חומר רקע
רקע
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בנושא "תאימות אתרי אינטרנט לתוכנות גלישה שונות". המסמך מציג בקצרה את הנושא הנדון, ומתאר את תמונת המצב במדינות אחרות בעולם ואת עמדת הגופים הרשמיים העוסקים בנושא זה.
1. הגלישה באינטרנט
משתמשי המחשב גולשים באינטרנט באמצעות תוכנות גלישה המכונות "דפדפנים" (browsers). למעשה, הדפדפן הוא ממשק הממיר את המידע המגיע מן האינטרנט לתצורה הגרפית המופיעה על מסך המחשב וליישומים הממשיים שתצורה זו מאפשרת. הדפדפן הוא הממשק הישיר שהגולש ברשת משתמש בו כדי "לגשת" אל המידע או אל התכנים שבהם הוא מעוניין.
רשת האינטרנט משמשת כיום ליישומים רבים, ובהם צפייה, הורדה והעלאה של תכנים (טקסט, אודיו ווידיאו), כתיבה וקריאת דואר אלקטרוני, הזמנה וקנייה של שירותים שונים – פרטיים וציבוריים. היא מאפשרת כלים שונים, המשרתים הן את המשתמש הפרטי והן את המגזר העסקי והציבורי. הרשת הפכה לכלי עבודה קריטי לרוב הארגונים בישראל ובעולם. לרבים היא משמשת לא רק כלי עבודה אלא גם אמצעי תקשורת חברתי ותרבותי מרכזי.
ככלל, הרשת מאפשרת גישה נוחה למידע ולשירותים, ללא צורך בנוכחות פיזית של המשתמשים, נותני השירות ומקבלי השירות, ומכאן חשיבותה הרבה.
1.1. שוק הדפדפנים
הדפדפן הראשון נוצר בשנת 1990 ונקרא "וורלד ווייד ווב" (WorldWideWeb). בעקבות התפתחות האינטרנט והשימוש בשם זה עבור הרשת כולה, שונה שמו ל"נקסוס" (Nexsus). בשנת 1993 הופיע דפדפן "מוזאיק" (Mosaic), ובהמשך – "נטסקייפ" (Netscape Navigator). מאוחר יותר הוציאה חברת "מיקרוסופט" את "אינטרנט אקספלורר" (Internet Explorer). כיום יש מספר רב של דפדפנים, ובהם "ספארי" (Safari) של חברת "אפל", "פיירפוקס מוזילה" (Firefox Mozila), "אופרה" (Opera) ואחרים.1
1.2. דפדפנים: סטטיסטיקה
"אינטרנט אקספלורר" הוא הדפדפן הפופולרי ביותר – הרבה יותר ממתחריו – בארץ ובעולם. הפופולריות הרבה שלו בארץ קשורה בין השאר לכך שהיה הדפדפן הראשון שהציע ממשק משתמש בשפה העברית.
הנתונים המדויקים בדבר השימוש בדפדפנים מסוגים שונים בארץ ובעולם שנויים במחלוקת. ההערכה המקובלת בעולם היא כי "אינטרנט אקספלורר" מהווה 89%-84% משוק הדפדפנים. כפי הנראה, בארץ הדומיננטיות של "אינטרנט אקספלורר" רבה אף יותר, והוא שולט ב-95%-90% מהשוק.2
מנתונים שנתקבלו מיחידת ממשל זמין באוצר עולה כי השימוש בדפדפנים תלוי במידה רבה באתרים שהמשתמש מבקש להגיע אליהם. בשנת 2006 יותר מ-96% מן הכניסות לפורטל gov.il היו בדפדפן "אינטרנט אקספלורר". באתר המוסד, לעומת זאת, רק כ-88% מן הכניסות היו בדפדפן זה.3 ניתן לראות כי הקושי לתאר את התפלגות השימוש בדפדפנים נעוץ בהבדלים הגדולים בשימוש בהם באתרים השונים, לא מעט בשל תאימותם או אי-תאימותם של אלו לדפדפנים שונים. דפדפנים: מאפיינים
1.3. דפדפנים: מאפיינים
הדפדפנים נבדלים אלה מאלה בכמה מאפיינים מרכזיים: עלות, תכונות ויישומים.
