חומר רקע
15.5.07
לכבוד לכבוד לכבוד
עו"ד גלי גלזר, עו"ד תמי סלע, עו"ד דרין יעקב,
הלשכה המשפטית עוזרת ליועצת המשפטית עוזרת משפטית
משרד התמ"|ת לועדת חוקה חוק ומשפט מחלקת ייעוץ וחקיקה
משרד המשפטים
ע"י מייל/פקס. 6662906-02 ע"י מייל/פקס. 6753495-02 ע"י מייל/פקס.6466375-02
ח.נ.,
הנדון:הצעת חוק שירות המדינה (משמעת) (תיקון מס'...) (השעיית עובד שהוגש נגדו כתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורות), התשס"ז-2007
להלן עמדת הסתדרות עובדי המדינה להצעת החוק שבנדון (לפי הנוסח האחרון שהועבר אלי):
תיקון סעיף 47
1.
בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963, בסעיף 47, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1)
(1)
עובד אשר במסגרת עבודתו היה אחראי על קטין או חסר ישע, והוגש נגדו כתב אישום בחשד לביצוע עבירה כלפי קטין או חסר ישע אשר עליו היה אחראי כאמור, ישעה אותו הנציב ממשרתו בשירות המדינה עד לגמר ההליכים בענינו, אלא אם שוכנע הנציב כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להשעותו; החלטה שלא להשעות עובד כאמור תינתן בכתב, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, ויפורטו בה הטעמים לאי ההשעיה.
(2)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות אחרות שבסעיף זה או מהוראות כל דין אחר.
(3)
בסעיף קטן זה -
"חסר ישע", "אחראי על קטין או חסר ישע" – כהגדרתם בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין);
"עבירה" – עבירה לפי סעיפים 203ב, 298, 300, 305, 329, 333, 335, 345, 346, 347, 347א, 348, 351, 368ב, 368ג ו-377א לחוק העונשין."
1. הגנה על קטין וחסר ישע הינה ללא ספק תכלית ראויה כשלעצמה.
2. יחד עם זאת, לדעתנו, תכלית זו מושגת גם באמצעות החקיקה הקיימת כיום, (חוק שירות המדינה (משמעת)) והתיקון המוצע אינו נחוץ להשגת תכלית זו. בחוק כפי שהוא יש איזון נכון יותר בין "האינטרסים המתנגשים", הגנה על חסר הישע, מזה וזכויות העובד, מזה. "היפוך הנטל", מזה ורשימת העבירות, כמוצע, מפרים איזון זה באורח לא מידתי.
3. מבלי לגרוע מן האמור לעיל, היה והליכי החקיקה של הצעת החוק יימשכו, מוצע ומבוקש כי:
א. בס"ק (1) יווסף כי השעיה כאמור תחייב התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה.
א. בס"ק (2) לחוק ייאמר מפורשות כי: " הוראות אחרות שבסעיף יחולו גם על השעיה לפי סעיף (א1)(1)"
ב. יובהר מפורשות בהצעת החוק כי בטרם החלטה על השעיה תיבחן האפשרות לנייד את העובד וזכות הטיעון הנתונה לעובד תהיה גם לעניין ניודו. כמו כן יובהר כי אפשרות של ניוד יכול שתהיה "טעם מיוחד" המצדיק שלא להשעות, כמו גם נסיבות אחרות שיוצרות ממילא הפרדה בין העובד לנפגע.
ג. כמו כן מוצע לבחון האם אין בהצעת החוק הרחבת יתר של העבירות עליהן היא חלה.
4. התיקונים המבוקשים מתחייבים לנוכח הפגיעה, כאמור, בזכויות העובד ובמיוחד בזכויות יסוד ובין היתר מן הנימוקים הבאים:
א. השעייתו של עובד, ולו על יסוד כתב אישום, עד תום ההליכים נגדו, כמוצע - הינה פגיעה קשה ואולי אף בלתי הפיכה, בחופש העיסוק ובזכות לעבודה, כמו גם בקניינו ובכבודו.
ב. כמו כן, השעיה חובה, כמוצע, משמעה, הלכה למעשה, פגיעה בחזקת החפות וכן עלולה לגרום עוול קשה לעובד, במיוחד היה ויסתבר כי מדובר בהאשמת שווא וכבר היו דברים מעולם.
ג. משכך, יש לשמור על איזונים אשר יענו, בין היתר, על דרישות "פיסקת ההגבלה" שבחוקי היסוד ולהקפיד כי הזכויות על-פיהם לא ייפגעו אלא אם כן אין מנוס מכך לשם השגתה של תכלית ראויה וגם אז על הפגיעה להיות מידתית ולא מעל הנחוץ להשגת אותה תכלית.
5. אודה להבאת עמדתנו זו בפני הועדה, בישיבתה הקבועה ליום 15.5.07 , או בכל ישיבה נדחית. כמו כן מובהר כי מדובר בעמדה ראשונית בלבד, תוך שמירת הזכות להביא טיעונים נוספים.
בכבוד רב ובברכה,
ורד ויץ, עו"ד
אחראית תחום חקיקה
הלשכה המשפטית
לאגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות
העתקים:
עו"ד שי תקן, היועמ"ש וראש הלשכה המשפטית לאג"מ
מר צחי טבקמן, מנכ"ל האג"מ
מר אריאל יעקובי, יו"ר הסתדרות עובד המדינה
עו"ד אלון לוין, יועמ"ש ההסתדרות
עו"ד מירי מלכי, הלשכה המשפטית לאג"מ
עו"ד אירית פוריין-וייצמן, הלשכה המשפטית להסתדרות
עו"ד אורה ברנד, הלשכה המשפטית להסתדרות
עו"ד דבורה אליעזר, הלשכה המשפטית, משרד התמ"ת
_________________________________________
כתובתי: הנשיא 47 (בית מועצת הפועלים) חדרה 38422 טלפקס.6213016-04