חומר רקע

מדינת ישראל משרד המשפטים מחלקת יעוץ וחקיקה תאריך: ‏י"ח אייר תשס"ז ‏06 מאי 2007 מספרנו: הח/3029 אל: הגב' אפרת רוזן, עו"ד יועצת משפטית של ועדת חוקה לאפרת שלום, הנדון: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הגנה מן הצדק), התזס"ו-2006 – דיון בועדת החוקה לקראת קריאות שניה ושלישית להלן התייחסותנו לפנייתך אלינו באמצעות המייל מיום 30 באפריל 2007: א. הבהרת רקע כפי הנאמר על ידינו בעמדתנו שלקראת הקריאה הראשונה, הצעת החוק הנדונה בנוסח כפי שהוגש בכנסת ה-17 נוסחה ע"י ח"כ גדעון סער וכחלון לאחר שהגישו הצעה בנוסח שונה בכנסת ה- 16 ונתנו את הסכמתם לכך, שהועדה לסדר הדין הפלילי, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון מרים נאור (להלן – ועדת נאור) תדון בנושא ותמליץ המלצותיה בו. עפ"י המלצות ועדת נאור, שהיו מקובלות על הממשלה, תוקן הנוסח לתיקון סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי שהיה בהצעה המקורית (והושמט גם תיקונו של סעיף 150 לחס"פ). בהתאם להמלצת וועדת "נאור" הנוסח שהוצע כלל שתי אלטרנטיבות כלהלן: " תיקון סעיף 149 1. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בסעיף 149, בסופו יבוא: "(10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך עומדים בסתירה קיצונית [לחילופין: מהותית] לעקרונות של צדק והגינות משפטית" " חה"כ סער וכחלון בחרו אומנם את אחת החלופות – החלופה של "סתירה מהותית" - שהוצעו ע"י ועדת "נאור", וכך גם היא הועברה בהחלטת ועדת החוקה לקריאה ראשונה, אך הובעה ההסכמה, כי שתי החלופות יועלו לדיון בוועדת החוקה. ב. לעצם הסוגיות שהועלו על ידך 1. לגבי עמדת משרד המשפטים עמדת משרד המשפטים היא אותה עמדה שננקטה על ידו במהלך דיוני ועדת החוקה לקראת הקריאה הראשונה של הצעת החוק הנדונה, דהיינו: תמיכה בחלופה של "סתירה מהותית". שר המשפטים הביע את עמדתו כי נוסחה זו נותנת ביטוי הולם להלכת בורוביץ. יחד עם זאת עלינו להקדים ולהבהיר, כי הנוסח שהוצע ע"י ועדת "נאור" כלל שתי חלופות, בדעה שיש בכל אחת מהחלופות כדי לעגן את הלכת ההגנה מן הצדק העולה מן הפסיקה המעודכנת שבפסה"ד בורוביץ (ע"פ 4855/02 מ"י נ' בורוביץ) (להלן – פסה"ד בורובוץ). כן יש להבהיר, כי והממשלה תמכה בהבאת שתי חלופות אלה לדיון בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, תוך מתן הזדמנות לרשויות התביעה הפלילית – הפרקליטות, המשטרה והפרקליטות הצבאית – להביא ולפרוש את עמדתם בפני הוועדה. יש לציין, כי הדוקטרינה של "ההגנה מן הצדק" עברה התפתחות פסיקתית משמעותית מאז נדונה לראשונה בפס"ד בפרשת "יפת" – שם נקבע, כי מדובר הדוקטרינה שעניינה סמכותו הטבועה של בית המשפט לבטל אישום העומד בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית וכשהתנהגות הרשות היא בתי נסבלת, שערורייתית, שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם - ועד למבחנים רחבים יותר כעולה מפסה"ד בורוביץ. בפסה"ד בורוביץ נאמר אמנם, כי ביטול כתב אישום ע"י בית המשפט מטעמי הגנה מן הצדק מהווה מהלך קיצוני שבית המשפט אינו נזק לו אלא במקרים חריגים ביותר, אך שיחד עם זאת, קיימות סיטואציות התנהגותיות נוספות לזאת שבפס"ד "יפת" המצדיקות את ההגנה: "אין לשלול אפשרות שהפגיעה בתחושת הצדק וההגינות תיוחס, לא להתנהגות שערורייתית של הרשויות, אלא, למשל, לרשלנותן, או אף לנסיבות שאינן תלויות ברשויות כל-עיקר אך המחייבות ומבססות בבירור את המסקנה, כי במקרה הנתון לא ניתן יהיה להבטיח לנאשם קיום משפט הוגן, או שקיומו של ההליך הפלילי יפגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות." (שם, בסעיף 21 לפסה"ד) חשוב להדגיש, כי בהתאם לפסה"ד בורוביץ, "ההכרעה בשאלה, אם המקרה שלפני בית-המשפט מצדיק את החלתה של הגנה מן הצדק, אמורה לשקף איזון נאות בין מכלול הערכים, העקרונות והאינטרסים השונים הכרוכים בקיומו של ההליך הפלילי. מן העבר האחד, ניצבים האינטרסים התומכים בהמשך קיומו של ההליך, ובהם: העמדת