חומר רקע
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא "תקציב 2008 – השלכות הקיצוץ בתקציב על פעילותו של המדען הראשי במשרד התמ"ת". המסמך סוקר בקצרה את פעילותו של המדען הראשי, את השינויים בתקציבים העומדים לרשותו בשנים האחרונות ואת השלכותיהם.
רקע
לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן – המדען הראשי) פועלת לפיתוח התעשייה הישראלית ולעידוד חדשנות טכנולוגית ותעשייתית, זאת מתוקף חוק עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד-1984. מטרותיה של לשכת המדען מיושמות באמצעות הפעלת תוכניות תמיכה שונות לתחומי המו"פ, קידום שיתופי פעולה והסכמים בינלאומיים ועידוד יזמות וחדשנות טכנולוגיים.
תחום המו"פ מהווה מנוע צמיחה חשוב עבור המשק הישראלי ומביא לידי ביטוי את היתרון היחסי של מדינת ישראל, במיצוי כוח האדם האיכותי ובשימוש בידע ובחדשנות טכנולוגיים בכדי לעמוד בחזית המחקר והתעשייה עתירת הידע. דווקא לאור מיעוטם של משאבי טבע וירידת קרנן של תעשיות מסורתיות כמקורות לצמיחה כלכלית, ברור כיום כי לקיומו ולחיזוקו של תחום המו"פ ולשימור מעמדה של ישראל כמדינה חדשנית חשיבות מרובה.1 תקציב המדען הראשי מהווה כ-67% מכלל תקציבי המו"פ הממשלתי האזרחי.
גרף 1. ביצוע תקציב המדען הראשי לעומת כלל ההוצאה הממשלתית למו"פ אזרחי (לא כולל הוועדה לתכנון ולתקצוב השכלה גבוהה), במיליארדי ש"ח נומינליים
בגרף 1 ניתן לראות את הקיטון הרב-שנתי בתקציבים ממשלתיים המופנים למו"פ אזרחי בכלל ובתקציבי המדען הראשי בפרט. עוד ניתן לראות כי חלק הארי מן התקציבים האזרחיים של הממשלה לפעילות מחקר ופיתוח מועבר באמצעות התמיכות של המדען הראשי.
תקציבי לשכת המדען הראשי בשנים האחרונות
הצעת תקציב המדען הראשי לשנת 2008 גדולה ב-57.1 מיליון ש"ח מהתקציב המקורי בשנת 2007. עם זאת, ניתן לראות כי תקציביו בשנים 2008-2004 קטנים משמעותית מאלה שעמדו לרשותו בשנים 2003-2000.
יש לציין כי הקיצוץ בתקציב המדען הראשי נעשה במסגרת יישום תכנית החירום הכלכלית החל משנת 2004 אשר כללה קיצוץ רוחבי ניכר בתקציבי רוב משרדי הממשלה. כמו כן, הקיטון בתקציבי המדען הראשי בשנים 2008-2000 התרחש במקביל לקיטון בכלל תקציבי המו"פ הממשלתי האזרחי.
השלכותיו של הקיטון בתקציבי המדען הראשי באות לידי ביטוי ביכולת מוגבלת לתמוך בפרויקטים חדשים בתחומי הטכנולוגיה והתעשייה, הן מבחינת מספר הפרויקטים והן מבחינת היקף התמיכה והסיוע הניתנים להם.
להלן סקירת תקציב המדען הראשי במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לשנים 2007-2000.
טבלה 1. תקציב מקורי, במיליוני שקלים חדשים נומינליים
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008*
תקציב נטו
1,029.2
1,111.2
1,051.9
1,004.7
686.7
588.7
890.6
815.6
851.3
הוצאה מותנית בהכנסה
547.5
576.0
680.8
679.7
442.3
450.0
457.9
444.5
466.0
תקציב ברוטו
1,576.7
1,687.2
1,732.7
1,684.4
1,129.0
1,038.7
1,348.4
1,260.1
1,317.2
* הצעת התקציב לשנה זו.
גרף 2. תקציב (ברוטו) וניצולו, במיליארדי שקלים חדשים נומינליים
טבלה 2. תקציב (ברוטו) וניצולו והרשאה להתחייב (מקורית), במיליוני שקלים חדשים נומינליים
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007*
2008**
תקציב מקורי
1,576.7
1,687.2
1,732.7
1,684.4
1,129.0
1,038.7
1,348.4
1,260.1
1,317.2
תקציב מאושר
1,939.6
1,966.5
1,982.7
1,979.8
1,514.8
1,499.0
1,556.6
1,293.3
ביצוע תקציב בפועל
1,642.6
1,717.7
1,552.3
1,846.1
1,388.2
1,353.7
1,371.0
752.8
הרשאה להתחייב
1,680.1
1,816.5
1,780.4
1,641.0
1,012.9
882.5
1,152.7
1,111.5
1,111.0
* נתונים לשנת 2007 מעודכנים לתאריך 4 באוקטובר 2007.
** הצעת התקציב לשנה זו.
סיכום
למרות שהיקף ההשקעות הלאומיות במו"פ מוסיף לגדול בשנים האחרונות והוא מהווה כיום כ- % 4.5 מן התמ"ג שהינו השיעור הגבוה מבין מדינות ה-OECD,2 הרי שחלקו של המו"פ הממשלתי מכלל המו"פ בישראל קטן. יש הגורסים כי הדבר מעיד על נורמליזציה של המשק מעצם הצורך בהתערבות ממשלתית פחותה. מאידך, קיים חשש כי המשך הכרסום בהשתתפות הממשלתית במו"פ ייצור חסמים בפני יזמים חדשים ובלתי מנוסים והטיה של השוק לחשיבה במונחים קצרי טווח, למשל מיעוט בהשקעות במו"פ בתחומי הביו-טכנולוגיה הדורש תקציבים גדולים ואורך נשימה רב יחסית. למעשה, הדבר צפוי להוביל לצמצום ספקטרום המו"פ המתקיים בישראל.
השתתפותו של המדען הראשי כשחקן משמעותי בתחומי המו"פ מאפשרת להפעיל מנגנון שיקולים רחב בבחירת פרויקטים לפיתוח תוך שימת לב לצרכי החברה והתעשייה בישראל ויכולת לתעדף תחומים מסוימים על בסיס צורך עתידי למדינה ולא רק על-פי שיקולים כלכליים צרים וקצרי טווח.
יש צורך בקיום דיון נרחב על אופני תקצוב של תחום המו"פ הממשלתי מתוך שימת דגש על חשיבותו האסטרטגית למשק הישראלי.