ככלל, ניתן לחלק את הדפדפנים לשתי קבוצות: דפדפני קוד פתוח (open source) ודפדפני קוד סגור. דפדפני הקוד הפתוח ניתנים להורדה בחינם באינטרנט ומיועדים להתאמה אישית ולשינוי, בהתאם לצורכי המשתמש. יכולות השינוי וההתאמה הגבוהות שלהם קשורות לכך שהן נכתבו בקוד פתוח, או במלים אחרות הדרך שבה פותחו גלויה ונגישה לכל המעוניין. לפיכך כל מתכנת יכול לשנות את הקוד בהתאם לצרכיו וליצור תכונות חדשות לדפדפן, לשימושו העצמי או לשימושם של אחרים. לעומת זאת, דפדפני קוד סגור נמכרים בכסף על-ידי חברות תוכנה שונות, ולא ניתן לשנות את קוד הפיתוח שלהם או את התכונות שלהם מעבר לאפשרויות המוצעות על-ידי החברה עצמה.
הבחנה רלוונטית נוספת היא בין דפדפנים שניתן להשתמש בהם באמצעות מערכות הפעלה שונות לבין דפדפנים שהשימוש בהם מוגבל למערכת הפעלה מסוימת. לדוגמה, גלישה ב"פיירפוקס מוזילה" אפשרית הן במערכת ההפעלה "חלונות" של "מיקרוסופט" והן במערכות הפעלה אחרות. לעומת זאת, גלישה ב"אינטרנט אקספלורר" איננה אפשרית באמצעות מערכת הפעלה של "לינוקס".4
קיומם של דפדפנים שונים מאפשר למשתמשים לבחור את אופן הגלישה בהתאם לצורכיהם ולהעדפותיהם, ולבחור אם לשלם עבור הדפדפן ומערכת ההפעלה. נוסף על כך, מגוון האפשרויות מעודד תחרות ומקדם יצירתיות, ואלו משרתות, בסופו של דבר, את הצרכנים עצמם – הגולשים ברשת.
2. סטנדרטים ותאימות של האתרים לדפדפנים שונים
היכולת לגלוש באתרים שונים בדפדפנים שונים תלויה באופן ישיר בשפה המשמשת את בוני האתרים לשם תיוג התוכן באתר. כדי לאפשר לאינטרנט לפעול באופן גלובלי נעשה שימוש לא רק בשפות תכנות ובפרוטוקולי תקשורת מוסכמים אלא גם בתקנים בין-לאומיים מקובלים. אלה יוצרים מעין שפה משותפת לתיוג התוכן באתרי האינטרנט ומאפשרים את קיומה של הרשת כגוף גלובלי ונטול גבולות. יצירת סטנדרטים אחידים ברשת אמורה לאפשר נגישות ותאימות גבוהה לכלל הגולשים בדפדפנים השונים. 5
הגוף האמון על הגדרת הסטנדרטים הוא ארגון בשם "התאחדות הרשת הכלל-עולמית" (W3C). ההתאחדות הוקמה בשנת 1994 על-ידי טים ברנרס לי (Tim Berners-Lee) – שהמציא בשנת 1989 את האינטרנט במסגרת עבודתו בארגון האירופי למחקר גרעיני (CERN). התאחדות הרשת הכלל-עולמית מאפשרת לחברות, ארגונים ושאר בעלי עניין להיות מעורבים בגיבוש סטנדרטים בין-לאומיים לתקשורת באינטרנט. בין השאר, היא מגדירה סטנדרטים המאפשרים נגישות של הרשת לבעלי מוגבלויות.6 עמידה בהם מאפשרת גישה לאתרים גם באמצעות טלפונים ניידים ומחשבי כף יד. אף שלסטנדרטים שההתאחדות מגדירה אין מעמד משפטי מחייב כשלעצמם, מדינות רבות רואות בהם כללים מנחים או לפחות עמדה שיש להביא בחשבון בקביעת כללי הפעילות ברשת, כפי שיפורט בהמשך.
למרות קיומם של סטנדרטים מקובלים באינטרנט, לא כל האתרים בארץ ובעולם פועלים על-פיהם. תופעה זו היא בין השאר פועל יוצא של הדומיננטיות הרבה של חברת "מיקרוסופט" בשוק תוכנות ההפעלה (Windows) והדפדפנים. "מיקרוסופט" הוציאה לשוק כלי פיתוח למתכנתים שאינם תואמים את הכללים של W3C, ולכן שימוש בחלק מן הכלים של "מיקרוסופט", משמעו תאימות חלקית בלבד בגלישה באמצעות דפדפנים שאינם "אקספלורר".7
3. תאימות אתרים בישראל: תמונת מצב
ברבים מאתרי האינטרנט בישראל, ובהם אתרי הממשלה, אתרים ציבוריים ואתרים פרטיים, אי-אפשר לצפות כראוי באמצעות חלק מהתוכנות, כאמור, מכיוון שלא עוצבו או לא הותאמו לאחר עיצובם לסטנדרטים המקובלים של W3C.
