חומר רקע

רשומות הצעות חוק ה כ נ ס ת 2007 במרס20 143 א' בניסן התשס"ז עמוד 138 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2007–) (הגנה מן הצדק), התשס"ז51 'הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס 139 . . . . . . . . . 2007–הצעת חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקון) (אי חישוב תשלום כהכנסה), התשס"ז 140 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2007–הצעת חוק זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם, התשס"ז 138 :מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת *‏2007–) (הגנה מן הצדק), התשס"ז51 'הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס 149 תיקון סעיף 1 :) יבוא9( , אחרי פסקה149 , בסעיף1‏1982–בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות )10(" " של צדק והגינות משפטית הצעת החוק המתפרסמת בזה באה לעגן בחקיקה את טענת ההגנה מן הצדק אשר אומצה בשיטת המשפט בישראל בדרך של הלכה פסוקה על פי המוצע, תעוגן טענת ההגנה לחוק149 מן הצדק במפורש כטענה מקדמית המנויה בסעיף (להלן – חוק1982–סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב )סדר הדין הפלילי טענת ההגנה מן הצדק מאפשרת לבית משפט לבטל ,אישום משום שאין באפשרותו להעניק לנאשם משפט הוגן או משום שיש בניהול ההליך הפלילי פגיעה בחוש הצדק וההגינות תוצאת קבלתה של טענת הגנה מן הצדק היא כי אין עוד מקום להעמיד נאשם לדין פלילי או לנהל הליך פלילי נגדו, וזאת במנותק משאלת אשמתו או חפותו הטענה האמורה נקלטה במשפט הישראלי לפני כעשור (להלן221 )2(יפת ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נ 2910/94 בע"פ – פרשת יפת) באותו מקרה נקבע כי לבית המשפט הפלילי שיקול דעת לבטל אישום "משאין באפשרותו להעניק לנאשם משפט הוגן ו/או משיש בניהול המשפט משום פגיעה בחוש 'הצדק וההגינות כפי שבית המשפט רואה אותו" (שם, בעמ ) כמו כן נקבע, כי סמכות זו תופעל במקרים נדירים שבהם370 יימצא כי הגשת כתב האישום ופעולות הרשות לגבי אדם עלו כדי התנהגות בלתי נסבלת, היינו "התנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם המדובר במקרים שבהם המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסלית נפגעת, דבר שבית המשפט עומד פעור פה מולו ואין הדעת )יכולה לסובלו" (שם, שם מאז קליטת הטענה בישראל היא נדונה במגוון של נסיבות עובדתיות, ובין היתר מעורבות של הרשות במעשה העבירה נשוא האישום; שיהוי בהגשת כתב האישום; הגשת כתב אישום מטעמים זרים; הפליה בהעמדה לדין; פגמים בשלב החקירה , ובעקבות ביקורת שנמתחה בספרות2005 בשנת המשפטית על היקף פריסתה הצר של הטענה (למשל, ישגב הגנה מן הצדק, התשס"ד) ניתן פסק הדין בע"פ ,נקדימון , שבו776 )6(, פ"ד נט'מדינת ישראל נ' בורוביץ' ואח 4855/02 הרחיב בית המשפט במידה ניכרת את היקף פריסתה של טענת ההגנה מן הצדק באותו מקרה שינה בית המשפט העליון את ההלכה הקיימת בענין זה למן פרשת יפת, אף על פי שקבע כי לא עומדת למערערים הגנה מן הצדק בית המשפט יצר מבחן מקל, גמיש יותר, הוא "מבחן הפגיעה הממשית בתחושת הצדק", אשר לפיו עשויה הטענה לחול "בכל מקרה שבו קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות כפי שזו נתפסת בעיניו של בית )806 'המשפט " (שם, בעמ ,מוצע לתקן את חוק סדר הדין הפלילי ולכלול בו במפורש, את טענת ההגנה מן הצדק במסגרת הטענות שבו סעיף זה מונה רשימה149 המקדמיות המנויות בסעיף של טענות מקדמיות שעשויות לעמוד לרשותו של נאשם בפלילים בפתח הדיון במשפטו מדובר בטענות שהן על פי טיבן ואופיין מוקדמות ומקדימות ומקומן הטבעי לפני תחילת ,הבירור בענינו של האישום, משום שקבלתן כרוכה, עקרונית בביטול כתב האישום, בתיקונו או בהעברתו לבית משפט ,אחר כל אלה, ראוי שייעשו מוקדם ככל האפשר עם זאת ,בהתחשב בתוצאות האפשריות של קבלת טענה מקדמית חוק סדר הדין הפלילי מתיר לנאשם להעלותה גם בשלב אחר של המשפט, ואפילו בשלב הערעור בהתאמה, מוצע לקבוע כי גם במהלך ניהול ההליך, רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובין היתר שלא רק הגשת כתב האישום אלא גם ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית הצעת החוק נדונה בוועדה המייעצת לשר המשפטים לענין חוק הסדר הדין הפלילי בראשותה של שופטת בית המשפט העליון מרים נאור (להלן – ועדת נאור) וזו המליצה להביא בפני הכנסת שתי גרסאות חלופיות לעיגון טענת :149 ההגנה מן הצדק בחוק סדר הדין הפלילי במסגרת סעיף הראשונה קובעת כי הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה קיצונית לעקרונות של צדק והגינות משפטית; ואילו השניה קובעת כי הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות כאמור בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת (להלן – הוועדה), נדונו גרסאות אלה וגרסאות חלופיות נוספות, ונשמעו עמדות שונות לגבי כל אחת מן הגרסאות הוועדה החליטה כי לקראת הקריאה הראשונה תובא בפני הכנסת הגרסה אשר הציעה ועדת נאור שזכתה לתמיכת חברי הכנסת בדיון בוועדה, הדורשת סתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית עם זאת, הוועדה תבחן שוב בעת הכנת הצעת ,החוק לקריאה השניה ולקריאה השלישית גרסאות חלופיות ובין היתר את הגרסה אשר הוצעה במהלך דיוני הוועדה מטעם רשויות החקירה והתביעה הדורשת פגיעה חמורה בעקרונות של צדק והגינות משפטית לצורך העלאתה של טענת הגנה מן הצדק )2006 בנובמבר1( ; הועברה לוועדה ביום י' בחשון התשס"ז415/17/הצעת חוק מס' פ * 30 '; התשס"ז, עמ43 ' ס"ח התשמ"ב, עמ 1 גדעון סער, משה כחלון:חברי הכנסת ד ב ר י ה ס ב ר 20 3 2007 ,, א' בניסן התשס"ז143 הצעות חוק – הכנסת 139 :מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת העליה, הקליטה והתפוצות של הכנסת *‏2007–הצעת חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקון) (אי חישוב תשלום כהכנסה), התשס"ז א8 הוספת סעיף 1 : יבוא8 , אחרי סעיף1‏2007–בחוק הטבות לניצולי שואה נזקקים, התשס"ז "הוראות מיוחדות לענין תשלום א8 ")(א) להגדרה "ניצול שואה נזקק2( תשלום כאמור בפסקת משנה – לא ייחשב כהכנסה , או לענין תשלומי חובה או2‏לענין פקודת מס הכנסה )1( ;היטלים אחרים, לפי כל דין ,]לענין גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב )2( ;4‏1980–, או לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א3‏1995–התשנ"ה " לענין שכר דירה בהשכרה ציבורית )3( ניצולי שואה רבים המתגוררים בישראל מקבלים תשלום לפי ההסכם שנחתם ביום י"ב בתשרי התשנ"ג ) בידי שר האוצר הפדרלי של גרמניה1992 באוקטובר9( ובידי ועדת התביעות החומריות של יהודים נגד גרמניה )(להלן – התשלום כפועל יוצא מחישוב התשלום כחלק מהכנסתם של ,אותם ניצולי השואה, נשללות מחלקם זכויות והטבות שונות ,הניתנות על בסיס מבחני הכנסה מכוח דין נוסף על כך מוטלים על התשלום מסים והיטלים כאילו היה הכנסה לכל דבר וענין )בהצעת החוק המתפרסמת בזה (להלן – הצעת החוק מוצע לקבוע כי התשלום לא ייחשב כהכנסה לעניין פקודת מס הכנסה, או תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל ,]דין, לענין גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב (להלן – חוק הביטוח הלאומי), או לפי חוק1995–התשנ"ה , וכן לענין שכר דירה1980–הבטחת הכנסה, התשמ"א בהשכרה ציבורית עלות תקציבית עקב מורכבות מיפוי ההשלכות של הצעת החוק לענין כלל הגמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי, יש קיים קושי בהערכת עלותה התקציבית המדויקת של הצעת החוק ,להערכת משרד האוצר, ככל שיש