חומר רקע

DOC 6,367 תווים המסמך המקורי ↗
icar עיקר International Coalition for Agunah Rights הקואליציה הבינלאומית לזכויות העגונה ומסורבת הגט Robyn Shames, Executive Director P.O.Box 68131, Jerusalem 91680 Tel: 02-6721401, Fax: 02-6728901 E-mail: [email protected] Web site: www.icar.org.il עו"ד רובין שיימס, מנכ"ל ת.ד. 68131 , ירושלים 91680 טל: 6721401 02, פקס: 6728901 02 דוא"ל: [email protected] אתר אינטרנט: www.icar.org.il ‏י"ג סיון, תשס"ז (‏30/05/07) הצ"ח יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (תיקון - מועד האיזון) חוק יחסי ממון בין בני-זוג, התשל"ג-1973: אותו מבקשים לתקן חוקק בשנת 73' וחל על כל בני-זוג שנישאו החחל מה-11.1.74. כבר כשחוקק "זכה" החוק לביקורת רבות, בניהם של פרופ' שאוה המנוח, כפי שיוסבר להלן.   החוק מציין כי זוג שנישא לאחר 1.1.74 ולא עשה הסכם ממון, יחול על בני הזוג המשטר הכלכלי הקבוע בחוק: במועד "איזון משאבים" - כל רכוש שנרכש ו/או נצבר במהלך הנישואין יאוזן ויחולק שווה בשווה בין שניהם. משמעות הדבר כי אין לאשה זכות רכושית בנכס (-שנרכש במהלך הנישואין) הרשום על שם בעלה, אך יש לה זכות לחלקה במחצית משווי הנכס, זכות זו נדחית עד למועד איזון המשאבים. כלומר, אם מכר הבעל את הנכס לצד ג' - אין לה טענה כלפי צד ג', אך יש לה תביעה להחזר של מחצית משווי הנכס מבעלה - במועד איזון המשאבים. "מועד איזון המשאבים" - המועד הקבוע היום בחוק הנו "עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או מותו של בן הזוג" הבעיה בנוסח המופיע כיום בחוק ואשר לו נדרש התיקון, היא: כי בניגוד לגרמניה, המדינה ממנה הועתק החוק, בה פקיעת הנישואין בשל גירושין נקבעת על ידי הכרזה של ביהמ"ש, בישראל פקיעת הנישואין תלויה בפעולה וולונטרית של הצדדים. הבעל - שהנו בדרך-כלל בעל הממון הרשום, מחזיק בידיו בשני מפתחות: מפתח החופש: לצורך קבלת הגט יש צורך ברצון ובהסכמת הבעל; והמפתח הכלכלי: שכן האשה תזכה לחלקה ברכוש המשותף הרשום על שם הבעל, רק ביום הגט. כלומר, ביום בו יתן הבעל את הגט, יועבר לידי האשה גם חצי מן הרכוש המשותף. הסדר זה יוצר: תמריץ שלילי למתן גט: בעת גט, יאלץ הבעל לותר על רכוש הרשום היום על שמו. מעודד סחיטת האשה על ידי הבעל: האשה נאלצת לשלם עבור חירותה וגיטה, בדרך של ויתור על חלקה החוקי ברכוש המשותף. דבר הנעשה כדברים שבכל יום במערכות המשפט ובעידוד מערכת ביה"ד והמערכת האזרחית. יוצר מעגל אימה: שכן לאשה אין לעיתים כסף למימון ייצוג משפטי לקבלת הגט, ואין ביכולתה לקבל את כספה שלה מן הרכוש המשותף, כי אין לה גט. פתרון: הצעה לתיקון החוק בדרך שיקבע מועד לאיזון משאבים מנותק מרצון הצדדים - מועד אובייקטיבי בו ניתן לראות את הנישואין כאילו פקעו2.   בהצעות נקבעו כ"מועד לאיזון משאבים": 1. לאחר חלוף זמן מסוים- קבוע, מאז שהחלו הצדדים בתביעות. 2. לאחר חלוף זמן מסוים- קבוע, אם בני הזוג חיים בנפרד. כאשר במקרה של אלימות , לביהמ"ש יש שיקול דעת להקדים את המועד עוד יותר.   עמדות המתנגדים להצעת החוק ותשובות להתנגדויות אלו:    1. חשש למניעת שלום-בית: הועלה חשש כי אם יחולק הרכוש במועד קודם לגט, יטורפד הסיכוי לשלום-בית שכן "אין שלום בית ללא בית". תשובה: א. דוקא דירת המגורים (אם מדובר בבעלות ממש ולא בזכות במקרקעין שכירות/חכירה וכו' הנחשבת כזכות במטלטלין)- ניתן היום לחלק כמו כל חלוקה בין שותפים במקרקעין - זאת מכח חוק המקרקעין. כך שלעיתים הבעל המסרב לגרש, מבקש פירוק שיתוף במקרקעין בבימ"ש, האשה וילדים מפונים לדירה שכורה, "אוכלים" את כספי מחצית הדירה - אך האשה אינה זכאית לכספים שנצברו על שם הבעל: חסכונות, קופות-גמל, פנסיה וכו' (- שהם במשפחה המודרנית עיקר הרכוש המשותף הרשום על שם הבעל) ואינה יכולה להשקיע בקניית קורת גג קבועה לה ולילדיה. ב. למעלה מן הצורך, ניתן להוסיף כי המועדים לאיזון משאבים מצביעים על העדר סיכוי לשלום-בית ממילא. 