חומר רקע

מפקדת הפרקליט הצבאי הראשי לשכת המפקד טל': 03-5696601 פקס': 03-5694526 (38)ל - 174226 ‏כ"ה באדר התשס"ז 15 במארס 2007 דיון בוועדת החוקה חוק ומשפט - 14/2/2007 - עיקרי דברי הפצ"ר ברצוני להודות לוועדה על ההזדמנות להופיע בפניה, ולהמשיך את המסורת, של עריכת דיון עתי בנושא "השמירה על זכויות האדם בלחימה בטרור". הסוגיה של שמירה על זכויות האדם במסגרת הלחימה היא חלק מסוגיה רחבה יותר של פעילות במסגרת כללי המשפט ההומניטארי הבינלאומי. מדינת ישראל וצה"ל מחויבים לפעול בהתאם לדיני הלחימה, גם כאשר אויבינו פועלים בניגוד לכללים אלה ומנצלים לרעה את מחויבותו של צה"ל. להלן אסקור כמה מהדילמות ומהנושאים השונים המונחים לפתחו של צה"ל והפרקליטות הצבאית בזירות הפעולה השונות: בלחימה האחרונה בצפון, בעזה וביהודה ושומרון. ברקע הדברים, יש לזכור כי מדינת ישראל וצה"ל עודם נתונים בלחימה קשה, כאשר ארגוני הטרור ממשיכים לפעול באינטנסיביות כנגד ישראל. לחימה הנמשכת מזה למעלה משש שנים וגבתה עד כה את חייהם של למעלה מ-1100 ישראלים. גם בשנה החולפת, על אף הצלחות רבות של כוחות הביטחון בסיכול פיגועים, נהרגו 30 אזרחים ישראלים ונפצעו כ- 380. הישובים הסמוכים לרצועת עזה חשופים לאיום יום-יומי של טילי קסאם, איום שהחריף מאוד במהלך שנת 2006 מאז עלה החמא"ס לשלטון. במהלך 2006 נורו 1726 טילי קסאם לעומת 400 בשנת 2005. עוד בהקשר של עזה יצוין כמובן הפיגוע שבמהלכו נהרגו שני חיילים ונחטף החייל גלעד שליט, אשר עודנו מוחזק בידי ארגוני הטרור ברצועה. לצורך החטיפה נעזרו ארגוני הטרור באחת מהעשרות הרבות של המנהרות שנחפרו בין רצועה עזה למצרים ובין הרצועה לישראל, מנהרות המשמשות להברחת אמצעי לחימה וחומרי נפץ. להלן, אתייחס לשלוש הגזרות בהן פעל ופועל צה"ל בתקופה האחרונה: האחת, הגזרה הצפונית והלחימה בלבנון; השניה, רצועת עזה; השלישית אשר בה אתמקד, היא אזור יהודה ושומרון. במסגרת הסקירה אתייחס גם לנושאים הומניטריים כלליים וגם לסוגיה של אכיפת דין כלפי חיילים בהקשר של הלחימה בטרור. הלחימה בצפון הפרקליטות הצבאית נרתמה לספק ייעוץ משפטי זמין לגופי הצבא בהיקף חסר תקדים במהלך המערכה. קציני הפרקליטות נתנו ייעוץ משפטי נרחב ותדיר לגופי המטכ"ל השונים וכן ניתן ייעוץ שוטף לפיקודים ולזרועות. כחלק מעבודת השגרה בפרקליטות ובצה"ל, במסגרת ההכנות לעימותים אפשריים, שולבו קציני הפרקליטות בהליך גיבוש התוכניות האופרטיביות ועבדו בצמוד לגופי התכנון. בין היתר חיוו היועצים המשפטיים דעתם בנושאים של חוקיות מטרות, נהלי פתיחה באש, הכללים החלים על השימוש באמצעי לחימה וכיו"ב. היועצים המשפטיים היו מעורבים בתכנון האופרטיבי ואף הכינו נספחים משפטיים אשר היוו חלק אינטגרלי מהתוכניות שגובשו. הנספחים המשפטיים מתייחסים להיבטים השונים הנוגעים לתוכניות, ובין היתר עוסקים בסוגיות של חוקיות מטרות ושיטות לחימה מותרות ואסורות. אין ספק שהייעוץ המשפטי הזה, שהיה זמין ונגיש בשלבים השונים, הוטמע והשפיע על החשיבה וההתנהלות של הגורמים השונים. סוגיה מרכזית בדיני הלחימה היא נושא המידתיות . חלק ניכר מן הביקורת הבין-לאומית שהושמעה נגד ישראל בעקבות הלחימה, נגעה לשאלה זו. כפי שיובהר להלן, צה"ל הקפיד לפעול בהתאם לדיני הלחימה ובכללם עקרון המידתיות. עקרון המידתיות קובע איסור על תקיפת מטרה צבאית לגיטימית, אם הנזק הנלווה הצפוי להיגרם כתוצאה מן התקיפה