חומר רקע

לכבוד 6 באוגוסט, 2007 חה"כ מנחם בן ששון יו"ר וועדת חוקה שלום רב, הנדון: הצעת חוק לתיקון סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)(מס' 13) (קבלת נתוני תקשורת וקובצי נתונים ממאגר מידע של בעל רשיון בזק), התשס"ו-2006 מכתבנו מיום 2.7.07 בהמשך לאמור במכתבנו שבנדון, להלן הערות האגודה לזכויות האזרח להמשך הדיונים בהצעת החוק שבנדון (להלן: "הצעת החוק"), בשני עניינים מרכזיים: האחד, הגדרת "נתוני תקשורת", והשני, הקמת מאגר מידע נתוני תקשורת על ידי המשטרה. הגדרת "נתוני תקשורת" אנו סבורים, כי אחת הדרכים האפשריות ליצירת איזון בין צרכי המשטרה לגילוי עבירות ומניעתן לבין השמירה על הפרטיות היא ליצור מדרג בסוג הנתונים שיועברו לרשויות החקירה, בהתאם לחומרת העבירות והצורך בהם לשמירה על חיי אדם, כפי שיוסבר להלן. אנו מציעים להעניק לבית המשפט את הסמכות להחליט לגבי אילו סוגי נתונים מהסוגים הכלולים בהגדרה יינתן למשטרה היתר לקבלם, וכי לא כל נתוני התקשורת יתקבלו באופן מיידי. כלומר, בית המשפט יוכל להגביל את הצו לנתוני תקשורת מסוג מסויים, בהתאם לחומרת העבירה ועל פי הצורך, זאת על מנת לצמצם את הפגיעה בפרטיות לזו הנדרשת בלבד. כך, יוכל בית המשפט להתייחס לסוגים השונים המוזכרים בהגדרה – נתוני איכון, נתוני תעבורה, נתוני מנוי – במסגרת הצו, ולאפשר קבלת חלק מהם בלבד. לדוגמה, במקרים חריגים וקשים של פשיעה חמורה כגון רצח, או במקרה של נעדר, בית המשפט יאפשר קבלתם של נתוני איכון, ובמקרים אחרים יוגבל הצו לנתוני מנוי או נתוני תעבורה בלבד – על פי הצורך. להלן נתייחס לסוגי המידע השונים. נתוני איכון – מדובר בנתונים המאפשרים מעקב ממש אחר אדם, עד כדי קבלת מידע על התנהלותו של אדם הן ברשות הציבור והן ברשות הפרט. בהתאם להצעתנו, עקב הפגיעה החמורה בפרטיות בהעברת סוג נתונים זה למשטרה, יש להגביל את קבלתם רק למקרים חריגים של פשיעה קשה או נעדרים כאמור. נתוני תעבורה באינטרנט – האבחנה בין תוכן לבין נתון במסגרת סוג נתונים זה היא דקה, ולכן מוצע להגביל את המידע באופן שלא יכלול מידע שהוא יותר "תוכני", כגון מידע על כתובות הכניסה לאתרים. יש להסתפק בנתונים מזהים של המנוי בלבד, בהבדל ממידע על נתיבים ויעדים. רק במקרים חריגים יש לאפשר את קבלתו של מידע זה. נתוני מנוי - סוג השירות – מידע זה איננו רלבנטי ואנו סבורים כי אין כלל להכלילו בהגדרה. כלל לא ברור מדוע המשטרה או רשויות חקירה אחרות זקוקות למידע כזה, שעניינו חבילת השרות שרוכש האדם מחברת התקשורת, שכן קיימים סוגי שירותים שונים שהם מאוד פרטיים באופיים - החל בשרות "עקוב אחרי" ועד לשרות של שיחות אירוטיות. אנו רואים בנתון זה פגיעה קשה בפרטיות, ולכן יש להשמיטו. מאגרי מידע בהמשך לעמדתנו שכבר הובעה בוועדה אנו סבורים שאין כל הצדקה לקיומו של