוחבי של יוצאי חבר המדינות במחוז צפון עמוד38 מתוך38 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל • הייצוג של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני בכל מוסדות השירות הציבורי שנבדקו קטן משיעורם באוכלוסייה , מלבד הדירוג הרפואי , שבו ייצוג ה של קבוצה זו גדול משיעורה באוכלוסייה . המוסדות שבהם הייצוג של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני הוא הקטן ביותר הם ) בסדר יורד ( משרד הביטחון , המוסד לביטוח לאומי ומשטרת ישראל . • הייצוג של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון אינו אחיד . בשירות המדינה ב , דירוג הכללי ובדירוג הרפואי הייצוג של קבוצה זו גדול ועולה על חלקה באוכלוסייה ואף על ייצוגם של ילידי ישראל . במוסד לביטוח לאומי ובמשרד הביטחון ייצוגה של קבוצה זו קרוב לחלקה באוכלוסייה , ואילו במשטרת ישראל וברשויות המקומיות במחוז הצפון ייצוגם של יוצאי חבר המדינ ות שעלו בגל העלייה הראשון קטן משיעורם באוכלוסייה . • לסיכום : הממצאים מלמדים על הבדל ניכר בין שני גלי העלייה מחבר המדינות בדפוסי הייצוג הרוחבי במוסדות שנחקרו . ייצוגם של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון ) עולי שנות ה- 70 (במוסדות הנחקרים גדול או שווה לחלק ם באוכלוסייה , ואילו ייצוגם של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני ) עולי שנות ה- 90 ( באותם מוסדות קטן במידה ניכרת מחלקם באוכלוסייה , מלבד הדירוג הרפואי . • ייצוגם של ילידי ישראל במוסדות קרוב לייצוגם באוכלוסייה . בשירות המדינה ייצוגם נמוך במעט משיעורם באוכלוסיי , ה ואילו במשטרת ישראל , במשרד הביטחון , במוסד לביטוח לאומי וברשויות המקומיות ייצוגם גבוה משיעורם באוכלוסייה . עמוד39 מתוך39 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 13.2 . ייצוג אנכי ) בכירות – ( ממצאים גל עלייה שני גל עלייה ראשון יוצאי חבר המדינות משנת1970 ואילך ילידי ישראל סך הכול המוסד 14.3% 4.5% 18.8% 51% 53,830 ) 100% ( כלל העובדים95 0.8% 2.5% 3.3% 42% 2,746 ) 100% ( דרגה בכירה שירות המדינה – סך הכול 8.4% 3.5% 11.9% 56.4% 37,014 ) 100% ( כלל העובדים 0.7% 1.4% 2.2% 43.3% 2,073 ) 100% ( דרגה בכירה הדירוג הכללי בשירות המדינה 27.3% 6.6% 33.9% 39.3% 16,816 ) 100% ( כלל העובדים 1% 5.8% 6.8% 39.3% 673 ) 100% ( דרגה בכירה הדירוג הרפואי בשירות המדינה 3.7% 1.5% 5.3% 82.4% 21,738 ) 100% ( כלל העובדים 0.3% 1.1% 1.4% 79.7% 696 ) 100% ( דרגה בכירה משטרת ישראל 1.1% 2.4% 3.5% 72.4% 1,893 ) 100% ( כלל העובדים ......... 3.2% 3.2% 57.1% 126 ) 100% ( דרגה בכירה משרד הבי טחון 2.3% 3.1% 5.4% 73.7% 3,867 ) 100% ( כלל העובדים ......... 3.2% 3.2% 67.7% 31 ) 100% ( דרגה בכירה המוסד לביטוח לאומי 7.9% 1.8% 9.7% 58.3% 13,955 כלל העובדים 1.1% 2.1% 3.2% 51.8% 1,130 דרגה בכירה רשויות מקומיות – מחוז צפון התרשים שלהלן ממחיש את הפער בין ייצוגה של כל קבוצת מוצא בדרגות הבכירות לבין חלקה במוסד . הגובה של העמודה וכיוונה ) מעל לקו האופקי או מתחתיו ( מתאר את ייצוגה של כל קבוצת מוצא ) ילידי ישראל , יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון ו יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני ( 95 המשלים בכל שורה ל- 100% הוא ה " אחרים – " מי שאינם ילידי ישראל ואינם עו לי חבר המדינות מ- 1970 ואילך . לוח מסכם – ייצוג בדרגה הבכירה לעומת הייצוג במוסד עמוד40 מתוך40 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל בדרגות הבכירות ביחס לשיעורה במוסד . העמודות שמעל הקו מתארות קבוצות שייצוגן בדרגות הבכירות גדול משיעורן במוסד ואילו העמודות שמתחת לקו מתארות קבוצות שייצוגן בדרגות הבכירות קטן משיעורן במוסד . גובה העמודה מתאר את גודל הסט ייה בדרגות הבכירות ביחס לשיעור במוסד .96 - דירוג כללי שירות המדינה - דירוג רפואי שירות המדינה משטרת ישראל משרד הביטחון המוסד לביטוח לאומי רשויות מקומיות ילידי ישראל גל עלייה ראשון גל עלייה שני • רמת הבכירות של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני במוסדות הנחקרים נמוכה . ייצוגם בקרב המועסקים בדרגה הבכירה בכל אחד מהמוסדות נמוך במידה ניכרת מייצוגם בכלל העובדים . כך למשל ייצוגם בשירות המדינה מגיע ל- 14% ואילו ייצוגם בקרב המועסקים בדרגה הבכירה בשירות המדינה קטן מ- 1% .כמו כן , ייצוגם בדרגה הבכירה נמוך מהייצוג של שתי קבוצות המוצא הנוספות שנבדקו – ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון . • רמת הבכירות של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון במוסדות הנחקרים אינה אחידה . בשירות המדינה ) בשני הדירוגים ( ובמשטרת ישראל ייצוגם בקרב המועסקים בדרגה הבכירה קטן מייצוגם בקרב כלל העובדים , וכן לעומת ילידי ישראל באותה דרגה . לעומת זאת במשרד הביטחון , במוסד לביטוח לאומי וברשוי ות המקומיות ייצוגם בדרגה הבכירה גדול ביחס לשיעורם בכלל עובדי המוסד וביחס לילידי ישראל . • רמת הבכירות של ילידי ישראל קרובה לייצוג של הקבוצה במוסדות , בנטייה קלה כלפי מטה . בשירות המדינה בדירוג הכללי , במשרד הביטחון , במוסד לביטוח לאומי וברשויות המקומיות הייצוג של ילידי ישראל בדרגה הבכירה קטן מעט משיעורם במוסדות , ואילו בדירוג הרפואי , בשירות המדינה ובמשטרת ישראל ייצוגם בדרגה הבכירה זהה לייצוגם במוסדות . 96 היחס חושב על-ידי חלוקה של ייצוג קבוצת המוצא בדרגות הבכירות בשיעורה במוסד : גובה העמודה וכיוונה = המנה מינוס 1. ייצוג אנכי ש – יעור המועסקים בדרגה בכירה , בכל קבוצת מוצא , ביחס לחלקה במוסד עמוד41 מתוך41 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל סעיף 13.3 מציג התפלגויות לפי ותק וגיל של יוצאי חבר המדינות וילידי יש ראל במוסדות שנחקרו . בסעיף 13.4 מנותחים פערי הדרגות בין הקבוצות . משתני הוותק והגיל מוחזקים כקבוע וכך מנטרלים הבדלים שמקורם במשתנים אלו , באמצעות השוואה בין עולים לבין ילידי ישראל בטווח דומה של גיל ושל ותק בעבודה ) יש לציין כי בבדי קת משתני וותק וגיל , הנתונים מתייחסים לכלל קבוצת יוצאי חבר המדינות ללא פילוח לפי גל עלייה ( . 13.3 . התפלגות לפי ותק וגיל בקרב יוצאי חבר המדינות וילידי ישראל 0% 20% 40% 60% 80% שירות המדינה משטרת ישראל משרד הביטחון המוסד לביטוח לאומי רשויות מקומיות ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות התרשים מלמד ש הוותק בעבודה של יוצאי חבר המדינות נמוך מהוותק של ילידי ישראל בכל המוסדות שנחקרו . כך למשל , 40% מילידי ישראל בשירות המדינה הם בעלי ותק בינוני או גבוה לעומת25% בלבד מיוצאי חבר המדינות . ייתכן שפערי הוותק במקום העבודה הנחקר גדולים אף יותר , שכן נתוני הוותק שלעיל כוללים גם ותק מוכר ממקומות עבודה קודמים . 0% 20% 40% 60% 80% *שירות המדינה משטרת ישראל* משרד הביטחון המוסד לביטוח לאומי רשויות מקומיות ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות * בשירות המדינה ובמשטרת ישראל הנתונים כוללים את בני 40 ומעלה . התרשים מראה שיוצאי חבר המדינות מבוגרים יותר מילידי ישראל בכל המוסדות שנחקרו מלבד המשטרה . שיעור בעלי ותק בינוני וותק גבוה בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות שיעור המועסקים מעל גיל44 בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות עמוד42 מתוך42 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 13.4 . התפלגות הדרגות לפי ותק במוסד ולפי גיל בכל המוסדות חוץ מהמוסד לביטוח הלאומי יש קשר ישיר בין ותק לדרגה ובין גיל לדרגה . משמעות הדבר היא שככל שהוותק או הגיל עולים כך עולה גם שיעור המועסקים בעלי הדרגה הגבוהה . כפי שצוין , הוותק של יוצאי חבר המדינות קטן מזה של ילידי ישראל , ואילו גילם גבוה יותר ) למעט במשטרה (. נשאלת השאלה אם פערי הדרגות בין ילידי ישרא ל ליוצאי חבר המדינות מצטמצמים כאשר משתני הוותק והגיל קבועים ) ההשוואה בין קבוצות באותו טווח של ותק וגיל (. הממצאים בנוגע לוותק ולדרגות אינם מעלים תמונה אחידה באשר לפערי הדרגות בין ילידי ישראל ליוצאי חבר המדינות . כך למשל בדירוג הכללי של שירות המדינה , פערי הד רגות לטובת ילידי ישראל מתרחבים עם העלייה בוותק . לעומת זאת בדירוג הרפואי של שירות המדינה אפשר לזהות מגמה של צמצום פערים בין הקבוצות . הממצאים בנוגע לגיל ולדרגות מלמדים על התרחבות פערי הדרגות בין ילידי ישראל ליוצאי חבר המדינות ככל שהגיל עולה . פערי דרגות אלו ב ולטים במוסדות שבהם מספר העולים בגיל המבוגר גדול דיו לצורך הסקת מסקנות . במשטרת ישראל ובמשרד הביטחון שיעור הבכירים בקרב העולים בגיל מבוגר גבוה , אלא שמספרם הנמוך אינו מאפשר להסיק על תרומתו של הגיל לקידום העולים במוסדות אלו . 13.5 . דיון שיעורי תעסוקה בשוק העבודה ויי צוג רוחבי בשירות הציבורי מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי שיעור התעסוקה של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני בשוק העבודה בכללותו זהה לזה של ילידי ישראל ושל יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון ואף גבוה ממנו . במוסדות שנחקרו בשירות הציבורי ל , עומת זאת , ייצוגם של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני נמוך מהייצוג של ילידי ישראל ושל יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון . יוצא מן הכלל הוא ייצוגם הגבוה של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני בדירוג המקצועות הרפואיים בשירות המדינה . בדיקת הייצ וג של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון במוסדות שנחקרו מגלה תמונה שונה . ייצוגה של קבוצה זו בשירות הציבורי גדול מזה של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני ולעתים אף גדול מזה של ילידי ישראל . יש לציין כי בשירות המדינה , המעסיק שיעור ניכר מעובדי המגז ר הציבורי , נמצא ייצוג חסר של ילידי ישראל : ייצוגם בשירות המדינה הוא 51% ואילו חלקם באוכלוסייה הוא כ- 62% . הקבוצה שייצוגה היחסי בשירות המדינה הוא הגדול ביותר היא " האחרים , " שבה עולים מכל ארצות המוצא מלבד יוצאי חבר המדינות שעלו משנת 1970 ואילך . קבוצה זו מיוצגת בשירות המדינה בשיעור של 30% , וחלקה באוכלוסייה הוא 20% בלבד . איכות הקליטה בשוק העבודה ומדד הבכירות בשירות הציבורי נתוני הלמ " ס וממצאי מחקרים שנסקרו בחלק א ' של עבודה זו מלמדים על נחיתות במצבם התעסוקתי של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני לעומת יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון . הנחיתות מתבטאת בשכר נמוך ובשיעור גבוה של עובדים המועסקים במשלחי יד שהסטטוס התעסוקתי שלהם נמוך . איכות הקליטה התעסוקתית ) התאמת העיסוק להשכלה ולמקצוע בארץ המוצא ( של יוצאי חבר המדינות שבאו בשנות ה- 70 וה- 80 היתה גבוהה יותר . רבים מהם הצליחו למצוא עבודה המתאימה להשכלתם ולכישוריהם ושכרם הממוצע דומה לזה של ילידי ישראל ואף גבוה יותר . על אף הדמיון בין עמוד43 מתוך43 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל שני גלי העלייה בפרופיל המקצועי , הצליחו יוצאי חבר המדינות שעלו בגל הראשון למצוא עבודה במשלחי יד מדעיים ואקדמיים בשיעור כפול מעולי שנות ה- 90 . 97 ממצאי המחקר הנוכחי מלמדים שדפוס הקליטה התעסוקתית של שני גלי העלייה בשירות הציבורי עולה בקנה אחד עם המתואר בספרות ; ייצוגם הרוחבי של עולי שנות ה- 70 במוסדות השירות הציבורי וייצוגם האנכי בדרגות הבכירות במוסדות אלו גבוהים מאלה של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל השני ולעתים אף גבוהים מאלה של ילידי ישראל . בכירות וותק מאחר שגל העלייה הראשון דומה מבחינות רבות לגל העלייה שני , נשאלת השאלה אם אפשר לראות ברמת ההשתלבות התעסוקתית הגבוהה המאפיינת אותו אינדיקציה להשתלבות התעסוקתית העתידית של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני ; במילים אחרות , אם אפשר לזהות מגמה שלפיה עם עליית הוותק בישראל גדל הייצוג הרוחבי והאנכי של עולים במוסדות ציבור ונסגר הפער בינם לבין קבוצות אחרות . התשובה לשאלה זו אינה חד-משמעית . מחקרים מראים כי עם עליית הוותק משתפרת איכות הקליטה התעסוקתית , דבר שמתבטא בעלייה בשיעורי התעסוקה , בשכר ובסטטוס התעסוקתי .98 מסקנה דומה עולה גם במחקר זה . ברוב מוסדות השירות הציבורי שיעור הבכירים עולה ככל שוותק העובדים רב יותר , ועם זאת הממצאים אינם מלמדים בהכרח על צמצום פערים בין קבוצות המוצא . ממצא דומה עולה ממחקר שהשווה את איכות ה קליטה התעסוקתית של שני גלי העלייה ארבע שנים אחרי עלייתם . נמצא שאובדן הסטטוס התעסוקתי של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני היה גבוה במידה ניכרת מזה שחוו יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון .99 הפער זה בין גלי העלייה מיוחס לשתי סיבות עיקריות : 1 .גלי העלייה נ בדל ו בקצב העלי יה ובהיקפה . בגל העלייה השני באו עולים רבים בפרק זמן קצר , והדבר הקשה את קליטתם במשלחי יד בעלי סטטוס גבוה ובתחום שבו עסקו בארץ המוצא ; 2 .הב דלים ב מצב המשק הקולט בעת העלייה . שנות ה- 70 וה- 80 התאפיינו בצמיחה כלכלית ובשיעורי אבטלה נמוכים , ואילו שנות ה- 90 המוקדמות התאפיינו במיתון כלכלי ובשיעורי אבטלה גבוהים למדי , אשר הקשו את קליטתם התעסוקתית של העולים .100 כדי לבחון ביתר דיוק את מגמת ההשתלבות של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני בשירות הציבורי על ציר הזמן , לא די בתמונת מצב כפי שהיא מוצגת במחקר זה , ויש לעשות מחקר שיבחן שינויים ברמת הייצוג בנקודות זמן שונות . בכירות וגיל 97 צבי זוסמן ," השפעת העלייה מברית המועצות על מצבה הכלכלי של האוכלוסייה הוותיקה בישראל , " בתוך : דיוקנה של עלייה – תהלי כי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 ,בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , 1998 , ' עמ182 - 206 . 98 משה סיקרון " , ההון האנושי של העלייה ותהליכי השתלבותם של העולים בעבודה , " בתוך : דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 ,בעריכת מש ה סיקרון ואלעזר לשם , 1998 ; שוקי הנדלס ו רוני בר צורי , " הקליטה התעסוקתית של עולי חבר העמים בישראל , " כלכלה ועבודה 9, 1994 ;וגם זוסמן צבי " , השפעת העלייה מברית המועצות על מצבה הכלכלי של האוכלוסייה הוותיקה בישראל ,"1998 בתוך : דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 ,בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , 1998 ,' עמ182 - 206 . Zvi Eckstein and Yoram Weiss, On the Wage Growth of Immigrants: Israel 1990-2000, 2003 99 Semionov Moshe, Rebecca Raijman, 1998 100 Semionov Moshe, Rebecca Raijman, 1998 עמוד44 מתוך44 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל תחום נוסף שנבדק במחקר זה הוא הזיקה בין גיל העובדים לרמת הבכירות שלהם במקום העבודה . מממצאי המחקר מלמדים שכמו בכלל האוכלוסייה , גם במוסדות השירות הציבורי שנבדקו הגיל הממוצע של י וצאי חבר המדינות גבוה מזה של ילידי ישראל . הגיל עשוי להשפיע על בכירות העובד . מצד אחד , לעתים הגיל מגלם ותק וניסיון ולכן משפיע בחיוב על בכירות העובד . מצד אחר הכניסה לעבודה בגיל מבוגר מלווה בקשיים הנובעים מא פליית מבוגרים בשוק העבודה מ , ידע מקצועי עדכני פחות כמ , ושר הסתגלות נמוך יותר ו מ עלויות גבוהות יותר של העסקת עובדים מבוגרים .101 כאשר מדובר בעולים מבוגרים מתוספות לקשיים אלו גם בעיות הנובעות מהגירה , למשל קשיים ברכישת שפה , שונוּת תרבותית והבדלים במבנה משלחי היד בארץ ובארץ המוצא . מחקר זה מלמד שהשפעת הגיל על בכירות העובדים ילידי ישראל שונה מהשפעתה על יוצאי חבר המדינות . אמנם בשתי הקבוצות העלייה בגיל מלווה בעלייה במדד הבכירות , אלא שבקרב ילידי ישראל העלייה גדולה יותר , וכך ככל שעולה הגיל כך גדלים פערי הבכירות בין הקבוצות . אפשר לשער שעולים מבוגרים מקרב יוצאי חבר המדינות ש עלו בגל העלייה השני מתקשים לנצל את היתרון הגלום בגיל להתקדמות בסולם הדרגות בשירות הציבורי . נתוני הלמ " ס תומכים בהשערה זו : הם מלמדים ששיעור התעסוקה בקרב עולים מבוגרים ) מעל 54 (נמוך במידה ניכרת מזה של ילידי ישראל באותה קבוצת גיל . לסיכום , הממצאים מראים כי בעו ד שיעור התעסוקה של עולי גל העלייה השני בשוק העבודה בכללותו זהה ואף גבוה לעיתים מזה של ילידי ישראל ושל יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון , הרי ייצוגם במוסדות השירות הציבורי בכלל ובדרגות הבכירות בפרט נמוך במידה ניכרת למעט בדירוג הרפואי שם ייצוגם גבוה ב מידה ניכרת מייצוגם באוכלוסייה . לעומתם יוצאי גל העליה הראשון נהנים מייצוג ובכירות הדומה לזו המאפיינת את ילידי ישראל ולעיתים אף גבוהה ממנה . יש לציין כי נוסף על השפעות של גיל וותק שנחקרו במחקר זה , מוזכרים בספרות גורמים נוספים המשפיעים על השתלבות העולים בשוק ה עבודה כגון מאפיינים דמוגרפיים של העולים וצורכי המשק הקולט , הנדונים בחלקה הראשון של עבודה זו . 101 שוקי הנדלס ו רוני בר צורי " , הקליטה התעסוקתית של עולי חבר העמים בישראל , " כלכלה ועבודה 9 , 1994 . עמוד45 מתוך45 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל פירוט הממצאים לפי מוסד 14 . שירות המדינה 14.1 . ייצוג רוחבי בשירות המדינה בשירות המדינה מועסקים 53,830 עובדים ) מעודכן למאי 2003 ,מועד הפקת הנתונים ( ומהם 10,112 יוצאי חב ר המדינות שעלו לישראל משנת 1970 ואילך . התרשים מלמד שיוצאי חבר המדינות הם 18.8% מכלל המועסקים בשירות המדינה . שיעור זה דומה לחלקה של קבוצה זו בכלל האוכלוסייה בגיל העבודה )18% .( 102 4.5% מהעובדים בשירות המדינה עלו בגל העלייה הראשון ו , 14.3% מהם עלו בגל העלייה הש . ני - יוצאי חבר המדינות שעלו ב גל העלייה הראשון מיוצגים בשירות המדינה ב שיעור גבוה מחלקם באוכלוסייה : הם 4.5% מכלל המועסקים בשירות ורק2.6% מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה . - יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני מיוצגים בשירות המדינה בשיעור נמוך במעט מחלקם באוכלוסייה . הם 14.3% מכלל המועסקים בשירות ו- 15.4% מהאוכלוסייה בגיל העבודה . 102 כזכור גיל העבודה העיקרי במחקר זה הוא25 - 64 . התפלגות העובדים בשירות המדינה התפלגות האוכלוסייה בגיל ה עבודה ילידי ישראל 61.6% יוצאי חבר המדינות 18.0% אחרים 20.4% יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל אחרים ילידי ישראל 51.0% יוצאי חבר המדינות 18.8% אחרים 30.2% יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל אחרים עמוד46 מתוך46 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל - הייצוג של ילידי ישראל בשירות המדינה נמוך מחלקם באוכלוסייה בגיל העבודה – 51% בשירות לעומת62% באוכלוסייה (. - קבוצת " האחרים "103 מיוצגת בשירות המדינה בשיעור גבוה מחלקה באוכלוסייה . ק בוצה זו מורכבת בעיקרה מעולים ותיקים שהיגרו לישראל ממדינות שונות . . א התפלגות העובדים בשירות המדינה לפי מוצא ודירוג כאמור , במסגרת המחקר קובצו סולמות הדירוג המקצועי בשירות המדינה לשני סולמות : הדירוג הכללי והדירוג הרפואי . בדירוג הכללי מועסקים 37,014 איש )69% מהמועסקים בשירות המדינה , ( ובדירוג הרפואי מועסקים 16,816 איש )31% מהמועסקים בשירות המדינה (. . ב ייצוג יוצאי חבר המדינות בדירוג הכללי לעומת חלקם באוכלוסייה 4,410 יוצאי חבר המדינות מועסקים בשירות המדינה בדירוג הכללי . קבוצה זו היא 44% מכלל יוצאי חבר המדינות המועסקים בשירות המדינה ) ראה תרשים ימני לעיל (. 103 "האחרים " הם קבוצה משלימה לילידי ישראל ולעולי חבר המדינות מ- 1970 ואילך , וכוללת עולים מכל ארצות המוצא ועולים שבאו מח בר המדינות לפני 1970 . 44% 56% דירוג כללי דירוג רפואי 69% 31%דירוג כללי דירוג רפואי יוצאי חבר המדינות בשירות המדינה המועסקים בשירות המדינה בחלוקה לדירוג הכללי ולדירוג הרפואי עמוד47 מתוך47 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל חלקם של יוצאי חבר המדינות בדירוג הכללי הוא 11.9% . שיעור זה נמוך מחלקם באוכלוסייה בגיל העבודה )18% .( בחלוקה הפנימית מתברר שיוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון מיוצגים בדירוג הכל לי בשיעור הגבוה מחלקם באוכלוסייה )3.5% לעומת2.6% ( , ואילו יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני מיוצגים בשיעור הנמוך במידה ניכרת מחלקם באוכלוסייה )8.4% לעומת15.4% .( גל עלייה ראשון 3.5% גל עלייה שני 8.4% ילידי ישראל 56.4% אחרים 31.7% גל עלייה ראשון 2.6% ילידי ישראל 61.6% אחרים 20.4% גל עלייה שני 15.4% התפלגות האוכלוסייה בגיל העבודה התפלגות העובדים בדירוג הכללי עמוד48 מתוך48 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל . ג ייצוגם של יוצאי חבר המדינות בדירוג הרפואי לעומת חלקם באוכלוסייה רוב יוצאי חבר המדינ ות המועסקים בשירות המדינה שייכים לדירוג הרפואי )5,702 איש , שהם כ- 56% מיוצאי חבר המדינות המועסקים בשירות המדינה (. הייצוג של קבוצה זו בדירוג הרפואי מגיע ל- 33.7% , שיעור הגבוה כמעט פי- שניים משיעורם באוכלוסייה בגיל העבודה )18% ( . חלקם של יוצאי ח בר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון בדירוג הרפואי גבוה יותר מפי- שניים מחלקם באוכלוסייה בגיל העבודה )6.6% לעומת2.6% .( מגמה דומה קיימת בקרב יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני , המיוצגים בדירוג הרפואי בשיעור של 27% לעומת15.4% באוכלוסייה בגיל העבודה . גל עלייה ראשון 6.6% גל עלייה שני 27.1% ילידי ישראל 39.2% אחרים 27.0% גל עלייה ראשון 2.6% ילידי ישראל 61.6% אחרים 20.4% גל עלייה שני 15.4% התפלגות האוכלוסייה בגיל העבודה התפלגות העובדים בדירוג הרפואי עמוד49 מתוך49 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל הדירוג הרפואי הדירוג הכללי שירות כלל המדינה האוכלוסייה בגיל העבודה – 25 - 64 16,816 37,014 53,830 2,865,584 104 " סה כ עובדים 33.9% 11.9% 18.8% 18% " סה כ יוצאי חבר המדינות 6.6% 3.5% 4.5% 2.6% גל עלייה ראשון )1970 - 1988 ( 27.2% 8.4% 14.3% 15.4% גל עלייה שני )1989 ואילך ( 39.3% 56.4% 51% 62% ילידי ישראל 26.7% 31.7% 30.2% 20.4% "א חרים " - הייצוג של ילידי ישראל בשירות המדינה בשני הדירוגים ) הדירוג הכללי והדירוג הרפואי ( קטן מחלקם באוכלוסייה ; - הייצוג של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני גדול בדי רוג הרפואי וקטן בדירוג הכללי ; - ליוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון יש יתרון במדד הייצוג על ילידי ישראל ועל יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני . קבוצה זו מיוצג ת בשירות המדינה ב שיעור גבוה מחלק ה באוכלוסייה , הן בדירוג הכללי הן בדירוג הרפואי . 104 מקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , עיבוד מיוחד בהזמנת מרכז המחקר והמידע . ייצוג בשירות המדינה - לוח מסכם עמוד50 מתוך50 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 14.2 . ייצוג אנ כי בשירות המדינה – מדד הבכירות סעיף זה מבקש להאיר את ממד הייצוג האנכי ) ההתפלגות בתוך סולם הדרגות ( של יוצאי חבר המדינות בשירות המדינה . . א דירוג המקצועות הכללי – ייצוג אנכי בלוח ובתרשים שלהלן מוצגת התפלגות המועסקים בין הדרגות ) דרגה זוטרה , דרגת ביניים ודרגה בכירה ( בכל קבוצת מוצא . "אחרים " 11,738 גל עלייה שני 3,120 גל עלייה ראשון 1,290 " סה כ יוצאי חבר המדינות 4,410 ילידי ישראל 20,866 כלל עובדי שירות המדינה 37,014 43.4% 75.2% 69.9% 73.7% 62.6% 57.7% דרגה זוטרה 47% 24.3% 27.8% 25.3% 33.1% 36.6% דרגת ביניים 9.6% 0.5% 2.3% 1% 4.3% 5.6% דרגה בכירה - 0% 25% 50% 75% 00% כלל שירות המדינה ילידי ישראל גל עלייה ראשון גל עלייה שני אחרים בכיר ביניים זוטר שיעור ילידי ישראל בדרגים הבכירים גבוה משיעורם של יוצאי חבר המדינות )4.3% לעומת2.3% מיוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון ו- 0.5% מיוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני (. עם זאת , שיעור ילידי ישראל המועסקים בדרגים בכירים נמוך מזה של כלל המועסקים בשירות . - שיעור יוצאי חבר המדינות שעלו ב גל העלייה הראשון בדרגים בכירים גבוה משיעור יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני )2.3% לעומת0.5% .