חומר רקע
נוסח לדיון בועדת העבודה הרווחה והבריאות ביום 7 במאי 2007
הצעת חוק זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם, התשס"ז–2007*
פרק א': הגדרות
הגדרות
1.
בחוק זה –
"מועסק עם מוגבלות" – אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–19981 (בחוק זה – חוק שוויון זכויות), שמלאו לו 18 שנים ומועסק או מיועד להיות מועסק במקום תעסוקה;
"מעסיק" – לרבות המפעיל והבעלים של מקום התעסוקה של מועסק עם מוגבלות;
"מפעל מוגן" – כמשמעותו בסעיף 17 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז–19872 (בחוק זה – חוק שכר מינימום);
"מקום עבודה תעסוקה רגיל" – מקום תעסוקה שאינו מפעל מוגן, מרכז שיקומי, מועדון תעסוקתי וכיוצא באלה, ואשר עשויים לעבוד בו גם עובדים ביחסי עובד ומעביד;
"משתקם" – מועסק עם מוגבלות שהמנהל קבע כי הוא משתקם לאחר שמצא, כאמור בסעיף 3(ד), כי יכולת התעסוקה שלו פחותה, עקב מוגבלותו, מיכולת העבודה הרגילה באותו תפקיד, בשיעור של 75% לפחות;
"השר הממונה" – לגבי מועסק עם מוגבלות שהוא נכה נפש כהגדרתו בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס–20003 – שר הבריאות, לגבי מועסק עם מוגבלות שהוא נכה כהגדרתו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב]4, וזכאי לתגמולים לפי אותו חוק – שר הביטחון, ולגבי כל מועסק עם מוגבלות אחר– שר הרווחה;
"השר" – שר התעשיה, המסחר והתעסוקה.
פרק ב': משתקם במקום עבודה רגילתעסוקה רגיל
זכויות משתקם – במקום עבודה רגילתעסוקה רגיל
2.
(א) בין משתקם במקום עבודה רגילתעסוקה רגיל, ובין מעסיקו או הגורם השיקומי המלווה – אם ישנו, לא יחולו יחסי עובד ומעביד; בסעיף זה ובסעיף 3, "גורם שיקומי מלווה" – גורם שאושר בידי השר הממונה, המעניק למועסק עם מוגבלות ליווי שיקומי תומך תעסוקה לפי מבחנים שעליהם החליט השר הממונה לאותו סוג של מוגבלות.
(ב) משתקם המועסק במקום עבודה רגילתעסוקה רגיל זכאי לקבל ממעסיקו גמול תעסוקה שלא יפחת משיעורי המינימום הקבועים בתוספת הראשונה, בהתאם לדרגת יכולת התעסוקה שנקבעה לו.
(ג) משתקם במקום עבודה רגילתעסוקה רגיל זכאי לזכויות המפורטות בתוספת השניה.
(ד) ממועד הגשת בקשה כאמור בסעיף 3 ועד למתן החלטה בה, יהיה משתקם במקום עבודה רגילתעסוקה רגיל זכאי לגמול תעסוקה בשיעור שלא יפחת משיעורי המינימום הקבועים בתוספת הראשונה, שעליו הסכים עם מעסיקו, בידיעת הגורם השיקומי המלווה – אם ישנו; ואולם, עד להערכת יכולת תעסוקה חוזרת לפי סעיף 3(ו) יהיה משתקם זכאי לגמול התעסוקה שנקבע לגביו לפי הערכת יכולת התעסוקה הקודמת שנערכה לו.
פרק ג': הערכת יכולת תעסוקה
הערכת יכולת תעסוקה
3.
(א) מועסק עם מוגבלות או מי מטעמו, ובהסכמתו גם מעסיקו או גורם שיקומי מלווה, רשאי להגיש בקשה להערכת יכולת תעסוקה של אותו מועסק עם מוגבלות (בחוק זה – בקשה); בקשה תוגש ותידון בהתאם להוראות לפי סעיף 17(ב) לחוק שכר מינימום (בחוק זה – הוראות לענין קביעת שכר מינימום מותאם), בשינויים המחויבים ובשינויים האמורים בסעיף זה.
