חומר רקע
תקציר
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בנושא צמצום הפער הדיגיטלי. הדיון מתקיים לציון היום הבינלאומי לחברת המידע.
מקובל להתייחס לשונות במידת הנגישות, הזמינות והמיומנות בשימוש במחשב ובאינטרנט כפער דיגיטלי. צמצומו של פער זה צפוי לאפשר מוביליות חברתית וצמצום פערים חברתיים ולעודד צמיחה.
בין הגורמים לקיומו של פער דיגיטלי: מחסור במשאבים כלכליים, תפיסות חברתיות שמרניות, רמת כישורי מחשב ואינטרנט נמוכה והעדר הכרה מספקת באפשרויות הגלומות במחשב ובאינטרנט. הפער הדיגיטלי מצטרף אל פערים חברתיים אחרים שיש ביניהם מתאם כמו: דיור, השכלה, תעסוקה והכנסה - תופעה המכונה "קיפוח מרובה".
הנתונים מצביעים על פער משמעותי:
• הפער בשיעור המשתמשים באינטרנט בין יהודים וערבים עומד על יותר מ- 40%. הפער בשיעור המשתמשים באינטרנט על פי רמת השכלה - בין בעלי תעודת בגרות ושאינם בעלי תעודת בגרות, עומד גם כן על יותר מ- 40%.
• במערכת החינוך כיום כ- 80,000 עמדות מחשב תקינות. בניגוד לכ- 114,000 עמדות מחשב בראשית שנת 2006.
• בעוד בעמק יזרעאל יחס מחשב תלמיד עומד על כ – 8.9 תלמידים למחשב, בכפר כסיפה עומד היחס על כ- 41.3 תלמידים למחשב.
אנשי משרד האוצר ומשרד החינוך כמו גם עמותות וגופים פרטיים, פועלים לצמצום הפער הדיגיטלי אך היעדר תיאום מספק בין הגופים השונים גורם לכפילויות ולתכנון חלקי בלבד של דרכי ההתמודדות עם הבעיה.
מהו הפער הדיגיטלי1
הסביבה הממוחשבת ועתירת הידע ששימשה בעבר קבוצות אוכלוסייה מובחנות ובייחוד בעלי מקצוע בתחומי המדע והטכנולוגיה הופכת בעשור האחרון לנפוצה, נגישה ושמישה יותר עבור אוכלוסיות הולכות ומתרחבות. התפתחות רשת האינטרנט וטכנולוגיות המחשב ככלל, במקביל להוזלה המתמדת בעלויות הקנייה והשימוש בטכנולוגיות אלה, וההכרה באפשרויות הגלומות בהן, הפכו את היכולת, הידע והנגישות למחשב לצורך כמעט בסיסי. מקובל להתייחס לשינויים אלה בכינוי "מהפכת המידע".
המונח פער דיגיטלי משמש בכדי לתאר מצב שבו לקבוצות שונות באוכלוסייה יש רמת נגישות שונה לסביבה דיגיטלית: מחשבים, תוכנות ואינטרנט; ורמת אוריינות דיגיטלית שונה: מיומנויות וכישורי למידה ועבודה בסביבה ממוחשבת.
היכולת להשיג מידע, לעבד ולבחון אותו באופן ביקורתי ולהתמודד עם שטף המידע – כל זאת באמצעות טכנולוגיות המחשב והאינטרנט, הופכים בעידן המידע לכלים ולמיומנויות חיוניים. היכולת להשתמש בכלים אלה עשויה לאפשר מוביליות חברתית ומאידך, העדר יכולת זו צפוי להחריף את הפערים החברתיים הקיימים. מכאן כי צמצום הפער הדיגיטלי מהווה יעד חברתי וכלכלי חשוב.
מקובל לאמוד את הפער דיגיטלי ברמה בינלאומי (בין אוכלוסיות במדינות שונות) וברמה לאומית (בין אוכלוסיות במדינה נתונה, או בין קהילות (למשל בעלות גזע ואתניות שונים). בנוסף, קיימת התייחסות לפער דיגיטלי בין ארגונים ובתוך ארגונים.