( ה תפלגות הדרגות לפי מוצא וגל עלייה בדירוג הכללי עמוד51 מתוך51 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל - ייצוגה של קבוצת " האחרים " גדול מייצוגה באוכלו סייה , ויש לה יתרון גם בדרגות הבכירות בשירות . 9.6% מקבוצה זו מדורגים בדירוג הבכיר לעומת 4.6% מילידי ישראל ו- 1% מיוצאי חבר המדינות . הדומיננטיות של קבוצת " האחרים " בדרג הבכיר באה לידי ביטוי גם במספרים מוחלטים : הם מעל מחצית בעלי הדרגות הבכירות – 1,131 מתוך2,072 בכירים – ואילו חלקם בכלל העובדים בדירוג הכללי קטן משליש . . ב הייצוג האנכי בדירוג הרפואי בלוח שלהלן מוצגת ההתפלגות הדרגות בכל קבוצת מחקר . "א חרים " 4,507 גל עלייה שני 4,584 גל עלייה ראשון 1,118 כ " סה יוצאי חבר המדינות 5,702 ילידי ישראל 6,607 כלל עובדי שירו ת המדינה 16,816 57.6% 85.0% 71.4% 82.4% 69.9% 70.8% דרגה זוטרה 34.3% 14.8% 25.1% 16.8% 26.0% 25.1% דרגת ביניים 8% 0.2% 3.5% 0.8% 4.0% 4.0% דרגה בכירה 0% 25% 50% 75% 100% כלל שירות המדינה ילידי ישראל גל עלייה ראשון גל עלייה שני אחרים בכיר ביניים זוטר התפלגות הדרגות לפי מוצא וגל עלייה בדירוג הרפואי עמוד52 מתוך52 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל - שיעור ילידי ישראל המועסקים בדרגות הביניים ובדרגות הבכירות גבוה מש יעור יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני המועסקים בדרגות אלו . - שיעור הבכירים מיוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון דומה לזה של ילידי ישראל וגבוה במידה ניכרת משיעור יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני . 14.3 . התפלגות לפי ותק וגיל בכלל שירות המדינה בדי קת הייצוג האנכי לפי ותק וגיל נועדה לגלות הבדלים בין ילידי ישראל ליוצאי חבר המדינות בנטרול פערים שמקורם במשתנים אלו . תחילה יוצגו התפלגויות הוותק והגיל בכלל שירות המדינה . 60.10% 75.10% 26.40% 18.10% 13.50% 6.80% 0.00% 25.00% 50.00% 75.00% 100.00% ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ותק גבוה ותק בינוני ותק נמוך * ותק נמוך – עד 10 שנים ; ותק בינוני – 11 - 20 שנים ; ותק גבוה – 21 .+ התרשים מציג את ההתפלגות לפי ותק של המועסקים ילידי ישראל ושל המועסקים יוצאי חבר המדינות . רוב העובדים בשירות המדינה ה – ן ילידי ישראל הן עולי חבר המדינות – בעלי ותק נמוך בשירות הציבורי , אולם כצפוי , הוותק של יוצאי חבר המדינות נמוך מזה של ילידי יש ראל . 17.7% 15.1% 36.5% 31.9% 28.70% 30.50% 17.10% 22.50% 0.00% 25.00% 50.00% 75.00% 100.00% ילידי ישראל עולי חבר המדינות 50+ 40-49 30-39 29 עד התרשים מלמד שרוב המועסקים בשירות המדינה ) יותר מ60% ( גילם30 - 49 , הן בקרב ילידי ישראל הן התפלגות לפי ותק בשירות המדינה בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות התפלגות לפי גיל בשירות המדינה בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות עמוד53 מתוך53 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל בקרב יוצאי חבר המדינות . יוצאי חבר המדינות מבוגרים יותר מהעובדים ילידי ישראל – 53% מהם בני 40 ומעלה , לעומת 45.8% מילידי ישראל . 14.4 . התפלג ות הדרגות לפי ותק וגיל בדירוג הכללי בשירות המדינה . א התפלגות הדרגות לפי ותק ותק גבוה 21 +שנים ותק בינוני 11 - 20 שנים ותק נמוך עד10 שנים יוצאי חבר המדינות 307 ילידי ישראל 2,597 יוצאי חבר המדינות 829 ילידי ישראל 5,133 יוצאי חבר המדינות 3,274 ילידי יש ראל 13,136 כ" סה 54.1% 38.7% 63.1% 53.6% 78.2% 70.8% דרגה זוטרה 40.4% 50.3% 35.1% 41.5% 21.4% 26.4% דרגת ביניים 5.5% 10.9% 1.8% 4.9% 0.4% 2.7% דרגה בכירה 26.4% 50.3% 41.5% 21.4% 40.4% 35.1% 0% 20% 40% 60% ותק נמוך ותק בינוני ותק גבוה ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות התפלגות הדרגות לפי ותק בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות בדירוג הכללי ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות בדרגה הבינונית בכל קבוצת ותק בדירוג הכללי עמוד54 מתוך54 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 2.7% 10.9% 4.9% 0.4% 5.5% 1.8% 0% 5% 10% 15% ותק נמוך ותק בינוני ותק גבוה ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות - עם העלייה בוותק חל שיפ ור ניכר בשיעור המועסקים בדרגת הביניים ובדרגה והבכירה בקרב יוצאי חבר המדינות ובקרב ילידי ישראל )0.4% מיוצאי חבר המדינות בעלי ותק נמוך דורגו בדרגה הבכירה לעומת 5.5% בעלי ותק גבוה (. - ילידי ישראל מרוכזים בדרגת הביניים ובדרגה הבכירה בשיעורים גבוהים יותר מיוצאי ח בר המדינות בכל אחת משלוש קבוצות הוותק . - עם העלייה בוותק , שיעור גדול יותר של ילידי ישראל מצליח להיחלץ מהדרגה הזוטרה לעומת יוצאי חבר המדינות , והפער בין ילידי ישראל ליוצאי חבר המדינות בדרגה הבכירה מתרחב . כאשר בודקים את ההפרש ) בנקודות האחוז ( בין שיעור יוצאי חבר המדינות בדרגה הבכירה לשיעור ילידי ישראל בדרגה הבכירה , אפשר לראות כי בוותק הנמוך הפער הוא 2.3 נקודות האחוז )2.7% לעומת0.4% (ואילו בוותק הגבוה הפער גדל ל- 5.4% ) 10.9% לעומת 5.5% .( 105 105 אפשר לטעון כי הפער היחסי בין הקבוצות מצטמצם : בקבוצת הוותק הנמוך היחס בין ילידי ישראל לעולי חבר המדינות הוא פי- שבעה )2.7% לעומת0.4% (ואילו בקבוצת הוותק הגבוה ה יחס מצטמצם לפי- שניים )10.9% לעומת5.5% .( אלא שצמצום זה נובע מתנאי ההתחלה הנמוכים של עולי חבר המדינות . כאשר בודקים את ההפרש באחוזים בין הקבוצות מוצאים כי הפער גדל לטובת ילידי ישראל . ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות בדרגה הבכירה בכל קבוצת ותק בדירוג הכללי עמוד55 מתוך55 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל . ב התפלגות הדרגות לפי גיל בדירוג הכללי 50 + 40 - 49 30 - 39 עד29 יוצא י חבר המדינות 1,283 ילידי ישראל 3,414 יוצאי חבר המדינות 1,500 ילידי ישראל 5,664 יוצאי חבר המדינות 1,131 ילידי ישראל 7,756 יוצאי חבר המדינות 496 ילידי ישראל 4,032 59.5% 44.6% 73.3% 54.8% 80.6% 61.6% 95.6% 90.7% דרגה זוטרה 38.3% 43.1% 25.9% 39.9% 18.8% 36.2% 4.4% 9.1% דרגת ביניים 2.1% 12.3% 0.8% 5.3% 0.5% 2.2% - 0.1% דרגה בכירה 9.1% 36.2% 39.9% 43.1% 4.4% 18.8% 25.9% 38.3% 0% 20% 40% 60% 29 עד30-39 40-49 50+ ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות התפלגות הדרגות בכל קבוצת גיל בקרב ילידי ישראל וי וצאי חבר המדינות בדירוג הכללי שיעור בעלי דרגה בינונית בכל קבוצת גיל בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות בדירוג הכללי עמוד56 מתוך56 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 0.1% 2.2% 5.3% 12.3% 0.0% 0.5% 0.8% 2.1% 0% 4% 8% 12% 16% 29 עד30-39 40-49 50+ ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות - עם העלייה בגיל גדל שיעור המועסקים בדרגות הביניים ובדרגות הבכירות . - בכל קבוצת גיל יש לילידי ישראל יתרון על יוצאי חבר המדינות בשיעור המועסקים בדרגות הביניים ובדרגות הבכירות . - בדרגות הביניים אין מגמה אחידה . הפער בין ילידי ישראל ליוצאי חבר המדינות מתרחב עם המעבר מקבוצת הגיל הצעירה ) עד 29 ( לקבוצת הגיל שאחריה )30 - 39 ( , ולאחר מכן מצטמצם ) גיל 40 ומעלה (. - בדרגה הבכי רה הפער בין ילידי ישראל ליוצאי חבר המדינות מתרחב עם העלייה בגיל . כאשר בודקים את ההפרש בין הקבוצות ) בנקודות האחוז , ( אפשר לראות כי בקבוצת הגיל הצעירה ) עד 29 ( הפער הוא0.1 נקודות האחוז , בקבוצת הגיל 40 - 49 גדל הפער ומגיע ל- 4.5 נקודות האחוז , ובקבוצת הגיל 50 + מגי ע הפער ל- 10.2 נקודות האחוז . שיעור בעלי דרגה בכירה בכל קבוצת גיל בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות בדירוג הכללי עמוד57 מתוך57 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 14.5 . התפלגות הדרגות לפי ותק וגיל בדירוג הרפואי . א התפלגות הדרגות לפי ותק ותק גבוה 21 +שנים ותק בינוני 11 - 20 שנים ותק נמוך עד10 שנים יוצאי חבר המדינות 378 איש ילידי ישראל 1,114 איש יוצאי חבר המדינות 1,006 איש ילידי ישראל 2,120 איש יוצאי חבר המדינות 4,318 איש ילידי ישראל 3,373 56.9% 52.4% 73.2% 66.9% 86.7% 77.6% דרגה זוטרה 37.3% 38.1% 24.9% 29.2% 13.1% 20.0% דרגת ביניים 5.8% 9.4% 1.9% 3.9% 0.1% 2.4% דרגה בכירה 20.4% 38.1% 29.2% 13.1% 37.3% 24.9% 0% 20% 40% 60% ותק נמוך ותק בינוני ותק גבוה ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות שיעור בעלי דרגה בינונית בכל קבוצת ותק בקרב יל ידי ישראל ויוצאי חבר המדינות בדירוג הרפואי עמוד58 מתוך58 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 2.4% 9.4% 3.9% 0.1% 5.8% 1.9% 0% 3% 5% 8% 10% ותק נמוך ותק בינוני ותק גבוה ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות - שיעור המועסקים בדרגות הביניים ובדרגות הבכירות בקרב בעלי הוותק הגבוה גדול יותר מבקרב בעלי הוותק הנמוך . מגמה זו מאפיינת את ילידי ישראל ואת יוצאי חבר המדינות כאחד , ותואמת את המגמה בדירוג הכללי . - שיעור ילידי ישראל בדרגות הביניים ובדרגות הבכירות גבו ה משיעורם של יוצאי חבר המדינות בשלוש קבוצות הוותק . מגמה זו עולה בקנה אחד עם המגמה בדירוג הכללי . - בדרגה הביניים הפער בין ילידי ישראל ליוצאי חבר המדינות מצטמצם עם העלייה בוותק . - בדרגה הבכירה לא נמצאה מגמה אחידה . הפער בין הקבוצות מצטמצם עם המעבר מקבוצת הוותק ה נמוך לקבוצת הוותק הבינוני ומתרחב עם המעבר לקבוצת הוותק הגבוה . שיעור בעלי דרגה בכירה בכל קבוצת ותק בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות בדירוג הרפואי עמוד59 מתוך59 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל . ב התפלגות הדרגות לפי גיל הלוח שלהלן מפרט את התפלגות הדרגות בכל קבוצת גיל בקרב ילידי ישראל ובקרב יוצאי חבר המדינות בדירוג המקצועות הרפואיים . 50 + 40 - 49 30 - 39 עד29 יוצאי חבר המדינות 997 יל ידי ישראל 1,279 יוצאי חבר המדינות 1,586 ילידי ישראל 2,214 יוצאי חבר המדינות 2,091 ילידי ישראל 2,271 יוצאי חבר המדינות 1,028 ילידי ישראל 843 57.8% 40.6% 72.2% 60.2% 93.2% 84.9% 99.8% 99.5%דרגה זוטרה 38.3% 43.5% 27.3% 37.0% 6.8% 14.9% 0.2% 0.5% דרגת בינ יים 3.9% 15.8% 0.5% 2.8% - 0.2% - _ דרגה בכירה התרשימים שלהלן מתארים את השינוי בשיעור בעלי דרגת ביניים ודרגה בכירה בדירוג הרפואי עם העלייה בגיל : 14.9% 37.0% 43.5% 0.5% 0.2% 6.8% 38.3% 27.3% 0% 20% 40% 60% 29 עד30-39 40-49 50+ ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות שיעור בעלי דרגה בינונית בכל קבוצת גיל בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות בדירוג הרפואי עמוד60 מתוך60 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 2.8% 15.8% 0.0% 3.9% 0.2% 0.0% 0.5% 0.0% 0% 4% 8% 12% 16% 29 עד30-39 40-49 50+ ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות - כמו בדירוג הכללי , גם בדירוג הרפואי הע לייה בגיל מלווה בעלייה בשיעור המועסקים בדרגות הביניים ובדרגות הבכירות . יש לציין כי בדירוג הרפואי הקידום נעשה בגיל מבוגר יותר מבדירוג הכללי . - בכל קבוצת גיל יש לילידי ישראל יתרון על יוצאי חבר המדינות בשיעור המועסקים בדרגות הביניים ובדרגות הבכירות . מגמה זו עול ה בקנה אחד עם המגמה בדירוג הכללי . - בדרגת הביניים הפערים בין ילידי ישראל ליוצאי חבר המדינות נשארים קבועים עם העלייה בגיל , ומצטמצמים מעט בגיל 50 .