חומר רקע

הכנסת יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט סימוכין: 03882107 ירושלים,ט"ו בתמוז, התשס"ז 01 יולי 2007 לכבוד פרקליט המדינה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים, עו"ד רחל גוטליב הסניגורית הציבורית הארצית מנהל בתי המשפט היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים, עו"ד יואל הדר היועץ המשפטי של המשטרה, תנ"צ שאול גורדון שלום רב, לקראת דיוני ועדת החקירה הפרלמנטרית לחקר האזנות הסתר הנושאים שיעמדו על סדר יומה של הוועדה - צו האזנת סתר ותמלול ההאזנה בישיבתה הקרובה של ועדת החקירה הפרלמנטרית לחקר האזנות סתר שצפויה להיערך ביום ראשון, ז' באב התשס"ז, 22 ביולי 2007, תבקש הוועדה לדון בסוגית צו האזנת הסתר ותמלול האזנת הסתר. סדר הדיון: (1) נושא 3 – צו האזנת סתר הוועדה תבקש לבחון את אופיו של צו האזנות הסתר. בין היתר, יתבקשו הגורמים הרלבנטיים לתאר את הנושאים הבאים: • מידת פירוט ההגבלות שבצו (האם ניתן להצביע על שוני במידת פירוט ההגבלות המוטלות בצו על מבצע האזנה לפי חומרת העבירה? יעד ההאזנה? משך ההאזנה?); • מידת פירוט ההגבלות בצו לענין תמלול האזנת סתר; • האם ככלל, הצווים קובעים כברירת מחדל מתן היתר לביצוע האזנת סתר לשלושה חודשים או לתקופה קצרה יותר. (2) נושא 3 – תמלול האזנת הסתר לסוגיית התמלול, ובפרט – היקף התמלול, נודעת חשיבות רבה בכל הקשור למידת הפגיעה בפרטיות הנגרמת כתוצאה מהאזנת הסתר. משכך, הוועדה תבקש לדון בסוגיה זו ובין היתר, תבקש לדון בשאלות הבאות: • מה חשיבות התמלול מבחינה חקירתית וראייתית? • מהי הפגיעה בפרטיות הכרוכה בתמלול שיחות (במובחן למשל מהפגיעה בפרטיות, לרבות עוצמת הפגיעה בפרטיות, הכרוכה בעצם ההאזנה); • תיאור ההליך לצורך קביעת קטע השיחה אשר יתומלל – הן במשטרה והן בבית המשפט; • כיצד נקבע כי שיחה, כולה או חלקה, היא "רלבנטית" לצורך תמלולה (כיצד מוודאים ששיחות חולין, שיחות שעוסקות בנושאים אישיים או ביחסים אינטימיים ושיחות שאינן "רלבנטיות" לחקירה לא יתומללו)? • צוות לבנת המליץ שכאשר המשקלט בספק אם שיחה מסוימת היא רלבנטית או שניתן לסווגה כשיחת חולין, ניתן יהיה לתמצתה, היינו להעביר על הכתב את הדברים החשובים שבה בניסוח כללי ולא מילולי. מטרת התמצות היא לאפשר להביא בפני הגורם המזמין מידע על השיחה כדי שזה יוכל לקבוע את מידת הרלבנטיות שלה לנושא החקירה. האם המלצות אלו ייושמו בנהלי המשטרה? • מבקר המדינה המליץ כי המשטרה תקפיד למסור למתמללים מידע בכתב על מערכת קשרי המשפחה של החשוד, סקירה של המידע המודיעיני שנאסף והנחיות ספציפיות בענין כל האזנה, ולא להסתפק במסירת חומר גלם למתמלל. לגישתו, הנחיות מפורטות לתמלול עשויות לצמצם את בעיית התמלול של מידע שאינו רלבנטי. האם הוצאו הנחיות כאמור? • כיצד נקבע ומי הגורם הקובע כי תמלולה של שיחה תואם את תוכן ההיתר? • כיצד מתבצע התמלול בפועל ביחידות השונות? • בעוד שאופן הגשתה של בקשה להיתר האזנת סתר מעוגן בחוק ובתקנות, בקשה להתיר תמלול להאזנות מסוימות אינה הליך המוסדר במפורש. האם יש צורך בעיגון בקשות כאמור בחוק כך שסדרי הדיון החלים על הגשת הבקשה המקורית להאזנת הסתר יחולו גם כאן (למשל הדרישה לקיום פרוטוקול); בברכה, מנחם בן-ששון העתקים: ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה, ניצב יוחנן דנינו קצינת האזנות סתר ארצית, רפ"ק אנה בן-מרדכי ראש חטיבת חקירות, תנ"צ ורדה שחם ראש מח"ש, עו"ד הרצל שבירו