מדדים שונים משמשים בכדי לאמוד את הפער הדיגיטלי: בעלות על טכנולוגיה, נגישות לטכנולוגיה, תכיפות השימוש, מיומנות השימוש, שימושים נפוצים, עמדות ביחס לטכנולוגיה ועוד.
1. נתונים על הפער הדיגיטלי
לאור מורכבות המדידה ובייחוד לצורך המשגת הפער הדיגיטלי בחרנו במשתנה בסיסי של שימוש באינטרנט באמצעות עיבוד נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הטבלה שלהלן מציגה ריכוז נתונים של שיעור המשתמשים באינטרנט על פי מגזרי אוכלוסייה שונים.
שיעור המשתמשים באינטרנט מתוך כלל האוכלוסייה (בגילאי 20-64) בחיתוך על פי מגזרי אוכלוסייה שונים2
כפי שניתן לראות בטבלה, 52.9% מכלל האוכלוסייה בגילאי 20-64 משתמשים באינטרנט. בהשוואה לפערים המוצגים בטבלה, הפער הדיגיטלי בין גברים ונשים על פי מדד זה הוא קטן יחסית (56.7% לעומת 49.2% בהתאמה). לעומת זאת, הפער בין יהודים וערבים הוא גבוה מאוד, ועומד על יותר מ- 40% (59.8% לעומת 18.95% בהתאמה). גם הפער על פי רמת השכלה - בין בעלי תעודת בגרות ושאינם בעלי תעודת בגרות, גבוה מאוד ועומד על יותר מ- 40% (68.3% לעומת 25.6% בהתאמה).
מסקר מוכנות דיגיטלית ופערים דיגיטליים שבוצע בהזמנת משרד האוצר והוגש בשנת 2005 עולה כי: "שיעור השימוש באינטרנט נמוך יחסית בקרב גילאי 65 ומעלה, חרדים, דתיים ומסורתיים, המגזר הערבי, בעלי השכלה יסודית ותיכונית חלקית, בעלי הכנסה מתחת לממוצע, עולים מחבר העמים ויוצאי עדות המזרח מהדור הראשון. שיעורי שימוש גבוהים יחסית התקבלו בקרב חילונים, בעלי השכלה אקדמית, בעלי הכנסה ממוצעת ומעלה ויוצאי עדות אשכנז מהדור השני."3
עוד עולה מן הסקר כי 10% מן המבוגרים ו- 20% מבני הנוער השתתפו במהלך שנת עריכת הסקר בהכשרה כלשהי לשימוש במחשב.4
למרות שהסקר מציג גם מידע ונתונים אודות מצב הפער הדיגיטלי בהשוואה למדינות אחרות בעולם ומציג את ישראל כמצויה "במקום טוב באמצע" ביחס לאחוז משתמשי האינטרנט בישראל, ולמדד הפערים הדיגיטליים הכללי בהשוואה למערב אירופה, קיים קושי באומדן תקפותם של הנתונים שכן הם משווים את ישראל בשנת 2005 לאירופה בשנים 2002 ו- 2003.
לדברי ד"ר קרין ברזילי-נהון, החוקרת את נושא הפער הדיגיטלי, יש להטיל ספק בממצאי הסקר כיוון שהוא עושה שימוש בפרמטרים בינלאומיים שאינם תואמים בהכרח למציאות הכלכלית - חברתית בישראל ולאתגרים הייחודיים למדינת ישראל דוגמת אחוז המהגרים הגבוה באוכלוסייה. לדבריה, דרושה הערכה מחודשת של מאפייני הפער הדיגיטלי בישראל על פי פרמטרים ייחודיים המתאימים למקרה הישראלי.5
2. הגורמים לפער הדיגיטלי
גורמים חברתיים וכלכליים שונים קשורים להיווצרותו של פער דיגיטלי. בהכללה, ניתן לומר כי הפער הדיגיטלי מצטרף אל פערים חברתיים אחרים שיש ביניהם מתאם כמו: דיור, השכלה, תעסוקה והכנסה. תופעה זו מכונה "קיפוח מרובה" (Multiple Deprivation), קיפוח שהפער הדיגיטלי הינו רק מאפיין אחד שלו.
