חומר רקע
עמדת הל"ב ותנועת חבר"ה לגבי נוסח לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט לתיקונים בחוק יסוד: משק המדינה
1. להלן תפורט התייחסותנו לנוסח לדיון בחוק יסוד: משק המדינה, הבאה להוסיף על התייחסותנו להצעת החוק של ח"כ אורית נוקד.
2. נבהיר תחילה, כי אנו סבורים שהתהליך הנכון לאישור תקציב המדינה, צריך להיות בהתאם לשלבים אלה (בדומה למצב בשוודיה): א. החלטת ממשלה הנוגעת לסדרי העדיפות אותם צריך התקציב לשקף. סדרי העדיפויות צריכים להיות מפורטים יחסית ולא כלליים מידי (כמו, ביטחון וחינוך), כך שתהיה בהם הנחייה ממשית למשרד האוצר. ב. אישור הכנסת את סדרי העדיפויות שנקבעו על-ידי הממשלה. ג. יישום סדרי העדיפויות שנקבעו על-ידי הממשלה בהצעה מפורטת של משרד האוצר. ד. אישור ההצעה המפורטת על-ידי הממשלה, לאחר שניתן לשרי הממשלה זמן מספיק לבחון את ההצעה ואת השלכותיה לעומקה. ה. אישור התקציב על-ידי הכנסת. חשוב להקפיד על מעורבות של הציבור וקבלת הערותיו בכל שלבי התהליך.
לסעיף 1(1)
3. הצעת התקציב שתניח הממשלה על שולחן הכנסת צריכה לכלול את סדרי העדיפויות המפורטים שקבעה הממשלה וככל שניתן את פירוט התקציב ואת כל הצעות ההחלטה שבכוונת משרד האוצר להניח על שולחן הממשלה יחד עם הצעת התקציב – אחרת לא יתאפשר דיון ציבורי מלא בהצעות אלה.
4. יש צורך בקביעה של מסגרת של דיון והצבעה בהצעה שתונח על שולחן הכנסת, על-מנת להביא את ההצעה לדיון ציבורי משמעותי ולוודא שהממשלה והרשות המחוקקת עומדת מאחורי סדרי העדיפויות הבאים לידי ביטוי בהצעת התקציב.
5. חשוב מאד שהבאת הצעת התקציב וההחלטות המצורפות אליו להצבעה בממשלה תהיה 30 יום לפחות או אף 45 יום לאחר הנחת ההצעות על שולחן הממשלה (גרסה ב'). כך יינתן לשרים זמן סביר לבחון את מכלול ההצעות ואת השלכותיהן ולהציע חלופות אפשריות. חשוב שלהצעות יצורף מידע על עמדות המשרדים השונים ביחס להצעות הנוגעות למשרדם (כנדרש בתקנון עבודת הממשלה, אך לא מבוצע לגבי הצעות ההחלטה בעניין זה) ומידע נוסף לגבי ההשלכות החברתיות והכלכליות של ההצעות.
6. מן הראוי שבמשך תקופה זו ואף לפני כן (בטרם גובשה ההצעה במלואה) יתבקשו הערות מהציבור לעניין הצעת התקציב וההצעות הנלוות לה, וכי סיכום של הערות אלה יובאו לעיון השרים לפני קבלת ההחלטה.
7. כדאי לקבוע שלב מוקדם יותר בו הממשלה תגבש את סדרי העדיפויות לקראת שנת התקציב הקרובה, מתוך מספר חלופות שיוצעו לה. כך שהצעת משרד האוצר תגובש בהתאם לסדרי העדיפויות שקבעה הממשלה, ומשרד האוצר לא יכתיב לממשלה מהם סדרי העדיפויות באמצעות הצעה מוגמרת להחלטת הממשלה.
8. נציע להוסיף להצעה, כי ההצבעה בממשלה תהיה לגבי כל הצעת החלטה בנפרד, על-מנת להבטיח דיון מעמיק ונפרד בכל נושא בפני עצמו, מכיוון שמדובר בהחלטות בעלות השלכות משמעותיות על חייהם של תושבי המדינה. בנוסף, כדאי לקבוע, כי לא ייכרכו בהחלטת הממשלה נושאים שאינם הכרחיים לצורך הצעת התקציב.
לסעיף 1(2)
9. משמעות ההצעה היא קיצור בחודש של התקופה בה חייב להיות מאושר חוק התקציב, אחרת הכנסת תתפזר. אנו סבורים שלוח הזמנים הקיים כיום הינו קצר מידי, והליך החקיקה המזורז בנושאים חשובים ביותר עם השלכות משמעותיות על הציבור אינו ראוי. מן הראוי להאריך את הזמן הניתן לכנסת לדון בתקציב, תחת איומה של חרב הפיזור, ולא לקצר אותו.
חלופה א' (א)
10. ההצעה של חקיקה בנפרד של הצעות חקיקה שאינן קשורות זו לזו הינה מגבלה ראויה. עם זאת, אנו סבורים, כי המגבלה על החקיקה המצורפת להצעת התקציב צריכה להיות מהותית ולא רק טכנית – אחרת הממשלה תגיש במקום הצעת חוק אחת עם 100 סעיפים, 100 הצעות חוק נפרדות ותדרוש להצביע על כולן יחד עם התקציב. המגבלות המהותיות צריכות להתייחס ליחס ההכרחי בין הצעת החקיקה לבין הצעת התקציב ולהיקף ההצעה, מורכבותה או השלכותיה החברתיות והציבוריות, המצדיקים דיון מעמיק בהצעה, שלא יכול להתקיים בסד הזמנים הקצר של אישור התקציב.
11. חשוב ביותר להחליט בחוק היסוד מי הגורם המוסמך להכריע בדבר היותה של הצעת החוק עומדת בתנאי החוק (כפי שקיים בסעיף 3ג(ג) לחוק יסוד: משק המדינה) – אנו מציעים, כי הגורם המוסמך יהיה ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת לפי המלצת היועץ המשפטי לכנסת.
חלופה א1 (ב)
12. לא נכון לתת לממשלה להחליט בעניין מצבה הכלכלי של המדינה, המחייב חקיקה כאמור. ברור שהממשלה (ובעיקר משרד האוצר המכתיב את שיקול הדעת של הממשלה בעניין זה) סבורה שהצעת חוק ההסדרים מידי שנה נחוצה מבחינה כלכלית, אחרת לא הייתה מציעה אותה.
13. החשש שלנו הוא שהתניית חוק ההסדרים במשבר כלכלי, תביא לכך שלקראת כל שנת תקציב תיווצר במדינה אווירה של משבר כלכלי. כפי שבמדינת ישראל קיימת שעת חירום מאז הקמת המדינה, ניתן להחליט שקיים במדינה משבר כלכלי תמידי. ניתן לאמץ את גרסה ב' ולהוסיף בתחילתה "הוכח" ולאחר "כלכלי" להוסיף "חמור".
14. אנו מציעים להוסיף מגבלה נוספת, כאמור בפסקה 9 לעיל, הקשורה בצורך בקיום דיון מעמיק בהצעה. כמו-כן, הצענו בהתייחסותנו להצעת החוק של ח"כ אורית נוקד למנוע ביטול או דחיית יישום של חקיקה שהתקיים לגביה הקבוע בסעיף 3ג לחוק יסוד: משק המדינה.
חלופה א1 (ג)
15. נכון לקבוע תקופה מינימאלית ארוכה יותר משישים יום בין הנחת ההצעה על שולחן הכנסת לבין ההצבעה בקריאה שלישית, על-מנת להבטיח דיון מעמיק בהצעות החוק השונות.