חומר רקע
מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת:
סימוכין: 04071407
הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8) (עונשין), התשס"ז - 2007*
תיקון סעיף 1
1.
בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-19811 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל רשאי למחוק מרישומי המשטרה רישום בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין כאמור בסעיף 11א, לפי אמות מידע שיקבע, בין היתר, בהתחשב במשך הזמן שחלף מביצוע העבירה, גילו של האדם שהרישום נוגע לו בעת ביצוע העבירה, קיומם של רישומים אחרים כאמור בסעיף קטן (ג) לענין האדם שהרישום נוגע לו, מהות העבירות המיוחסות לאדם שהרישום נוגע לו וחומרתן; אמות המידה יפורסמו ברשומות."
החלפת סעיף 22
2.
במקום סעיף 22 לחוק העיקרי יבוא:
"עונשין
22.
(א) מי שהשיג, דרש או קיבל מן המרשם, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו, דינו – מאסר שנה.
(ב) מי שהשיג, דרש או קיבל מן המרשם, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו לשם העסקה או לשם קבלת החלטה בענין האדם שהמידע נוגע לו, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-19772; לענין זה, לא יראו מי שעשה כאמור כזכאי לקבל מידע מן המרשם, בשל כך בלבד שהאדם שהמידע נוגע לו הסכים למסירת המידע."
דברי הסבר
סעיף 1(א) לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 (להלן – חוק המרשם הפלילי), מסמיך את משטרת ישראל לנהל מרשם פלילי ובו פרטי רישום הכוללים, בין היתר, פרטים בדבר הרשעות, עונשים וצווים בשל עבירות מסוג פשע או עוון. סעיף 1(ג) לחוק האמור מבהיר כי אין בכך כדי לגרוע מסמכותה של משטרת ישראל לנהל רישומים אחרים הדרושים לה לצרכיה, כגון רישומים בדבר תיקים סגורים שמשטרת ישראל מנהלת.
נקודת המוצא על פי חוק המרשם הפלילי היא כי המרשם הפלילי חסוי ואין למסור מידע ממנו אלא במגבלות הקבועות בו. כך, קובע החוק האמור כי מידע מהמרשם יימסר אך ורק לרשויות ובעלי תפקידים המפורטים בו, ומלבדם זכאי כל אדם לעיין במרשם הנוגע לו (סעיף 12(א) לחוק המרשם הפלילי).
למן מתן פסק הדין בבג"ץ 7256/95 פישלר נ' מפכ"ל המשטרה ואח', פ"ד נ(5) 1, ההלכה היא כי זכות העיון של האדם במרשם הפלילי הנוגע לו כוללת גם את זכותו לקבל תדפיס של המידע מן המרשם (להלן – תדפיס המרשם הפלילי). אחת מתוצאותיה של הלכה זו היא שגורמים שאינם מורשים לקבל מידע מן המרשם הפלילי ומהרישומים המשטרתיים דורשים מהאדם, הזכאי לקבל תדפיס המרשם הפלילי בענינו, להמציא להם את תדפיס המרשם הפלילי. בתדפיס זה פירוט של כלל המידע הפלילי בענינו של האדם, ובין היתר פירוט בדבר הרשעות, לרבות כאלה שהתיישנו ונמחקו, ובדבר תיקים שנסגרו. דרישתם של גורמים כאמור חותרת תחת תכליות חוק המרשם הפלילי, ובהן הגנת הפרטיות, קידום תקנת השבים והגנה על שמם הטוב של מי שנפתחו נגדם תיקים אך לא הוכח כי עברו עבירות.
הצעת החוק המתפרסמת בזה באה להתמודד עם הבעייתיות האמורה על ידי החלפת סעיף 22 לחוק המרשם הפלילי שענינו עונשין. סעיף 22 בנוסחו היום קובע כי "מי שביודעין השיג מן המרשם, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו, דינו – מאסר שנה". מוצע להחליף את הסעיף האמור בסעיף עונשי כללי הקובע כי מי שהשיג, דרש או קיבל מן המרשם, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו, דינו – מאסר שנה. כמו כן, מוצע להוסיף הוראה עונשית מיוחדת שבצידה ייקבע עונש מאסר של שנתיים או קנס שגובהו היום 202,000 שקלים חדשים, המתייחסת למי שהשיג, דרש או קיבל מן המרשם מידע שאינו זכאי לקבלו לשם העסקה או לשם קבלת החלטה בענין האדם שהמידע נוגע לו. הטעם שביסוד ההחמרה האמורה בענישה במצב זה הוא פערי הכוחות ביחסים בין מי שהמידע נוגע לו, ובין מי שמבקש להשיג מידע זה. בשל כך מוצע לקבוע כי במקרים אלה הסכמה של אדם למסירת מידע הנוגע לו, לא יראו אותה כמקנה זכות למבקש המידע לקבלו (סעיף 2).
ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת תדון בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השניה ולקריאה השלישית, בסוגיות נוספות העולות מהסעיף העונשי המוצע, ובין היתר הבהרת סוג המקרים שהם קבלת החלטה בענין האדם שהמידע נוגע לו, משמעותה של הסכמה למסירת תדפיס המרשם הפלילי, וחומרת העונש.
נוסף על כך, הצעת החוק מעגנת בסעיף 1 לחוק המרשם הפלילי את הסמכות של ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל למחוק מרישומי המשטרה רישום בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, ובכך – להסיר רישומים כאמור, הן מהרישומים המשטרתיים והן מתדפיס המרשם הפלילי (סעיף 1 להצעת החוק). רישומים בדבר החלטות כאמור כלולים ברישומים המשטרתיים לפי סעיף 1(ג) לחוק המרשם הפלילי, ועל פי חוק זה המידע שבהם נמסר רק למספר מצומצם של גורמים, ובהם היועץ המשפטי לממשלה, גופי ביטחון שונים וקציני מבחן. עם זאת, מאחר שרישומים אלה מופיעים בתדפיס המרשם הפלילי, דבר קיומם מגיע לעיתים גם לידי מי שאינם מורשים לכך. בשל כך ומאחר שמדובר ברישומים בדבר תיקים שנסגרו מחוסר ראיות מספיקות או מהעדר ענין לציבור, יש הצדקה לבטל את רישומם בנסיבות מסוימות. מוצע כי ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל יקבע את אמות המידה למחיקתם של רישומים אלה, בין היתר בהתחשב במשך הזמן שחלף מביצוע העבירה, מהות העבירות המיוחסות לאדם שהרישום נוגע לו וחומרתן.
חברי הכנסת: אפי איתם וגלעד ארדן