בין הגורמים לקיומו של פער דיגיטלי:
• מחסור במשאבים כלכליים נחשב לגורם משמעותי לקיומו של פער דיגיטלי עקב היכולת המוגבלת של פרטים או ארגונים להקצות משאבים לקניית טכנולוגיות ולהטמיע את השימוש בהם.
• תפיסות ביחס לטכנולוגיות המחשב והאינטרנט הרואות באפשרויות אלה איום על הסדר החברתי ועל תפיסת העולם המסורתית או הדתית.6
• רמת כישורי מחשב ואינטרנט מהווה גם היא חסם משמעותי לחדירה ולהטמעה של טכנולוגיות אלה. אין די בקיומה של הטכנולוגיה, יש צורך להפוך אותה לנגישה ושמישה, לבטל את תחושת הקושי והפחד מן המחשב, ולהבהיר את היתרונות הטמונים בשימוש במחשב ובאינטרנט.
• העדר הכרה מספקת באפשרויות הגלומות במחשב ובאינטרנט גוררים שימוש מועט, חלקי ולא מושכל במחשב ובאינטרנט. הכרה באפשרויות לקבל, לצרוך וליצור מידע ושירותים שונים לשימושי פנאי ועבודה באמצעות המחשב והאינטרנט, לצד שיפור כישורי המחשב, הכרחיים בכדי לעודד שימוש בטכנולוגיות אלה בצורה יעילה ומפרה.
3. הגופים הפועלים לצמצום הפער הדיגיטלי
גופים שונים פועלים בישראל במטרה לצמצם את הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית. אלה, נמנים הן על המגזר הציבורי: משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, הן על המגזר הפרטי: חברות עסקיות, ותורמים פרטיים והן על המגזר השלישי: עמותות ומלכ"רים.
3.1. משרד האוצר
משרד האוצר באמצעות הוועדה הלאומית לטכנולוגיית חברת המידע בראשותו של מר יצחק כהן, סגן בכיר לחשב הכללי ובייחוד באמצעות ועדת המשנה לצמצום הפער הדיגיטלי פועל בנושא באמצעות פרויקט להב"ה (לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית) המופעל תחת אחריותו.
3.1.1. פרויקט להב"ה
פרויקט להב"ה הוקם בשנת 2002 ביוזמתו של חה"כ מיכאל איתן בעת שכיהן כיו"ר ועדת המשנה לאינטרנט וטכנולוגיית מידע בכנסת, ועיקרו הקמת מרכזי מחשבים ואינטרנט לשירות הציבור.7
"מרכזי להב"ה נבנו לפי קריטריונים אחידים הכוללים: 40 עמדות מחשב המחולקות לשתי כיתות, ריהוט אחיד וצוות המונה חמישה עובדים - מנהל וארבעה מדריכים. המרכזים הוקמו בשיתוף הרשות המקומית שהקצתה מבנה והתאימה אותו לצרכי להב"ה".8
דו"ח מבקר המדינה משנת 2002 ציין כי עד נובמבר 2002 פעלו רק שני מרכזי להב"ה ולא הוכנה תוכנית ולוח זמנים לפריסת 100 מרכזי להב"ה המתוכננים. עוד ציין הדו"ח כי "לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח חשיבותו של הפרויקט לשיפור השירות לציבור בכלל ולאוכלוסייה שאין לה גישה לאינטרנט בפרט, מן הראוי שהגופים הנוגעים בדבר, ובכללם ועדת ההיגוי ומינהלת פרויקט להב"ה, ינקטו בהקדם את הצעדים הדרושים לקידומו על פי התכניות שנקבעו".9
למרות ההצהרות בדבר פתיחתם של כ- 100 מרכזים כיום פועלים 14 מרכזים בלבד ברחבי הארץ.10