לדברי שחר שמש, חבר עמותת "המקור", עמותה ישראלית לתוכנה חופשית ולקוד מקור פתוח, יש להבחין בין שלוש רמות שונות של תאימות אתרים:
1. אתרים שכלל אינם שמישים לדפדפנים שונים: האתר נחסם או לא עולה בגלישה בדפדפנים שאינם "אינטרנט אקספלורר".
2. אתרים שבהם יישום או רכיב מרכזי אינו שמיש: הקישורים באתר אינם פעילים, לא ניתן לצפות באתר כראוי , לא ניתן לבצע בו את כל הפעולות, וכדומה.
3. אתר תקין שחלק מן היישומים שלו אינם זמינים לדפדפנים שונים.8
בין האתרים הנמנים עם הקבוצה הראשונה (לא שמישים) יש אתרי ציבור, כמו אלו של משרד הפנים, רשות שדות התעופה, המוסד לביטוח לאומי, "דואר ישראל", חיל האוויר, עיריית חולון, האוניברסיטה העברית ואחרים, וכן אתרים פרטיים המשרתים את הציבור, כמו אתר בנק דיסקונט, אתר "לאומי קארד", אתר "אולסייל" ועוד. 9
בין האתרים הנמנים עם הקבוצה השנייה והקבוצה השלישית יש אתרי ציבור, כמו אתריהם של משרד המשפטים (רשם החברות), מינהל מקרקעי ישראל, עיריית חיפה, קופת-חולים "כללית" ואחרים, וגם אתרים פרטיים המשרתים את הציבור, כמו אתר בנק לאומי, אתר "אל על", אתר "ארקיע", אתר "אורנג'" ועוד.10
משמעות הדבר היא כי חלק ממשתמשי הרשת בישראל אינם יכולים לקבל שירותים הניתנים לכל אזרח באמצעות הדפדפן שברשותם, והם נאלצים לקנות דפדפן "אינטרנט אקספלורר" ולעתים אף את מערכת ההפעלה "חלונות", כדי לקבל את השירות שהם מעוניינים בו – או לוותר על חלק מן השירותים הקיימים.
3.1. ממשל זמין
פרויקט ממשל זמין נוסד כדי לנצל את טכנולוגיית המידע שמציעה הרשת לשם שיפור, ייעול והידוק הקשר בין הציבור לממשל. כיום מתאפשרת לא רק קבלת מידע שוטף על משרדי הממשלה אלא גם פנייה לרשויות שונות, הורדת טפסים וביצוע תשלומים ברשת. ואולם, חלק מן האפשרויות הללו אינן בנות-מימוש לגולשים בדפדפנים שאינם "אינטרנט אקספלורר".
מר יצחק כהן, סגן בכיר לחשב הכללי והממונה על פרויקט ממשל זמין במשרד האוצר, פרסם בהוראת שעה "כללי מסגרת לאתר ממשלתי, מתוך רצון ליצור ייצוג הולם וברמה גבוהה של אתרי משרדי הממשלה ברשת ועל מנת לשפר את השירות לאזרח". בין השאר, ההוראה קובעת כי "יחידת ממשל זמין בחשב הכללי תפרסם ותעדכן מעת לעת מדריך סטנדרטים לאתר ממשלתי... משרדי הממשלה והיחידות השונות יפעלו כדי למלא את הדרישות כפי שהן מופיעות במדריך זה". עוד מצוין בהוראה כי יש לדווח על "קיום המשימות הנקובות בחוזר זה" למר יצחק כהן, עד 31 בינואר 2007.11
במדריך הסטנדרטים שמפרסמת יחידת ממשל זמין במשרד האוצר, בחלק שכותרתו "דפדפנים", נכתב כך: "יש להתאים את האתרים לדפדפני אינטרנט אקספלורר ומוזילה בגרסאותיהם השונות".12 למרות הוראה זו, כיום רבים מאתרי הממשלה זמינים רק באופן חלקי לגולשים באמצעות "פיירפוקס מוזילה".