+ - בדרגה הבכירה אין ייצוג לקבוצות הגיל הצעירות ) עד 39 ( הן בקרב ילידי ישראל הן בקרב יוצאי חבר המדינות . מגיל 40 נפערי ם פערים בין שתי הקבוצות לטובת ילידי ישראל . 14.6 . שירות המדינה – מסקנות הייצוג הרוחבי בשירות המדינה - יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון )1970 - 1988 ( מיוצגים בשירות המדינה בשיעור הגבוה מחלקם באוכלוסייה , הן בדירוג הכללי הן בדירוג הרפואי . לקבוצה זו יתרון במדד הייצוג הרוחבי על ילידי ישראל ועל יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני . - יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני )1989 - 2001 ( מיוצגים בשירות המדינה לפי חלקם באוכלוסייה , אולם בעיקר בזכות הייצוג הגבוה שלהם בדירוג הרפואי . בדירוג הכללי הם מיוצגים בשיעור נמוך מח לקם באוכלוסייה . שיעור בעלי דרגה בכירה בכל קבוצ ת גיל בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות בדירוג הרפואי עמוד61 מתוך61 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל - ילידי ישראל מיוצגים בשירות המדינה בשיעור נמוך מחלקם באוכלוסייה בשני הדירוגים ) בדירוג הכללי ובדירוג הרפואי (. הייצוג הנמוך נובע בין השאר מתת- ייצוג של ערביי ישראל בשירות המדינה . כזכור , חלקם של ערביי ישראל בשירות המדינה מוערך בכ- 5% - 6% . - קבוצה א חרת שייצוגה בשירות המדינה גדול במידה ניכרת מחלקה באוכלוסייה היא קבוצת " האחרים , " שבה בעיקר עולים ותיקים שהיגרו לישראל ממדינות שונות . הייצוג האנכי בשירות המדינה – מדד הבכירות - יש פערים בין יוצאי חבר המדינות ) בשני גלי העלייה ( ובין ילידי ישראל – ילידי ישראל מד ורגים בדרגת הביניים ובדרגה הבכירה בשיעור גבוה יותר מיוצאי חבר המדינות . מגמה זו קיימת הן בדירוג הכללי הן בדירוג הרפואי . - רמת הבכירות של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון מתקרבת לזו של ילידי ישראל וגבו ה ה במידה ניכרת מזו של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל הע לייה השני . - הייצוג של ילידי ישראל בדרגת הביניים ובדרגה הבכירה אומנם גבוה מהייצוג של יוצאי חבר המדינות , אך נמוך מזה של כלל המועסקים בשירות . ההסבר לכך הוא הייצוג הגבוה של קבוצת ה " אחרים , " אשר מאיישת את עיקר התפקידים הבכירים בשירות המדינה ) באחוזים ובמספרים מוחל טים (. השפעת הוותק והגיל על הדרגות - יש קשר ישר בין ותק וגיל ובין הייצוג בסולם הדרגות . שיעור המועסקים בדרגות בכירות גדל עם העלייה בוותק ובגיל הן בקרב ילידי ישראל הן בקרב יוצאי חבר המדינות . - הוותק של יוצאי חבר המדינות נמוך במידה ניכרת מהוותק של ילידי ישראל , ואי לו גילם גבוה יותר . - אשר לשאלה אם פערי הדרגות בין ילידי ישראל ליוצאי חבר המדינות מתרחבים או מצטמצמים עם העלייה בוותק , נמצאו הבדלים בין שני הדירוגים בשירות המדינה . בדירוג הכללי הפער בין ילידי ישראל ליוצאי חבר המדינות מתרחב לטובת ילידי ישראל בכל הדרגות . בדירוג הרפואי לעומת זאת הפער בין הקבוצות בדרגת הביניים מצטמצם , ואילו בדרגה הבכירה הפער מצטמצם עם המעבר מוותק נמוך לבינוני , ומתרחב עם המעבר מוותק בינוני לגבוה . - בשני הדירוגים מתרחבים הפערים בין יוצאי חבר המדינות לילידי הארץ בדרגה הבכירה . בדירוג הכללי מגמת ההתרחבות קיימת גם בדרגת הביניים , ואילו בדירוג הרפואי הפערים בדרגת הביניים דומים בכל קבוצות הגיל ונוטים להצטמצם מעט בגיל המבוגר )50 .(+ עמוד62 מתוך62 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 15 . משטרת ישראל 15.1 . ייצוג רוחבי במשטרת ישראל מועסקים 21,738 עובדים ,106 ומהם1,147 יוצאי חבר המדינות ) שעלו משנת 1970 ואילך ו ( - 17,917 ילידי ישראל . • יוצאי חבר המדינות הם 5.2% מכלל המועסקים במשטרת ישראל ; 1.5% מהמועסקים במשטרת ישראל עלו בגל העלייה הראשון ו , - 3.7% עלו בגל העלייה השני . • ייצוגם של יוצאי חבר המדינות במשטרה נמוך מייצוגם באוכלוסייה בגיל העבודה , ובעיקר ייצוגם של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני . • ייצוגם של ילידי ישראל במשטרה גדול מייצוגם באוכלוסייה בגיל העבודה )82.5% לעומת 61.6% .( 106 נתוני המשטרה נכונים ל-3 ביוני2003 . גל עלייה ראשון 1.5% אחרים 12.3% ילידי ישראל 82.5% גל עלייה שני 3.7% גל עלייה ראשון 2.6% ילידי ישראל 61.6% אחרים 20.4% גל עלייה שני 15.4% התפלגות האוכלוסייה בגיל העבודה התפלגות המועסקים במשטרת ישראל עמוד63 מתוך63 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 15.2 . ייצוג אנכי – מדד הבכירות בלוח ובתרשים שלהלן מוצגת התפלגות הדרגות בכל אחת מהקבוצות הנחקרות . גל עלייה שני ) 1989 - 2003 ( גל עלייה ראשון ) 1970 - 1988 ( " סה יוצאי כ חבר המדינות ילידי ישראל עובדי כלל המשטרה 813 334 1,147 17,917 21,738 כ " סה מועסקים 90.0% 76.9% 86.2% 78.1% 78.4% דרגה זוטרה 9.7% 20.7% 12.9% 18.7% 18.4% דרגת ביניים 0.2% 2.4% 0.9% 3.1% 3.2% דרגה בכירה - ייצוגם של יוצאי חבר המדינות בשני גלי העלייה , בדרגה הבכירה במשטרה , קטן מזה של ילידי ישראל . - התפלגות הדרגות בקרב יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון דומה להתפלגות של ילידי ישראל . - ייצוגם של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני בדרגה הבינונות ובדרגה הבכירה נמוך מייצוגן של שאר הקב וצות . - התפלגות הדרגות של ילידי ישראל דומה לזו של כלל עובדי המשטרה . 15.3 . התפלגות הוותק והגיל 55.4% 81.0% 30.3% 15.3% 14.3% 3.7% 0% 25% 50% 75% 100% ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ותק גבוה ותק בינוני ותק נמוך * ותק נמוך – עד 10 שנים ; ותק בינוני – 11 - 20 שנים ; ותק גבוה – 21 .+ התפלגות לפי ותק בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות במשטרת ישראל עמוד64 מתוך64 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל כאמור , בדיקת הייצוג לפי ותק וגיל נועדה לבדוק הבדלים בין ילידי ישראל ליוצאי חבר המדינות בנטרול פערים שמקורם במשתנים אלו . תחילה תוצג ההתפלגות לפי ותק וגיל במוסד . התרשים לעיל מציג את שיעור המועסקים בכל קבוצת ותק בקרב ילידי ישראל ובקרב יוצאי חבר המדינות . הוותק של ילידי ישראל במשטרה גבוה במידה ניכרת מזה של כלל יוצאי חבר המדינ ות כ . - 45% מילידי ישראל הם בעלי ותק בינוני או גבוה במשטרה , לעומת 19% מהעולים בלבד . 29.3% 43.8% 40.3% 37.8% 25.6% 15.2% 4.8% 3.3% 0% 25% 50% 75% 100% ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות 50+ 40- 49 30- 39 29 עד ילידי ישראל העובדים במשטרה מבוגרים יותר מהעובדים יוצאי חבר המדינות : 30.4% מילידי ישראל הם בני 40 + , לעומת18.5% מהעולים . 15.4 . התפלגות הדרגות לפי ות ק ותק גבוה 21 +שנים ותק בינוני 11 - 20 שנים ותק נמוך עד10 שנים יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל 10 2,562 175 5,425 929 9,930 כ" סה 30.0% 68.1% 82.3% 75.3% 87.7% 82.3% דרגה זוטרה 30.0% 19.5% 16.0% 21.4% 11.9% 17.3% דרגת ביניים 40.0% 12.4% 1.7% 3.3% 0.3% 0.4% דרגה בכירה הת פלגות לפי גיל בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות במשטרת ישראל התפלגות הדרגות לפי ותק בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות במשטרת ישראל עמוד65 מתוך65 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 17.3% 19.5% 21.4% 11.9% 30.0% 16.0% 0% 10% 20% 30% 40% ותק נמוך ותק בינוני ותק גבוה ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות 0.4% 12.4% 3.3% 0.3% 40.0% 1.7% 0% 10% 20% 30% 40% 50% ותק נמוך ותק בינוני ותק גבוה ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות • יש קשר ישיר בין בכירות לוותק בעבודה – שיעור המועסקים בדרגות הבכירות בקרב בעלי הוותק הגבוה גדול יותר משיע ורם בקרב בעלי הוותק הנמוך בשתי הקבוצות הנחקרות . • בקרב בעלי ותק נמוך ובינוני יש לילידי ישראל יתרון על יוצאי חבר המדינות בשיעור המועסקים בדרגת הביניים ובדרגה הבכירה . ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות בדרגה הבינונית בכל קבוצת ותק במשטרת ישראל ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות בדרגה הב כירה בכל קבוצת ותק במשטרת ישראל עמוד66 מתוך66 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל • בקרב בעלי ותק גבוה התמונה הפוכה : ליוצאי חבר המדינות יש יתרון על ילידי ישראל בשיעור המועסקים בדרגת הביניים ובדרגה הבכירה . יש לסייג ממצא זה עקב המספר הקטן של יוצאי חבר המדינות בעלי ותק גבוה )10 מועסקים (. 15.5 . התפלגות הדרגות לפי גיל 50 + 40 - 49 30 - 39 עד29 יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ילידי ישרא ל יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל 38 869 174 4,578 433 7,221 502 5,249 כ " סה מועסקים 50.0% 59.6% 74.7% 71.1% 84.5% 75.9% 94.4% 90.5% דרגה זוטרה 36.8% 21.7% 24.7% 21.5% 14.5% 23.4% 5.6% 9.5% דרגת ביניים 13.2% 18.6% 0.5% 7.5% 0.9% 0.7% - - דרגה בכירה 9.5% 23.4% 21.5% 21.7% 5.6% 14.5% 24.7% 36.8% 0% 20% 40% 29 עד30-39 40-49 50+ ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות התפלגות הדרגות לפי גיל בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות במשטרת ישראל ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות בדרגה הבינונית בכל קבוצת הגיל במשטרת ישראל עמוד67 מתוך67 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 0.0% 0.7% 7.5% 18.6% 0.0% 0.9% 0.5% 13.2% 0% 5% 10% 15% 20% 29 עד30-39 40-49 50+ ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות • יש קשר בין בכירות לגיל – ניכרת עלייה בסולם הדרגות של המשטרה עם העלייה בגיל , הן בקרב ילידי ישראל הן בקרב יוצאי חבר המדינות . • בקבוצות הגיל עד 39 יש לילידי ישראל יתרון המתבטא בשיעור גבוה יותר של מועסקים בדרגת הביניים . מגיל 40 יתרונם של ילידי ישראל מתבטא בשיעור גבוה יותר של מועסקים בדרגות הבכירות . • בקבוצת הגיל המבוגר )50 (+ פער הדרגות בין ילידי ישראל ליוצאי חבר המדינות מצומצם יחסית . שיעור דומה בשתי הקבוצות מועסק בדרגת הביניים ובדרגה הבכירה במשולב ) ראה בלוח לעיל (. עם זאת , קשה להסיק על מגמה של צמצום פערים בגיל מבוגר עקב המספר הקטן של יוצאי חבר המדינות בקבוצת גיל זו )38 בלבד (. 15.6 . ייצוג עולים במשטרה – מסקנות ! יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון מיוצגים במשטרה בשיעור נמוך מעט מחלקם באוכלוסייה . התקדמ ותם בסולם הדרגות דומה לזו של ילידי ישראל . ! ייצוגם של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני במשטרה נמוך במידה ניכרת מחלקם באוכלוסייה ; כך גם ייצוגם בדרגות הבכירות . ! מאחר שבמשטרה יש קשר ישיר בין ותק לדרגה ובין גיל לדרגה , ומאחר שיוצאי חבר המדינות המועסקים במש טרה צעירים יותר וותיקים פחות , אפשר לצפות שככל שעובר הזמן , כך תהיה התפלגות הדרגות שוויונית יותר . הנתונים המלמדים על דמיון רב בהתפלגות הדרגות בין הקבוצות הנחקרות בגיל מבוגר ועל יתרון ליוצאי חבר המדינות בקבוצת הוותק הגבוה מחזקים השערה זו . ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות בדרגה הבכירה בכל קבוצת גיל במשטרת ישר אל עמוד68 מתוך68 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 16 . משרד הביטחון 16.1 . ייצ וג רוחבי במשרד הביטחון מועסקים 1,893 עובדים תקניים ,107 ומהם66 יוצאי חבר המדינות ) שעלו לישראל משנת 1970 ואילך ו ( - 1,365 ילידי ישראל . • קבוצת יוצאי חבר המדינות היא 3.5% מכלל המועסקים במשרד הביטחון ; 2.4% מהמועסקים במשרד הביטחון עלו בגל העלייה הרא שון ו , - 1.1% עלו בגל העלייה השני . • ייצוגם של יוצאי גל העלייה הראשון במשרד הביטחון דומה לייצוגם באוכלוסייה )2.4% לעומת 2.6% .