מרכזי להב"ה פועלים בערים וביישובים הבאים: בדרום הארץ: באר שבע, רהט, אופקים ונתיבות. באזור המרכז: אור יהודה, רמלה ובית שמש. בצפון: צפת, נצרת עילית, שפרעם, מגדל העמק, גן נר, טירת הכרמל ובית שאן. מרכז נוסף שפעל בקריית מוצקין נסגר לאחרונה.11
בפרויקט להב"ה מועסקים כ- 80 עובדים באמצעות חברת כוח אדם וסך כל התקציב של הפרויקט כ- 13 מיליון ₪ מתקציב ייעודי במשרד האוצר.12
3.2. משרד החינוך
נגישות גבוהה למחשב ולאינטרנט בסביבת בתי הספר צפויה לשפר הן את תהליכי הלמידה בבית הספר והן את הטמעת טכנולוגיית המחשב כחלק אינטגרלי מסביבת החיים, כאמצעי ללימוד ולפנאי. כך עולה מממצאי מחקר של ה-OECD בנושא מוכנות התלמידים לשימוש בטכנולוגיות. "תלמידי בית-ספר המשתמשים דרך קבע במחשב נוטים להגיע להישגים טובים יותר בתחומי הלימוד בבית-הספר, לעומת תלמידים בעלי ניסיון מועט בשימוש במחשב או בעלי ביטחון עצמי נמוך ביכולת התפקוד הבסיסית שלהם בסביבת המחשב."13
בתי הספר אמורים לאפשר סביבה טכנולוגית התומכת בלמידה כזו והמאפשרת צמצום הפער הדיגיטלי ושיפור השליטה במחשב וביישומיו ללא הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות. ואולם, בפועל קיימת שונות גבוהה ברמת המחשוב בין בתי הספר בישראל. ברשויות מקומיות חזקות פועלים הרשויות והורי התלמידים בכדי למחשב את בתי הספר ולעומת זאת ברשויות חלשות הן הרשות והן ההורים מוגבלים בטיפולם בסוגיה.14
הטבלה שלהלן מציגה נתונים נבחרים אודות רמת המחשוב ברשויות בהן יותר מ – 4,500 תלמידים. בכדי להמחיש את הפער הדיגיטלי מבחינת רמת המחשוב בבתי הספר הנתונים המוצגים מתייחסים לארבעת הרשויות עם הנתונים המיטביים מבין הרשויות שנבחנו ואת ארבעת הרשויות עם הנתונים הגרועים ביותר.
יחס מחשב תלמיד בשמונה רשויות נבחרות15
רשות
סה"כ בתי ספר
סה"כ תלמידים
עמדות P3 ומעלה
עמדות כללי ***
אינטרנט
יחס מחשב לתלמיד
עמק יזרעאל
18
7110
800
899
17
8.9
כפר סבא
31
13597
1289
1460
28
10.5
עמק חפר
18
8861
829
942
14
10.7
תל-אביב יפו
124
43732
3979
5364
121
11.0
אילת
16
7214
241
584
16
29.9
טייבה
15
9151
261
271
לא ידוע
35.1
כפר קאסם
10
5068
126
100
5
40.2
כסיפה
8
5289
128
259
7
41.3
כפי שניתן לראות בטבלה בעוד בעמק יזרעאל יחס מחשב תלמיד עומד על כ – 8.9 תלמידים למחשב, בכפר כסיפה עומד היחס על כ- 41.3 תלמידים למחשב.
תמונת המצב הכללית של מספר המחשבים במערכת החינוך איננה מיטבית. לדברי מר סמי קפלן ממשרד החינוך בניגוד לכ- 114,000 עמדות מחשב בראשית שנת 2006 קיימות כיום במערכת החינוך רק כ- 80,000 עמדות מחשב תקינות. ירידה זאת נובעת כפי הנראה בשל : בלאי של מערכות המחשוב, ציוד מיושן, גניבת מחשבים ועוד.16
משרד החינוך פועל לצמצום הפער הדיגיטלי בשני אופנים עיקריים: באמצעות תוכניות ייעודיות לצמצום הפער הדיגיטלי ובאמצעות תוכנית התקשוב.
בין התוכניות הייעודיות לנושא: הקמת מרכזי אינטרנט קהילתיים, תמיכה לימודית לתלמידים ברשת, השאלת מחשבים, פרויקט "תקשוב בהשתלבות".