עלות תקציבית כאמור הרי היא נמוכה בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השניה ולקריאה השלישית תידרש ועדת העליה, הקליטה והתפוצות של הכנסת להכריע בדבר העלות התקציבית המלאה של הצעת החוק )2007 בפברואר7( ; הועברה לוועדה ביום י"ט בשבט התשס"ז1732/17/הצעת חוק מס' פ * 47 'ס"ח התשס"ז, עמ 1 120 ', עמ6 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 2 210 'ס"ח התשנ"ה, עמ 3 30 'ס"ח התשמ"א, עמ 4 מרינה סולודקין, מיכאל נודלמן:חברי הכנסת :מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת העליה, הקליטה והתפוצות של הכנסת *‏2007–הצעת חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקון) (אי חישוב תשלום כהכנסה), התשס"ז 1 : יבוא8 , אחרי סעיף1‏2007–בחוק הטבות לניצולי שואה נזקקים, התשס"ז א8 הוספת סעיף "הוראות מיוחדות לענין תשלום א8 ")(א) להגדרה "ניצול שואה נזקק2( תשלום כאמור בפסקת משנה – לא ייחשב כהכנסה , או לענין תשלומי חובה או2‏לענין פקודת מס הכנסה )1( ;היטלים אחרים, לפי כל דין ,]לענין גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב )2( ;4‏1980–, או לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א3‏1995–התשנ"ה " לענין שכר דירה בהשכרה ציבורית )3( ד ב ר י ה ס ב ר 20 3 2007 ,, א' בניסן התשס"ז143 הצעות חוק – הכנסת 140 :מתפרסמת בזה הצעת חוק של חבר הכנסת מטעם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת *‏2007–הצעת חוק זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם, התשס"ז פרק א': הגדרות הגדרות 1 – בחוק זה לחוק שוויון זכויות לאנשים5 "מועסק עם מוגבלות" – אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף שנים18 (בחוק זה – חוק שוויון זכויות), שמלאו לו1‏1998–עם מוגבלות, התשנ"ח ;ומועסק או מיועד להיות מועסק במקום תעסוקה ;"מעסיק" – לרבות המפעיל והבעלים של מקום התעסוקה של מועסק עם מוגבלות (בחוק זה – חוק2‏1987– לחוק שכר מינימום, התשמ"ז17 "מפעל מוגן" – כמשמעותו בסעיף ;)שכר מינימום "מקום עבודה רגיל" – מקום תעסוקה שאינו מפעל מוגן, מרכז שיקומי, מועדון תעסוקתי ;וכיוצא באלה "משתקם" – מועסק עם מוגבלות שהמנהל קבע כי הוא משתקם לאחר שמצא, כאמור בסעיף (ד), כי יכולת התעסוקה שלו פחותה, עקב מוגבלותו, מיכולת העבודה הרגילה3 ; לפחות75% באותו תפקיד, בשיעור של "השר הממונה" – לגבי מועסק עם מוגבלות שהוא נכה נפש כהגדרתו בחוק שיקום נכי – שר הבריאות, לגבי מועסק עם מוגבלות שהוא נכה3‏2000–נפש בקהילה, התש"ס , וזכאי4‏] [נוסח משולב1959–כהגדרתו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט לתגמולים לפי אותו חוק – שר הביטחון, ולגבי כל מועסק עם מוגבלות אחר– שר ;הרווחה "השר" – שר התעשיה, המסחר והתעסוקה פרק ב': משתקם במקום עבודה רגיל זכויות משתקם – במקום עבודה רגיל 2 ,בין משתקם במקום עבודה רגיל, ובין מעסיקו או הגורם השיקומי המלווה – אם ישנו (א) , "גורם שיקומי מלווה" – גורם שאושר3 לא יחולו יחסי עובד ומעביד; בסעיף זה ובסעיף בידי השר הממונה, המעניק למועסק עם מוגבלות ליווי שיקומי תומך תעסוקה לפי מבחנים שעליהם החליט השר הממונה לאותו סוג של מוגבלות משתקם המועסק במקום עבודה רגיל זכאי לקבל ממעסיקו גמול תעסוקה שלא (ב) יפחת משיעורי המינימום הקבועים בתוספת הראשונה, בהתאם לדרגת יכולת התעסוקה שנקבעה לו מתוך הכרה בחשיבות התעסוקה של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה הפתוח, לתהליך השיקומי שבו הם מצויים, החוק המוצע בא להסדיר את התעסוקה של אנשים עם מוגבלויות, שמטרת העסקתם שיקומית בעיקרה כיום, חלות על אנשים עם מוגבלות שהם עובדים ומועסקים במקום עבודה בשוק העבודה הפתוח, ואשר יכולת לחוק17 עבודתם מופחתת עקב מוגבלותם, הוראות סעיף ,) (להלן – חוק שכר מינימום1987–שכר המינימום, התשמ"ז ותקנות שכר מינימום (שכר מותאם לעובד עם מוגבלות בעל ;, שהותקנו מכוחו2002–יכולת עבודה מופחתת), התשס"ב לפי התקנות האמורות, זכאי אדם עם מוגבלות שהוא עובד ולא יותר25%ונמצא כי יכולת עבודתו מופחתת ביותר מ־ מיכולת העבודה הרגילה באותו תפקיד, לשכר50%מ־ ;מינימום מותאם בשיעור שלושה רבעים משכר המינימום עובד כאמור שיכולת העבודה שלו פחותה כאמור ביותר , זכאי לשכר מינימום מותאם70% ולא יותר מ־50%מ־ בשיעור מחצית משכר המינימום, ועובד כאמור שההפחתה – זכאי לשליש משכר70% ביכולת העבודה שלו עולה על המינימום )2007 בפברואר21( ; הועברה לוועדה ביום ג' באדר התשס"ז1018/17/הצעת חוק מס' פ * 152 'ס"ח התשנ"ח, עמ 1 68 'ס"ח התשמ"ז, עמ 2 231 'ס"ח התש"ס, עמ 3 276 'ס"ח התשי"ט, עמ 4 ד ב ר י ה ס ב ר 20 3 2007 ,, א' בניסן התשס"ז143 הצעות חוק – הכנסת 141 משתקם במקום עבודה רגיל זכאי לזכויות המפורטות בתוספת השניה (ג) ועד למתן החלטה בה, יהיה משתקם במקום3 ממועד הגשת בקשה כאמור בסעיף (ד) עבודה רגיל זכאי לגמול תעסוקה בשיעור שלא יפחת משיעורי המינימום הקבועים בתוספת ,הראשונה, שעליו הסכים עם מעסיקו, בידיעת הגורם השיקומי המלווה – אם ישנו; ואולם (ו) יהיה משתקם זכאי לגמול התעסוקה3 עד להערכת יכולת תעסוקה חוזרת לפי סעיף שנקבע לגביו לפי הערכת יכולת התעסוקה הקודמת שנערכה לו פרק ג': הערכת יכולת תעסוקה הערכת יכולת תעסוקה 3 ,מועסק עם מוגבלות או מי מטעמו, ובהסכמתו גם מעסיקו או גורם שיקומי מלווה (א) רשאי להגיש בקשה להערכת יכולת תעסוקה של אותו מועסק עם מוגבלות (בחוק זה (ב) לחוק שכר מינימום (בחוק17 – בקשה); בקשה תוגש ותידון בהתאם להוראות לפי סעיף זה – הוראות לענין קביעת שכר מינימום מותאם), בשינויים המחויבים ובשינויים האמורים בסעיף זה המנהל הכללי של משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה או מי שהוא הסמיך לכך (ב) ,(להלן – המנהל) יעריך את יכולת התעסוקה של מועסק עם מוגבלות שהוגשה לגביו בקשה יחסית ליכולת העבודה הרגילה באותו תפקיד ובאותו מקום תעסוקה, בהתאם להוראות לענין קביעת שכר מינימום מותאם )(ג ,הוגשה בקשה לפי חוק זה או לפי הוראות לענין קביעת שכר מינימום מותאם )1( ,יביא המנהל בחשבון בהחלטתו, בין היתר, נתונים לענין יכולת התמדה בתעסוקה תפוקה, איכות העבודה ורמתה והרגלי עבודה השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות )2( כמשמעותה בחוק שוויון זכויות, מנהל אגף שירותי רווחה ושיקום, מנהל האגף לטיפול באדם המפגר ומנהל היחידה לטיפול באוכלוסייה עם אוטיזם והפרעה ,) במשרד הרווחהPDD - Pervasive Development Disorder( התפתחותית מורחבת ממונה שיקום בשירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות וראש אגף השיקום במשרד הביטחון, נתונים נוספים, מדדים, כלי הערכה ומבחנים שישמשו להערכת יכולת התעסוקה ,מצא המנהל כי יכולת התעסוקה של מועסק עם מוגבלות פחותה, עקב מוגבלותו (ד) לפחות, יקבע המנהל כי הוא75% מיכולת העבודה הרגילה באותו תפקיד בשיעור של משתקם, ויעריך את דרגת יכולת התעסוקה שלו לפי הדרגות המפורטות בתוספת הראשונה יחסית למשתקמים אחרים; על משתקם יחולו הוראות חוק זה על אף האמור בהוראות לענין קביעת שכר מינימום מותאם ימים מתחילת התעסוקה, ובלבד שלענין בקשה135 החלטה בבקשה תינתן בתום (ה) ימים45 ימים מתחילת התעסוקה תינתן החלטה בבקשה בתוך90 שהוגשה אחרי שחלפו מיום שהוגשה החקיקה הקיימת חלה על עובדים בלבד ואינה קובעת מה זכויותיו של מועסק שאין יחסי עובד ומעביד בינו ובין מי שמעסיק אותו למטרה שיקומית ההסדר המוצע נועד לחול על אנשים עם מוגבלות שיכולת התעסוקה שלהם לפחות מיכולת העבודה הרגילה75% פחותה בשיעור של באותו תפקיד הצעת החוק המתפרסמת בזה קובעת כי אדם עם