חומר רקע

מסדרים אותנו בחוק ההסדרים 2008 חוק ההסדרים 2008 מביא גזירות נוספות ומוסיף על הפגיעה בשכבות המוחלשות ובמעמד הביניים. רקע: "חוק ההסדרים במשק" נולד ב- 1985 כאמצעי חד פעמי לקידום תכנית החירום לייצוב המשק. מאז הפך החוק לכלי המרכזי של משרד האוצר לשינוי מדיניות כלכלית וחברתית - בלי לקיים דיונים משמעותיים ומסודרים, כנהוג בחקיקה ראשית. חוק ההסדרים מבטל תיקוני חקיקה, שהתקבלו בהליך מסודר של הכנסת, ודוחה את כניסתם לתוקף של תיקונים אחרים. החוק הלך ותפח ובגרסת 2008 כולל כ- 200 סעיפים בנושאים שונים. במהלך השנים זכה חוק ההסדרים לביקורת נוקבת: "הכללת תיקונים רבים של חוקים שונים בנושאים שונים בהצעת חוק אחת אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות משפטית ראויה" (היועץ המשפטי לממשלה). "חוק ההסדרים אינו הולם הליך חקיקה דמוקרטי" (בג"צ). בחוק ההסדרים 2008 ממשלת ישראל מתנערת מחובותיה לאזרחים: • הפרטת מעונות ממשלתיים למפגרים – למרות המצב הקשה במעונות הפרטיים. • הפרטת תאגידי מים וביוב - העלאת מחירי המים לצרכנים ביתיים. • הוספת עובדי קבלן נטולי זכויות למערכות הציבוריות – בבתי החולים, במשרדי הממשלה ובגופים ציבוריים – בניגוד להודעות הממשלה בדבר הפחתת התופעה. • הפחתה של 4% בקצבאות ביטוח לאומי – למרות שהקיצבאות כבר היום אינן מאפשרות קיום בכבוד. • דחיית עדכון שכר המינימום – 40% מן העובדים מתחת לקו העוני. • דחיית החלת חוק יום לימודים ארוך, השאלת ספרי לימוד, חינוך חובה ל- יא' ו- יב', והתמיכה במעונות היום – כי החינוך הוא חשוב, אבל לא ממש עכשיו. השינויים האלה לא היו עוברים בחקיקה רגילה של הכנסת – ההשלכות היו עולות, היה מתקיים דיון ציבורי והגזירות היו נפסלות על ידי כל בר דעת.