יש לציין כי ראוי שהגדרת סטנדרטים לא תתייחס לדפדפן כזה או אחר אלא לסטנדרטים קיימים, דוגמת אלו של W3C. כאמור לעיל, עמידה בסטנדרט קבוע אמורה לחסוך את הצורך בעדכון אתרים לשם התאמתם לדפדפנים חדשים. לדברי מר אופיר בן-אבי מיחידת ממשל זמין באוצר, "התאמה למוזילה משמעותה התאמה לתקן ולכן הוראת תכ"ם אינה מתייחסת לשאר הדפדפנים".13
3.2. עמדת רשות ההגבלים העסקיים
בתשובת הרשות להגבלים עסקיים על פנייתנו צוין כי "ככל שמדובר באתרי אינטרנט הנוגעים לשירותים ממשלתיים, רשות ההגבלים העסקיים רואה הכרח שאתרים אלו יתאימו לצפייה ושימוש באמצעות מגוון הדפדפנים הקיים בשוק וזאת משני טעמים. ראשית, על מנת שאתרים אלו יהיו זמינים לשימוש ציבור רחב ככל הניתן, לרבות משתמשים שאין ברשותם דפדפן של מיקרוסופט. שנית, תאימות לדפדפני מיקרוסופט בלבד עלולה לשמר ואף לחזק את כוח השוק הקיים למיקרוסופט בתחום מערכות ההפעלה".14
3.3. רשויות מקומיות
בשנים האחרונות הרשויות המקומיות פועלות כדי להעניק שירותים ומידע לתושבים באמצעות האינטרנט. חלק מן הרשויות מפעילות את אתרי האינטרנט שלהן באמצעות "החברה לאוטומציה"15 ואחרות – באופן עצמאי. בעיית התאימות לדפדפנים שונים קיימת גם ברבים מאתרי הרשויות המקומיות. גם כאן נפגעת נגישותם של האתרים למשתמשים בדפדפנים שאינם "אינטרנט אקספלורר".
לדברי רוני סופר מ"החברה לאוטומציה", החברה מודעת לבעיה, ואף היתה שותפה לאיגוד האינטרנט הישראלי בקידום התאימות והנגישות של אתרי אינטרנט בישראל. החברה פועלת בימים אלו כדי לאפשר את תאימות האתרים המופעלים על-ידה לדפדפנים שונים.16
4. תמונת המצב בעולם
כדי לבחון את הדרכים לשפר את תאימות אתרי האינטרנט בישראל לדפדפנים שונים, מוצגות להלן גישות שונות לנושא ברחבי העולם.
ככלל, יש ניסיונות לעגן את החובה של אתרי האינטרנט להתאים לשימוש בדפדפנים שונים על-פי כמה חוקים: חוקי נגישות כלליים למוגבלים, חוקים הנוגעים לעקרון השוויון ולזכויות האזרח וחוקים למניעת היווצרות מונופול ולעידוד תחרות במשק.17 הנטייה הרווחת בחקיקה הנסקרת היא שלא לראות בסוגיית תאימות אתרי האינטרנט לדפדפנים שונים סוגיה נפרדת, אלא חלק מסוגיית הנגישות כולה. עם זאת, חשוב לציין כי תאימות לא בהכרח מאפשרת נגישות. דהיינו, היכולת לצפות ולהשתמש באתרים באמצעות דפדפנים שונים אין משמעה שהאתרים נגישים לבעלי מוגבלות, אך היא תקל את הנגשתם.18
הסקירה שלהלן מציגה הגדרות מחייבות בנושא תאימות, המופיעות במדריכים לבנייה ולתחזוקה של אתרי אינטרנט ממשלתיים במדינות שונות.
נראה כי בכל המדינות הנסקרות יש התייחסות מובחנת לאתרי ציבור, בהנחה שחובת התאימות של אתרים אלה מובהקת מזו של אתרים פרטיים. ברוב המדינות הנסקרות יש התייחסות לסטנדרטים של W3C, או כאל סטנדרטים מחייבים או כאל עיקרון מנחה שיש להביא בחשבון בשקלול רחב, אם ממסדים סטנדרטים אחרים.
4.1. ניו-זילנד19
בתוכנית הממשל הזמין בניו-זילנד (E-Government Program) מוגדרים כללים אחדים לבניית אתרי ממשלה. ההנחיות לגופי הממשלה מבוססות על ההנחה כי ארגונים במגזר הציבורי אינם כמו ארגונים במגזר הפרטי, שכן יש להם מונופול על תחום השירות המצוי בסמכותם. לכן, אתרים ציבוריים בניו-זילנד חייבים להיות נגישים לאזרחים.
