חומר רקע
כט בתמוז תשס"ז
15 ביולי 2007
לכבוד
ועדת חוקה, חוק ומשפט
כנסת ישראל
נייר עמדה
לדיון בהכנת הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית
סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 52) (תסקיר לנפגע בעבירת אלימות), התשס"ז-2007
ה"ח הכנסת 157 20.6.07
מרכז נגה למען נפגעי עבירה מברך על קבלת התיקון הנידון בקריאה הראשונה בכנסת.
התיקון, המרחיב את סמכותו של בית המשפט להורות על עריכת תסקיר קרבן גם לנפגע עבירת אלימות, מהווה ללא ספק צעד חשוב בהשוואת זכויותיהם של נפגעי העבירה השונים לקראת הדיון בענשו של האדם שהורשע בעבירה, כדי שבית המשפט יביא בחשבון שיקוליו לעונש גם את מצבו של נפגע העבירה ואת הנזקים וההפסדים שנגרמו לו כתוצאה מהעבירה.
ועדת החוקה, חוק ומשפט (להלן: ועדת החוקה), הגישה לכנסת הצעת חוק המונה רשימת עבירות אלימות, שרק מי שנפגע מהן, יהא זכאי להצגת תסקיר קרבן. מאידך, הכנסת, בדברי ההסבר להצעת החוק שהתקבלה בקריאה ראשונה, מסמיכה את ועדת החוקה "לבחון בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית סוגיות נוספות, ובין היתר הוספת עבירות אלימות לרשימה המוצעת..".
בדברי ההסבר להצעת החוק שעברה בקריאה הראשונה נאמר כי: "ככלל, מדובר בעבירות אלימות המהוות פגיעה ישירה בגוף, שהעונש הקבוע בצידן הוא שבע שנות מאסר ומעלה". אנו מבקשים להפנות את תשומת ליבה של הוועדה, בדיוניה בהכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית, כי המחוקק כבר הגדיר עבירות אלימות חמורות בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 (להלן: חוק זכויות נפגעי עבירה), בתוספת הראשונה א' לחוק. מעיון בשתי הרשימות, זו המצויה בחוק זכויות נפגעי עבירה, וזו המצויה בהצעת החוק דנן, מסתבר כי הרשימות אינן זהות. הרשימה בחוק זכויות נפגעי עבירה רחבה יותר, אך העבירות שאינן כלולות ברשימה המוצעת בהצעת החוק דנן משתייכות ברובן לאותה קבוצה "כללית" שעליה מצביע המחוקק בדברי ההסבר, דהיינו: עבירות כנגד הגוף, שהעונש הקבוע בצידן הוא למעלה משבע שנים.
לא זו בלבד, אלא שרוב העבירות שלא נכללו ברשימה המצומצמת של הצעת החוק דנן הן עבירות שהעונש הקבוע בצידן בחוק העונשין, עולה על שבע שנים ובצד חלקן קבוע עונש של 14 שנה (סעיף 330), של 20 שנה (סעיפים 332, 370, ו- 373), ושל 9 שנים (סעיף 428). על כן, לא ברור מדוע בחר המחוקק להשמיט עבירות אלה מרשימת העבירות שהנפגע מהן יהא זכאי להצגת תסקיר קרבן בעניינו.
יתירה מכך, לדעתנו, אין זה ראוי, וגם לא יעיל להגדיר "אלימות חמורה" בהצעת החוק שבנידון, באופן שונה מההגדרה בחוק זכויות נפגעי עבירה, בהיות הצעת החוק הזאת חלק מהמטרה, המגמה והדוקטרינה שהוגדרו בחוק זכויות נפגעי עבירה, ושומה עליה להשתלב בהם באופן קוהרנטי. מן הדין כי העבירות שצוינו ברשימה המצויה בתוספת הראשונה א' לחוק זכויות נפגעי עבירה, כ"עבירות אלימות חמורות" יהוו מסד שעליו מתבססים בהגדרת "עבירת אלימות חמורה" בחיקוקים אחרים, המהווים, מבחינה קונספטואלית, השלמת המגמה של הרחבת זכויות נפגעי עבירה בהליך הפלילי.
באשר לאופי תסקיר הנפגע בעבירה שגרמה למותו של אדם, עמדת מרכז נגה היא שמן הדין להשאיר זאת לשיקול דעתו המקצועית של עובד הציבור שמונה על ידי בית המשפט לערוך את התסקיר.
בכבוד רב,
ד"ר דנה פוגץ', עו"ד
ראש מרכז נגה