2. פגיעה בנשים: נשים רבות הן שמסרבות, בדרך כלל, להתגרש ולחלק את דירת המגורים – הצעת חוק זו תפגע דוקא בהן. הדוגמא הקלאסית: מסעודה בת ה- 60 משדרות, החוששת כי עם גירושיה לא יהיה לה דבר, מסרבת להתגרש כי אינה יכולה לחיות מחצי דירה. תשובה: א. כאן אנו עולים על טעות משולבת - החוק קובע כי לאשה זכות בפנסיה שצבר בעלה מעבודתו במהלך הנישואין, אך כיון שביה"ד פוסק עפ"י ההלכה בניגוד לחוק, הוא אינו מחלק את הרכוש הזה ולכן, בביה"ד באמת הרכוש היחיד שיפסק לה יהיה דירת המגורים - אלא כפי שציינתי קודם -> דירת המגורים הנה הנכס היחיד שלא צריכה לתיקון זה, וממילא ניתן לחלקה על פי חוק המקרקעין, כבר היום! ב. מטרת הצעת החוק למנוע סרבנות גט- מכל צד ללא אבחנה מגדרית.   3. סמכות בית הדין: אין להוציא מידי בית הדין את הסמכות הנתונה לו היום לקבוע את מועד "מות/תום הנישואין", לכן לדעת המתנגדים ניתן אולי לתקן החוק כך שיקבע כי האיזון יעשה רק כאשר יקבע ביה"ד כי כופין/מחייבים/ממליצים את הצדדים להתגרש, או אפילו כאשר קבעו שאין מקום לשלום בית. תשובה: לצערינו מנסיונינו בשטח, לעיתים רבות אין ביה"ד קובע כלל פסק דין בעניין הצדדים, וזאת לאורך שנות התדיינות ארוכות. ביה"ד מעדיף ללחוץ על הצדדים להגיע להסכמה, ובפסקיו כל שהוא מציין הוא: "אנו ממליצים לצדדים לנהל מו"מ לגירושין". מעבר לכך, יש לנו חשש כי כיון שרבים מן הדיינים רואים בחלוקת רכוש הנעשית בבימ"ש - גזל, יסרבו דיינים עוד יותר ליתן החלטה, בכדי שלא יהיו שותפים לגזל. (איסורי ריבית ועוד).    4. דה-פקטו- גירושין אזרחיים: אם יחולק הרכוש בבית המשפט, ללא צורך בגט, לא יפנו הצדדים לבית משפט לצורך גירושין, ויחיו אנשים רבים ללא גירושין. תשובה: א. בשל חשש זה – בכל הצעות החוק ישנו סעיף היוצר זיקה לביה"ד הרבני: יש המתלה את פסק הדין בפתיחת תיק בביה"ד הרבני; יש הדורש צירוף תצהיר בו מצהיר שמוכן לקבל/לתת גט; ויש הדורש אף הפקדת גט. ב. סטטיסטית- רוב הנשים המיוצגות על ידי "יד לאשה"- ארגון המייצג נשים מסורבות גט ועגונות, אינן דתיות, רובן מעוטות יכולת, ואינן חפצות בגט לצורך רכושי, ובכל זאת למרות שנות הייסורים בדיונים בביה"ד פועלות רבות לקבלת גט. ג. המצב כבר היום הנו שהרבה מאד נשים חיות בישראל ללא גט - אלא שמצבן הוא רע: הן גם ללא גט וגם ללא חלקן ברכוש המשותף=עניות. ד. בכדי להנשא מחדש ממילא יצטרכו הצדדים לפנות לגירושין בביה"ד.  ה. לא ראינו שתופעה זו חלה היום על כל הזוגות הבאים להתגרש אשר נישאו קודם לשנת 74'. - ואשר ביהמ"ש מחיל עליהם את "חזקת השיתוף", ומחלק את רכושם קודם הגט. ו. שיקול מדיניות: אין זה ראוי להחזיק נשים כבנות ערובה בידי ביה"ד.   5. פגיעה באפשרות לקנוס בעל בוגד במקרה שיחולק הרכוש במועד המנותק ממתן הגט, לא ניתן יהיה לקנוס בעל סרבן החי עם ידועה בציבור ויצא חוטא נשכר. תשובה: למיטב ידיעתינו מעולם לא ניתן פסק דין על ידי בית הדין כנגד בעל בוגד הפוגע בשל כך בזכויותיו הממוניות. שימוש בחלוקה לא צודקת נעשה רק במקרים של אשה מורדת, על פי הדין הדתי (ההלכה) ונקבעה חלוקה בדרך שיש בה לפגוע בזכויותיה המוקנות לה מכח חוק. ישנם אצמעי אכיפה רבים אחרים אותם ניתן להפעיל על בעל סרבן גט: הן בתחום הממון : מזונות מדין מעוכבת, והן בתחומים אחרים: ביטול רשיון נהיגה/עבודה, מאסר וכד'. לסיכום, חוק יחסי ממון כפי שהוא היום מהווה תמריץ שלילי לסרבנות גט, מהווה עידוד לסחטנות גט, ויוצר מצב בלתי אפשרי בו נותרות נשים ללא גט וללא רכוש. לפני למעלה מ- 30 שנה יצר המחוקק עוול כלפי נשים בהליכי גירושין, הגיע העת לתקנו! בת-שבע שרמן-שני, עו"ד מנהלת "יד לאשה" יו"ר ועדה משפטית - קואליצית עיקר