( • ייצוגם של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני נמוך במידה ניכרת מייצוגם באוכלוסייה )1.1% לעומת15.4% .( • ייצוגם של ילידי ישראל גבוה במידה ניכרת מחלקם באוכלוסייה )72.4% לעומת61.6% .( 107 נתוני משרד הביטחון על כלל העוב דים , ילידי ישראל ועולי שנות ה- 90 ,נכונים ל- 23 ביוני2003 . הנתון על כלל העולים נכון ל-1 ביוני2003 . גל עלייה ראשון 2.4% אחרים 24.1% ילידי ישראל 72.4% גל עלייה שני 1.1% גל עלייה ראשון 2.6% ילידי ישראל 61.6% אחרים 20.4% גל עלייה שני 15.4% התפלגות האוכלוסייה בגיל העבודה התפלגות העובדים במשרד הביטחון עמוד69 מתוך69 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 16.2 . ייצוג אנכי – מדד הבכירות גל עלייה שני ) 1989 – 2003 ( גל עלייה ראשון ) 1970 - 1988 ( " סה כ יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל כלל העובדים 20 46 66 1,365 1,893 כ" סה 10% 6.5% 7.6% 18.2% 14% דרגה זוטרה 90% 84.8% 86.4% 76.5% 79.3% דרגת ביניים - 8.7% 6.0% 5.3% 6.6% דרגה בכירה - התפלגות הדרגות במשרד הביטחון שונה מההתפלגות בשאר מוסדות השירות הציבורי . במשרד הביטחון רוב המועסקים ) בשלוש הקבוצות הנחקרות ( מדורגים בדרגות הביניים , ורק מיעוטם מדורג בדרגות ה זוטרות כמקובל ברוב מוסדות שירות המדינה . - יוצאי חבר המדינות בשני גלי העלייה המועסקים במשרד הביטחון מרוכזים בדרגות הביניים ובדרגות הבכירות בשיעור גבוה מזה של ילידי ישראל . עם זאת יש לזכור שהייצוג הרוחבי של קבוצה זו , ובייחוד של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני , נמוך ביותר )1.1% לעומת15.4% באוכלוסייה בגיל העבודה (. 16.3 . התפלגות לפי ותק וגיל כאמור , בדיקת הייצוג לפי ותק וגיל נועדה לבדוק הבדלים בין ילידי ישראל ליוצאי חבר המדינות בנטרול פערים שמקורם במשתנים אלו . תחילה תוצג ההתפלגות לפי ותק וגיל במוסד . התפלגות הדרגות בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות במשרד הביטחון עמוד70 מתוך70 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 26.4% 37.9% 31.6% 18.2% 42.0% 43.9% 0% 25% 50% 75% 100% ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ותק גבוה ותק בינוני ותק נמוך * ותק נמוך – עד 10 שנים ; ותק בינוני – 11 - 20 שנים ; ותק גבוה – 21 .+ התרשים שלעיל מציג את שיעור המועסקים בכל קבוצת ותק בקרב ילידי ישראל ובקרב יוצאי חבר המדינות . • קבוצת המועסקים הגדולה ביותר , הן בקרב ילידי ישראל והן בקרב יוצאי חבר המ דינות , היא של בעלי ותק גבוה . • הוותק הממוצע של ילידי ישראל במשרד הביטחון גבוה מזה של יוצאי חבר המדינות על אף יתרונם של יוצאי חבר המדינות בקבוצת הוותק הגבוה . 14.2% 4.5% 28.0% 28.8% 42.1% 33.3% 15.6% 33.3% 0% 25% 50% 75% 100% ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות 55+ 45-54 35-44 34 עד התרשים שלעיל מציג את שיעור המועסקים בכל קבוצת גיל בקרב ילידי ישר אל ובקרב יוצאי חבר המדינות . יוצאי חבר המדינות המועסקים במשרד הביטחון מבוגרים יותר מילידי ישראל המועסקים במשרד . התפלגות לפי ותק בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות במש רד הביטחון התפלגות לפי גיל בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות במשרד הביטחון עמוד71 מתוך71 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 16.4 . התפלגות הדרגות לפי ותק ותק גבוה 21 +שנים ותק בינוני 11 - 20 שנים ותק נמוך עד10 שנים יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ילידי יש ראל יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל 29 574 12 431 25 360 כ" סה 3.4% 8.2% 16.7% 16.5% 8% 36.4% דרגה זוטרה 82.7% 83.4% 83.3% 80.7% 92% 60.3% דרגת ביניים 13.8% 8.4% - 2.8% - 3.3% דרגה בכירה הקשר בין בכירות לוותק בא לידי ביטוי רק אצל ילידי ישראל . בקרב יו צאי חבר המדינות אין קשר לינארי בין דרגה לוותק בעבודה . ייתכן שהדבר נובע ממספרם הנמוך של יוצאי חבר המדינות במשרד הביטחון . 16.5 . התפלגות הדרגות לפי גיל 55 + 45 - 54 35 - 44 עד34 יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ילידי ישרא ל יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל 22 213 22 575 19 383 3 194 כ " סה מועסקים 4.5% 4.7% 4.5% 11.3% 5.3% 17.2% 66.6% 55.7% דרגה זוטרה 77.3% 72.3% 95.5% 85.0% 94.7% 82.2% 33.3% 44.3% דרגת ביניים 18.2% 23.0% - 3.6% - 0.5% - - דרגה בכירה התפלגות הדרגות לפי ותק בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות במשרד הביטחון התפלגות הדרגות לפי גיל בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות במשרד הביטחון עמוד72 מתוך72 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 72.3% 77.3% 44.3% 85.0% 82.2% 33.3% 95.5% 94.7% 0% 20% 40% 60% 80% 100% 34 עד35-44 45-54 55+ ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות 23.0% 18.2% 0.0% 3.6% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0% 10% 20% 30% 34 עד35-44 45-54 55+ ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות • יש קשר בין גיל לדרגה בקרב ילידי ישראל ובקרב יוצאי חבר המדינות כאחד – ניכרת י על יה בסולם הדרגות במשרד הביטחון ב כל אחת מקבוצות המוצא עם העלייה בגיל . • ליוצאי חבר המדינות יש יתרון על ילידי ישראל בקבוצת הגיל 35 - 54 .ית רונם בא לידי ביטוי בשיעור גבוה יותר של מועסקים בדרגת הביניי ) ם ראה לוח לעיל (. • לילידי ישראל יש יתרון על יוצאי חבר המדינות בשיעור המועסקים בדרגה הבכירה בכל קבוצות הגיל . ילידי ישראל ויוצאי חב ר המדינות בדרגה הבינונית בכל קבוצות הגיל במשרד הביטחון ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות בדרגה הבכירה בכל קבוצות הגיל במשרד הביטחון עמוד73 מתוך73 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 16.6 . משרד הביטחון – מסקנות ! במשרד הביטחון עובדת קבוצה קטנה של יוצאי חבר המדינות , ם רוב יוצאי חב ר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון )כ- 69% מהעולים ; ( יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון מיוצגים ב משרד על-פי חלקם באוכלוסייה . ! יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני מיוצגים במשרד הביטחון בשיעור נמוך במידה ניכרת מחלקם באוכלוסייה . ! מבחינת הוותק , הקבוצה הגד ולה ביותר היא של בעלי הוותק הגבוה , הן בקרב ילידי ישראל הן בקרב יוצאי חבר המדינות ) יותר מ- 40% בכל קבוצה (. הוותק הממוצע של ילידי ישראל גבוה מזה של יוצאי חבר המדינות , וגילם הממוצע נמוך יותר . ! התפלגות הדרגות במשרד הביטחון שונה מההתפלגות המקובלת בשאר מוסדות השיר ות הציבורי : רוב המועסקים מדורגים בדרגת הביניים ורק מיעוטם מדורג בדרגה הזוטרה . ! בדיקת פערי הדרגות בין ילידי ישראל ליוצאי חבר המדינות מלמדת על יתרון מסוים לטובת יוצאי חבר המדינות : ייצוגם בדרגת הביניים גבוה ב- 10 נקודות האחוז מזה של ילידי ישראל )כ- 86% לעומת כ- 76% ( .הדבר מתבטא ב ייצוג ה יתר של ילידי ישראל בדרגה הזוטרה )כ- 18.2% ילידי ישראל לעומת7.6% בקרב יוצאי חבר המדינות (. ! בדרג הבכיר אין ייצוג ליוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני . לעומת זאת ליוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון יש יתרון על ילידי ישראל . בע ! וד אצל ילידי ישראל ניכר קשר ישיר בין דרגה לוותק , אצל יוצאי חבר המדינות קשר זה לא נמצא . ! עם העלייה בגיל גדל שיעור המועסקים בדרגות הבכירות , הן בקרב ילידי ישראל הן בקרב יוצאי חבר המדינות . עמוד74 מתוך74 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 17 . המוסד לביטוח לאומי 17.1 . ייצוג רוחבי במוסד לביטוח לאומי מועסקים 3,867 עובד , ים108 ומהם210 יוצאי חבר המדינות ) שעלו לישראל משנת 1970 ואילך ו ( - 2,851 ילידי ישראל . • יוצאי חבר המדינות הם 5.5% מכלל המועסקים במוסד לביטוח לאומי . 3.1% מהמועסקים במוסד לביטוח לאומי עלו בגל העלייה הראשון ו , - 2.4% עלו בגל העלייה השני ; • ייצוגם של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון במוסד לביטוח לאומי גבוה מייצוגם באוכלוסייה )3.1% לעומת2.6% ( ; • ייצוגם של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני נמוך במידה ניכרת מייצוגם באוכלוסייה )2.4% לעומת15.4% (; • ייצוגם של ילידי ישראל גבוה מייצוגם באוכלוסייה )73.7% לעומת61.6% .( 108 נתוני ה מוסד ביטוח הלאומי נכונים ל- 26 בינואר2003 . גל עלייה ראשון 3.1%אחרים 20.8% ילידי ישראל 73.7% גל עלייה שני 2.4% גל עלייה ראשון 2.6% ילידי ישראל 61.6% אחרים 20.4% גל עלייה שני 15.4% התפלגות האוכלוסייה ב גיל העבודה התפלגות העובדים במוסד לביטוח לאומי עמוד75 מתוך75 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 17.2 . ייצוג אנכי – מדד הבכירות גל עלייה שני ) 1989 - 2003 ( גל עלייה ראשון ) 1970 - 1988 ( " סה כ יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל109 כלל עובדי המוסד110 91 119 210 2,851 3,867 כ" סה 93.4% 95.0% 94.3% 91.2% 91.0% דרגה זוטרה 6.6% 4.2% 5.2% 7.5% 7.8% דרגת ביניים - 0.8% 0.5% 0.7% 0.8% דרגה בכירה - רוב עובדי המוסד לביטוח לאומי הם בעלי דרגות זוטרות ) יותר מ- 90% .( - שיעור יוצאי חבר המדינות בשני גלי העלייה בדרגות הביניים ובדרגות הבכירות נמוך מעט משיעורם של ילידי ישראל . - ליוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השנ י אין ייצוג בקרב בעלי הדרגה הגבוהה . עם זאת , יש להם יתרון על יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון בשיעור העובדים המדורגים בדרגה הבינונית ) שיעור זה גבוה משיעור יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון המדורגים בדרגה הבינונית והבכירה במשולב (. 109 חסרים נתונים על התפלגות הדרגות עבור0.5% מילידי ישראל המועסקים בביטוח הלאומי 110 חסרים נתונים על התפלג ות הדרגות עבור 0.4% מעובדי המוסד . התפלגות הדרגות בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות במוסד לביטוח לאומי עמוד76 מתוך76 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 17.3 . התפלגות לפי ותק וגיל כאמור , בדיקת הייצוג לפי ותק וגיל נועדה לבדוק הבדלים בין ילידי ישראל ליוצאי חבר המדינות בנטרול פערים שמקורם במשתנים אלו . תחילה יוצגו התפלגויות לפי ותק וגיל במוסד . 43.5% 51.0% 27.1% 17.6% 29.4% 31.4% 0% 25% 50% 75% 100% ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ותק גבוה ותק בינוני ותק נמוך * ותק נמוך – עד 10 שנים ; ותק בינוני – 11 - 20 שנ ים ; ותק גבוה – 21 .+ התרשים שלעיל מציג את שיעור המועסקים בכל קבוצת ותק . • רוב יוצאי חבר המדינות המועסקים במוסד לביטוח לאומי הם בעלי ותק נמוך ; בעלי הוותק הנמוך הם הקבוצה הגדולה ביותר בקרב ילידי ישראל ; • הוותק של יוצאי חבר המדינות נמוך מזה של ילידי ישראל . הפערי ם באים לידי ביטוי בוותק הנמוך והבינוני ולא בוותק הגבוה . אחד ההסברים לשיעור הגבוה יחסית של יוצאי חבר המדינות בעלי ותק גבוה הוא השיעור הגבוה של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון בעולים העובדים במוסד . 31.8% 20.0% 33.2% 23.3% 28.1% 35.7% 6.8% 21.0% 0% 25% 50% 75% 100% ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות 55+ 45-55 35-45 35 עד התפלגות לפי ותק בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות במוסד לביטוח לאומי התפלגות לפי גיל בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות במוסד לביטוח לאומי עמוד77 מתוך77 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל התרשים שלעיל מראה שיוצאי חבר המדינות המועסקים במוסד לביטוח לאומי מבוגרים יותר מילידי ישראל . 