חומר רקע

אל: חברי ועדת החקירה הפרלמנטרית לחקר האזנות הסתר מאת: הייעוץ המשפטי לקראת דיוני ועדת החקירה הפרלמנטרית לחקר האזנות הסתר נושא 1-ההליכים המתנהלים במשטרה קודם לגיבוש ההחלטה האם להגיש בקשה לצו האזנת סתר בקשות לקבלת היתר לביצוע האזנות סתר מתגבשות במשטרה, ביחידות הרלבנטיות, קודם להגשתן לבית המשפט המחוזי. הוועדה תבקש להקדיש את הדיון הנוכחי לבחינת אופן גיבוש ההחלטה במשטרה האם להגיש בקשה למתן היתר לביצוע האזנות סתר. יודגש: הדיון הנוכחי יתמקד בהליכים המתנהלים ביחידות הרלבנטיות לצורך גיבוש ההחלטה האם להגיש בקשה לצו האזנות סתר אם לאו. דיון זה לא יעסוק בהליך הגשת הבקשות למתן היתרים לצווי האזנות סתר או בנושאים קשורים דוגמת זהות מגיש הבקשה (אלה יידונו בהמשך). סדר הדיון המוצע: (1) מוצע כי הדיון ייפתח בהרצאה מאת נציג המשטרה ובה תיאור ההליכים המתנהלים במשטרה קודם להחלטה האם להגיש בקשה למתן צו האזנת סתר. בין היתר, מתבקשת התייחסות לנקודות הבאות: • באילו יחידות משטרה מתקיימים הליכים לצורך גיבוש החלטה האם להגיש בקשה לצו האזנות סתר אם לאו; • תיאור בעלי התפקידים ביחידות הרלבנטיות הנוטלים חלק בהליכים המתנהלים קודם להחלטה בדבר הגשת בקשה לצו האזנות סתר; • תיאור השיקולים המובאים בחשבון לצורך הגשת בקשה למתן צו להאזנת סתר (תוך הבחנה, אם ישנה, בין בעלי התפקידים השונים הרלבנטיים); • תיאור השיקולים המובאים בחשבון לצורך גיבוש ההחלטה בדבר משך ההאזנה המבוקש; • האם ישנו הבדל בין ההליך המתנהל ביחידה המשטרתית קודם להגשת בקשה ראשונית לקבלת היתר להאזנת סתר, ובין ההליך המתנהל קודם להגשת בקשה להארכת היתר קיים? • האם יש עיגון של הליכי קבלת ההחלטות ביחידה הרלבנטית בנוהל משטרתי? (2) מוצע לקיים דיון מפורט בסוגיות הבאות: (א) הצורך בתיעוד והנמקה של הליך קבלת ההחלטות קודם להגשת הבקשה מבקר המדינה המליץ כי ביחידות המשטרה יתקיים תהליך שיטתי ומתועד המבוסס על נוהל סדור של דיון בבקשות למתן היתר שבו יועלו השיקולים המצדיקים האזנת סתר. לגישתו, תיעוד התהליך יאפשר פיקוח ובקרה של המשטרה על יחידותיה ופיקוח ובקרה חיצוניים. יצוין, כי נוכח האמור בתקנות האזנת סתר (בקשה להיתר האזנה), התשס"ז-2006 אשר אושרו לאחרונה בוועדת החוקה, דומה שיש צורך בתיעוד כאמור. זאת, משום שהתקנות קובעות כי בעת הגשת הבקשה למתן היתר, על המשטרה לציין את הנימוקים שהובילו להחלטה על הגשת בקשה להאזנת סתר שהתקבלה לאחר שנשקל הצורך בביצוע ההאזנה מול הפגיעה הצפויה בפרטיות המואזן וסביבתו עקב ביצוע ההאזנה, ובשים לב למספר מדדים כמו הסיכוי לאיסוף מידע רלבנטי באמצעות ההאזנה; עוצמת החשד והתשתית הראייתית אשר יצדיקו האזנת סתר; מידת הפגיעה הצפויה במי שאינו חשוד; ומשך ההאזנה הדרוש. בנסיבות אלה, מאחר ועל המשטרה לפרט בשלב הגשת הבקשה את שיקוליה, דומה שעולה צורך אמיתי בתיעוד השיקולים גם בשלב המקדמי קודם לגיבוש ההחלטה האם להגיש בקשה להאזנה. (ב) איסוף אסמכתאות בדבר הפגיעה בפרטיות של משתמשים נוספים מבקר המדינה ממליץ כי יהיו בתיק החקירה אסמכתאות לאיסוף מידע, קודם להגשת הבקשה, על משתמשים נוספים בקו הטלפון ועל סוג הפעילות המתקיימת במקום. [דומה שאסמכתאות כאמור נדרשות גם לאור הקבוע בתקנות; ר' לעיל]. (ג) איסוף אסמכתאות בדבר חשד מבוסס לקשר בין החשוד לעבירה ולמקום ההאזנה מבקר המדינה ממליץ כי יהיו בתיק החקירה אסמכתאות לאיסוף מידע, קודם להגשת הבקשה, לביסוס חשד לקשר שבין החשוד ובין העבירה, ולקשר שבין החשוד ובין מקום ההאזנה. [ר' לעיל]. (ד) שקילת משך ההאזנה המבוקש מבקר המדינה ממליץ כי המשטרה תשקול, לפני הגשת כל בקשה, את תקופת ההאזנה הדרושה, וכי תעגן זאת בנהליה. הוא מציין עוד, כי חשוב שבדיון במשטרה על הצורך בהארכת האזנת הסתר יובאו בחשבון, בין היתר, תוצאות ההאזנה שהסתיימה כבר. [ר' לעיל]. (ה) הצורך בעירוב גורם משפטי בשלב המקדמי המתנהל במשטרה מוצע לבחון את הצורך בהעברת הבקשה המתגבשת ביחידה החוקרת, קודם להגשתה לבית המשפט, לגורם משפטי כלשהו (למשל פרקליט מחוז). ניתן לבחון הצעה זו לפי נסיבות/פילוחים שונים (אשר יכולים להשפיע גם על מידת האפשרות לפגיעה בפרטיות) למשל: • סוג העבירה (למשל עירוב גורם משפטי רק לגבי סוג מסוים של עבירות); • סוג ההאזנה (מיקרופונית או לטלפון סלולרי); • יעד ההאזנה (למשל עירוב גורם משפטי רק כשמדובר בבעל מקצוע ששיחותיו חסויות). (ו) אישור לביצוע האזנת סתר במקרה דחוף תיאור ההליך המתקיים ביחידה המשטרתית מקום שבו מתקיימות הנסיבות המאפשרות למפקח הכללי של המשטרה להתיר ביצוע האזנת סתר במקרה דחוף כאמור בסעיף 7(א) לחוק1 – האם הליך זה נבדל מההליך "הטיפוסי" המתנהל במשטרה קודם לגיבוש ההחלטה בדבר הגשת בקשה למתן היתר לצו האזנות סתר? במסגרת זו, יתבקש נציג המשטרה להציג נתונים משלוש השנים האחרונות בדבר מספר המקרים שבהם התיר המפקח הכללי של המשטרה ביצוע האזנת סתר במקרים דחופים כאמור, לרבות פירוט בדבר סוג המקרים שבהם התבקש המפכ"ל לעשות שימוש בסמכותו האמורה; וכן מספר המקרים שבהם ביטל היועץ המשפטי לממשלה היתר כאמור לפי סעיף 7(ב), לרבות פירוט הסיבה לביטול ההיתר כאמור.