מאגר שכזה על ידי רשויות חקירה. לעניין זה יפים דבריה של פרופ' רות גביזון: "מאגרי המידע קשורים לפרטיות בשני מובנים, שאחד מהם קשור לכבוד. ראשית, מאגרי המידע יוצרים פוטנציאל גדול הן לפגיעה בפרטיות בדרך של פרסום, שימוש, רכישת מידע והן לפגיעות אחרות כמו שלילת עבודה, רדיפה, הריגה. פגיעות כאלה יכולות בהחלט להיות תוצאה של מצב בו מידע על אדם (שיכול להיות גם לא מדויק) מגיע לידיים הלא נכונות. אבל במאגרי מידע יש היבט נוסף, שגם הוא מרכזי בהגנה על הפרטיות: מאגרי מידע גורמים לאדם תחושה שהוא מאבד באיזשהו מקום את השליטה בכל מיני היבטים חשובים של חייו. שנית, יש מאגרי מידע מהסוג של "בנק מידע- זאת אומרת ריכוז גדול של מידע; לא רק רשימה של כתובות, אלא רשימה של הרגלים, העדפות מיניות, אמונות וכדומה. הסכנה במאגר כזה איננו רק, כמו שאמרתי קודם, החשש לשימוש לרעה. אחת מהסכנות שבמאגרים כאלה היא הידיעה שאתה – כל אחד מאיתנו, כל אחד מהאנשים – הוא מספר, הוא פרופיל, שכל אחד יכול להפעיל כפתור ולקבל אותו. הפגיעה הזאת היא פגיעה של כבוד. הפגיעה הזאת היא פגיעה של אובדן שליטה. הפגיעה הזאת היא פגיעה של יחס בין הפרט ופרטים אחרים לבין הממשלה או מחזיק המאגר; היא פגיעה שאינה מתמצית בחשש מפני שימוש לרעה". (הזכות לפרטיות, רות גביזון, עמ' 305, זכויות האדם והאזרח בישראל כרך ג'). ברצוננו לשים את הדגש באופן מיוחד על מידע בעניין נתוני קצה. גם כאן אין זה ברור מה הצורך בהקמת מאגר שכזה. מדובר במאגר נתונים אדיר ומאוד פוגעני, ולא ברור מדוע נדרש איסוף מידע כה רחב. כמו כן מסקירה שנערכה על ידי משרד המשפטים עולה, כי ייתכן והקמתו של מאגר שכזה היא חסרת תקדים בעולם. היקפו של המאגר וצבירת המידע הרב שבו על חפים מפשע, שאין להם כל קשר לעבירות הנחקרות על ידי המשטרה ולמניעת פשיעה – הם הנימוקים המרכזיים וכבדי המשקל כנגד הקמתו. אחד הפתרונות שניתן להציע הוא לאפשר למשטרה גישה נוחה יותר, שתייעל את השגת המידע על ידי המשטרה ותקצר את זמן השגת המידע מחברות התקשורת. יש להגביל זאת למידע בסיסי שיקל על החקירה, ובכך למנוע את החזקת המידע על ידי המשטרה. אם תחליט הוועדה על הקמת המאגר, אנו מציעים שהחזקתו וניהולו יהיו בידי המשטרה בלבד ולא בידי רשויות חקירה אחרות. רשויות חקירה אחרות אלו יוכלו לפנות למשטרה על מנת לקבל את המידע, אך אין להעניק להן גישה ישירה אליו. זליגת מידע הערה כללית שברצוננו להעיר היא לעניין זליגת המידע, שכן מידע בדבר נתוני תקשורת עלול לזלוג החוצה ביתר קלות. לפיכך, יש לקבל את הצעת הייעוץ המשפטי של הוועדה, ולהוסיף סעיף סודיות, שיבטיח שמי שהגיע לידו המידע לא יוכל לעשות בו שימוש או להעבירו לאחר, אלא לצורך מילוי תפקידו. כן אנו מציעים להוסיף הגבלה על משך זמן החזקת המידע על ידי המשטרה. בכבוד רב, סיגל שהב, עו"ד