(ב) המנהל הכללי של משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה או מי שהוא הסמיך לכך (להלן – המנהל) יעריך את יכולת התעסוקה של מועסק עם מוגבלות שהוגשה לגביו בקשה, יחסית ליכולת העבודה הרגילה באותו תפקיד ובאותו מקום תעסוקה, בהתאם להוראות לענין קביעת שכר מינימום מותאם.
(ג)
(1) הוגשה בקשה לפי חוק זה או לפי הוראות לענין קביעת שכר מינימום מותאם, יביא המנהל בחשבון בהחלטתו, בין היתר, נתונים לענין יכולת התמדה בתעסוקה, תפוקה, איכות העבודה ורמתה והרגלי עבודה, וכן יבחן את מידת ההשתלבות במקום התעסוקה.
(2) השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה בחוק שוויון זכויות, מנהל אגף שירותי רווחה ושיקום, מנהל האגף לטיפול באדם המפגר ומנהל היחידה לטיפול באוכלוסייה עם אוטיזם והפרעה התפתחותית מורחבת
(Pervasive Development Disorder –.D.D.P) במשרד הרווחה, ממונה שיקום בשירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות וראש אגף השיקום במשרד הביטחון, נתונים נוספים, מדדים, כלי הערכה ומבחנים שישמשו להערכת יכולת התעסוקה.
(ד) מצא המנהל כי יכולת התעסוקה של מועסק עם מוגבלות פחותה, עקב מוגבלותו, מיכולת העבודה הרגילה באותו תפקיד בשיעור של 75% לפחות, יקבע המנהל כי הוא משתקם, ויעריך את דרגת יכולת התעסוקה שלו לפי הדרגות המפורטות בתוספת הראשונה יחסית למשתקמים אחרים; על משתקם יחולו הוראות חוק זה על אף האמור בהוראות לענין קביעת שכר מינימום מותאם.
(ה) החלטה בבקשה תינתן בתום 135 ימים מתחילת התעסוקה, ובלבד שלענין בקשה שהוגשה אחרי שחלפו 90 ימים מתחילת התעסוקה תינתן החלטה בבקשה בתוך 45 ימים מיום שהוגשה.
(ו) המנהל יבצע הערכת יכולת תעסוקה חוזרת למשתקם בתום שנה, בתום שנתיים ובתום ארבע שנים מהמועד שבו ניתנה החלטה בבקשה, אולם רשאי המנהל לבצע הערכת יכולת תעסוקה חוזרת למשתקם, או לשנות הערכה שביצע לגביו, בכל עת ששוכנע כי חל שינוי בנסיבות, בין שהוגשה בקשה חדשה ובין שלאו.
(ז) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל לפי סעיף זה, רשאי לערער עליה לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 30 ימים מיום שההחלטה נמסרה לו.
פרק ד': הוראות שונות
סמכות שיפוט
4.
לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי לפי חוק זה.
שמירת זכויות
5.
(א) חוק זה בא להוסיף על כל זכות של משתקם מכוח חוזה עבודההסכם או נוהג, לרבות זכות לליווי שיקומי תומך תעסוקה כמשמעותו בסעיף 2, ולא לגרוע ממנה.
(ב) אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מכל זכות של מועסק עם מוגבלות שאינו משתקם.
עדכון סכומים
6.
הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון) לפי שיעור עליית השכר הממוצע ביום העדכון לעומת השכר הממוצע היסודי; לענין זה –
"השכר הממוצע" – כמשמעותו בסעיפים 1 ו־2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19955;
"השכר הממוצע היסודי" – השכר הממוצע האחרון לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון – השכר הממוצע מיום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008).
שינוי התוספת
7.
השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי בצו לשנות את התוספות.
דין המדינה
8.
לענין חוק זה, דין המדינה כמעסיק כדין כל מעסיק.
ביצוע ותקנות
89.