עבריינים לדין ומיצוי הדין עימהם; הוצאת האמת לאור; קיומם של מנגנוני גמול, הרתעה, וענישה; שמירה על ביטחון הציבור; והגנה על זכויותיו של הקורבן הנפגע. ומן העבר השני, ניצבים האינטרסים השוללים, במקרה הקונקרטי, את המשך קיומו של ההליך, ובהם: הגנה על זכויות היסוד של הנאשם; פסילת מהלכיה הנפסדים של הרשות והרתעתה מפני נקיטת מהלכים דומים בעתיד; שמירה על טוהר ההליך השיפוטי; ושמירת אמון הציבור בבית-המשפט." (שם, בהמשך סעיף 21 לפסה"ד) בפסה"ד בורוביץ נקבעו מספר שלבים לענין שאלת החלתה של הגנה מן הצדק כלהלן: (א) ניתוח עוצמת הפגם, וכנאמר בפסה"ד: "על בית-המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם, וזאת, במנותק משאלת אשמתו או חפותו. " (ב) עריכת איזון בין הנזק שיגרם מקיום ההליך בנסיבות הענין מול הנזק שייגרם לציבור מאי העמדתו לדין של הנאשם, וכנאמר בפסה"ד: "על בית-המשפט לבחון אם בקיומו של ההליך הפלילי חרף הפגמים יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות. בשלב זה, נדרש בית-המשפט לאזן בין האינטרסים השונים, שהעיקריים שבהם פורטו לעיל, תוך שהוא נותן דעתו לנסיבותיו הקונקרטיות של ההליך שבפניו. בתוך כך עשוי בית-המשפט לייחס משקל, בין היתר, לחומרת העבירה המיוחסת לנאשם; לעוצמת הראיות (הלכאוריות או המוכחות) המבססות את אשמתו; לנסיבותיהם האישיות של הנאשם ושל קורבן העבירה; למידת הפגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן; לחומרת הפגיעה בזכויות הנאשם ולנסיבות שהביאו לגרימתה; למידת האשם הרובץ על כתפי הרשות שפגעה בהליך או בנאשם, וכן לשאלה אם הרשות פעלה בזדון או בתום-לב. ברי כי בגיבוש האיזון בין השיקולים הנגדיים ייחס בית-המשפט לכל אחד מהשיקולים את המשקל היחסי הראוי לו בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה הנתון. כך, למשל, ככל שמעשה העבירה חמור יותר, יגבר משקלו של האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין; וככל שמעשה הרשות שערורייתי יותר ופגיעתו בנאשם ובזכויותיו חמורה יותר, יגבר משקלו של האינטרס הציבורי שבשמירת זכויותיו של הנאשם ובריסון כוחה של הרשות." (ג) בדיקה האם לא ניתן לרפא את הפגם בדרכים פחות קיצוניות וכנאמר בפסה"ד: "מששוכנע בית-המשפט כי קיומו של ההליך אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון האם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים יותר מתונים ומידתיים מאשר ביטולו של כתב-האישום. בין היתר, עשוי בית-המשפט לקבוע, כי הפגיעה שנגרמה לנאשם, אף שאינה מצדיקה את ביטול כתב האישום שהוגש נגדו, מצדיקה היא את ביטולם של אישומים ספציפיים, או תהא ראויה להישקל לטובתו בקביעת עונשו, אם יורשע. כן עשוי בית המשפט לקבוע, כי תיקון הפגיעה יכול שייעשה במסגרת בירורו של המשפט, כגון בבירור שאלת קבילותה של ראיה שהושגה תוך שימוש באמצעים פסולים. " 2. לגבי השאלה אם יש מקום לתקן גם את הוראות החש"צ אנו סבורים כי יש מקום לשקול בחיוב תיקון כאמור. המגמה של התביעה הצבאית, כפי שהיא מתבטאת בשנים האחרונות, היא להתאים את הוראות החש"צ להוראות שבחוק סדר הדין הפלילי, ככל שההתאמה אינה סותרת את אופיו וצרכי יישומו של החש"צ. כיוון שטענת ההגנה מן הצדק נטענת ונדונה גם בהליכים המנוהלים לפי החש"צ, עמדתנו כאמור, כי יש מקום לתקן את הוראות החש"צ בהתאם. סוגיה זאת הועברה גם לידיעת הפרקליטות הצבאית, אשר ככל הנראה תביע את עמדתה בנושא בפני וועדת החוקה. ב ב ר כ ה , דרורה נחמני-רוט, עו"ד מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) העתקים: (1) לגב' לבנת משיח, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) (2) למר ערן שנדר, פרקליטה המדינה (3) ד"ר גיא רוטקוף, עוזר בכיר לשר המשפטים, לשכת שר המשפטים (4) מר שוקי למברגר, המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) (5) הגב' דפנה בינוול, מנהלת המחלקה לעיכוב הליכים, פרקליטות המדינה (6) הגב' אתי כהנא, מנהלת מחלקת עררים, פרקליטות המדינה