לבלתי מעורבים, הוא מופרז ביחס ליתרון הצבאי הצפוי מן התקיפה. כשמדובר בתקיפת יעדי טרור, המוסווים במרבית המקרים בסביבה האזרחית, או ממוקמים באופן מכוון בסמוך לריכוזי אוכלוסיה אזרחית, עיקרון זה מקבל משנה חשיבות. יודגש, כי עקרון המידתיות בוחן האם הנזק הצפוי מתקיפה מתוכננת, מופרז ביחס ליתרון הצבאי הצפוי מאותה תקיפה. לכן, נקודת הזמן שבה נבחנת המידתיות היא שלב קבלת ההחלטות והיא נמדדת בהתאם למידע שעמד בפני מקבלי ההחלטות בעת קבלת ההחלטה על התקיפה. מטבע הדברים, הביקורת, הבלתי הוגנת לטעמנו, המושמעת נגד ישראל בהקשר זה, מבוססת רק על בחינת הנזק שנגרם לאחר מעשה מבלי שהמידע המודיעיני על בסיסו נתקפה המטרה (ובכלל זה – התועלת הצבאית שבתקיפת היעד) ידוע למבקרים. אין ספק שכל פגיעה באזרח בלתי מעורב היא מצערת. אבל חשוב להדגיש שנעשים מאמצים כבירים על מנת לצמצם פגיעה שכזו. כמו כן, עלינו לזכור, כי מכיוון שחלק גדול מירי הרקטות לעבר ישראל, במהלך הלחימה, בוצע מתוך ריכוזי אוכלוסיה אזרחית, לכן על מנת למנוע את הירי, נאלץ צה"ל לפעול גם באזורים מיושבים. דוגמא לכלי שגובש בצבא, בסיוע היועצים המשפטיים, על מנת לצמצם את הפגיעה בבלתי מעורבים, הוא אזהרת האוכלוסיה. כידוע, גורמי הטרור, בלבנון וכן בעזה ובאיו"ש, עושים שימוש מכוון במחויבותה של ישראל להימנע, עד כמה שניתן, מפגיעה בבלתי מעורבים, ומבצעים את פעילותם באופן מכוון מקרב האוכלוסייה האזרחית ובחסותה. יוטעם, כי העובדה שחיזבאללה וארגוני טרור אחרים, אינם מקיימים את עקרון האבחנה ואינם מפרידים עצמם מן האוכלוסייה האזרחית, מהווה פשע מלחמה ברור. הכלי של אזהרה האוכלוסיה, כשמו, נועד להזהיר את האוכלוסיה האזרחית המקומית, על מנת להגן עליה באמצעות פינויה מאזורי הלחימה, למען שלומה ובטחונה. מהלך זה נועד לצמצם את יכולת ארגוני הטרור להשתמש באוכלוסייה האזרחית כ"מגן חי" מפני תקיפה ישראלית ולמנוע חיכוך מיותר בין צה"ל לאוכלוסייה האזרחית בשטח בו פועלים כוחותינו. למעשה, השימוש באמצעי זה נועד לתת מענה לניסיון של חיזבאללה "לגרור" את צה"ל ללחימה בסביבה רווית אוכלוסייה, על-ידי הרחקת האוכלוסייה האזרחית מאזורי הקרבות, וליצור "אבחנה" בין לוחמי חיזבאללה לאוכלוסייה הבלתי מעורבת. עזה ביום 12 בספטמבר 2005 הכריז מפקד פיקוד הדרום דאז, אשר שימש כמפקד הצבאי של חבל עזה, על סיום הממשל הצבאי ברצועה. החל ממועד זה צה"ל אינו מפעיל עוד סמכויות של ממשל צבאי בעזה, ובכלל זה סמכויות מכוח תחיקת הביטחון. המעברים בין עזה לישראל הוכרזו על-ידי שר הפנים כמעברי גבול עמדתה של מדינת ישראל היא, כי החל מאותו מועד, הסתיימה התפיסה הלוחמתית של צה"ל ברצועה, ודיני התפיסה הלוחמתית אינם חלים עוד בשטח הרצועה. עמדה זו מבוססת, משפטית, על דיני העימות המזוין ולאור העדרה של סמכות הניתנת להפעלה אפקטיבית ע"י ישראל בשטח הרצועה. לאור עמדה זו ישראל אינה נושאת בחובות כלפי הרצועה ותושביה, ככל שמקורן של חובות אלה בדיני התפיסה הלוחמתית. עם זאת, במסגרת המחויבות של צה"ל לפעול בהתאם לדיני הלחימה נמנע צה"ל מלפגוע באוכלוסייה האזרחית וכל הפעולות של צה"ל מוכוונות נגד גורמי הטרור ומטרות חוקיות. יחד עם זאת, לצד הפעילות הצבאית בה נוקט צה"ל כלפי ארגוני הטרור ברצועה, ועל אף המשך התקפות הטרור היומיומיות נגד ישראלים משטח רצועת עזה, פועלת המדינה לרבות באמצעות צה"ל, במישור ההומניטארי על מנת למנוע משבר