מוגבלות המועסק או מיועד להיות מועסק במקום תעסוקה בשוק העבודה הפתוח, ושנקבע לגביו, באמצעות המנגנון המוצע שמותאם למנגנון הקבוע לפי חוק שכר מינימום, כי לפחות מיכולת75% יכולת העבודה שלו פחותה בשיעור של העבודה הרגילה באותו תפקיד, לא ייחשב לעובדו של המעסיק במקום התעסוקה או של הגורם השיקומי המלווה אותו, אם ישנו לגבי אדם כאמור יקבע המנהל הכללי של משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה (להלן – המנהל) כי הוא ) את הזכויות2 משתקם הצעת החוק מוסיפה וקובעת (בסעיף שלהן יהיה זכאי משתקם כאמור, שמעמדו אינו כמעמד של עובד וממילא חוקי העבודה לא חלים עליו: מוצע לקבוע שיעור מינימום לגמולי התעסוקה שהמשתקם יהיה זכאי משתקם במקום עבודה רגיל זכאי לזכויות המפורטות בתוספת השניה (ג) ועד למתן החלטה בה, יהיה משתקם במקום3 ממועד הגשת בקשה כאמור בסעיף (ד) עבודה רגיל זכאי לגמול תעסוקה בשיעור שלא יפחת משיעורי המינימום הקבועים בתוספת ,הראשונה, שעליו הסכים עם מעסיקו, בידיעת הגורם השיקומי המלווה – אם ישנו; ואולם (ו) יהיה משתקם זכאי לגמול התעסוקה3 עד להערכת יכולת תעסוקה חוזרת לפי סעיף שנקבע לגביו לפי הערכת יכולת התעסוקה הקודמת שנערכה לו פרק ג': הערכת יכולת תעסוקה 3 ,מועסק עם מוגבלות או מי מטעמו, ובהסכמתו גם מעסיקו או גורם שיקומי מלווה (א) רשאי להגיש בקשה להערכת יכולת תעסוקה של אותו מועסק עם מוגבלות (בחוק זה (ב) לחוק שכר מינימום (בחוק17 – בקשה); בקשה תוגש ותידון בהתאם להוראות לפי סעיף זה – הוראות לענין קביעת שכר מינימום מותאם), בשינויים המחויבים ובשינויים האמורים בסעיף זה הערכת יכולת תעסוקה המנהל הכללי של משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה או מי שהוא הסמיך לכך (ב) ,(להלן – המנהל) יעריך את יכולת התעסוקה של מועסק עם מוגבלות שהוגשה לגביו בקשה יחסית ליכולת העבודה הרגילה באותו תפקיד ובאותו מקום תעסוקה, בהתאם להוראות לענין קביעת שכר מינימום מותאם )(ג ,הוגשה בקשה לפי חוק זה או לפי הוראות לענין קביעת שכר מינימום מותאם )1( ,יביא המנהל בחשבון בהחלטתו, בין היתר, נתונים לענין יכולת התמדה בתעסוקה תפוקה, איכות העבודה ורמתה והרגלי עבודה השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות )2( כמשמעותה בחוק שוויון זכויות, מנהל אגף שירותי רווחה ושיקום, מנהל האגף לטיפול באדם המפגר ומנהל היחידה לטיפול באוכלוסייה עם אוטיזם והפרעה ,) במשרד הרווחהPDD - Pervasive Development Disorder( התפתחותית מורחבת ממונה שיקום בשירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות וראש אגף השיקום במשרד הביטחון, נתונים נוספים, מדדים, כלי הערכה ומבחנים שישמשו להערכת יכולת התעסוקה ,מצא המנהל כי יכולת התעסוקה של מועסק עם מוגבלות פחותה, עקב מוגבלותו (ד) לפחות, יקבע המנהל כי הוא75% מיכולת העבודה הרגילה באותו תפקיד בשיעור של משתקם, ויעריך את דרגת יכולת התעסוקה שלו לפי הדרגות המפורטות בתוספת הראשונה יחסית למשתקמים אחרים; על משתקם יחולו הוראות חוק זה על אף האמור בהוראות לענין קביעת שכר מינימום מותאם ימים מתחילת התעסוקה, ובלבד שלענין בקשה135 החלטה בבקשה תינתן בתום (ה) ימים45 ימים מתחילת התעסוקה תינתן החלטה בבקשה בתוך90 שהוגשה אחרי שחלפו מיום שהוגשה ד ב ר י ה ס ב ר 20 3 2007 ,, א' בניסן התשס"ז143 הצעות חוק – הכנסת 142 המנהל יבצע הערכת יכולת תעסוקה חוזרת למשתקם בתום שנה, בתום שנתיים (ו) ובתום ארבע שנים מהמועד שבו ניתנה החלטה בבקשה, אולם רשאי המנהל לבצע הערכת יכולת תעסוקה חוזרת למשתקם, או לשנות הערכה שביצע לגביו, בכל עת ששוכנע כי חל שינוי בנסיבות, בין שהוגשה בקשה חדשה ובין שלאו הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל לפי סעיף זה, רשאי לערער עליה לבית (ז) ימים מיום שההחלטה נמסרה לו30 הדין האזורי לעבודה בתוך פרק ד': הוראות שונות סמכות שיפוט 4 לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי לפי חוק זה שמירת זכויות 5 חוק זה בא להוסיף על כל זכות של משתקם מכוח חוזה עבודה או נוהג, לרבות זכות (א) , ולא לגרוע ממנה2 לליווי שיקומי תומך תעסוקה כמשמעותו בסעיף אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מכל זכות של מועסק עם מוגבלות שאינו משתקם (ב) עדכון סכומים 6 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום1הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה יעודכנו ב־ ;העדכון) לפי שיעור עליית השכר הממוצע ביום העדכון לעומת השכר הממוצע היסודי – לענין זה ,] לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב2 ו־1 "השכר הממוצע" – כמשמעותו בסעיפים ;5‏1995–התשנ"ה "השכר הממוצע היסודי" – השכר הממוצע האחרון לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום )2008 בינואר1( העדכון הראשון – השכר הממוצע מיום כ"ג בטבת התשס"ח שינוי התוספת 7 השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי בצו לשנות את התוספות ביצוע ותקנות 8 השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין, באישור ועדת העבודה הרווחה (א) והבריאות של הכנסת, תקנות בכל הנוגע לביצועו, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות לענין חישוב זכויות משתקם לפי התוספת השניה השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר הממונה לפי הענין, ובאישור (ב) ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות לענין מתן מענקים או תמריצים, כספיים או אחרים, למעסיקים של משתקמים או של עובדים עם מוגבלות ,בעלי יכולת עבודה מופחתת כמשמעותם בהוראות לענין קביעת שכר מינימום מותאם ,בהתחשב, בין היתר, במשך ההעסקה, בגמול התעסוקה או בשכר העבודה, לפי הענין וכן בנסיבות אחרות, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות שונות למקומות תעסוקה שונים ולסוגי מוגבלויות תיקון חוק הביטוח הלאומי 9 :) יבוא9( , אחרי פסקה287 , בסעיף6‏1995–בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה –משתקם כהגדרתו בחוק זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם, התשס"ז )10(" " 2007 ,לקבלם ממעסיקו בהתאם לדרגת יכולת התעסוקה שלו בשלוש דרגות שנקבעו (התוספת הראשונה) כמו כן, מוצע לקבוע הוראות לענין מועד התשלום של גמול תעסוקה והגנה על הגמול מפני שיעבוד, עיקול או העברה; עוד מוצע לקבוע את זכאותו של משתקם כאמור, לזכויות שונות בדומה לזכויות שחלות לגבי עובד, וזאת לענין ימי חופשה, חגים וימי מחלה בתשלום, לענין הגדרת מסגרת שעות התעסוקה והפסקות בה, לענין החזר חלקי של הוצאות הנסיעה, וכן לענין הגנה מפני הפליה בתעסוקה ושמירת זכות של משתקמת שילדה ) שבועות (התוספת השניה12 לחופשה בת להצעת החוק מוצע לקבוע כי משתקם יבוטח9 בסעיף מפני פגיעה במקום התעסוקה במסגרת ביטוח מתנדבים לפי , וזאת משום שביטוח1995–חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה 210 'ס"ח התשנ"ה, עמ 5 93 'ס"ח התשנ"ה, עמ' ; התשס"ז, עמ 6 ד ב ר י ה ס ב ר 20 3 2007 ,, א' בניסן התשס"ז143 הצעות חוק – הכנסת 143 תיקון חוק למניעת הטרדה מינית 10 :), אחרי פסקה (ה) יבוא6()(א3 , בסעיף7‏1998–בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח –משתקם כהגדרתו בחוק זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם, התשס"ז "(ו) ", במסגרת תעסוקה, תוך ניצול יחסי מרות בתעסוקה או תלות2007 תחילה 11 מיום פרסומו**‏________ תחילתו של חוק זה תוספת ראשונה ))(ד3(ב) ו־(ד) ו־2 (סעיפים דרגות יכולת תעסוקה וגמול תעסוקה 1 משתקם יהיה זכאי לגמול תעסוקה שלא יפחת מהשיעורים שלהלן לפי הערכת :יכולת התעסוקה, בהתאם להיקף המשרה שבה הוא מועסק שקלים חדשים לחודש900משתקם עם יכולת תעסוקה גבוהה – לא פחות מ־ (א) שקלים חדשים לשעת תעסוקה4 84בתעסוקה במשרה מלאה, ולא פחות מ־ שקלים חדשים לחודש600משתקם עם יכולת תעסוקה בינונית – לא פחות מ־ (ב) שקלים חדשים לשעת תעסוקה3 23בתעסוקה במשרה מלאה, ולא פחות מ־ שקלים חדשים לחודש300משתקם עם יכולת תעסוקה נמוכה – לא פחות מ־ (ג) שקלים חדשים לשעת תעסוקה1 61בתעסוקה במשרה מלאה, ולא פחות מ־ תוספת שניה ))(ג2 (סעיף זכויות משתקם 1 ,משתקם בתעסוקה במשרה מלאה זכאי לימי חופשה בתשלום בכל שנה (א) ימי חגים בתשלום שיכללו9שלהם היה זכאי אילו היה עובדו של המעסיק, וכן ל־ לפקודת סדרי18 לגבי משתקם שהוא יהודי – את מועדי ישראל כמשמעותם בסעיף ואת יום העצמאות, ולגבי משתקם שאינו יהודי8‏1948–השלטון והמשפט, התש"ח ,– את מועדי ישראל או את חגי עדתו כמשמעותם בפקודה האמורה, לפי בחירתו ואת יום העצמאות; התשלום ליום חופשה או ליום חג יהיה כגובה הגמול שהיה זכאי לו משתקם עבור יום תעסוקה משתקם זכאי לזכויות ככל שהיו ניתנות לו אילו היה עובד, לענין היעדרות (ב) , ביום הזכרון9‏ לחוק־יסוד: הכנסת10 בתשלום מתעסוקה ביום בחירות לפי סעיף ,א לחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל4 לחללי מערכות ישראל לפי סעיף 11‏1998– וביום ירושלים לפי חוק יום ירושלים, התשנ"ח10‏1963–התשכ"ג להצעת החוק מוצע10 נפגעי עבודה אינו חל עליו בסעיף להשוות את מעמדו של משתקם למעמדו של עובד לענין , דהיינו1998– לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח3 סעיף לענין היעדר צורך להראות למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות חוזרות לפי אותו סעיף מנגנון הערכת יכולת התעסוקה של מועסק עם מוגבלות ,שיופעל בידי המנהל אינו מבוסס על מדד התפוקה בלבד ,אלא על שילוב של פרמטרים נוספים, כגון התמדה בתעסוקה הרגלי עבודה, איכות העבודה ונתונים נוספים ככל שייקבעו בתקנות לפי המוצע, ישמש מנגנון קביעת שכר מינימום (ב) לחוק שכר מינימום, גם את המנגנון17 מותאם לפי סעיף להערכת יכולת תעסוקה לפי החוק המוצע באמצעות מנגנון זה ייקבע מעמדו של משתקם, וכן תוערך יכולת התעסוקה שלו יחסית למשתקמים אחרים כדי להבטיח הערכה אמינה של יכולת התעסוקה של אדם עם מוגבלות, בתפקיד מסוים ובמקום תעסוקה מסוים, תינתן החלטה לענין הערכת יכולת 166 'ס"ח התשנ"ח, עמ 7 מועד התחילה ייקבע בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השניה ולקריאה השלישית ** 1 'ע"ר התש"ח, תוס' א', עמ 8 69 'ס"ח התשי"ח, עמ 9 74 'ס"ח התשכ"ג, עמ 10 180 'ס"ח התשנ"ח, עמ 11 10 :), אחרי פסקה (ה) יבוא6()(א3 , בסעיף7‏1998–בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח תיקון חוק למניעת הטרדה מינית –משתקם כהגדרתו בחוק זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם, התשס"ז "(ו) ", במסגרת תעסוקה, תוך ניצול יחסי מרות בתעסוקה או תלות2007 11 מיום פרסומו**‏________ תחילתו של חוק זה תחילה תוספת ראשונה ))(ד3(ב) ו־(ד) ו־2 (סעיפים דרגות יכולת תעסוקה וגמול תעסוקה 1 משתקם יהיה זכאי לגמול תעסוקה שלא יפחת מהשיעורים שלהלן לפי הערכת :יכולת התעסוקה, בהתאם להיקף המשרה שבה הוא מועסק שקלים חדשים לחודש900משתקם עם יכולת תעסוקה גבוהה – לא פחות מ־ (א) שקלים חדשים לשעת תעסוקה4 84בתעסוקה במשרה מלאה, ולא פחות מ־ שקלים חדשים לחודש600משתקם עם יכולת תעסוקה בינונית – לא פחות מ־ (ב) שקלים חדשים לשעת תעסוקה3 23בתעסוקה במשרה מלאה, ולא פחות מ־ שקלים חדשים לחודש300משתקם עם יכולת תעסוקה נמוכה – לא פחות מ־ (ג) שקלים חדשים לשעת תעסוקה1 61בתעסוקה במשרה מלאה, ולא פחות מ־ תוספת שניה ))(ג2 (סעיף זכויות משתקם 1 ,משתקם בתעסוקה במשרה מלאה זכאי לימי חופשה בתשלום בכל שנה (א) ימי חגים בתשלום שיכללו9שלהם היה זכאי אילו היה עובדו של המעסיק, וכן ל־ לפקודת סדרי18 לגבי משתקם שהוא יהודי – את מועדי ישראל כמשמעותם בסעיף ואת יום העצמאות, ולגבי משתקם שאינו יהודי8‏1948–השלטון והמשפט, התש"ח ,– את מועדי ישראל או את חגי עדתו כמשמעותם בפקודה האמורה, לפי בחירתו ואת יום העצמאות; התשלום ליום חופשה או ליום חג יהיה כגובה הגמול שהיה זכאי לו משתקם עבור יום תעסוקה משתקם זכאי לזכויות ככל שהיו ניתנות לו אילו היה עובד, לענין היעדרות (ב) , ביום הזכרון9‏ לחוק־יסוד: הכנסת10 בתשלום מתעסוקה ביום בחירות לפי סעיף ,א לחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל4 לחללי מערכות ישראל לפי סעיף 11‏1998– וביום ירושלים לפי חוק יום ירושלים, התשנ"ח10‏1963–התשכ"ג ד ב ר י ה ס ב ר 20 3 2007 ,, א' בניסן התשס"ז143 הצעות חוק – הכנסת 144 2 משתקם בתעסוקה במשרה מלאה זכאי לימי היעדרות בתשלום בשל מחלתו; תקופת הזכאות לא תעלה על יום וחצי לכל חודש תעסוקה מלא שהמשתקם היה מועסק יום; התשלום ליום מחלה יהיה בשיעור90בו באותו מקום תעסוקה, ולא יותר מ־ מהגמול שהמשתקם זכאי לו עבור יום תעסוקה75% של 3 שעות וחצי ליום והיקף חודש8 משך יום תעסוקה של משתקם לא יעלה על (א) ; שעות186 תעסוקה לא יעלה על ;משתקם יהיה זכאי להפסקה בת חצי שעה במהלך יום התעסוקה (ב) לחוק שעות7 משתקם לא יועסק במנוחה השבועית כמשמעותה בסעיף (ג) 12‏1951–עבודה ומנוחה, התשי"א 4 50% משתקם בתעסוקה במשרה מלאה זכאי להחזר הוצאות נסיעה בשיעור של מהוצאות הנסיעה ככל שהיה זכאי להן אילו היה עובדו של המעסיק 5 לענין תוספת זו והתוספת הראשונה, חישוב היקף המשרה של משתקם ייעשה לפי 186 ל־132 שעות תעסוקה לחודש, ומשרה שהיקפה בין132 שעות תעסוקה ליום, ו־6 שעות לחודש תיחשב למשרה מלאה; זכויותיו של משתקם המועסק במשרה חלקית יחושבו באופן יחסי 6 שבועות מיום שילדה12 משתקמת לא תועסק בתעסוקה למשך 7 ,משתקם לא יופלה בכל הקשור לתעסוקה או לגמול, מחמת מינו, נטייתו המינית מעמדו האישי, הריון או היותו הורה, גילו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, השקפתו או מפלגתו; אין רואים הפליה כאשר היא מתחייבת מאופייה או ממהותה של התעסוקה, או במקרה שמשתקם אינו כשיר לביצוע התעסוקה 8 ,גמול תעסוקה ישולם לא יאוחר מהיום העשירי בחודש שלאחר חודש התעסוקה ולא יהיה נתון לשעבוד, לעיקול או להעברה, פרט לעיקול בגין חוב מזונות ימים מתחילת התעסוקה בקשה135 התעסוקה רק בתום להערכת יכולת תעסוקה יכול שתוגש על ידי המועסק או מי מטעמו, או, בהסכמתו, על ידי המעסיק או גורם השיקומי שמלווה את העסקתו נוסף על כך, נקבעו מועדים חוזרים להערכת יכולת תעסוקה של משתקם, כדי להביא לביטוי בגמול התעסוקה ובזכויות המשתקם שיפור ביכולת תעסוקה החלטת המנהל בהערכת יכולת התעסוקה תהיה נתונה )3 לערעור לבית הדין האזורי לעבודה (סעיף הוראות הצעת החוק באות להוסיף על זכויות המשתקמים ולא לגרוע מהן, וזאת הן לענין זכויות שנקבעו בהסכם עבודה אישי בין המעסיק למשתקם ועולות על הזכויות לפי החוק המוצע, והן לענין זכויות שאינן נובעות מעצם התעסוקה, כגון הזכות לליווי שיקומי תומך תעסוקה שניתנת על ידי משרדי הרווחה, הבריאות והביטחון, לפי נוהלים שקבעו כמו כן, הצעת החוק אינה גורעת מכל זכות של עובד עם מוגבלות עם יכולת עבודה מופחתת שהמנהל לא קבע לגביו כי הוא משתקם, דהיינו מי שלא בוצעה לגביו הערכת יכולת תעסוקה או מי שלאחר הערכת יכולת תעסוקה נמצא כי יכולת התעסוקה שלו עולה על שיעור של )7 מיכולת העבודה הרגילה באותו תפקיד (סעיף25% 204 'ס"ח התשי"א, עמ 12 חבר הכנסת זבולון אורלב סודר בכנסת, והודפס במדפיס הממשלתי ISSN 0334-3030 שקלים חדשים2 92 המחיר ד ב ר י ה ס ב ר 20 3 2007 ,, א' בניסן התשס"ז143 הצעות חוק – הכנסת