17.4 . התפלגות הדרגות לפי ותק ותק גבוה 21 +שנים ותק בינוני 11 - 20 שנים ותק נמוך עד10 שנים יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל 111 66 839 37 773 107 1,239 כ" סה 100% 98.6% 91.9% 89.5% 91.6% 87.2% דרגה זוטרה - 1.3% 5.4% 9.6% 8.4% 10.6% דרגת ביניים - 0.1% 2.7% 0.9% - 1.0% דרגה בכירה 10.6% 1.3% 9.6% 8.4% 0.0% 5.4% 0% 5% 10% 15% ותק נמוך ותק בינוני ותק גבוה ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות 111 חסרים נתונים על התפלגות הדרגות עבור1.2% מילידי ישראל המועסקים בביטוח הלאומי . התפלגות הדרגות לפי ותק בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות במוסד לביטוח לאומי ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות בדרגה הבינונית בשלוש קבוצות הוותק במוסד לביטוח לאומי עמוד78 מתוך78 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 1.0% 0.1% 0.9% 0.0% 0.0% 2.7% 0% 1% 2% 3% ותק נמוך ותק בינוני ותק גבוה ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות מן הלוח והתרשימים עולה כ י במוסד לביטוח לאומי הקשר בין התפלגות הדרגות לבין הוותק הוא שלילי . בקבוצת הוותק הנמוך שיעור בעלי דרגה בכירה או דרגת ביניים גבוה משיעור בעלי דרגות אלו בקבוצת הוותיקות יותר . ממצא זה נכון לילידי ישראל וליוצאי חבר המדינות כאחד . 17.5 . התפלגות הדרגות לפי גיל 55 + 45 - 54 35 - 44 עד34 יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל 44 195 75 802 49 947 42 907 כ " סה מועסקים 93.2% 84.1% 92.0% 94.0% 100.0% 90.8% 92.9% 90.5% דרגה זוטרה 4.5% 12.8% 8.0% 5.5% - 8.4% 7.1% 8.3% דרגת ביניים התפלגות הדרגות לפי גיל בקר ב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות במוסד לביטוח לאומי ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות בדרגה הבכירה בשלוש קבוצות הוותק במוסד לביטוח לאומי עמוד79 מתוך79 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 2.3% 3.1% - 0.5% - 0.3% - - דרגה בכירה 12.8% 4.5% 8.3% 5.5% 8.4% 7.1% 8.0% 0.0% 0% 5% 10% 15% 20% 35 עד35-45 45-55 55+ ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות 3.1% 2.3% 0.0% 0.5% 0.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0% 1% 2% 3% 4% 5% 35 עד35-45 45-55 55+ ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות • לא נמצא קשר בין גיל לדרגה בקרב ילידי ישראל ובקרב יוצאי חבר המדינות המועסקים במוסד לביטוח לאומי , למעט אצל ילידי ישראל בני 55 .+ בקבוצה זו שיעור הבכירים גבוה במידה ניכרת משיעורם בקבוצות הגיל האחרות . • בדרגת הביניים לילידי ישראל יש יתרון על יוצאי חבר המדינות בכל קבוצות הגיל , מלבד גיל 45 - 55 . • בדרגה הבכירה לילידי ישראל יש יתרון על יוצאי חבר המדינות בכל קבוצות הגיל . ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות בדרגה בבינונית בכל קבוצות הגיל במוסד לביטוח לאומי ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות בדרגה הבכירה בכל קבוצות הגיל במוסד לביטוח לאומי עמוד80 מתוך80 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 17.6 . ה מוסד לביטוח לאומי – מסקנות • בדיקת הייצוג הרוחבי של יוצאי חבר המדינות במוסד לביטוח לאומי לעומת חלקם באוכלוסייה מלמדת על ייצוג גבוה של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון וייצוג נמוך של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני . • בדיקת התפלגות הדרגות מלמדת על ריכוז גבוה של כלל עובדי המוסד לביטוח לאומי בדרגות הזוטרות ) יותר מ- 90% מ ילידי ישראל ו יוצאי חבר המדינות מרוכזים בדרגות הזוטרות , ופחות מ- 1% בדרגה הבכירה (. • לילידי ישראל יש יתרון מסוים על יוצאי חבר המדינות בשיעור המועסקים בדרגות הביניים ובדרגות הבכירות ; עם ז את הפער בין הקבוצות קטן למדי . • ליוצאי חבר המדינות שעלו ב גל העלייה השני אין ייצוג בקרב בעלי ה דרגה הבכירה . עם זאת , שיעור בעלי דרגות הביניים בקרבם גדול יותר משיעור בעלי דרגות הביניים בקרב יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון . • יוצאי חבר המדינות מבוגרים מיל ידי ישראל , ויש בקרבם שיעור גבוה למדי של בעלי ותק גבוה ) ממצא זה נובע מחלקם הגדול של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון בקרב יוצאי חבר המדינות המועסקים במוסד לביטוח לאומי (. מאחר שבביטוח הלאומי לא נמצא קשר חיובי בין בכירות במוסד לוותק ולגיל , היתרון של יוצאי חבר המדינות בוותק ובגיל אינו מתורגם ליתרון בסולם הדרגות . יוצאי חבר המדינות בשני גלי העלייה המועסקים במוסד לביטוח לאומי מרוכזים בדרגות הביניים ו בדרגות הבכירות בשיעור נמוך מעט מ שיעורם של ילידי ישראל . עמוד81 מתוך81 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 18 . הרשויות המקומיות – מחוז הצפון 18.1 . ייצוג רוחבי בניתוח הייצוג של יוצאי חבר המדינות ושל ילידי ישראל ברשויות המקומיות בחרנו להתמקד באזור הצפון , מאחר שנמצא בו ריכוז גבוה למדי של יוצאי חבר המדינות .112 הנתונים על העובדים ברשויות המקומיות התקבלו מהחברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי והם נכונים לנובמבר 2003 . 113 לצורך ה שוואה לנתוני כלל האוכלוסייה ברשויות הרלוונטיות הסתייענו בעיבוד מיוחד שעשתה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לנתוני האוכלוסייה בגיל 25 - 64 במחוז הצפון ובנפת חיפה ) להלן מחוז צפון ( ביישובים היהודיים והמעורבים .114 בסוף שנת2002 היתה אוכלוסייה זו507,200 נפש , ומהם 135,400 עולים מחבר המדינות משנות ה- 70 ואילך )118,900 יוצאי חבר המדינות שעלו בגל השני ו ( - 265,700 ילידי ישראל )243,700 יהודים ילידי ישראל (. השוואת התפלגות האוכלוסייה בגיל 25 - 64 ביישובים היהודיים והמעורבים במחוז הצפון ובנפת חיפה ) שנת 2002 (לזו של כלל האוכלו סייה בקבוצת גיל זו בישראל מלמדת על ריכוז גבוה של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני במחוז הצפון – 23.4% לעומת15.4% בארץ כולה . מאחר שנבדקו היישובים היהודיים והמעורבים ) ולא היישובים הערביים , ( חלקם של ילידי ישראל הערבים נמוך מחלקם בכלל היישובים בישראל )4.3% לעומת15.6% .( חלקם של היהודים ילידי ישראל בישובים אלו )48% ( דומה לחלקם בכלל האוכלוסייה בישראל בגיל העבודה )46% .( גם חלקם של ה" אחרים " דומה ביישובים היהודיים והמעורבים במחוז הצפון לחלקם בכלל הא וכלוסייה )20.9% לעומת20.4% .( ברשויות המקומיות היהודיות במחוז הצפון מועסקים16,915 עובדים , ומהם 1,574 יוצאי חבר המדינות שעלו לישראל משנת 1970 ואילך ) ועוד 222 יוצאי חבר המדינות ששנת העלייה שלהם לא נרשמה , כלומר – לא ברור אם עלו לפני 1970 או אחריה (. בתרשים ש להלן אפשר לראות כי ייצוג העולים בקרב מועסקים ברשויות המקומיות נמוך במידה ניכרת מחלקם באוכלוסייה – 9.3% לעומת26.7% . 115 1.7% מהמועסקים ברשויות המקומיות במחוז הצפון עלו בגל העלייה הראשון ו , - 7.6% עלו בגל העלייה השני . 112 ראה למשל אלי לשם , עולי ברה " מ לשעבר בישראל 1999 - 2003 ,האוניברסיטה העברית בירושלים , מאי 2003 , עמוד7. 113 תודה לגב ' יפית וייס ולמר אבנר משה מהחברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי על עיבוד הנתונים ועל ההבהרות בעניין המשרות בשלטון המקומי . 114 תודה לגב ' ליאת רחבי , גף אוכלוסייה אגף דמוגרפיה ומפקד בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה . מחוז הצפון כפי שהוא מוגדר בחברה לאוטמציה כולל את כל היישובים מצפון לחדרה וב ) כללם חיפה וסביבותיה (. הגדרה זו אינה זהה לחלוטין להגדת מחזו הצפון בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה . לצורך התאמה מרבית בין רשימות היישובים כלל עיבוד הלמ " ס נוסף על מחוז הצפון גם את נפת חיפה ) לפי הגדרות הלמ " ס היא שייכת למחוז חיפה (. יש לציין כי מתקבלת התפלגות דומה גם כ אשר מצרפים את נפת חדרה ) כלומר – כשמצרפים למחוז הצפון את כלל מחוז חיפה ולא רק את נפת חיפה כפי שעשינו (. 115 גם אם כוללים בעולים את1.3% ששנת עלייתם אינה ידועה מגיעה חלקם ל- 10.3% מהמועסקים לכל היותר . עמוד82 מתוך82 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל • ייצוגם של יוצאי חבר המדינ ות שעלו בגל העלייה הראשון בקרב עובדי הרשויות המקומיות בצפון קטן מייצוגם באוכלוסייה )1.7% לעומת3.3% .( • ייצוגם של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני בקרב עובדי הרשויות המקומיות קטן במידה ניכרת מייצוגם באוכלוסייה )7.6% לעומת23.4% .( • ייצוגם של ילידי ישראל ברשויות המקומיות גדול מחלקם באוכלוסייה )59.9% לעומת52.3% .( • הייצוג של ה " אחרים " ברשויות המקומיות גדול מחלקם באוכלוסייה )29.4% לעומת20.9% .( ייצוג רוחבי בקרב המורים במחוז צפון 2,904 מורים מועסקים על-ידי הרשויות המקומיות בצפון , והם 17.2% מכלל המועסקים ברשויו ת אלו . בלוח שלהלן מוצגת התפלגות המורים לפי קבוצות המוצא לעומת כלל העובדים ברשויות המקומיות ולעומת כלל אוכלוסיית מחוז צפון ) גילאי 25 - 64 .( גל עלייה ראשון 1.7% אחרים 29.4% שנת עלייה לא ידועה 1.3% ילידי ישראל 60.0% גל עלייה שני 7.6% גל עלייה ראשון 3.3% ילידי ישראל 52.4% אחרים 20.9% גל עלייה שני 23.4% התפלגות האוכלוסייה במחוז צפון התפלגות העובדים ברשויות המקומיות במ חוז הצפון עמוד83 מתוך83 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל המורים ברשויות המקומיות במחוז הצפון עובדי הרשויות המקומיות במחוז הצפון בני 25 - 64 ביישובים יהודיים ומעורבים במ חוז הצפון חיפה )2002 ( 2,904 100% 16,915 100% 507,200 100% סך הכול 67.1% 59.9% 52.3% ילידי ישראל 1.2% 1.7% 3.3% יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה ראשון 6.1% 7.6% 23.4% יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה שני 1.1% 1.3% ------ יוצאי חבר המדינות ששנת עלייתם אינה ידועה 24.2% 29.4% 20.9% אחרים • ייצוגם של ילידי ישראל בקרב המורים )67.1% ( גדול מחלקם בקרב תושבי האזור )52.3% ( ומחלקם בקרב המועסקים ברשויות המקומיות במחוז הצפון )59.9% .( • הייצוג של יוצאי חבר המדינות בשני גלי העלייה בקרב המורים קטן במעט מיי צוגם בקרב כלל העובדים . • 13.5% מהעולים המועסקים ברשויות המקומיות באזור הצפון הם מורים . • שיעור המורים בקרב ילידי ישראל גבוה בכ- 6% משיעורם בקרב העולים . חשוב לציין שמגבלות ההשוואה בין קבוצות אוכלוסייה מבחינת שיעור המועסקים קשות יותר כאשר דנים בשילוב עולים במק צוע מסוים בשל העדר נתונים , כגון מספר בעלי ההכשרה הדרושה , רצון לעסוק במקצוע ודרישות נוספות של המקצוע ) כגון ידיעת השפה (. 18.2 . ייצוג אנכי – מדד הבכירות דירוג עובדי הרשויות המקומיות נעשה לפי מפתח שנקבע בעצת נציבות שירות המדינה .116 116 הדירוגים שלא תאמו מפתח זה – מורים , רבנים וחניכים – לא נכלל ו בסולם הדרגות . התפלגות המורים ברשויות המקומיות במחוז צפון עמוד84 מתוך84 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל התפלגות הדרגות בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות כ " סה יוצאי חבר המדינות בשני גלייה העלייה ושמועד עלייתם אינו ידוע יוצאי חבר המדינות שמועד עלייתם אינו ידוע גל עלייה שני )1989 – 2003 ( גל עלייה ראשון )1970 - 1988 ( יוצאי חבר המדינות בשני גלי העלייה ילידי ישראל כלל עובדי הרשויות המקו מיות במחוז הצפון 1,548 100% 188 100% 1,106 100% 253 100% 1,358 100% 8,141 100% 13,955 100% כ" סה 67.2% 68.1% ֵ 73.5% 38.7% 67.1% 57.6% 54.7% דרגה זוטרה 29.8% 26.6% 25.3% 51.8% 30.2% 35.1% 37.2% דרגת ביניים 3% 5.3% 1.1% 9.5% 2.7% 7.2% 8.1% דרגה בכירה - ה התפלגות הדרגות של כלל העובדים ברשויות המקומיות במחוז הצפון דומה להתפלגות המקובלת בשאר מוסדות השירות הציבורי . רוב המועסקים מדורגים בדרגות הנמוכות , פחות מדורגים בדרגות הביניים ורק מיעוט מדורג בדרגות הבכירות . - השוואה בין ילידי ישראל ליוצאי חבר המדינות שעלו בש ני גלי העלייה מעלה כי ילידי ישראל מיוצגים בדרגות הביניים יותר מהעולים )35.1% לעומת 30.2% ( וכך גם בדרגות הבכירות )7.2% לעומת2.7% ( , ואילו יוצאי חבר המדינות שעלו בשני גלי העלייה מיוצגים בדרגות הזוטרות יותר מילידי ישראל )67.1% לעומת57.6% .