פועל יוצא של עיקרון זה הוא כי גופים ציבוריים חייבים לעצב אתרים המתאימים למגוון הדפדפנים, ולא רק לדפדפנים פופולריים במיוחד. עוד מצוין בכללים כי לגמישות ולתאימות של האתרים יש חשיבות לנוכח מגוון הדפדפנים המצוי בשוק וריבוי המכשירים שבהם ניתן לצפות בתכנים אינטרנטיים – תופעות שאמורות להתגבר בעתיד. כן מוזכר כי בבניית אתרים בעלי תאימות גבוהה יש משום תמיכה בעקרון השוויון. נוסף על כך, נאמר שם כי קל לבנות ולתחזק אתרים בעלי תאימות גבוהה, הסיכוי שיתעוררו בהם בעיות תאימות בשל כניסתם לשוק של דפדפנים חדשים נמוך יותר, ולכן הם למעשה זולים יותר. הכללים מחייבים בניית אתרים מותאמים מלכתחילה, שאינם מיועדים לקריאה באמצעות דפדפן מסוים בלבד, תוך התחשבות בצורכיהם של אנשים מוגבלים בכל תהליך בניית האתר. הכללים מתייחסים לכללי W3C.
4.2. האיחוד האירופי20
האיחוד האירופי פעל ופועל ליצירת סטנדרטים לאתרי אינטרנט. כחלק מתהליך זה הוקמה קבוצת מחקר בין-מדינתית, שפעלה במסגרת התוכנית השישית למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי, כדי לפתח מתודולוגיה לבחינת נגישותם של אתרי אינטרנט. בין השאר, נקבע בקריטריונים שהוגדרו כי נגישות אינה אמורה להיות תלויה בסוג הדפדפן או במכשיר המשמשים לגלישה באינטרנט. כמו כן, במסמך שפורסם מטעם האיחוד האירופי מצוין הצורך בהתאמת הסטנדרטים העתידיים לסטנדרטים של W3C, כדי למנוע התפתחות סטנדרטים שונים, שיפגעו בתפקוד האינטרנט כמכלול.
4.3. אנגליה21
במסגרת פרויקט ממשל זמין באנגליה, נכתב בשנת 2002 ספר הוראות להקמה ולתחזוקה של אתרי ממשלה. הספר עוסק בפירוט רב בסוגיית הדפדפנים ומערכות ההפעלה. בהוראות מצוין כי אתר ממשלה באנגליה, אסור שיפותח כך שיתאים לדפדפן אחד בלבד, שכן יש בכך משום שלילת זכויות אזרח מהמשתמשים בדפדפנים או במערכות הפעלה אחרים. ההוראות ממליצות לבדוק את תאימות האתר כולו לגלישה בגרסאות שונות של כל דפדפן ובדפדפנים שונים, כדי להבטיח את פעולתו התקינה. הסטנדרטים של W3C מהווים מדד לתקינות האתר. אתרי ממשלה באנגליה חייבים לעמוד בסטנדרט ברמה הראשונה (A).
4.4. ארצות-הברית22
בארצות-הברית הוקמה ועדה בין-משרדית למידע ממשלתי. ביוני 2004 הגישה הוועדה דין-וחשבון, המפרט מדיניות מומלצת וקווים מנחים לבנייה ולתחזוקה של אתרי ממשלה.
בהמלצותיה של הוועדה נקבע כי אתרי ממשלה חייבים להתאים לצפייה ולשימוש באמצעות דפדפנים שונים ומערכות הפעלה שונות.
5. דיון
הנגישות למידע ולשירותים המוצעת באינטרנט נתפסת כיום כדבר מובן מאליו. כאמור, הרשת שינתה את אופן הצריכה והייצור של מידע בידורי, חדשותי ושירותי. במציאות זו, יש חשיבות רבה לנגישות מלאה של האתרים לציבור הגולשים ולתאימותם לגלישה בדפדפנים שונים.
למתן שירותים זמינים לכול באתרי ציבור דוגמת אתרי ממשלה, רשויות מקומיות וכדומה יש חשיבות יתרה, עקב המונופול של נותני שירותים אלה על תחום סמכותם ומאחר שאתרים אלה ממומנים מכספי הציבור. אף שראוי כי גם אתרים פרטיים יהיו בעלי תאימות לדפדפנים שונים, נדמה שבעייתי יותר להחיל עליהם סטנדרט מחייב. לעומתם, אתרי המגזר הציבורי יכולים להציב רף בתחום הנגישות והתאימות, הצפוי להשפיע גם על אתרים פרטיים.
חשיבות נוספת לתאימותם של אתרים לדפדפנים שונים נוגעת לעקרון עידוד התחרות ולמניעת היווצרות מונופול. תאימות אתרים לדפדפן מסוים דווקא פוגעת בעיקרון זה, ומגבילה את החופש של משתמשי הרשת לבחור את הדפדפן ואת תוכנת ההפעלה שבהם הם משתמשים. שימור התחרות צפוי להמשיך ולהוביל להתפתחותם של שירותים מתקדמים יותר בתחום המחשוב (תוכנה וחומרה) ובאינטרנט.