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, תקנות בכל הנוגע לביצועו, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות לענין חישוב זכויות משתקם לפי התוספת השניה.
(ב) השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר הממונה לפי הענין, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות לענין מתן מענקים או תמריצים, כספיים או אחרים, למעסיקים של משתקמים או של עובדים עם מוגבלות בעלי יכולת עבודה מופחתת כמשמעותם בהוראות לענין קביעת שכר מינימום מותאם, בהתחשב, בין היתר, במשך ההעסקה, בגמול התעסוקה או בשכר העבודה, לפי הענין, וכן בנסיבות אחרות, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות שונות למקומות תעסוקה שונים ולסוגי מוגבלויות.
תיקון חוק הביטוח הלאומי
910.
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19956, בסעיף75(א), בפסקה (3), בסופה יבוא "ולענין זה יראו משתקם כהגדרתו בחוק זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם, התשס"ז–2007, כמצוי בשיקום מקצועי".
287, אחרי פסקה (9) יבוא:
"(10) משתקם כהגדרתו בחוק זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם, התשס"ז–2007."
תיקון חוק למניעת הטרדה מינית
1011.
בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–19987, בסעיף 3(א)(6), אחרי פסקה (ה) יבוא:
"(ו) משתקם כהגדרתו בחוק זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם, התשס"ז–2007, במסגרת תעסוקה, תוך ניצול יחסי מרות בתעסוקה או תלות".
תיקון פקודת פשיטת הרגל
12.
בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 8, בסעיף 78 אחרי פסקה (1) יבוא:
"(1א) גמול תעסוקה שמגיע למשתקם לפי חוק זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם, התשס"ז-2007 בעד התקופה שלפני הגשתה של בקשת פשיטת הרגל, ובלבד שסך כל הגמול שיש לו דין קדימה לא יעלה על הסכום הקבוע בפסקת משנה (1)(א)".
תיקון פקודת החברות
13.
בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 9, בסעיף 354(א), לאחר פסקה (1) יבוא:
"(1א) גמול תעסוקה שמגיע למשתקם לפי חוק זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם, התשס"ז-2007 בעד התקופה שלפני התאריך הקובע, ובלבד שסך כל הגמול שיש לו דין קדימה לא יעלה על הסכום הקבוע בפסקת משנה (1)(א)".
תחילה
1114.
תחילתו של חוק זה ________** מיום פרסומו.
תוספת ראשונה
(סעיפים 2(ב) ו־(ד) ו־3(ד))
דרגות יכולת תעסוקה וגמול תעסוקה
(1) משתקם יהיה זכאי לגמול תעסוקה שלא יפחת מהשיעורים שלהלן לפי הערכת יכולת התעסוקה, בהתאם להיקף המשרה שבה הוא מועסק:
[בצ"ע - מה מעמדו של הגמול מבחינת פקודת מס הכנסה?
תחת איזו קטגוריה ידווח המעסיק על תשלום הגמול, והאם סכום הגמול ניתן לניכוי בידי המעסיק? ]
(א) משתקם עם יכולת תעסוקה גבוהה – לא פחות מ־900 שקלים חדשים לחודש בתעסוקה במשרה מלאה, ולא פחות מ־4.84 שקלים חדשים לשעת תעסוקה.
(ב) משתקם עם יכולת תעסוקה בינונית – לא פחות מ־600 שקלים חדשים לחודש בתעסוקה במשרה מלאה, ולא פחות מ־3.23 שקלים חדשים לשעת תעסוקה.
(ג) משתקם עם יכולת תעסוקה נמוכה – לא פחות מ־300 שקלים חדשים לחודש בתעסוקה במשרה מלאה, ולא פחות מ־1.61 שקלים חדשים לשעת תעסוקה.
(2) משתקם המועסק בתעסוקה חודשית ונעדר מהתעסוקה, יהיה זכאי לגמול תעסוקה ששיעורו לא יפחת מהשיעורים האמורים בסעיף (1) להלן בניכוי חלק יחסי לזמן היעדרותו, ואולם אין בכך כדי לגרוע מזכותו לפי סעיפים 1 ו- 2 לתוספת השניה.
