חומר רקע
עמדת הל"ב ותנועת חבר"ה לגבי הצעת חוק יסוד: משק המדינה (תיקון – תיקוני חקיקה) של ח"כ אורית נוקד (פ/84/17)
1. הצעת החוק של חברת הכנסת אורית נוקד מבקשת להגביל את היקף הצעות החוק שניתן לצרף לחוק התקציב השנתי באמצעות הגבלתן לנושאים הנדרשים לצורך עמידה במסגרת התקציב.
2. הצעה זו הינה חיונית והכרחית לנוכח השימוש ההולך וגובר שעושה הממשלה בראשות משרד האוצר במכשיר זה לצורך חקיקה בהיקף רחב ביותר תוך עריכת רפורמות מבניות מורכבות, בלי שיש לחקיקה קשר כלשהו למסגרת התקציב. זאת במסגרת הליך מזורז, שאינו מאפשר בחינה מעמיקה של ההצעות ושיתוף הציבור בהליך באופן דמוקרטי.
3. למרות הביקורת על ההליך שנמתחה על-ידי חברי הכנסת, היועץ המשפטי לכנסת, בית המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה, ספר ההצעות שמכין משרד האוצר כהכנה לחוק ההסדרים רק הולך וגדל מידי שנה. לנוכח זאת, ברי כי יש צורך הכרחי בחקיקה של הכנסת שתגביל את האפשרות לכרוך הצעות חוק להצעת חוק התקציב, על-מנת לצמצם את הפגיעה בדמוקרטיה הכרוכה בחוק ההסדרים (מצ"ב מאמר המצטט מדברי היועץ המשפטי לממשלה המסביר את הפגיעה בדמוקרטיה שיש בחוק ההסדרים).
4. להלן נציע מספר שינויים בהצעת החוק, הנדרשים, לדעתנו, כדי להפוך את החוק המוצע לאפקטיבי יותר:
א. נציע להוסיף בסעיף ו(1) מגבלה נוספת, לפיה הצעת החוק אינה כוללת שינויים שהיקפם, מורכבותם או השלכותיהם החברתיות והציבוריות דורשים דיון מעמיק ונרחב, שמסגרת הדיונים המזורזת בהצעת חוק התקציב אינה מתאימה להם.
ב. עוד נציע להוסיף בסעיף זה מגבלה, לפיה הצעת החוק לא תבטל או תדחה את יישומה של חקיקה שהתקיים לגביה ההליך הקבוע בסעיף 3ג לחוק יסוד: משק המדינה. ביטול של חקיקה תקציבית פרטית שעברה ברוב גדול לפי כל הדרישות המחמירות המופיעות בסעיף זה, באמצעות הליך מזורז שהמשך כהונת הכנסת תלוי בו, מהווה פגיעה בדמוקרטיה וביכולתה של הכנסת לקבוע מדיניות באמצעות חקיקה. משעברה הצעת חוק פרטית את מסלול המכשולים שקובע סעיף זה, מן הראוי שגם ביטול החקיקה ייעשה במסגרת הליך נפרד, בו תידון ההצעה באופן מעמיק ולגופו של עניין.
ג. על-מנת למנוע אי בהירות בנושא זה בהמשך, נציע לציין במפורש בחוק היסוד מיהו הגורם המוסמך לקבוע האם הצעת חוק עומדת בדרישותיו של חוק היסוד. הצעתנו היא, שמאחר ששאלת עמידת הצעות החוק בתנאי חוק היסוד הינה שאלה משפטית, מן הראוי שהגורם שיכריע בעניין זה יהיה היועץ המשפטי לכנסת.
5. מעבר לכך, אנו סבורים שבתהליך אישור התקציב וחוק ההסדרים ההליך הבעייתי ביותר הינו ההליך של קבלת החלטת הממשלה בעניין זה, הליך בלתי ראוי שהתרחש בשבוע האחרון לקראת שנת התקציב 2008, ומתרחש מידי שנה בדרך דומה על אף הביקורת הרבה המושמעת נגדו.
6. קבלת מאות החלטות מורכבות ובעלות השלכות ציבוריות וחברתיות רחבות כמקשה אחת על-ידי הממשלה, שבוע אחד בלבד לאחר שפורסמו ההצעות והונחו על שולחן הממשלה, ללא בחינה מעמיקה של השלכות ההחלטות, ללא בחינת חלופות אפשריות וללא דיון ציבורי, מעידה על הליך קבלת החלטות בלתי תקין, במיוחד כשמדובר בהחלטות המרכזיות ביותר של הממשלה לקראת שנת הכספים הקרובה. האם קבלת החלטות באופן כזה באמת משקפת את המדיניות של הממשלה בעניין התקציב?
7. התנועה למלחמה בעוני ותנועת חבר"ה עתרו בשנה שעברה לבג"ץ בבקשה שיתערב וימנע הליך בלתי תקין זה, ויחייב את הממשלה לקבוע נוהל תקין לקבלת ההחלטות בנושא זה (בג"ץ 7536/06 הל"ב - התנועה למחמה בעוני נ' ראש הממשלה, מצ"ב העתירה). בית המשפט העליון לא היה מעוניין להתערב בהליך קבלת ההחלטות בממשלה.
8. אנו סבורים, כי לנוכח הימנעות בית המשפט העליון בנושא זה, מן הראוי שהכנסת, כגורם המפקח על פעילות הממשלה, תסדיר בחקיקה את נוהל קבלת ההחלטות בנושא התקציב והמדיניות הכלכלית, על-מנת להבטיח את תקינות ההליך של קבלת ההחלטות ואת שיתוף הציבור בהליך חשוב זה ועל-מנת להגן על הדמוקרטיה.
9. הדברים נכונים ביתר שאת לנוכח העובדה שהתחייבויות המדינה בתשובתה לעתירתנו לבג"ץ (מצ"ב תשובת המדינה – ראו במיוחד סעיף 13 לתשובה), לפיה יש לצמצם את מספר הצעות ההחלטה במסגרת הליך זה, לא קוימה, והיקף הצעות ההחלטה שעמדו בפני הממשלה השנה רחב יותר מהיקף ההחלטות בשנה שעברה.
10. נראה כי לממשלה אין מוטיבציה ליצור הליך מנהלי תקין לקבלת ההחלטות בנושא חשוב ומרכזי זה, ומן הראוי שהכנסת תחייב קביעתו של הליך תקין וראוי בנושא חשוב זה במסגרת חקיקה.
11. נשמח לסייע בגיבוש הליך חקיקה שיסדיר את דרך קבלת ההחלטות בממשלה בנושא זה.