חומר רקע

17 בספטמבר 2007 ש/17687 לכבוד פרופ' מנחם בן-ששון יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט הכנסת ירושלים א' נ', הנדון: הצעת חוק איסור הכחשת השואה (תיקון – אהדה או הזדהות עם מעשים שבוצעו בתקופת השלטון הנאצי), התשס"ז-2006 (הצ"ח פרטית 1690/17 של ח"כ גפני) כידוע, בימים אלו נדונה בוועדת חוקה, חוק ומשפט הצעת החוק שבנדון, המבקשת להרחיב את עבירת הכחשת השואה, המעוגנת היום בחוק איסור הכחשת השואה, התשמ"ו-1986, ולהטיל אחריות פלילית על כל מי ש"משתייך לארגון" המכחיש את השואה בכוונה להגן על הנאצים, או המביע אהדה או הזדהות עם פשעיהם. האנטישמיות והגזענות הם נגעים חמורים, המאיימים על המרקם החברתי והפוגעים באופן קשה וחמור בזכויות אדם. כדי להילחם בתופעות מסוכנות אלו, אכן מוצדק לעתים להטיל מגבלות על חופש הביטוי וההתאגדות; אולם כמדינה דמוקרטית, עלינו לעמוד על המשמר כדי להבטיח, כי מגבלות אלו לא יעלו על הנדרש באופן הכרחי. המשפט הישראלי מעניק כבר היום כלים מספיקים כדי להתמודד עם מקרים, בהם מתארגנים אנשים על מנת לבצע עבירות, לרבות עבירות של הסתה לגזענות. כדי להצדיק הרחבת איסורים פליליים – בייחוד בתחום הביטוי - יש להצביע על צורך חברתי לוחץ, ועל תופעות קונקרטיות, אשר אינן זוכות לטיפול ראוי במסגרת החוק הקיים. לא ראינו, כי תנאים אלו מתקיימים במקרה דנא. חופש הביטוי וערכי הדמוקרטיה עומדים במבחן דווקא במקרים הקשים, כאשר מובעות עמדות מקוממות ובזויות, המנוגדות לעקרונותינו ואמונותינו היקרים ביותר. כהיסטוריון, הינך מודע ודאי למדרון החלקלק המסוכן הטמון בכל ניסיון להגן על אמת היסטורית באמצעות המשפט הפלילי. במקרים רבים, הכחשת השואה באה במסגרת הסתה לגזענות אנטישמית, ובמקרים אלו נקיטת צעדים פליליים עשויה להיות מוצדקת, במסגרת האיסור הקיים בחוק העונשין על הסתה לגזענות. במקרים אחרים (ככל שישנם כאלה), בהם הבעת העמדה אינה מהווה חלק מהסתה לגזענות, יש לנקוט זהירות יתרה. חוק איסור הכחשת השואה כבר פורס יריעה רחבה יחסית, ואין להרחיבה על ידי הטלת אחריות שילוחית גם על אנשים, אשר לא היו שותפים לביטויים עצמם. בנסיבות העניין סבורה האגודה לזכויות האזרח, כי הצעת החוק מעמיקה את הפגיעה בחופש הביטוי וההתאגדות מעבר לנדרש, ומפרה את האיזון העדין בין זכויות אלו לבין האינטרסים המתנגשים. בכבוד רב, לילה מרגלית, עו"ד העתקים: ח"כ משה גפני חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט