חומר רקע
הצעת נוסח לקראת דיון בועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת ביום 8.5.2007:
סימוכין: 01243807
הצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים, התשס"ז - 2007*
הגדרות
1.
בחוק זה –
"הסכם קיבוצי" - כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-19571, לרבות צו הרחבה כמשמעותו בחוק האמור והסדר קיבוצי בכתב ;כמשמעותם בחוק האמור;
"יום עבודה" - כמשמעותו בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-19512;
"קבלן" - קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-19963, וכן קבלן מבצע;
"קבלן מבצע" - קבלן מי שמבצע עבודה בשכר, בעבור אדם או ה או נותן שירותים בשכר, עבור אדם לפי הזמנתו ושלא כעובדו, או לפי חוזה קבלנות כמשמעותו בחוק חוזה קבלנות, התשל"ד–19744, וזאת בין אם האדם שעבורו מבוצעת העבודה או ניתנים השירותים הזמין את השירותים או היה צד לחוזה קבלנות ישירות עם הקבלן, ובין אם הזמינם או היה צד לחוזה קבלנות, עם מי שהזמינם ממנו או היה צד לחוזה קבלנות עמו.
"מזמין" – כל אחד מאלה –
(1) מעסיק בפועל כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;
(2) אדם, למעט יחיד, שמתבצעת בעבורו עבודה או ניתנו ניתנים שירותים עבורו, לפי הזמנתו או לפי חוזה קבלנות, בידי עובד של קבלן מבצע לפי הזמנתו שירותים, ולמעט אם בעבודה או בשירותים מתקיים אחד מאלה:
(א) העבודה או השירותים ניתנים שלא עבור עסק או משלח יד, או בקשר אליהם אינם בקשר עם עסקו או משלח ידו של המזמין;
(ב) העבודה או השירותים ניתנים שלא באופן חד-פעמי, על-ידי עובד של קבלן מבצע; לעניין זה, לא ייראו ביצוע עבודה או מתן שירותים בעבודה שבוצעה או בשירותים שניתנו במשך למעלה מ- 10 ימי עבודה מצטברים בתקופה של 6 חודשים, כביצוע עבודה או מתן שירותים באופן חד-פעמי;
[בצ"ע: האם גם בעבודה פרטית מתמשכת, כגון בניית בית מגורים לאדם פרטי לפי הזמנתו לא תחול אחריות על המזמין?
האם ראוי לפטור גם יחיד בעל עסק קטן? אם כן, איך נקבע מהו עסק קטן?]
"מפקח עבודה" - מפקח שמינה השר לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה;
"השר" - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה.
חבות המזמין
2.
(א) זכויות לפי חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, המוקנות לעובד של קבלן, יחולו גם כלפי המזמין, אם חובת קבלן כלפי עובדו לפי חיקוק שהשר ממונה על ביצועו או לפי הסכם קיבוצי (להלן - החובה) תחול גם על המזמין שאותו עובד ביצע עבודה או נתן שירותים עבורו, בחצרי המזמין או תחת שליטתו או פיקוחו, אם החובה נובעת מביצוע העבודה או ממתן השירותים ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
[בצ"ע:
האם מבחני השליטה והפיקוח מתאימים?
האם מעמדו של מזמין ואחריותו יהיו זהים לאלה של הקבלן?
האם ראוי לגלגל דרך הוראה זו חובות מיוחדות שנכללו בחוזה עבודה אישי, על מזמין תם לב?
האם החובה שתוטל על המזמין מצומצמת ל"שכר" עבור ביצוע העבודה או השירותים – כלומר קשורה לתקופת ביצוע העבודה או השירותים, או שיש להטיל על המזמין גם חובות נוספים שחלים על הקבלן כמעביד של העובד, כגון חובות עבר, או נשיאה בזכויות כגון דמי הבראה או פיצויי פיטורים? האם קביעת החובות שיוטלו נובעת מהאחריות המוסרית של מי שנהנה מהעבודה, או מהנחה שלמעשה המזמין היה המעביד, או רק כמכשיר יעיל להפעלת לחץ על הקבלן (ואזי מה ההצדקה לכך?)].
(1) העובד דרש מהקבלן, בכתב, למלא את החובה, מן הקבלן לקיים לגביו זכות מזכויות לפי חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ומסר למזמין הודעה בכתב ולפיה מסר את הדרישה האמורה, והדרישה והחובה לא מולאה קוימה על בידי הקבלן עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור - בידי ארגון עובדים שהעובד חבר בו, או, אם העובד הסכים לכך- על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים;
(2) מפקח עבודה מסר למזמין הודעה בכתב, כי בידיו יש לו מידע ולפיו הקבלן לא מילא את החובה כלפי העובד, לא קוימה זכות מזכויות לפי חוק, הסכם קיבוצי או חוזה, לגבי עובד שעליו הצביע, והזכות לא קוימה על והחובה לא מולאה בידי הקבלן עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה;
(3) העובד הגיש תובענה בשל אי-מילוי החובה הפרת זכות מזכויות לפי חוק, הסכם קיבוצי או חוזה, נגד הקבלן ונגד המזמין, גם אם לא נמסרו קודם לכן הודעה או דרישה בהתאם להוראות פסקה (1) או (2) לפי העניין, והחובה לא מולאה והזכות לא קוימה על בידי הקבלן עד תום 21 ימים ממועד מסירת התובענה למזמין. למעסיק בפועל.
(ב) המזמין יהיה פטור מהחובה כאמור בסעיף קטן (א) אם יוכיח כי הזמנת העבודה או השירותים או חוזה הקבלנות שהיה צד להם, נועדו, באופן מפורש ובתום לב להינתן באופן אישי על ידי הקבלן שלו מסר את ההזמנה או עמו כרת את חוזה הקבלנות, ויכולים היו, לפי היקפם, טיבם או מהותם, ובהתחשב בנתוני הקבלן ובעיסוקו, להינתן באופן אישי על ידו כאמור;
[בצ"ע: לפי עמדת הפורום לאכיפת זכויות עובדים, יש לכלול תנאי נוסף: שהמזמין לא ידע שהעבודה או השירותים מבוצעים עבורו על ידי עובד של הקבלן.
יש לשקול אם תנאי זה מתישב עם התנאי שהעבודה נעשית בחצרי המזמין או בפיקוחו או בשליטתו, ומדוע תנאי זה נדרש, כאשר בשלב הביצוע אין למזמין אפשרות להבטיח את זכויותיו מול הקבלן].
(ג) כל הגנה כדין העומדת לקבלן כלפי עובדו, תעמוד גם למזמין כלפי העובד.
(גד) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 13 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, או מהוראות סעיף 6א לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-19875.
המדינה כמזמין
3.
דין המדינה כמזמין כדין כל מזמין אחר.
איסור התניה
4.
זכותו של עובד, לפי חוק זה, אינה ניתנת להתניה או לויתור.
הוראה בחוזה שלפיה מוותר עובד של קבלן מראש על זכותו כלפי מזמין לפי חוק זה, או הוראה בחוזה המתנה על זכותו של עובד כלפי מזמין לפי חוק זה, אין לה תוקף, ואחת היא מי הצדדים לחוזה, ואם הויתור או ההתניה הם כלפי מזמין מסויים או בלתי מסויים, ואם הם מפורשים או לא.
סמכות למתן פטור
5.
השר רשאי, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לפטור מזמין או סוגי מזמינים מתחולת הוראות סעיף 2 לחוק זה, לפרק זמן שייקבע ובהתאם לסוג העבודה שמבוצעת עבור המזמין או השירותים שניתנים לו.
סמכות בית הדין לעבודה
6.
לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענה על הפרת חובת מזמין
לפי הוראות חוק זה.
תיקון חוק בית הדין לעבודה
7.
בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-19696, בתוספת השניה הראשונה, בסופה יבוא: "חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים, התשס"ז-2007".
[מיותר – מאחר ולא נקבעה אחריות פלילית]
תיקון חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם
8.
בחוק העסקת עובדים על ידי חברות כוח אדם, התשנ"ו-1996, בסעיף 1-
(א) בהגדרה "קבלן כוח אדם", אחרי "מי שעיסוקו" יבוא "או עיקר עיסוקו";
(ב) בסופו, אחרי ההגדרה "קבלן כוח אדם", יבוא:
""שירותי כוח אדם" – שירותים שהספקתם בהתאם למוסכם בין קבלן כוח אדם לבין מעסיק בפועל, להלכה ולמעשה, אינה מצריכה ידע, מומחיות או אחריות מעבר לאלה הנדרשים באופן סביר לצורך ניהול משאבי אנוש".
[בצ"ע –לא ברור מה מטרת ההוראה. נראה כי הגדרה זו מצמצמת את תחולת החוק האמור, שכיום חל בין אם העמדת כוח האדם נעשית לשם מומחיות מיוחדת (כגון בשירותי כוח אדם של שומרים שכרוכים בהפעלת נשק, או שירותי כוח אדם של עובדים בתחום המיחשוב) ובין אם היא נעשית לשם עבודות שאינן דורשות מומחיות.]
חברי הכנסת: ליה שם טוב – פ/647/17
דב חנין, מוחמד ברכה, שלי יחימוביץ, רן כהן, יורם מרציאנו, חנא סוויד - פ/1187/17
שלי יחימוביץ – פ/1483/17
[נושאים כלליים שצריכים עיון:
איך מונעים פגיעה במהלך עסקי רגיל ותם לב של ביצוע עבודה ומתן שירותים?
עד איזה שלב בשרשרת של מזמיני שירותי משנה נמשכת אחריותו של המזמין העיקרי?
באיזו מידה יכולים מזמינים תמי לב להבטיח ביצוע החיובים כלפי העובדים על ידי הקבלן.
האם יש דרך להבחין בין שירותים או עבודה שמסווים העמדת כוח אדם לרשות המזמין, לשירותים או עבודה אחרים?
איזה הגנות ראוי להעמיד לרשות מזמין תם לב?
לגבי איזה מזכויות העובדים ראוי להטיל על המזמין אחריות?]