חומר רקע
נוסח לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט ביום ל' באב התשס"ז (14 באוגוסט 2007)
יוזמת הוועדה לשינויים בשיטת הממשל
איל זנדברג, הלשכה המשפטית
תיקון חוק-יסוד: משק המדינה
1.
בחוק-יסוד: משק המדינה (בסעיף זה – חוק היסוד) –
(1) אחרי סעיף 3(א) יבוא:
"(א1)
הממשלה תניח על שולחן הכנסת הצעה למסגרת התקציב [ובה פירוט של ....] לא יאוחר מ ___ [שמונה] חודשים לפני תחילת שנת הכספים;
הממשלה לא תאשר את הצעתה לחוק התקציב ולא תקבל את ההחלטות הקשורות לאישור הצעת חוק התקציב מטעמה אלא בחלוף ___ [30] יום לפחות מיום שהונחה הצעתה למסגרת התקציב על שולחן הכנסת [גרסה ב': מיום שהונחו ההצעות על שולחן הממשלה]."
לדיון:
כדי לחזק את השקיפות של הליך התקצוב ואת מעורבותה היעילה של הכנסת בעיצוב התקציב מוצע לעגן בחקיקה שלב מקדמי לשלב הצעת חוק התקציב. בשלב מוקדם זה תניח הממשלה על שולחן הכנסת הצעה למסגרת התקציב. כדי להבטיח שהדיון הציבורי,בכנסת ובכלל, יהיה יעיל וישפיע על קבלת ההחלטות בממשלה בשלב אישור הצעת חוק התקציב והחלטות המדיניות הנלוות לו (לרבות הצעות לחקיקה) נקבע פרק זמן מינימלי בין פרסום הצעת המסגרת לבין ההצבעה בממשלה. פרק זמן זה נועד גם להבטיח כי לשרי הממשלה ולגורמי המקצועיים במשרדי הממשלה תנתן הזדמנות ממשית ללמוד את הצעת משרד האוצר ולהשפיע על החלטת הממשלה (גרסה ב' מתייחסת ישירות לעניין זה).
חשוב לאמץ הגדרה ברורה של תוכן המסמך שיונח על שולחן הכנסת ושל הפרטים שיכללו בו, כדי להשיג את המטרות האמורות. ניתן להטיל על המחוקק לקבוע בחוק את הפרטים שיכללו בהצעת המסגרת.
מה היחס בין תכנית המסגרת לבין הצעת התקציב המפורטת?
האם לחייב את אישור הכנסת, בהצבעה אחת, לתכנית המסגרת, או להסתפק בשקיפות ובדיון הציבורי?
(2) בסעיף 3(ב)(1) במקום "מששים ימים" יבוא "ממאה ועשרים ימים".
לדיון:
משמעות התיקון: חובה להניח את הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת לא יאוחר מיום 3 בספטמבר (בשונה מהיום - 31 באוקטובר). אין שינוי בהסמכה לקבוע בחוק או בהחלטה של ועדה של הכנסת מועד מוקדם יותר.
(3) בסעיף 3ב (א) אחרי "הכספים," יבוא "ולא התקבל חוק תקציב ביניים לפי סעיף 3(ד),"ואחרי "הקודם" יבוא "לרבות השינויים שחלו בו עד תום שנת הכספים".
לדיון:
סעיף 3ב(א) מסמיך את הממשלה להוציא הוצאות גם אם לא התקבל חוק תקציב לפני תחילת שנת הכספים. אולם מחוק-היסוד הקיים אין זה ברור אם התקציב שממנו נגזר שיעור ההוצאה החודשי הוא התקציב כפי שאושר בחוק התקציב הקודם, התקציב כפי שבוצע למעשה או התקציב כפי ששונה במהלך שנת הכספים בדרך של העברות תקציביות.
האם להתיר העברות תקציביות בין סעיפים ובתוך סעיפים במהלך התקופה המיוחדת?
תיקון חוק-יסוד: הכנסת
2.
בחוק-יסוד: הכנסת, בסעיף 36א –
(1) בסעיף קטן (א) במקום "בתוך שלושה חודשים מיום תחילתה של שנת הכספים, יראו ביום שאחרי סיום התקופה האמורה" יבוא "עד תחילתה של שנת הכספים, יראו ביום הראשון של שנת התקציב";
(2) בסעיף קטן (ב) במקום "ולפני תום שלושת החודשים שמיום תחילת שנת הכספים" יבוא "ולפני יום תחילתה של שנת הכספים" ובמקום "שלושה חודשים מיום תחילת שנת הכספים" יבוא "יום תחילת שנת הכספים".
תחילה
3.
תחילתו של חוק-יסוד זה ב ....
הוראות להסדרת התופעה של "חוק ההסדרים"
חלופה א' –
(א)
בתקופת שבה דנה הכנסת בהצעת חוק התקציב היא לא תדון ולא תצביע על הצעת חוק אם כלולות בה הצעות להסדרים בנושאים שונים וחקיקתו של הסדר בנושא אחד אינו מחייב את חקיקתם של ההסדרים בנושאים האחרים.
התקופה שבה דנה הכנסת הצעת חוק התקציב – התקופה שמיום הנחת הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת ועד תום 30 יום אחרי קבלת חוק התקציב בקריאה השלישית.
חלופה א'1
(ב)
על אף האמור בסעיף-קטן (א) רשאית הכנסת לדון ולהצביע על הצעת חוק כאמור, שהגישה הממשלה, אם נתקיימו כל אלה:
(1)
הממשלה סברה כי מצבה הכלכלי הצפוי של המדינה בשנת הכספים הבאה [גרסה ב': כי קיים במדינה מצב של משבר כלכלי אשר] מחייב את החקיקה המוצעת על כל פרטיה והחלטתה המנומקת הונחה על שולחן הכנסת עם הנחת הצעת החוק;
(2)
כל ההוראות בהצעת החוק נוגעות באופן ישיר והכרחי לאמור ב[הצעת] חוק התקציב של שנת הכספים הבאה, ביצוען צפוי להיעשות [בעיקר] במהלך אותה שנת כספים ואם לא תחוקקנה יחייב הדבר שינוי של ממש ב[הצעת] חוק התקציב;
(3)
ההצבעה על הצעת החוק בקריאה השלישית במליאת הכנסת לא התקיימה בשבוע שבו התקיימה ההצבעה בקריאה השלישית על חוק התקציב.
לדיון:
האם די בכך שהתנאים התקיימו בנוסח שגובש לקריאה השלישית?
הוראות שיקבעו בחוק ובתקנון: חובת פירוט בדברי ההסבר על התקיימות התנאים; הליך לקביעה אם התנאים התקיימו ומנגנון לתיקון הצעת החוק בהתאם; פיצול הדיון לועדות השונות.
(ג)
ההצבעה בקריאה השלישית במליאת הכנסת על הצעת חוק כאמור בסעיף קטן (ב) לא תתקיים אלא בחלוף ששים יום לפחות מהיום שבו הונחה על שולחן הכנסת.
(ד)
חוק שהתקבל בניגוד לאמור בסעיף זה – בטל.