הומניטארי ברצועה. להלן מספר דוגמאות לפעילות זו: פעילות המעברים המדינה עוקבת אחר המצב ברצועה, ככל שהיא יכולה בנסיבות הקיימות, ומקפידה על פרקטיקה של הכנסת מצרכי יסוד לרצועה. מדיניותה של ישראל לגבי מעבר סיוע הומניטארי לרצועה היא ברורה וחד-משמעית, גם במהלך אירועי לחימה. צה"ל רואה חשיבות עליונה בהבטחת פתיחתם הרציפה של המעברים לשם העברת מצרכים וציוד הומניטאריים לרצועה. לפיכך, כל אימת שאין מניעה ביטחונית לפתוח את המעברים בשל סכנה קונקרטית וברורה של פגיעה בהם או דרכם מצד גורמי הטרור, מתאפשרת פתיחתם. כאשר לא מתאפשרת פתיחתו של מעבר זה או אחר, נשקלות החלופות להעברת הסיוע ההומניטארי. כך למשל, כאשר למשך מספר ימים לא ניתן היה לפתוח את מעבר קרני, הוחלט לפתוח את מעבר ארז, המשמש ברגיל רק למעבר אנשים, על מנת להעביר דרכו הספקה חיונית לתוך הרצועה. לא אחת, נדחות החלופות המוצעות ע"י צה"ל על-ידי הפלסטינים, מטעמים השמורים עמם. כך למשל, על מנת ליצור חלופה למעבר קרני, המשמש יעד אטרקטיבי במיוחד עבור ארגוני הטרור, הוצע לפלסטינים לאפשר את פתיחתו של מעבר כרם-שלום למעבר הספקה חיונית מישראל לרצועה. הפלסטינים סרבו באופן עקבי לפתיחת המעבר. לשם המחשת היקף הפעילות במעברים במהלך השנה, על אף הסיכונים הקיימים, נביא רק מספר נתונים: 1. במהלך שנת 2006 כ- 61 אלף משאיות העבירו טובין מסוגים שונים דרך מעבר קרני לבדו. תשומת לב מיוחדת הוקדשה להעברת מצרכים חיוניים ונדרשים ברצועה (מוצרי מזון, תרופות וציוד רפואי וכיו"ב), גם במהלך אירועי לחימה שהתחוללו במהלך השנה בתוך הרצועה. 2. בסך הכול כ- 94 אלף משאיות העבירו טובין לתוך רצועת עזה וממנה במהלך השנה (מהם כ- 61 אלף במעבר קרני, כ- 31,600 במעבר סופה וכ- 1,400 במעבר כרם שלום. כמו כן, במספר אירועים בהם היה מעבר קרני סגור מסיבות ביטחוניות התאפשרה הכנסת מצרכים חיוניים לרצועה גם דרך מעבר ארז, כאמור לעיל). למעלה מ- 41 אלף משאיות העבירו אגריגאטים (חומר גלם לבניין) לתוך הרצועה מישראל דרך המעברים קרני וסופה. כניסת פלסטינים מעזה לישראל כידוע, לפלסטינים תושבי רצועת עזה אין זכות קנויה להיכנס לישראל. אף שמאז יישום תוכנית ההתנתקות ותום התפיסה הלוחמתית של ישראל ברצועת עזה כל האחריות להספקת צרכיהם של תושבי הרצועה מוטלת על הרשות הפלסטינית, ועל אף הניסיונות של ארגוני הטרור לעשות שימוש בהיתרי הכניסה לשם ביצוע פיגועים בישראל, החליטה מדינת ישראל כעניין של מדיניות שלא לנעול את שעריה בפני תושבי הרצועה. בהתאם, במהלך השנה האחרונה לבדה הונפקו קרוב ל- 25 אלף היתרי כניסה לישראל לצרכים שונים עבור תושבי רצועת עזה. מתוך מספר זה, למעלה מעשרת אלפים היתרים הונפקו עבור תושבי הרצועה למטרות קבלת טיפולים רפואיים שונים בבתי החולים בישראל. במהלך השנה המשיכה לפעול, ברציפות האפשרית לאור המצב הביטחוני, גם תוכנית ביקורי הכלואים מרצועת עזה. במסגרת התוכנית אלפים רבים של מבקרים נכנסו בהסעות מאורגנות של הצלב האדום לתוך ישראל על מנת לבקר את קרוביהם הכלואים. כניסת ישראלים לשטח הרצועה על אף הסיכונים הרבים הכרוכים בכך, ישראל ממשיכה לאפשר כניסה של ישראלים לתוך הרצועה, מטעמים הומניטאריים. במסגרת זו מתאפשרת בין היתר, ובכפוף למצב הביטחוני, כניסה של בני זוג ישראלים של תושבי הרצועה ("משפחות חצויות") וביקורי קרובים באירועי אבל ושמחה. בנוסף, התאפשרה כניסת אלפי בני משפחה ישראלים