(מעמדם של כלל יוצאי חבר המדינות מושפע ממעמדו וממשקלו היחסי של גל העליה השני .117 - יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון מרוכזים בדרגות הביניים )51.8% ( , וייצוגם בדרגות הביניים ובדרגות הבכירות גבוה מזה של ילידי ישראל . יש לזכור שהייצוג הרוחבי של קבוצה זו ברשויות המקומיו ת נמוך מחלקה באוכלוסיית האזור בגיל העבודה )1.7% לעומת3.3% .( 117 התפלגות הדרגות של עולי חבר המדינות ששנת העלייה שלהם אינה ידועה קרובה יותר לזו של הגל השני , ואינה משנה את תמונת התפלגות הדרגות של כלל העולים . עמוד85 מתוך85 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 18.3 . התפלגות לפי ותק וגיל כאמור , בדיקת הייצוג לפי ותק וגיל נועדה לבדוק הבדלים בין ילידי ישראל ליוצאי חבר המדינות בנטרול פערים שמקורם במשתנים אלו . 48.5% 53.0% 30.9% 25.1% 20.6% 21.9% 0% 25% 50% 75% 100% ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ותק גבוה ותק בינוני ותק נמוך • ותק נמוך – עד 10 שנים ; ותק בינוני – 11 - 20 שנים ; ותק גבוה – 21 .+ התרשים שלעיל מציג את ההתפלגות לפי ותק של המועסקים ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות . • רוב יוצאי חבר המדינות וכן הקבוצה הגדולה בקרב ילידי ישראל הם בעלי ותק נמוך ברשויות המקומיות . • שיעור העולים בעלי ותק גבוה גדול בכ- 1% משיעור בעלי הוותק הגבוה ילידי הארץ . • שיעורם של ילידי ישראל בעלי ותק בינוני גדול יותר משיעורם של העולים בעלי ותק בינוני )31% לעומת25% .( 21.6% 9.8% 33.5% 23.8% 33.7% 38.3% 11.3% 28.0% 0% 25% 50% 75% 100% ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות 55+ 45-54 35-44 34 עד התרשים שלעיל מציג את שיעור המועסקים בכל קבוצת גיל בקרב ילידי ישראל ובקרב יוצאי חב ר המדינות . יוצאי חבר המדינות המועסקים ברשויות המקומיות במחוז הצפון מבוגרים יותר מילידי ישראל המועסקים בהן . התפלגות לפי ותק העבודה בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות התפלגות לפי גיל בקרב ילידי ישראל ויוצאי חב ר המדינות בשני גלי העלייה עמוד86 מתוך86 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 18.4 . התפלגות הדרגות לפי ותק ותק גבוה 21 +שנים ותק בינוני 11 - 20 שנים ותק נמוך עד 10 שנים יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל 255 1,519 335 2,573 769 4,053 כ" סה 26.3% 27.4% 55.2% 43.7% 85.8% 78.0% דרגה זוטרה 67.5% 54.5% 41.5% 49.4% 13.0% 18.7% דרגת ביניים 6.3% 18.1% 3.3% 7.0% 1.2% 3.3% דרגה בכירה 18.7% 54.5% 49.4% 13.0% 67.5% 41.5% 0% 20% 40% 60% 80% ותק נמוך ותק בינוני ותק גבוה ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות התפלגות הדרגות לפי ותק – ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות בשני גלי העלייה ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות בדרגה הבינונית בשלוש קבוצות הוותק עמוד87 מתוך87 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 3.3% 18.1% 7.0% 1.2% 6.3% 3.3% 0% 5% 10% 15% 20% ותק נמוך ותק בינוני ותק גבוה ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ! המתאם החיובי בין בכירות לוותק בא לידי ביטוי בהתפלגות הדרגות הן בקרב ילידי ישראל הן בקרב יוצאי חבר המדינות . ! לילידי ישראל יש יתרון על יוצאי חבר המדינות בכל קבוצות הוותק . בוותק הנמוך והבינוני היתרון מתבטא בשיעור נמוך יותר של מוע סקים ילידי ישראל בדרג הזוטר והשיעור גבוה יותר בדרגות הביניים ובדרגות הבכירות . בוותק הגבוה היתרון של ילידי ישראל מתבטא בשיעור גבוה יותר של מועסקים בדרגות הגבוהות . כאמור , נתוני הוותק מבוססים על נתוני הוותק המוכר ) הכולל ותק נצבר ממקומות עבודה קודמים ( ולא על נתוני הוותק ברשות המקומית . בדיקת הוותק ברשות עצמה מעלה שבעוד הוותק המוכר הממוצע של יוצאי גל העלייה השני גבוה מזה של ילידי ישראל )11.1 שנים לעומת7.6 שנים , ( הוותק הממוצע בעבודה ברשות המקומית בקרב העולים נמוך מזה של ילידי ישראל )8.4 שנים לעומת10.8 שנים (. יי תכן שהדבר גורם לפערים בדרגות בין הקבוצות . הוותק מוכר הממוצע ) בשנים ( הוותק הממוצע בעבודה ברשות המקומית ) בשנים ( 7.6 10.8 ילידי ישראל 6.4 15.6 יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון 11.1 8.4 יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני 10.7 9.0 יוצאי חבר המדינות בשני גלי העלייה 9.6 8.4 יוצאי חבר המדינות ששנת עלייתם אינה ידועה 8.2 12.5 כלל עובדי הרשויות המקומיות היהודיות במחוז הצפון ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות בדרגה הבכירה בשלוש קבוצות הוותק הוותק המוכר לעומ ת הוותק ברשויות המקומיות במחוז הצפון עמוד88 מתוך88 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 18.5 . התפלגות הדרגות לפי גיל התפלגות הדרגות לפי גיל בקרב ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות במחוז הצפון 55 + 45 - 54 35 - 44 עד34 יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל 394 896 515 2,744 320 2,709 114 1,595 כ " סה מועסקים 74.6% 40.0% 60.0% 50.5% 64.7% 58.2% 78.1% 74.4% דרגה זוטרה 23.6% 43.9% 36.5% 39.6% 32.2% 36.4% 20.2% 23.9% דרגת ביניים 1.8% 16.2% 3.5% 9.9% 3.1% 5.3% 1.7% 1.6% דרגה בכירה 43.9% 23.6% 23.9% 39.6% 36.4% 20.2% 36.5% 32.2% 0% 20% 40% 60% 34 עד35-44 45-54 55+ ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות בדרגה הבינונית בכל קבוצות הגיל במחוז הצפון עמוד89 מתוך89 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 16.2% 1.8% 1.6% 9.9% 5.3% 1.7% 3.5% 3.1% 0% 10% 20% 30% 34 עד35-44 45-54 55+ ילידי ישראל יוצאי חבר המדינות • יש מתאם חיובי בין גיל לדרגה , כלומר , ניכרת י על יה בסולם הדרגות ב רשויות המקומיות עם העלייה בגיל . בקרב ילידי ישראל שיעור המועסקים בדרגות הביניים ובדרגות הבכירות גדל ככל שהגיל גבוה יותר , ואילו המגמה בקרב יוצאי חבר המדינות דומה , פרט לקבוצת הגיל הבוגרת ביותר – 55 .+ • לילידי ישראל יש יתרון על יוצאי חבר המדינות בשיעור המועסקים בדרגות הביניים ובדרגות ה בכירות בכל קבוצות הגיל . 18.6 . השלטון המקומי באזור הצפון – מסקנות ! ב שלטון המקומי באזור הצפון עובדת קבוצה קטנה של יוצאי חבר המדינות שעלו לארץ מאז שנות ה- 70 . כ- 82% מהם עלו בגל העלייה השני וכ- 18% עלו בגל העלייה הראשון . ! ייצוגם של יוצאי חבר המדינות בשלטון המקומי נמוך מחלקם באוכלוסיית האזור . הייצוג של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני נמוך במידה ניכרת מחלקם באוכלוסייה )7.6% לעומת23.4% (. ! רוב יוצאי חבר המדינות )53% ( והקבוצה הגדולה של ילידי ישראל )48.5% ( , המועסקים בשלטון המקומי ברשויות היהודיות והמעורבות באזור הצפון הם בעלי ותק נמוך . הוותק ברשות המקומית של ילידי ישראל גבוה מזה של יוצאי חבר המדינות אך הוותק המוכר נמוך יותר , בזכות ההכרה בוותק של יוצאי חבר המדינות במקום עבודה אחר . ! יוצאי חבר המדינות המועסקים בשלטון המקומי באזור הצפון מבוגרים יותר מילידי ישראל המועסקים בו . ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות בדרגה הבכירה בכל קבוצות הגיל במחוז הצפון עמוד90 מתוך90 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל ! ההתפלגות הדרגות בשלטון המקומי באזור הצפון דומה להתפלגות המקובלת בשאר מוסדות השירות הציבורי . רוב המועסקים מדורגים בדרגה הנמוכה , חלק נכבד מדורג בדרגות הביניים ורק מיעוט מדורג בדרגה הבכירה . ! בדיקת פערי הדרגות בין ילידי ישראל ליוצאי חבר המדינות מלמדת על יתרון לטובת ילידי ישראל . ייצוגם של יוצאי חבר המדינות בדרגה הזוטרה גבוה ב כ- 10 נקודות האחוז מ ייצוג הישראלים )כ- 67% לעומת כ- 57% ( ; חלקם של ילידי ישראל גדול יותר בדרגות הביניים )כ- 35% לעומת כ- 30% ( ובדרגות הבכירות )7.2% לעומת2.7% .( ! הבכירות של ילידי ישראל בסולם הדרגות לעומת יוצאי חבר המדינות נובעת מריכוז גבוה של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל השני בדרגה הזוטרה בלבד )כ- 70% מיוצאי חבר המדינות שעלו בגל השני מדורגים בדרגים הזוטרים (. לעומת זאת ליוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון יש יתרון על ילידי ישראל . 52% מיוצאי חבר המד ינות שעלו בגל הראשון בעלי דרגות ביניים לעומת 35% מילידי ישראל ו , - 9.5% מהם בעלי דרגות בכירות לעומת7.2% מילידי ישראל . ! הן בקרב ילידי ישראל הן בקרב יוצאי חבר המדינות נמצא מתאם חיובי בין דרגה לוותק . ! בכל קבוצת ותק ובכל קבוצת גיל יש לילידי ישראל יתרון בסולם הד רגות על יוצאי חבר המדינות . ! עם העלייה בגיל גדל שיעור המועסקים בדרגות גבוהות יותר , הן בקרב ילידי ישראל הן בקרב יוצאי חבר המדינות , פרט לעולים בני 55 .+ עמוד91 מתוך91 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל נספח 1 :פירוט הדירוגים טבלה : חלוקת דירוגים בשירות המדינה לשלוש קטגוריות גבוה בינוני נמוך דירוג 75% - 85% - - רשמים 3-4 - - חוזים בכירים - 18 - 19 , 40ב 15 - 17, א37 ב איכות הסביבה 22 - 23 18 - 21 + 12 - 17 + מינהלי 43 - 45 39 - 42 + 34 - 38 + ר" מח 43 - 45 + 39 - 42 + 35 - 38 + מהנדסים 43 + - 44 39 - 42 + 35 - 38 + טכנאים 43 - 43ב 39 - 42ב - כלכלנים נבחרים 95% - 100% - - יועצים משפטיים 43 - 45 + 39 - 42 + 36 - 38 פסיכולוגים א4-א6 + א-א3 + ב-ג משפטנים א4-א6 + א-א3 ב-ג פרקליטים 6 - - חוזים אישיים א1 ד-א י"א-ה עובדים סוציאליים א4-א6 + א-א3 ב-ג סניגורי ם ציבוריים 43 - 44 + 39 - 42 + 38 - 38 + עיתונאים 43 38 - 40 + 37 + עיתונאים רשות הש - 38 - 40 37 + עיתונאות הפקה - 17 + - 18 14 + - 16 + אחיד משולב 15 - 16 11 - 14 עד10 רנטגן עמוד92 מתוך92 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל גבוה בינוני נמוך דירוג 9- 12 4-8 עד3 רופאים 9- 12 4-8 עד3 רופאים וטרינריים א5-א6 א2-א4 א עד1 ביוכימאים ועובדי מעבדה א5-א6 א2-א4 א עד1 רוקחים רמות 'ה ' ד 18 - 21 רמות 'ד ' ג ' ב ' א 14 - 17 רמות 'ד ' ג ' ב ' א 10 - 13 אחיות , אחיות הציב בריאות ור , אחיות מעשיות כל הדרגות קלינאי תקשורת רמות 'ה ' ד ' ג ' ב ' א 7-8 רמות 'ה ' ד ' ג ' ב ' א 4-6 רמות 'ה ' ד ' ג ' ב ' א 1-3 פארה רפואיים כל הדרגות פיזיוטראפיסטים רמות 'ה ' ד ' ג ' ב ' א 7-8 רמות 'ה ' ד ' ג ' ב ' א 4-6 רמות 'ה ' ד ' ג ' ב ' א 1-3 מרפאים בעיסוק 3-5 - - ח וזה בכירים חדש " מנכ1 - - דרוג מנכלים חדש - 11 + - 12 + - מקצטים 4343 ב18,18, א38 - 42ב - לשכות שרים , מח , ל" שש נשמח , על .ש - - מוקבלים לשופטים 43א- 43ב 39 - 42ב 36 - 38ב עובדים חיוניים - , כ"מ מתנד , שעות - חוזים מיוחדים - , ת.מ , צו .ר , תכ .ב תח .מ , וע .