[מותאם לסעיף 2(ג) לחוק שכר מינימום].
תוספת שניה
(סעיף 2(ג))
זכויות משתקם
1.
(א) משתקם בתעסוקה במשרה מלאה זכאי לימי חופשה בתשלום בכל שנה, שלהם היה זכאי אילו היה עובדו של המעסיק, וכן ל־9 ימי חגים בתשלום שיכללו לגבי משתקם שהוא יהודי – את מועדי ישראל כמשמעותם בסעיף 18 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–194810ואת יום העצמאות, ולגבי משתקם שאינו יהודי – את מועדי ישראל או את חגי עדתו כמשמעותם בפקודה האמורה, לפי בחירתו, ואת יום העצמאות; התשלום ליום חופשה או ליום חג יהיה כגובה הגמול שהיה זכאי לו משתקם עבור יום תעסוקה.
(ב) משתקם זכאי לזכויות ככל שהיו ניתנות לו אילו היה עובד, לענין היעדרות בתשלום מתעסוקה ביום בחירות לפי סעיף 10 לחוק־יסוד: הכנסת11, ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל לפי סעיף 4א לחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג–196312 וביום ירושלים לפי חוק יום ירושלים, התשנ"ח–199813 .
2.
משתקם בתעסוקה במשרה מלאה זכאי לימי היעדרות בתשלום בשל מחלתו; תקופת הזכאות לא תעלה על יום וחצי לכל חודש תעסוקה מלא שהמשתקם היה מועסק בו באותו מקום תעסוקה, ולא יותר מ־90 יום; התשלום ליום מחלה יהיה בשיעור של 75% מהגמול שהמשתקם זכאי לו עבור יום תעסוקה.
3.
(א) משך יום תעסוקה של משתקם לא יעלה על 8 שעות וחצי ליום והיקף חודש תעסוקה לא יעלה על 186 שעות;
(ב) משתקם יהיה זכאי להפסקה בת חצי שעה במהלך יום התעסוקה;
(ג) משתקם לא יועסק במנוחה השבועית כמשמעותה בסעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–195114.
4.
משתקם בתעסוקה במשרה מלאה זכאי להחזר הוצאות נסיעה בשיעור של 50% מהוצאות הנסיעה ככל שהיה זכאי להן אילו היה עובדו של המעסיק.
5.
לענין תוספת זו והתוספת הראשונה, חישוב היקף המשרה של משתקם ייעשה לפי 6 שעות תעסוקה ליום, ו־132 שעות תעסוקה לחודש, ומשרה שהיקפה בין 132 ל־186 שעות לחודש תיחשב למשרה מלאה; זכויותיו של משתקם המועסק במשרה חלקית יחושבו באופן יחסי.
[האם הוראה זו נדרשת - האם יש הצדקה לכך שמשתקם המועסק במשך 6 שעות ביום ומשתקם המועסק במשך 8.5 שעות ביום, יזכו לתנאים זהים ולגמול זהה?]
6.
משתקמת לא תועסק בתעסוקה למשך 12 שבועות מיום שילדה.
7.
משתקם לא יופלה בכל הקשור לתעסוקה או לגמול, מחמת מינו, נטייתו המינית, מעמדו האישי, הריון או היותו הורה, גילו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, השקפתו או מפלגתו; אין רואים הפליה כאשר היא מתחייבת מאופייה או ממהותה של התעסוקה, או במקרה שמשתקם אינו כשיר לביצוע התעסוקה.
8.
גמול תעסוקה ישולם לא יאוחר מהיום העשירי בחודש שלאחר חודש התעסוקה, ולא יהיה נתון לשעבוד, לעיקול או להעברה, פרט לעיקול בגין חוב מזונות.
בצ"ע:תחולת ההוראות בענין התאמות במקום התעסוקה.
פ/1018/17
חבר הכנסת: זבולון אורלב
סימוכין: input.doc