גם בחגים המוסלמים והנוצרים. סיוע לפעילות גופי הסיוע כחלק ממדיניותה המוצהרת, ישראל עושה ככל שלאל ידה, בכפוף לאילוצי הביטחון, על מנת להקל על פעילות ארגוני הסיוע הבין-לאומי ברצועת עזה. במסגרת זו, במהלך השנה האחרונה אושרו והועברו לרצועה מאות תרומות של ארגונים וגופים שונים, מרביתן תרומות הומניטאריות שנועדו לצרכיה של האוכלוסייה האזרחית ברצועה. בנוסף, חלה עליה במספר מפגשי התיאום בין גורמים ישראלים לבין גורמי הסיוע הבין-לאומיים, בכל הרמות. הספקת גז ודלק על מנת לתת מענה לצרכים הקיימים ברצועה בתחום הגז והדלק ממשיכה ישראל לתפעל ברציפות האפשרית במסגרת המציאות הביטחונית את מסוף נחל עוז, דרכו מועברים גז, בנזין וסולר מישראל לרצועה באמצעות צינורות. על-פי הנתונים שבידינו, לא קיים כיום מחסור בהספקת גז ודלק ברצועה. תשתיות אחרות על אף שישראל אינה נושאת עוד באחריות למצב התשתיות ברצועה, גם בתחומי תשתית אחרים (ובפרט - מים, ביוב ותקשורת) ממשיכה ישראל לסייע בדרכים שונות על מנת למנוע את התדרדרות המצב ברצועה ואף לשפרו במידת הניתן. כך, במהלך השנה נעשו עשרות רבות של תיאומים לצורך תיקון תקלות, כניסה ויציאה של מומחים והעברת ציוד. ישראל נענתה בחיוב לבקשות של ארגונים בין-לאומיים להעביר ציוד מסוגים שונים הנדרש לצורך טיפול בתחומים אלה, ופעלה כדי לאפשר את העברת הציוד דרך המעברים. אכיפת הדין בטרם אתייחס לסוגיות הייחודיות ליהודה ושומרון, אבקש להתייחס במספר מילים לטיפול בחריגות של חיילים מהנורמות הראויות. כמקובל אציג גם את הנתונים המעודכנים בעניין זה. הדגש הראשון והחשוב הוא שכל מידע וכל פניה שיש לנו בדבר התנהגות חריגה או פסולה של חיילים זוכים לטיפול. הערוצים בהם מגיע המידע הם מגוונים – פניות של ארגוני זכויות אדם שונים; פניות של עיתונאים; שגרירויות וגופים בינ"ל; פניות של אנשים פרטיים וכן דיווח של המפקדים עצמם. בעניין האחרון חשוב אזכיר כבר עתה כי בהתאם לנוהל מתוקן החל מזה למעלה משנה, בכל מקרה בו נפגע חף מפשע כתוצאה מירי של כוחות צה"ל יש להעביר, בתוך 48 שעות, דיווח ראשוני על נסיבות האירוע, למספר גופים בצבא ובכללם אל הפרקליטות. לעתים, כבר על בסיס הדיווח הראשוני, אם אני סבור כי יש מקום להורות על חקירה נפתחת חקירה באופן מיידי, מבלי לחכות לתחקיר. המדיניות של הפרקליטות הצבאית במהלך אירועי הלחימה בטרור, היא שאין מקום להורות על חקירה פלילית בכל מקרה בו נפגע תושב פלסטיני. כפי שהבהרתי לעיל וכפי שידוע היטב, אנו נמצאים בלחימה, ופעילות כוחות צה"ל בשטחי איו"ש ועזה אינן פעולות שיטוריות, אלא פעולות לחימה במסגרת עימות מזוין. בנסיבות אלו, העובדה שנפצע או נהרג תושב פלסטיני, כשלעצמה, אינה מעידה על כך שהחיילים ביצעו עבירה. לצערנו, כאשר ישנם חילופי אש בין כוחות וכאשר חיילים פועלים בתוך שטח עוין, תוך סכנה משמעותית לחייהם ונדרשים להגיב לפעילות נגדם, נפגעים, לעתים, גם חפים מפשע. ואולם כאמור, אין בעובדה זו כשלעצמה כדי להצביע על כך שבוצעה עבירה. לכן, המדיניות של הפרקליטות הצבאית גורסת כי בכל הנוגע לאירועי ירי, לא תפתח, ככלל, חקירה אוטומטית בכל מקרה בו נפצע או נהרג תושב פלסטיני, אלא תחילה ייבדק המקרה בתחקיר צבאי. התחקיר מועבר לעיוני ועל סמך התחקיר וחומרים נוספים הקיימים ברשותי, בין השאר בסיוע ארגוני זכויות האדם, אני בוחן האם ישנו חשד לביצוע עבירה המצדיק פתיחה בחקירה פלילית. במהלך