חומר רקע
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
הנדון: הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9), התשס"ו-2006
נקודות מוצעות לבחינה בדיון הראשון
הצעת החוק היא הצעת חוק ממשלתית שמציעה תיקונים שונים לחוק הגנת הפרטיות ולחוק איסור לשון הרע. אחד התיקונים המוצעים עניינו הוספת סעיף 2א לחוק הגנת הפרטיות שנועד להבטיח את זכות האדם לפרטיות גם לאחר מותו. הנקודות המוצעות לבחינה נוגעות לסוגיה זו בלבד (אולם כאמור, ההצעה כוללת תיקונים נוספים לחוק, ביניהם-הגדרת ההסכמה הניתנת לפגיעה בפרטיות כ'הסכמה מדעת' ומתן אפשרות לנפגע מעוולה אזרחית או מעבירה לפי החוק לקבל פיצויים בלא הוכחת נזק).
נקודת המוצא – לפי המצב המשפטי הפורמאלי היום בישראל, אין למי שנפטר זכות לפרטיות.
ס' 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שכל אדם כשיר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו. ס' 25 לחוק הגנת הפרטיות מסדיר את ההיבטים הדיונים של זכות התביעה בגין הפרת הזכות לפרטיות. מהסעיף עולה שלמת אין זכות לפרטיות שכן הוא קובע שזכות התביעה בשל פגיעה בפרטיות עומדת למשפחת הנפטר רק אם הפגיעה בפרטיות התרחשה בחייו של הנפטר (היינו לא יכולה לקום עילת תביעה למשפחת הנפטר או לעיזבונו בגין פגיעה בפרטיות של הנפטר שהתרחשה לאחר מותו).
נקודות לדיון:
(1) האם לאחר מותו מחזיק אדם בזכות לפרטיות?
(2) האם לגבי אדם שנפטר ניתן לדבר, מן הבחינה העיונית, בפגיעה ב"זכות לפרטיות" דווקא (להבדיל מזכויות אחרות למשל הזכות לשם טוב או כבוד).
(3) האם זכותו של אדם שלא יסירו מעליו את המעטפת הסובבת אותו שמפרידה בין חייו הפרטיים ובין המרחב הציבורי (זכות המגולמת ב"זכות לפרטיות") ממשיכה להתקיים לאחר מותו?
(4) על אילו אינטרסים אנו באים להגן בקביעת הגנה לנפטר לאחר מותו? האם אנו באים להגן על "זכותו לפרטיות" או שמא מדובר על הגנה היקפית לבני משפחתו?; מאידך, ייתכן שבמתן הגנה לנפטר לאחר מותו אנו למעשה באים להגן על אינטרסים לגיטימיים של אנשים חיים לפני מותם?
(5) האם המקרים המפורטים בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות הקובעים מה מהווה "פגיעה בפרטיות" יכולים להיות רלבנטיים מקום שבו אנו מדברים במי שנפטר?
(6) במידה והזכות לפרטיות היא זכות אישית (שהרי אופייה ותכליתה נועדו להגן על האדם עצמו), כיצד הדבר מתיישב עם הכרה בזכותו של מי שנפטר לפרטיות, שהרי הכרה כזו מחייבת לכאורה "הורשת" הזכות לאחרים בשמו.
(7) איזה סוג של נזק נגרם כתוצאה מפגיעה בפרטיות? יש הטוענים כי מדובר בעיקרו בנזק רגשי. כיצד הדבר מתיישב עם הכרה בזכותו של מי שנפטר לפרטיות?
נוסחו של סעיף 2א המוצע (ב"עקוב אחר שינויים" מסומנים תיקונים המבוקשים ע"י משרד המשפטים בנוסח שאושר בקריאה הראשונה):
הוספת סעיף 2א
2.
אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:
"פגיעה בפרטיותו של נפטר
2א.
(א)
לענין חוק זה רואים כפגיעה בפרטיות גם פגיעה בפרטיותו של אדם שנעשתה לאחר מותו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1)
חלפו 20 שנים ממועד פטירתו של אותו אדם;
(2)
אותו אדם הסכים בחייו לפגיעה כאמור;
(3)
אדם סביר היה מסכים לפגיעה כאמור;
(4)
הפגיעה היתה בדרך של מסירת מידע על אודותתו הנפטר שיש בו כדי להגן על אינטרס חיוני הנוגע לחייו או לבריאותו של אדם, ובלבד שהמידע שנמסר לא יפורסם ברביםלבן משפחה, על פי בקשתו, ובלבד שהמסירה לא נעשתה לשם פרסום המידע ברבים; לענין זה, "בן משפחה" – בן זוג, צאצא, הורה או אח;;
(5)
התקבלה הסכמה לפגיעה כאמור מאת נציג שקבע הנפטר או בית המשפט לעניני משפחה (בסעיף זה – נציג הנפטר), ובאין קביעה כאמור - מאת הראשון מבין המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ד), הנמצא בחיים:
(א)
בן זוגו;
(ב)
כל ילדיו;
(ג)
הוריו;
(ד)
כל אחיו;
(ב)
פגיעה בפרטיותו של אדם שנעשתה לאחר מותו, אין בה עילה לקובלנה.
(ג)
בן זוגו של נפטר, ילדו, הורהו או אחיו, או נציג הנפטר, ובאין אחד מאלה – אדם קרוב אחר, וכן נציג הנפטר, רשאים להגיש תובענה אזרחית בשל פגיעה בפרטיותו של הנפטר שנעשתה לאחר מותו; לענין זה, "אדם קרוב אחר" – אדם בגיר שמתקיימים לגביו שניים אלה:.
(1)
הוא בעל קרבה משפחתית או רגשית אל הנפטר ומסור לו;
(2)
הוא מכיר היטבה את הנפטר, על יסוד קשר רצוף ומתמשך עמו עובר לפטירתו;
(ד)
בתובענה כאמור בסעיף קטן (ג) רשאי בית המשפט לתת צו כאמור בסעיף 29(א)(1) עד (4), בלבד, ואולם אם הוגשה התובענה בידי בן זוגו של הנפטר, ילדו, הורהו או אחיו, ונוכח בית המשפט כי דבר הגשת התובענה הובא לידיעתם של כל בני המשפחה האמורים, הנמצאים בחיים, רשאי הוא לפסוק באותה תובענה, גם פיצויים."