מ . ש כולל משרד עמוד93 מתוך93 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל גבוה בינוני נמוך דירוג - 39 - 42ב 1 , 1, א38 - 38ב . ש כולל-מנמ "ש 44 1-3 ,א-ז - . ש כולל מומחים - 21 - סיירת ירוקה - - נהג . ש כולל- נהגי שר - א1-ב2 - . ש כולל- צוערים - - א-ג . ש כולל - מאבטחים *לא נכלל : סטודנטים , עובדי הוראה , עובדי מחקר , שוליות , פועלי בניין , משפטנים מתמחים מ , ורי נהיגה עמוד94 מתוך94 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל נספח 2 :מכתב הפנייה למוסדות השירות הציבורי תאריך _________ לכבוד _________ שלום רב , הנדון : בקשת מידע מרכז המחקר והמידע של הכנסת עורך בימים אלה מחקר בנושא שילוב עולי בריה " מ לשעבר בתפקידים בכירים במגזר הציבורי ) בדגש על השירות הציבורי ויחידות הס מך ( ובתחומי התרבות והתקשורת . המחקר מבקש ללמוד על המספר הכולל של העובדים במוסדות השונים , ביניהם _________ . באיסוף הנתונים אנו מבקשים להציג תמונת מצב עדכנית של מספר העולים שעלו לארץ מראשית שנות ה- 70 ועד היום כאחוז מכלל העובדים במערכות אלו ומידת שילובם בתפקיד ים בכירים . המחקר יתמקד בניתוח ובהשוואה של שלוש קבוצות : ילידי ישראל , עולים מברה " מ לשעבר שעלו החל מה- 1.1.1970 ועד היום , עולים מברה " מ לשעבר שעלו החל מה- 1.1.89 ועד היום . המושג עולי ברה " מ לשעבר מתייחס לעולים שהגיעו מ : - הרפובליקות האסיאתיות : אוזבקיסטאן , אזרביג 'אן , ארמניה , גרוזיה , ' טג יקיסטאן , קזחסטן , קירגיזסטא , ן תורכמניסטא ן. - והרפובליקות האירופאיות : אוקראינה , אסטוניה , בילורסיה , לטביה , ליטא , מולדובה , רוסיה . אנו מבקשים לקבל את הנתונים שלהלן על , - פי המתכונת שקיבלנו מנציבות שירות המדינה לגבי משרדי הממשלה השונים : 1. מספרם ה כולל של העובדים ______ . נבקש לקבל נתונים אלה לגבי כל אחת משלוש הקבוצות הנחקרות הנזכרות לעיל ) ילידי ישראל , עולים מברה " מ לשעבר שעלו החל מה- 1.1.1970 ,עולים מברה " מ לשעבר שעלו החל מה- 1.1.89 .( 2. חלוקה של העובדים , בכל אחת משלוש הקבוצות הנחקרות הנזכרות לעיל , בהקבלה בין קבוצות גיל ודירוג . נבקש לערוך את החלוקה לפי קבוצות הגיל שלהלן : 25 - 34 ; 35 - 44 ; 45 - 54 ; 55 - 59 ; 60 - 64 ; 65 - 69 ; 70 +ולפי קבוצות הדירוג הבאות : דירוג- נמוך , בינוני וגבוה ) ראה בנספח - טבלה מספר1 .( עמוד95 מתוך95 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 3. חלוקה של העובדים , בכל אחת משלוש הקבוצות הנחקרות הנזכרות לעיל בהקבלה בין קבוצות ותק ודירוג . נבקש לערוך את חלוקת הוותק כך : עד 10 שנים , 15 - 11 ; 16 - 20 ; 21 - 25 ; 26 +ואת חלוקת הדירוג באופן הבא : דירוג- נמוך , בינוני וגבוה ) ראה בנספח - טבלה מספר2 .( ניתן ליצור עמי קשר בכל שאלה העולה , בטלפונים : 6496662 - 02 ובדוא : ל"il . gov . michalk@knesset בברכה מיכל קורא מרכז מחקר ומידע , כנסת ישראל טבלה 1 :פילוח לפי ותק בעבודה . 1. א התפלגות סה " כ העובדים באבחנה בין ילידי חבר המדינות שעלו ארצה מ- 1.1.1970 עד היום , ובין ילידי ישראל , לפי ותק בעבודה . יליד י ישראל חבר המדינות סך הכל כללי סך הכל ילידי ישראל 26 ומעלה 21 - 25 16 - 20 11 - 15 עד 10 שנים סך הכל מחבר המדינות 26 ומעלה 21 - 25 16 - 20 11 - 15 עד10 שנים דרגה 12 13 ... 17 + 18 19 .... 21 + 22 22 + 23 דירוג נמוך דירוג בינוני דירוג גבוה עמוד96 מתוך96 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 1ב. התפלגות סה " כ העובדים באבחנה בין ילידי חבר המדינות שעלו ארצה מ- 1.1.1989 עד היום , ובין ילידי ישראל , לפי ותק בעבודה - אותה הטבלה , רק עם נתונים לגבי עולי 1989 ועד היום . טבלה 2 :פילוח לפי גיל 2א. התפלגות סה " כ העוב דים באבחנה בין ילידי חבר המדינות שעלו ארצה מ- 1.1.1970 עד היום , ובין ילידי ישראל , לפי קבוצות גיל . ילידי ישראל חבר המדינות סך הכל כללי סך הכל ילידי ישראל 70 + 65 עד 69 60 עד 64 55 עד 59 45 עד 54 35 עד 44 25 עד 34 הכל סך מחבר המדינות 70 + 65 עד 69 60 עד 64 55 ד ע 59 45 עד 54 35 עד 44 25 עד 34 דרגה 12 13 ... 17 + 18 19 .... 21 + 22 22 + 23 2ב. התפלגות סה " כ העובדים באבח נה בין ילידי חבר המדינות שעלו ארצה מ- 1.1.1970 עד היום , ובין ילידי ישראל , לפי קבוצות גיל - אותה הטבלה , רק עם נתונים לגבי עולי 1989 ועד היום . דירוג נמוך דירוג בינוני דירוג גבוה עמוד97 מתוך97 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל נספח 3 :יחידות הממשלה הכפופות לנציבות שירות המדינה בכל הנוגע לתחומי מנהל ומשאבי אנוש . מע בריה א" צ ת " מרכז רפואי בר זילי אשקלון מנהל מקרקעי ישראל משרד ראש הממשלה מעבדות בריה " צ י- ם פלימן חולים בית חיפה התעשייה משרד והמחקר המרכזית הלשכה לססטיסטיקה מכון לביקורת ותקנים מרכז גריאטרי משולב משרד המשפטים נציבות שירות המדינה לשכת הבריאות מחוז הצפון מרכז גריאטרי נתניה הנהלת ב תי המשפט משרד האוצר לשכת הבריאות מחוז חיפה בית חולים שמואל הרופא משרד העבודה עיבודים שירות ממוכנים לשכת הבריאות מחוז תל אביב מרכז גריאטרי רשל "צ משרד הרווחה המדפיס הממשלתי לשכת הבריאות מחוז המרכז בית חולים מזרע לשירותי האגף הטיפול באדם הכנסה מס אגף ומי סוי מקרקעין הבריאות לשכת ירושלים טירת חולים בית הכרמל משרד המדע והתרבות והספורט אגף המכס והמע "מ לשכת הבריאות מחוז הדרום בית חולים שער מנשה משרד הפנים משרד לענייני דתות משרד איכות הסביבה רפואי מרכז " לב השרון " נציבות כבאות והצלה בתי דין רבניים התשתי משרד ות הלאומיות בית חולים אברבנאל משרד התחבורה משרד החוץ מכון הגיאולוגי מרכז בריאות הנפש יפו השירות המטאורולוגי משרד החינוך רשות החשמל בית חולים באר יעקב משרד הבריאות הטלוויזיה החינוכית לישראל עמוד98 מתוך98 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל משרד הבינוי והשיכון בית חולים נפש נס ציונה בית חולים זיו - צפת מ לחינוך נהל התיישבותי המרכז למיפוי ישראל בית הסוהר רמלה בית חולים פוריה מרכז ההסברה עבודות מחלקת ציבוריות בית חולים כפר שאול בית חולים נהריה משרד החקלאות מינהל לבניה כפרית בית חולים איתנים בית חולים רמב "ם השירותים הוטרינרים משרד התיירות . ב הנפש באר שבע בית חולים הלל יפה מרכז רפואי שיבא תל השומר נציבות המים משרד הקליטה לבטיחות מכון בדרכים בית חולים וולפסון ההדרכה שירות והמקצוע משרד התקשורת רפואה מ . אבו כביר אסף חולים בית הרופא המחקר מינהל החקלאי עמוד99 מתוך99 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל מקורות • אקשטיין ' צ וגוטליבובסקי ח ' " ' שוברי תעסוקה ' לסב סוד קליטת עולים אקדמיים בעבודה התואמת את כישוריהם ", נייר דיון , המרכז לפיתוח ע " ש ספיר תל , - אביב1996 . • בן ישראל רות " , צדק חברתי בעידן בתר העבודה : צדק חלוקתי בחלוקת העבודה במאה העשרים ואחת , " בתוך : צדק חלוקתי בישראל , עורך מנחם מאוטנר , הוצאת " רמות ", 2000 . • דהן מו " , מי עליית אי -השוויון הכלכלי ", ב תוך : תמורות במשק הישראלי בעשור האחרון , בעריכת אבי בן בסט , 2001 . • דמיאן נטליה ו רוזנבאום יהודית , עולי חבר העמים ינואר- מרץ1995 – שלוש שנים לאחר העלייה, המשרד לקליטת , יה י על ה האגף לתכנון ולמחק , ר יוני 2000 . • דמיאן נטליה ורוזנבאום- תמרי יהודית , עולי חבר העמים – השנה הרביעית בישראל ,מחקר מעקב אחר הנקלטים במסלול הקליטה הישירה , המרכז לקליטת עלייה , האגף לתכנון ומחקר , דוח מס ' 13 , דצמבר2001 . • הכהן דבורה " , עלייה וקליטה , " בתוך : מגמות בחברה הישראלית , בעריכת אפרים יער וזאב שביט , האוניברסיטה הפ תוחה תל , - אביב2001 . • הנדלס שוקי ובר צורי רוני , " הקליטה התעסוקתית של עולי חבר העמים בישראל , " כלכלה ועבודה , אוקטובר 1994 . • קופ יעקב , עורך , הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2002 , המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל ' עמ , 239 ו- 256 . • זוסמן צבי " , השפעת העלייה מברית המו עצות על מצבה הכלכלי של האוכלוסייה הוותיקה בישראל ", בתוך : דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 , בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , הוצאת מאגנס , ירושלים 1998 ,' עמ182 - 206 . • לשם אלעזר וליסק משה " , התגבשות הקהילה הרוסית בישראל , " בתוך : יהודי ברית המועצות במעבר , ירושלים 2001 . • לשם אלעזר , עולי ברה " מ לשעבר בישראל 1999 - 2003 – דוח מצב ,סקירה עבור מסד קליטה , ירושלים , מאי 2003 . • סבירסקי שלמה , קראוס ורד , קונור אתי והרבסט ענת " , אמהות חד-הוריות בישראל , " מרכז ' אדוה ' מידע על שוויון , גיליון 12 , דצמבר2002 . • סיקרון משה " , הדמוגרפיה של העלייה , " בתוך : דיוקנה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 , בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , הוצאת מאגנס , ירושלים 1998 . עמוד100 מתוך100 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל • סיקרון משה " , ההון האנושי של העלייה ותהליכי השתלבותם של העולים בעבודה , " בתוך : דיוק נה של עלייה – תהליכי קליטתם של עולי ברית המועצות לשעבר 1990 - 1995 , בעריכת משה סיקרון ואלעזר לשם , הוצאת מאגנס , ירושלים 1998 . • ערד ישראל " , תרומת המוסד לביטוח לאומי לקליטת העלייה , " בתוך : ההגירה והשפעתה על מדינת ישראל , המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה , ירושלי ם 1997 . • שמואל אמיר , תהליכי הקליטה בשוק העבודה הישראלי של עולים אקדמאים מברה "מ בסוף שנות ה- 70 ובראשית שנות ה- 80 ,המחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית , 1993 . • Adler Shmuel, Training and Retraining Programs in Israel, Ministry of Immigrant Absorption, May 2002 • Chiswick Barry R. and Repetto Gaston, Immigrant Adjustment in Israel: Literacy and Fluency in Hebrew and Earnings, Discussion Paper no.177, IZA, The Institute for the Study of Labor in Bonn, 2000 • Cohen Sarit and Eckstein Zvi, Labour Mobility of Immigrants: Training, Experience, Language and Opportunities, Discussion Paper no. 3412, Centre for Economic Policy Research, 2002 • Eckstein Zvi and Weiss Yoram, “On the Wage Growth of Immigrants: Israel 1990- 2000”, Discussion Paper no. 710, IZA, The Institute for the Study of Labor in Bonn, 2003 • Lissak M. and Leshem E. ”The Russion Intelligentsia in Israel: Between Ghettoization and Integration", Israel Affairs 2, 1995, 2, pp. 20-36 • Semionov Moshe and Rebeca Raijman, “Best of Times, Worst of Times, and Occupational Mobility: The Case of Russian Immigrants in Israel”, in: Research on Immigration and Integration in the Metropolis, Vancouver Centre of Excellence, 1998 מסמכי ממשל • השנתון הסטטיסטי לישראל 2002 ,לוחות : - לוח 2.20 – " אוכלוסייה לפי קבוצת אוכלוסייה דת , , גיל מין ומספר זכרים ל- 1,000 נקבות ". - לוח2.23 – " יהודים ואחרים )1 ( לפי ארץ מוצא )2( ,מקום לידה וגיל ". עמוד101 מתוך101 18 במאי2004 כ" ז באייר תשס "ד ייצוגם של העולים יוצאי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל - לוח 2.25 – " אוכלוסיית עולי ברה ) מ" לשעבר ( שעלו בשנים 1990 - 2001 )1 (לפי דת , שנת עלייה , גיל ומין ". - לוח4.4 – " עולים לפי תקופת עלייה , ארץ לידה וארץ מגורים אחרונה ". - לוח 12.2 – " אוכלוסיית בני 15 ומעלה וכוח העבודה האזרחי לפי צורת יישוב , מגורים , גיל ומין ". • מרכז מחקר ומידע של הכנסת , טיב היחסים והתפיסות ההדדיות בין עולי חבר הע מים לבין הישראלים הו ו תיקים ,כתיבה יכל מ : בר אילן רון ש , סופר ילי נ ו אליאס . • משרד העבודה והרווחה , מדיניות שר העבודה והרווחה ד " ר רענן כהן להתמודדות באבטלה , לצמצום העוני והפערים הכלכליים ולמאבק נגד האלימות, ינואר2001 . • המשרד לקליטת העלייה " , עולים מברה " מ לשעבר לפי רפובליקות ושנת עלייה , " העלייה לישראל – נתוני סיכום לשנים1989 - 2001 . • Adler Shmuel, Training and Retraining Programs in Israel, Ministry of Immigrant Absorption, May 2002