השנים נערכו שיפורים בנוהל ובמדיניות. שיפור אחד עליו עמדתי הוא החובה להעביר דיווח ראשוני בתוך 48 שעות. שיפור שני הוא החובה להעביר את התחקיר המלא בתוך 21 יום, על מנת שההחלטות תתקבלנה בתוך זמן סביר לאחר האירוע. בעקבות ההנחיות האלה ישנו שיפור משמעותי במהירות קבלת ההחלטות במרבית המקרים, שכן החומר מובא בפנינו בזמן קצר הרבה יותר. כאשר, כאמור, לעתים החקירה נפתחת על בסיס הדיווח בלבד, כלומר בתוך יומיים שלושה מיום האירוע. כדוגמה לכך אציין מספר חקירות שנפתחו לאחרונה בעקבות אירועי הפרות סדר ביהודה ושומרון שבמהלכן פתחו החיילים בירי ופצעו קשה או הרגו את מי ממפרי הסדר (לדוגמה האירוע מיום 19/12/06 במהלכו נהרגה נערה, ההוראה על פתיחה בחקירה ניתנה ביום שלמחרת האירוע על בסיס דיווח; אירוע מיום 10/12/06 בו היה פצוע קשה, גם כאן ניתנה ההוראה למחרת היום על בסיס הדיווח). ככלל, מאז תחילת האירועים, נפתחו 239 חקירות מצ"ח בנוגע לאירועי ירי והוגשו 30 כתבי אישום, מתוכם, הורשעו 16 נאשמים וזוכו שניים. למעלה מרבע מהחקירות נפתחו במהלך השנה האחרונה, ומרבית החקירות החדשות עודן מתנהלות. כך, לדוגמה בתחומי יהודה ושומרון, קיבלנו בשנת 2006 57 תלונות על אירועי ירי, ונפתחו 20 חקירות בעקבות התלונות הללו (חקירות נוספות נפתחו שלא על בסיס תלונות). חשוב להדגיש, כי יש לנקוט משנה זהירות בהסתמכות על נתונים וסטטיסטיקות בתחום זה. אנו אנשי מקצוע, הפועלים בהתאם לכללים הקבועים בדין. כל תיק וכל מקרה נבחן לגופו וההחלטות מתקבלות על בסיס הראיות הקיימות בתיק באופן ענייני. בעניין הזה אציין, כי במקרים רבים מאוד אנו נאלצים לסגור תיקים או להסתפק בהעמדה לדין משמעתי או בהעמדה לדין בעבירות חמורות פחות, לאור העדר שיתוף פעולה מצד הפלסטינים וחוסר יכולת לקבל ראיות. הדבר נכון בעיקר במקרי ירי, ובעיקר בחוסר הנכונות לאפשר ביצוע של נתיחה לאחר המוות. בית הדין הצבאי פועל, כמובן, בהתאם לכללי הראיות המקובלים, ולכן לעתים קרובות חוסר היכולת לבצע נתיחה מקשה ואף מונעת את האפשרות להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הפעילות של כוח צה"ל למוות. לכן, לעתים לא ניתן יהיה להורות על הגשת כתב אישום ובחלק מהמקרים האחרים, בהם ניתן להגיש כתב אישום, ייוחסו עבירות חמורות פחות אשר אינן דורשות קשר סיבתי למוות. אציין, כי נתקלנו במקרים בהם חוסר האפשרות לקבל את הגופה לצורכי נתיחה הביאה לסגירה של התיק ללא נקיטה בצעדים, שכן לא היו די ראיות כדי לעמוד ברף הראייתי הנדרש במשפט פלילי לשם הגשת כתב אישום. אשר לאירועים אחרים של חריגה מהנורמות, לדוגמה אירועי אלימות, פגיעה ברכוש וכיוצא באלה. בהתאם למדיניות הפרקליטות הצבאית במקרים אלה אין מקום לעריכת תחקיר מבצעי או לבירור פיקודי והבירור ראוי שיערך באמצעות מצ"ח, שכן המדובר בחשדות לביצוע עבירות פליליות. כך, תלונות על ביצוע עבירות מעין אלה ע"י חיילים מועברות, ככלל, ישירות לחקירה פלילית. כך בשנת 2006 נתקבלו 71 תלונות על אלימות של חיילים ביהודה ושומרון, ב- 61 מהמקרים נפתחו חקירות. בשנת 2005 נתקבלו 87 תלונות על אלימות ונפתחו 76 חקירות. על עבירות רכוש ונזק נתקבלו בשנת 2006 14 תלונות ונפתחו 10 חקירות ובשנת 2005 נתקבלו 21 תלונות ונפתחו 11 חקירות מצ"ח. עד כה נפתחו 427 חקירות מצ"ח בגין אלימות והוגשו 35 כתבי אישום. 