חומר רקע
מדינת ישראל
משרד המשפטים
מחלקת יעוץ וחקיקה
(פלילי)
מספרנו: הח-1596
כ"ה תשרי תשס"ח
07 אוקטובר 2007
לכבוד
הגב' אפרת רוזן, עו"ד
יועצת משפטית לועדת חוקה חוק ומשפט
כנסת ישראל
שלום רב,
הנדון: עמדה משותפת מעודכנת של משרד המשפטים (ייעוץ חקיקה ופרקליטות)
והמשרד לביטחון פנים (כולל משטרת ישראל) – דיון בהצעת חוק פרטית של
ח"כ יצק לוי מס' 1596 – חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הודעה על הגשת ערר
סימוכין: הערותיך שהועברו אלינו באמצעות הודעת מייל בתאריך 20.8.07
בעקבות הערותיך קיימנו דיון בלשכתה של הגב' רחל גוטליב, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) בהשתתפות נציגי הפרקליטות , המשטרה והמשרד לביטחון הפנים, ולהלן עמדתנו המעודכנת:
א. נוסח מוצע מתוקן:
(1) הוספת סעיף 65ב
"65ב – יידוע על הגשת ערר והודעה בדבר תוצאותיו בעבירות עוון ופשע
(א) בטרם תתקבל החלטה על הגשת כתב אישום בעקבות הגשת ערר בעבירה מסוג פשע או עוון, יודיע הגורם המוסמך לקבל החלטה כאמור לחשוד על הערר שהוגש ועל האפשרות כי יוגש נגדו כתב אישום, אלא אם החליט הגורם המוסמך לקבל החלטה בערר או פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך.
(ב) התקבלה החלטה בעקבות הגשת ערר בדבר שינוי עילת סגירת תיק נגד החשוד, תימסר לו על כך הודעה, והחשוד רשאי לפנות לגורם שהחליט כאמור בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה (שנקבעה במסגרת ההחלטה בערר).
(ג) אין באמור בסעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 60א.
(ד) (1) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על סוגי עבירות שקבע שר המשפטים לפי הוראות סעיף 60א(ט).
(2) שר המשפטים, באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי
לקבוע סוגי עבירות נוספים שלגביהם לא יחול סעיף קטן (א)."
(2) תיקון סעיף 65א
" בסעיף 65א
האמור בו יסומן (ב), ולפניו יבוא:
"(א) הגורם המוסמך להחליט בערר יודיע למתלונן על החלטה בערר לפי סעיף 64"
ב. התייחסות לנושא התקציבי
(1) בשנים האחרונות נפתחים בפרקליטות המדינה כ-2000 תיקי ערר בשנה. בנוסף מתקבל במשטרה או אצל גורמי חקירה או תביעה אחרים מספר לא מבוטל של עררים, אשר בהם מתקבלת החלטה בדבר על בדיקה מחודשת של התיק בעקבות הגשת הערר. תיקים אלה אינם מגיעים למחלקת העררים בפרקליטות המדינה.
(2) אם תתקבל ההצעה בהיקף הרחב כפי שהוצעה, נראה כי תהיינה לכך השלכות תקציביות משמעותיות בשים לב לאלה:
א. עלות כוח אדם ומשאבים הנדרשים לטיפול בעררים;
ב. תכתובת נוספת צפויה בין החשוד לבין הגורם המחליט בערר;
ג. הוצאות משלוח הודעות ומכתבים בדואר.
ג. אשר לשאלותיך לעניין נתונים הנוגעים להגשת ערר וקבלתו :
(א) מדי שנה, בשנים האחרונות מוגשים ,כאמור לעיל, למחלקת עררים בפרקליטות המדינה כ-2000 עררים .
(ב) על פי נתוני מחלקת העררים בפרקליטות המדינה בשנים האחרונות שיעור העררים שהתקבלו נע בין כ-4.5% ל- 9.9%.
(ג) אין בידי מחלקת העררים בפרקליטות נתונים בדבר שיעור העררים המוגש בעבירות מין ואלימות מסוג פשע. בשנת 2003 נערכה בדיקה חד פעמית ידנית לבקשת וועדת חוקה , ונמצא כי באותה שנה 4.6% מהעררים שהוגשו היו בעבירות כאמור.
ד. אשר לשאלותיך בדבר הגדרת "מתלונן " לעניין סעיף 64
על פי הפרשנות המקובלת , ככלל מדובר במי שהגיש תלונה במשטרה, בין אם מדובר בנפגע עבירה או בגורם אחר. בפועל מוגשים עררים גם על ידי גורמים נוספים כמו עמותות ציבוריות שהנושא נוגע לתחומי פעילותן ( כמו המועצה לשלום הילד). גם עררים אלה נבדקים ונבחנים על ידי הגורמים המוסמכים . נוכח הגישה המרחיבה כאמור, מוצע שלא לחדד את המושג "מתלונן" בסעיף 64 ולהגדירו בהגדרה פורמאלית.
בכבוד רב,
דרורה נחמני-רוט, עו"ד
מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי)
העתקים: (1) הגב' רחל גוטליב, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי)
(2) הגב' אתי כהנא, מנהלת מחלקת עררים, פרקליטות המדינה
(3) הגב' נחמה זוסמן, מחלקת עררים פרקליטות המדינה
(4) הגב' אפרת בורגנסקי, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים
(4) רפ"ק חיה מימון- שפירא, מחלקת תביעות, משטרת ישראל