במסגרת פרויקט הקמת מרכזי אינטרנט קהילתיים במחוז דרום, נפתחו מרכזי אינטרנט ב-20 בתי ספר ב-12 רשויות במחוז. בכל בית ספר מופעלת תכנית פעילות מותאמת, 3-5 ימים בשבוע בשעות אחה"צ. התכנית מבוססת על שלוש קטגוריות פעילות: 1. קורסים לצמצום הפער הדיגיטאלי לתלמידים – כולל קידום מצטיינים. 2. זמן חופשי להכנת עבודות, ותרגול מיומנויות באמצעות קורסים מקוונים, וגלישה באינטרנט בתמיכת המדריך. 3. קורסים למבוגרים בקהילה הכוללים אינטרנט וחשיפה לאפשרויות הממשל הזמין.
הפרויקט פועל מזה שלוש שנים ומשרת כל שבוע כ- 2224 מבקרים. בשנת הלימודים תשס"ז, עקב קיצוץ תקציבי, מופעלים 18 מרכזים בלבד. העלות התקציבית השנתית של הפרויקט לכלל המרכזים המופעלים 2.3 מיליון ₪ .
תכנית "תקשוב בשילוב" שמטרתה היא להנגיש וללמד את השימוש בטכנולוגיית המחשב והאינטרנט לילדים בעלי מוגבלויות ובכך לאפשר להם את השימוש במחשבים בביתם או בבתי הספר מופעלת בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי, ג'וינט ישראל, פרויקט מחשב לכל ילד (ראה סעיף 4.3 להלן) ואיל"ן.17 בשנה שעברה נטלו חלק בפרויקט 104 ילדים מאזור הצפון והשנה יפעל הפרויקט בקרב 120 תלמידים חדשים.
תוכנית התקשוב של משרד החינוך כוללת את מחשוב מערכת החינוך תוך טיפול בנושאים שונים: תשתיות מחשוב, הצטיידות במחשבים, הטמעה פדגוגית – הן מבחינת הכשרת מורים והן מבחינת יצירה והתאמה של תכנים.
3.3. תוכנית "מחשב לכל ילד"18
את פרויקט "מחשב לכל ילד" יזם פרופ' שמעון שטרית, בשנת 1993, בתקופת כהונתו כשר הכלכלה. התכנית הוגדרה כ"פרויקט לאומי" על-ידי ראשי הממשלה מאז 1996. בפרויקט זה, ילדים המצויים במצב כלכלי קשה, בעלי פוטנציאל לימודי מתאים, נבחרים כמועמדים לקבלת מחשב אישי לביתם. הפרויקט מצוי תחת חסותו של משרד ראש ממשלה.19
הפרויקט מופעל בשיתוף תורמים פרטיים, תקצוב ממשלתי והשתתפות של הרשויות המקומיות. בכדי לקחת חלק בפרויקט על הרשויות המקומיות להתחייב לקחת בו חלק הן מבחינת פעילות והן מבחינת תקציב - הרשויות מתחייבות להשתתפות בסכום משתנה ( 175$- 350$ למחשב, בהתאם לדירוג מצבם של תושבי הרשות על פי אשכולות הלמ"ס). בנוסף, מתחייבות הרשויות להקים ועדת איתור והיגוי לפרויקט, לבחור את הילדים ולהקצות כיתות הדרכה עם 15 עמדות מחשב המחוברות לאינטרנט.
הקריטריון המוגדר לקבלת ילדים לפרויקט: תלמידי בתי ספר מוכרים ביישוב, בכיתות ג'-ח', אשר יד משפחתם אינה משגת קניית מחשב.
התלמידים עוברים קורס של 60 שעות המדריך אותם במיומנויות שימושי מחשב ואינטרנט במהלכו הם עוברים בחינת אמצע ובחינת סיום. רק בתום עמידה בבחינות מקבלים הילדים לביתם את ערכת המחשב. ערכת המחשב כוללת את ציוד החומרה והתוכנה, חיבור לאינטרנט למשך חצי שנה ותמיכה טכנית למשך שלוש שנים.
עד כה פעלה התוכנית בכ- 127 רשויות שונות וחילקה ערכות מחשב בלמעלה מ- 22,500 בתי אב.