33 מהתיקים הסתיימו בהרשעות. בגין חשד לביצוע עבירות רכוש נפתחו 308 חקירות מצ"ח, הוגשו 34 כתבי אישום אשר הסתיימו כולם בהרשעות. מדיניות הענישה בתיקי אלימות היא מחמירה והתביעה הצבאית אף אינה מהססת לערער לבית הדין הצבאי לערעורים במקרים בהם היא סבורה שהעונש שהוטל אינו חמור דיו. כך, במקרה של חייל מילואים בדרגת רב סמל אשר הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של תקיפה, בגין אלימות פיזית שנקט כלפי שני רועי צאן פלסטינים. תוך שהוא טוען להגנתו, כי המניע למעשיו היה רצונו להרחיק, מטעמי ביטחון, את רועי הצאן מבסיס צבאי סמוך. בית הדין הצבאי לערעורים קיבל את ערעור התביעה וקבע כי התנהגותו של החייל באירוע היתה בלתי מקצועית, בלתי חוקית ובלתי מוסרית. בית הדין הוסיף, כי כוונתו של החייל, גם אם - מבחינתו - טובה היתה, איננה צריכה להכריע, מבחינת התוצאה העונשית. "כוונה טובה", אך מעוותת, תיבחן ותישפט בראייה אובייקטיבית. התוצאה היתה איפוא, כי בית הדין לערעורים החמיר בעונשו של הנאשם, ותחת עונש המאסר המותנה שהוטל בבית הדין קמא, השית עליו חודשיים מאסר לריצוי בפועל [ע/57/05 התוצ"ב נ' רס"ל ל']. בתיק אחר, חייל, אשר שימש נהג כלי רכב שהוביל פלשתינאים עצורים למתקן מעצר, עצר את כלי הרכב, הוציא אל מחוץ לכלי הרכב את אחד העצורים שהיה אזוק ומכוסה עיניים, חבט בו פעם אחת בידו על צווארו, היכה בחזהו פעם אחת באמצעות ברכו ובעט בו פעם אחת לכיוון רגלו. כנגד החייל הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של התעללות. הנאשם הודה במיוחס לו, הורשע בדין ונגזרו עליו, בין היתר, ארבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל והורדה לדרגת טור'. [מר/274/06 התוצ"ב נ' רב"ט ו'] דוגמה נוספת היא מקרה שבו בעקבות תלונת תושב פלשתיני נפתחה חקירת מצ"ח, ממנה עלה, כי ביום 26/8/06 תקפו הנאשמים, שני לוחמים, בשתי הזדמנויות שונות, שני פלשתינאים עוברי אורח, בעטו בהם והכו בהם בידיהם ובאמצעות חפץ קהה, שגרם לפציעה בראשיהם, אשר הצריכה מתן טיפול רפואי ותפרים. נגד שני החיילים הוגש כתב אישום, המייחס להם, בין היתר, עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות. הנאשמים הודו והורשעו במסגרת הסדר הטיעון. על החיילים נגזרו, בין השאר, עונשי מאסר לריצוי בפועל של חמישה וחמישה וחצי חודשים והורדה לדרגת טוראי. [מר/450/06 התוצ"ב נ' סמל ו' וסמל מ'] לסיכום הנתונים: במהלך שנות העימות עם הפלסטינים נפתחו 1091 חקירות מצ"ח כנגד חיילים והוגשו 118 כתבי אישום. מתוכם, כאמור, 30 כתבי אישום בנוגע לאירועי ירי, 34 בעבירות רכוש, 35 בעבירות אלימות ו-19 כתבי אישום בעבירות אחרות, כגון התנהגות שאינה הולמת, שוחד, שימוש בלתי חוקי בנשק שלא גרם נזק כלשהו ועבירות אחרות שלא ניתן לסווגן תחת אחת הקטגוריות האחרות. מתוך כלל כתבי האישום, 101 תיקים הסתיימו בהרשעה. לצד צעדי האכיפה, מישור חשוב נוסף, פועל צה"ל להטמעת כללי ההתנהגות הראויים בלחימה ודיני הלחימה בקרב החיילים, באמצעים של הדרכה ולמידה. אחד הגופים המובילים את הטיפול בתחום זה בצה"ל הוא בית הספר למשפט צבאי של הפרקליטות הצבאית. קציני ההדרכה בבית הספר העבירו בשלוש השנים האחרונות כ- 550 הרצאות בנושא המשפט הבין לאומי ודיני הלחימה, בהן השתתפו למעלה מ- 32,000 חיילים. הרצאות אלה עוסקים בדיני הלחימה, כללי ההתנהגות בלחימה ומול אוכלוסייה אזרחית, דיני התפיסה הלוחמתית ועוד. הרצאות בנושא דיני הלחימה משולבות