חומר רקע

משרד המשפטים הסניגוריה הציבורית הארצית 29 מאי, 2026 29 מאי 2026 לכבוד ח"כ פרופ' מנחם בן-ששון יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט הנדון: עמדת הסניגוריה הציבורית בנוגע להצעת חוק איסור הכחשת השואה (תיקון – אהדה או הזדהות עם מעשים שבוצעו בתקופת השלטון הנאצי), תשס"ז-2006 נוכח התנגדותה של הממשלה לסעיף 2 להצעת החוק, כפי שהובאה בדיון במליאת הכנסת ביום 31.1.2007, תתייחס עמדתה של הסניגוריה הציבורית לסעיף 1 להצעה בלבד. "השתייכות לארגון" כסטייה ממושכלות המשפט הפלילי המשפט הפלילי מבוסס על אשמו האינדיבידואלי של כל אדם ואדם, ולכן האיסור הפלילי אוסר על מעשה קונקרטי, המלווה במצב נפשי מסויים. בניגוד לעקרונות אלו, עבירה הקובעת איסור על השתייכות לארגון, אינה דורשת כי הנאשם יבצע מעשה קונקרטי כלשהו וכן אינה דורשת הוכחה של כוונתו בעת ההשתייכות לאותו ארגון. מכיוון שעבירות השתייכות לארגון סוטות מן המבנה שבבסיס המשפט הפלילי, הן נדירות ביותר בחקיקה הישראלית. כך, למשל, חוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003, אשר כל-כולו נועד להילחם בפשיעה מאורגנת, אינו קובע כעבירה השתייכות בלבד לארגון פשיעה1. גם באשר לעבירות של הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור (אשר העונש הקבוע בצידן גם הוא של חמש שנות מאסר) החוק אינו קובע עבירה של השתייכות לארגון גזעני2. העבירות המעטות בחקיקה הישראלית האוסרות על השתייכות לארגון, מצויות בחקיקה ישנה או מנדטורית, ועניינן במקרים קיצוניים של ארגוני טרור או ארגונים המטיפים "למוטט את סדרי השלטון בישראל" וכיוצא בזה3. להשלמת התמונה יצויין, כי המקרים בהם הנאשם פועל בעצמו להכחשת שואה או להבעת אהדה למעשיהם של הנאצים, אסורים ממילא כבר היום על פי החוק, וסעיפים 2 ו-3 לחוק איסור הכחשת השואה קובעים עונש של חמש שנות מאסר בצידן של עבירות אלו. גם אדם שסייע לאדם אחר במעשה של הכחשת שואה, או שידל אותו למעשה שכזה, אחראי בפלילים, בהתאם לדיני השותפות הכלליים. לפיכך, תרומתו של החוק מצומצמת לקביעת עבירה במקרים הנדירים בהם לא נעשתה פעילות אקטיבית כלשהי מצד הנאשם לשם תמיכה בהכחשת שואה ומבלי שהוכחה כוונה מצידו של הנאשם להכחשת שואה. אשר על כן, ועל אף החומרה הברורה של הכחשת השואה, נדמה כי אין הצדקה לחרוג מעקרונות המשפט הפלילי ולהורות על קביעת עבירה של השתייכות לארגון נאצי, באופן חריג ביותר לחקיקה הישראלית המודרנית. על כן, תבקש הסניגוריה הציבורית להתנגד להצעת החוק. לכל הפחות, תציע הסניגוריה כי החוק יגדיר באופן מדויק מהן הפעולות במסגרת הארגון המקימות את העבירה, וזאת בדומה להגדרת העבירות כפי שהן מופיעות בחוק המאבק בארגוני פשיעה. לשונו של סעיף 2 לחוק, הקובע את העבירה של פעילות במסגרת ארגון פשיעה, היא:  2. פעיל בארגון פשיעה (א) העומד בראש ארגון פשיעה, או העושה אחד מאלה באופן שיש בו כדי לקדם את פעילותו הפלילית של ארגון פשיעה, דינו - מאסר עשר שנים: (1) מנהל, מארגן, מכוון פעילות בארגון פשיעה או מפקח עליה, והכל במישרין או בעקיפין; (2) מממן במישרין או בעקיפין פעילות של ארגון פשיעה או מקבל מימון לצורך הפעלת הארגון, או מחליט בענין חלוקת כספים בארגון פשיעה. (ב) הנותן שירות ייעוץ לארגון פשיעה במטרה לקדם את פעילותו הפלילית של ארגון הפשיעה, דינו - מאסר עשר שנים. בברכה, עו"ד איילת עוז הסנגוריה הציבורית הארצית