תקציב התוכנית לשנת 2007 הוא כ- 24.5 מיליון ₪. השתתפות הממשלה עומדת על פחות מ - 40%. מהתקציב.
ממחקר שערכה פרופ' נאווה בן צבי מן האוניברסיטה העברית בירושלים שבדק את מידת הצלחת הפרויקט עולה כי 67% מבין הנסקרים דיווחו על שיפור ניכר בדימוי העצמי, 46% דיווחו על שימוש תדיר במחשב ו- 40% דיווחו על שינוי ניכר בהרגלי הפנאי. בהקשר לשיפור בהישגי הלימודים, 55% מן המשפחות שבביתן מצוי מחשב כשלוש שנים מדווחות על שיפור ניכר בהישגים הלימודיים. באשר לדפוסי התרחבות השימוש בקרב בני הבית הממצאים הצביעו כי בקרב כשליש מן המשפחות שהמחשב מצוי בביתן מזה שלוש שנים ניכר שימוש של יותר מבן משפחה אחד. מאידך בקרב משפחות שהמחשב מצוי בביתן שנה רק 12% מן המשפחות דיווחו על גידול במספר המשתמשים בבית.20
הטענות בקרב מבקרי הפרויקט היא כי בכדי להטמיע שימוש מושכל בטכנולוגיות המחשב יש צורך בליווי צמוד של מורים או מדריכים וכי אין די בפיתוח יכולות עבודה עם טכנולוגיות אלה, אלא יש צורך לרתום את השימושים בהן למטרות למידה. לטענתם כיוון שהמחשבים מצויים בבתי התלמידים הרי שסביר כי עיקר השימוש בהם הוא למטרות משחק ופחות לשם למידה.21
3.4. עמותת תפוח22
עמותת תפוח פועלת החל משנת 2000 במטרה לצמצם את הפער הדיגיטלי בין מרכז לפריפריה. עד לשנה האחרונה פעלה העמותה להקמת כיתות מחשבים בבתי ספר ובמתנ"סים והקימה 50 מרכזי מחשוב, כיום מתמקדת העמותה בהפעלת תוכניות לימודים בשילוב גופים מן המגזר העסקי הן בתוך מרכזי העמותה והן במרכזי מחשבים של גופים אחרים.
תפוח מפעילה את התוכנית "לומדים עם אינטל" בשיתוף עם משרד החינוך וקרן סקט"א- רש"י, שמטרתה לאפשר היכרות עם עולם המחשבים וללמד כיצד לעבוד עם יישומי המחשב. במסגרת התוכנית למדו עד כה כ- 98,000 תלמידים. היעד לשנת 2007 הוא 55,000 תלמידים.
את תוכנית "נט"ע@" מפעילה תפוח בשיתוף חברת סיסקו, קרן היסוד והסוכנות היהודית. התוכנית פועלת במטרה להכשיר בני נוער מאזור הפריפריה למקצועות הייטק תוך בניית מנהיגות בקרב התלמידים ונתינה לקהילה. עד כה נטלו חלק בתוכנית 2000 תלמידים.
תוכנית נוספת "Microsoft UP", עוסקת בלימוד יישומי מחשב עבור קהלים שאינם נגישים לסביבה ממוחשבת. בתוכנית נטלו חלק בשנת 2006, 400 נשים דורשות עבודה הרשומות בשירות התעסוקה. לשנת 2007 היעד הוא 1,500 משתתפים.
גם בקרב בני נוער בסיכון מופעלות תוכניות ללימוד יישומי מחשב וכישורי חיים, תוך סיוע של חניכי פרויקט נטע עצמם בתחזוקת המחשבים ובהדרכה.
תקציב עמותת תפוח לשנת 2006 עמד כמעט 26 מיליוני שקלים והוא מורכב מכספי חברות עסקיות, מענקים של קרנות בינלאומיות, וכספי הסוכנות היהודית וקרן היסוד. העמותה איננה נתמכת בתקציב ממשלתי.