היום באופן אינטגרלי בחלק מהכשרות היסוד של צה"ל, ובכללן הכשרות הקצונה, פו"ם, "מפנה" וקורסים במכללה לפיקוד טקטי. בנוסף, פותחו בבית הספר למשפט צבאי חומרי הדרכה שונים, לרבות לומדות ממוחשבות בתחום דיני הלחימה, המהוות תחליף להדרכה פרונטאלית ומאפשרות הכשרה יעילה יותר, להיקף רחב של אוכלוסיות יעד. כך, הופקה לומדת בנושא כללי ההתנהגות בלחימה, אשר הופצה בכ-2000 עותקים. בשנת 2006 הושלמה לומדה נוספת בתחום דיני הלחימה הכוללת מבוא למשפט בין-לאומי ועוסקת בין השאר בסוגיית חוקיות כלי נשק, מטרות, שיטות לחימה, אחריות מפקדים ועוד. יהודה ושומרון המצב ביהודה ושומרון מציב אתגרים רבים לפתחו של צה"ל, המנסה לפעול למיגור הטרור תוך פגיעה מינימלית, ככל האפשר, במרקם החיים של התושבים הפלסטינים באזור שאינם מעורבים בטרור. גם כאן, חשוב להזכיר, כי פעילות הטרור ביהודה ושומרון לא שקטה ולא הפסיקה. אנו עדים לניסיונות רבים של ארגוני הטרור להוציא פיגועים משטחי יהודה ושומרון ולפגוע הן באזרחים ישראלים והן בחיילים. כאמור לעיל, הפעילות של צה"ל למניעת הטרור הובילה להישגים רבים. לצד זאת, בנושאים רבים, ישנו גם שיפור משמעותי והקלות לאוכלוסיה הפלסטינית ואתייחס בקצרה לכמה היבטים. מסיק הזיתים – סוגיית מסיק הזיתים הטרידה רבות הן את התושבים והן את רשויות הביטחון באזור, ובשנים שעברו הוטלו מגבלות רבות יחסית על התושבים, אשר הקשו על המהלך התקין של המסיק. בית המשפט העליון התייחס גם הוא לסוגיה ובהתאם לפסיקתו, נערכו גופי הביטחון לקראת המסיק האחרון. לקראת עונת המסיק נערכה עבודת מטה בפיקוד המרכז, במנהל האזרחי ובמחוז ש"י במשטרה שמטרתה הייתה, מחד גיסא, לאפשר לתושבים הפלסטינים למסוק את מטעי הזיתים המצויים בבעלותם "עד הזית האחרון", תוך צמצום למינימום של אירועי החיכוך בין ישראלים לפלסטינים, ומאידך גיסא, לספק הגנה לישובים הישראלים ביו"ש, המצויים בסמיכות למטעי זיתים. האזורים השונים חולקו בהתאם לפוטנציאל הסיכון. באותם אזורים בהם הסיכון רב יחסית ניתנה המלצה לחקלאים הפלסטינים לתאם את הגעתם לשטח עם הכוחות כדי שניתן יהיה להקצות כוחות אבטחה וכן להוציא צווי סגירה נגד כניסת ישראלים. רק במס' שטחים מצומצמים מאוד שצמודים למספר נקודות התיישבות ישראליות הוצאו צווי סגירה המונעים כניסה עצמאית של פלסטינים, ובשטחים אלה נדרשו הפלסטינים לתאם את כניסתם, וזאת על מנת להגן על התושבים הישראלים. כמו כן, כוחות הביטחון נערכו בכוחות מוגברים לטובת אבטחת החקלאים שעסקו במסיק. כמו כן, נערכו פגישות תיאום רבות בין גורמי הצבא אל מול החקלאים הפלסטינים, ארגוני הסיוע הישראלים וגורמי ההתיישבות ביו"ש. גם לגבי מרחב התפר נעשתה היערכות מקדימה ונפתחו בגדר הביטחון שערים שמטרתם לאפשר לחקלאים הפלסטינים להגיע לאדמותיהם המצויות במרחב התפר לצורך המסיק. השעות של פתיחת השערים נקבעו בתיאום בין גורמי המנהל האזרחי לבין החקלאים הפלסטינים. גם התגובות שנתקבלו הן מהצד הפלסטיני והן מארגוני זכויות האדם מלמדות, שההיערכות של צה"ל לעונת המסיק של שנת 2006 הייתה טובה מאוד סכסוכי קרקעות – תחום נוסף שבו היתה התקדמות לאחרונה, הוא נושא סכסוכי הקרקעות. מדי פעם מגיעות תלונות על פלישות של מתיישבים ישראלים לחלקות פרטיות שהוחזקו בעבר על ידי תושבים פלסטינים, תוך ניצול מגבלות התנועה המוטלות על הפלסטינים או תוך שימוש בכוח ובאיומים. אין ספק כי מדובר בתופעה חמורה מאוד, אך יש לציין שעל אף הרושם שעלול להתקבל, אין המדובר בתופעה שכיחה (מדובר בכ-10 תלונות בשנה). על מנת לטפל בתופעה יושם בשנה החולפת נוהל, שעל פיו שני הצדדים מתבקשים להציג את טענותיהם ומסמכיהם בפני יועמ"ש איו"ש, על מנת שזה יקבל החלטה מנהלית בדבר זכות החזקה במקרקעין, על פי ראיות מנהליות ומאזן ההסתברויות. החלטה זו מאפשרת למפקד הצבאי להפריד בין הנצים, כך שרק גורם אחד (ישראלי או פלסטיני) יהיה רשאי לגשת לחלקה שבמחלוקת. הפרדה זו, שנועדה למנוע את הסלמת הסכסוך לכדי אלימות (כפי שכבר ארע בעבר), נעשית, פעמים רבות, על דרך של הכרזה על שטח צבאי סגור, המכוונת לאחד הצדדים. יוטעם, כי ההחלטה המנהלית של יועמ"ש איו"ש אינה מונעת מן הצדדים לפנות לערכאה השיפוטית המוסמכת, על מנת להכריע בשאלת הבעלות או החזקה באופן סופי, ומהווה פתרון ביניים, זמין ומהיר יחסית, לשם שמירה על זכות הקניין ועל הסדר הציבורי. מחסומים – תחום נוסף שזוכה לעיסוק מתמיד הוא נושא המחסומים והחסימות. לצערנו, מכיוון שארגוני הטרור ממשיכים לנסות ולשלוח מפגעים אל תוך שטח ישראל, אין מנוס מהמשך השימוש במחסומים שונים, לרבות בתוך איו"ש. רק לאחרונה, קיבלנו תזכורת לחשיבות הנושא, כאשר נער נתפס במחסום חווארה כשהוא נושא עימו שתי חגורות נפץ. יחד עם זאת ועל מנת לנסות ולשפר את מרקם החיים ולהקל, ככל הניתן, על הפלסטינים. הוחלט על שורה של הקלות וביניהם פתיחת חסימות עפר ושערי גורן, בכדי לאפשר מעבר חופשי של פלסטינים מתוך הכפרים אל הצירים הראשיים והקלות נוספות בבידוק במחסומים, שמטרתן לקצר את זמן ההמתנה במחסומים. חברון ישנן סוגיות רבות הנוגעות לעיר חברון, הנובעות בין השאר מהמתיחות הרבה בעיר בין התושבים הישראלים לפלסטינים. רשויות הצבא מודעות למתח, לחיכוכים ועושות רבות על מנת לקדם את השמירה על הסדר והחוק בעיר ולמנוע ככל הניתן עימותים וחיכוכים, וזאת בתיאום עם משטרת ישראל ומשרד המשפטים. אזכיר עוד כי גם הממשלה נדרשה לסוגיה לאחרונה ומינתה ועדת שרים לנושא אכיפת החוק ביהודה ושומרון ויש להניח שהחלטות הוועדה ישפרו אף הן את המצב. כחלק מהיערכות כוחות הביטחון בעיר, תוגברו לאחרונה סדרי הכוחות בעיר ונוסף כוח ייעודי נוסף של מג"ב, אשר עיקר מטרתו לעסוק באכיפת החוק על ישראלים במרחב. המדובר בכוח סיור הפועל במרבית שעות היממה, בדגש על מרחב שכונת תל-רומידה ואיזור בית הדסה. הכוח מופעל הן על ידי כוחות צה"ל והן על ידי משטרת חברון. בנוסף, תוגברו גם העמדות הצבאיות המאוישות במרחבים הבעייתיים בעיר. כמו כן, שאר היחידות המוצבות במרחב נמצאות בכוננות לתגובה מהירה לשם התערבות והפסקת כל אירוע של הפרת סדר. אנו פועלים לתדרך את החיילים בדבר החובות שלהם בנושא אכיפת החוק והסדר באיו"ש בכלל ובחברון בפרט. לרבות בדבר חובתם להתערב (בצורה אקטיבית) ולמנוע אירועי אלימות ואודות חובתם לפעול בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל. החיילים מתודרכים בעניין זה הן בזמן האימון לקראת לחימה, המבוצע טרם כניסתם לגזרה, והן במהלך הפעילות השוטפת. לשם כך גם הופקו דמי מידע בדבר החובות והסמכויות, דפים אלה מחולקים לחיילים. על-פי הדיווחים של חטיבת יהודה ומשטרת ישראל, לאחרונה ישנה ירידה משמעותית במספר אירועי הפרות הסדר בחברון. במהלך החצי שנה האחרונה לא ידוע על אירועים בהם נפגעו באופן קשה פלסטינים באזור. אביחי מנדלבליט, תא"ל הפרקליט הצבאי הראשי