לדברי מנכ"ל העמותה דפנה ליפשיץ למרות בקשות חוזרות ונשנות של העמותה לתקנים עבור בנות שירות, העמותה משלמת כיום כ- 450,000 ₪ עבור העסקתן של בנות שירות במסגרות שהיא מפעילה, כיוון שהיא איננה מקבלת תקנים מן המדינה להעסקתן.
3.5. איגוד האינטרנט הישראלי
איגוד האינטרנט פועל בנושא צמצום הפער הדיגיטלי הן באופן עצמאי והן בשיתוף גורמים במגזרים האחרים. האיגוד עוסק בבניית ערכות למידה למדריכים ולתלמידים במטרה לפתח אוריינות דיגיטלית וכישורי חיים ולעודד שימוש נבון ברשת. הערכות ניתנות בחינם (ניתן גם להוריד אותן באתר האינטרנט של האיגוד) והן קיימות בשפות ערבית, רוסית ועברית.
איגוד האינטרנט פועל בקרב מגזרים מובחנים במטרה לצמצם את הפער הדיגיטלי ותוכניותיו מיועדות לאוכלוסיית הגיל השלישי, לנשים, למובטלים, ולאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. 23
4. סיכום ודיון
הפער הדיגיטלי הוא עובדה קיימת. למרות מחלוקות בדבר היקפו של הפער הדיגיטלי וקשיי מדידה של מאפייניו, ברי לכל הנוגעים בדבר כי הנגישות לטכנולוגיות מחשב ואינטרנט, יכולות ומיומנויות השימוש ביישומים השונים, הרגלי השימוש והעמדות ביחס לשימוש שונות מאוד בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות.
בנוסף, ברור כיום כי לא זו בלבד שהמחשב והאינטרנט מציעים מגוון רחב של שירותים, מידע ובידור אלא שהיכולת לעשות שימוש בכלים אלה הופכת בסיסית וקריטית. היכולת לשלוט בכלים אלה מהווה כרטיס כניסה לסביבת החיים של המאה העשרים ואחת ולכן מאפשרת צמצום פערים חברתיים ופיתוח חברת מידע כמנוע צמיחה עבור החברה הישראלית.
בעידן שבו תהליכי ייצור ומיכון פשוטים עוברים למדינות עולם שלישי בהן עלות כוח האדם נמוכה, יש לבצר ולחזק את מעמדה של ישראל כמובילה בתחום טכנולוגיית המידע (IT).
גופים רבים הן מדינתיים והן פרטיים פועלים בניסיון לצמצם את הפער הדיגיטלי. מדיונים קודמים של ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא, כמו גם ממסמכי מדיניות של הוועדה הלאומית לטכנולוגיית מידע ושל משרד החינוך, עולה כי ריבוי הגורמים המטפלים והעדר התיאום ביניהם גורמים לכפילויות ולניצול בלתי יעיל של משאבים.
הפתרון שהוצע על ידי הגורמים הנוגעים בדבר כלל הצעה לאיגום משאבים ואולם טרם הושגה הבנה או הסכמה באשר לגוף שאמור לשלוט במשאבים. מחד גורסים אנשי האוצר כי לאור הניסיון הרב שלהם כמו גם לאור הפרויקטים השונים, הקשורים במישרין ובעקיפין לנושא (ממשל זמין, מרכב"ה, תהיל"ה), המצויים ברשותם, ראוי כי ריכוז הנושא יהיה באחריותם.24 מאידך, גורסים אנשי משרד החינוך כי כיוון שלמשרד ניסיון רב בנושא ובייחוד כיוון שהנושא קשור לסוגיה חינוכית מן המעלה הראשונה, הם אלו הצריכים לרכז את הנושא.25 דעה שלישית, גורסת כי על כל משרד ממשלתי לעסוק בנושא במסגרת תחומי אחריותו.
מר איציק כהן, סגן בכיר לחשכ"ל במשרד האוצר ויו"ר הוועדה הלאומית לטכנולוגיית חברת המידע, טען בדבריו בפני ועדת המדע והטכנולוגיה לפני כשנה כי הוועדה הלאומית לטכנולוגיית חברת המידע צריכה לפעול תחת סמכותו של משרד ראש הממשלה.26