חומר רקע
סקירה של הוראות חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979
[הערה מקדימה: להלן יובאו רק ההוראות הרלבנטיות לשאלת "סוגיית האזנות הסתר הנעשות למניעת עבירות וגילוי עבריינים" כפי שזו הוגדרה במנדט הוועדה].
כללי
חוק האזנת סתר התשל"ט-1979 (להלן: 'החוק', או 'חוק האזנת סתר'), אוסר על האזנת סתר ועל השימוש בידיעה או בתוכנה של שיחה שהושגו על ידי האזנת סתר. התפישה המקובלת היא כי האזנת סתר לשיחותיו של אדם ללא ידיעתו פוגעת בזכותו לפרטיות. עם זאת, החוק מתיר בתנאים מסוימים למשטרת ישראל להאזין האזנת סתר כאשר הדבר דרוש לגילוי, לחקירה או למניעה של עבירות מסוג פשע, או לגילוי או לתפיסה של עבריינים שעברו עבירות כאמור (הכל כמפורט להלן). על פי ההלכה הפסוקה, מאחר ומדובר בפגיעה של ממש בזכות החוקתית לפרטיות, ברי כי חייבת להיות הקפדה יתרה על הסבירות והמידתיות בהן נעשה השימוש בסמכויות אלה, לרבות צמצום הפגיעה ככל האפשר על ידי שימוש באמצעים פוגעניים פחות [ע"פ 1668/98 היועץ המשפטי לממשלה נ' נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד נו(1) 625].
אכן, ביסוד האיסור על האזנת סתר וחריגיו המתירים האזנות למטרות שונות, עומד האיזון שבין זכותו של היחיד לפרטיות וכנגדה זכותו של הציבור לביטחון. האזנת סתר לשיחותיו של אדם ללא ידיעתו פוגעת בזכותו להגנה על פרטיותו וכן בזכותו לחיסיון מפני הפללה עצמית. אולם, יש שפגיעה זו מוצדקת לשם הגנה על הציבור מפני גורמים עוינים ופליליים. מבקר המדינה עמד על כך, כי נוכח התגברות הפשיעה, תחכומה ומורכבותה, האזנות סתר הן כלי חשוב בעבודת המשטרה, בגדר "הכרח בל יגונה". עם זאת, נוכח הכוח שצו האזנות סתר נותן בידי הגורם המאזין, יש מקום לריסון אותו הכוח והפעלת שיקול דעת במשנה זהירות. בנוסף, האיזון בין הזכויות מחייב כי המשטרה תקפיד שהאזנת הסתר תפגע במידה המועטה ביותר, ככל שניתן בנסיבות הענין, בזכויות הפרט.
מהי האזנת סתר
הגדרה: האזנת סתר הינה האזנה לשיחה באמצעות מכשיר ללא הסכמת אף אחד מבעלי השיחה, לרבות הקלטה של שיחה כזו (ס' 1).
מהי שיחה? שיחה כוללת גם דיבור בטלפון אלחוטי, בטלפון נייד, במכשיר קשר אלחוטי, בפקסימיליה, בטלקס או בתקשורת בין מחשבים.
ההאזנה נעשית שלא בהסכמת אף אחד מבעלי השיחה:
הכלל – תנאי לכך שמדובר בהאזנת סתר הוא שההאזנה נעשית ללא הסכמת אף אחד מבעלי השיחה. מכאן, שכאשר השיחה מוקלטת על ידי אחד מבעלי השיחה, אין המדובר בהאזנת סתר.
החריג – האזנה למטרת עבירה או גרימת נזק: האזנה לשיחה הנעשית בהסכמת אחד מבעלי השיחה תחשב להאזנת סתר במקרים הבאים (ס' 3):
א. ההאזנה נעשית למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק;
ב. ההאזנה נעשית למטרת גילוי דברים שבינו לבינה שלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג.
איסור האזנת סתר
הכלל – האזנת סתר אסורה: האזנת סתר היא אסורה אלא אם כן נעשתה בהיתר (ס' 2(א)).
חריגים – האזנות סתר אשר אינן טעונות היתר: האזנות הסתר הבאות אינן טעונות היתר (ס' 8):
(א) האזנה לשיחה ברשות הרבים על ידי מי שהוסמך על ידי קצין משטרה לשם מניעת עבירות או גילוי עבריינים ["רשות הרבים" – מקום שאדם סביר יכול לצפות ששיחותיו ישמעו ללא הסכמתו, לרבות בית מעצר או בית סוהר];
(ב) האזנה לשיחה ברשות הרבים שנעשתה באקראי ובתום לב, תוך כדי הקלטה גלויה שנועדה לפרסום ברבים או למחקר;
(ג) האזנה לשיחה המתנהלת באמצעי התקשורת שברשות המשטרה על ידי שוטר שהוסמך לכך.
היתרים לביצוע האזנת סתר
סעיף 6 לחוק – האזנת סתר למניעת עבירות:
הכלל – היתר מאת נשיא בית המשפט המחוזי: נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו רשאים להתיר בצו האזנת סתר, בהתקיים התנאים הבאים:
1) הוגשה בקשה בכתב על ידי קצין משטרה מוסמך;
2) הדבר דרוש לאחת המטרות הבאות:
(א) גילוי, חקירה או מניעת עבירות מסוג פשע;
(ב) גילוי או תפיסת עבריינים שעברו עבירות מסוג פשע;
(ג) חקירה לצורכי חילוט רכוש הקשור בעבירה שהיא פשע.
3) נשיא בית המשפט שקל את מידת הפגיעה בפרטיות;
4) תקופת ההיתר לא תעלה על שלושה חודשים (אך הוא ניתן לחידוש מפעם לפעם).
לפי הפסיקה, על הבקשה להיתר האזנה להתבסס על מידע, המראה כי אכן יש צורך אמיתי בנקיטה באמצעי מרחיק לכת זה מבחינת הפגיעה בצנעת הפרט כדי למנוע עבירות או לגלות עבריינים, וזאת בהתייחס בין היתר לחומרת העבירה [ע"פ 2286/91 מדינת ישראל נ' אילוז, פ"ד מה(4) 289]. בע"פ 1302/92 מדינת ישראל נ' נחמיאס, פ"ד מט(3) 309 פורטו השיקולים אותם צריך בית המשפט לשקול, ביניהם: האם מדובר בחשד לביצוע עבירה חמורה שיש לציבור ענין מרבי במניעתה או בגילוי מבצעיה שגובר על הענין שיש לו בהגנה על פרטיותם של מי שהבקשה נוגעת להם; האם נחה דעתו של השופט שההאזנה לשיחות טלפוניות של החשודים היא אכן נחוצה להשגת המטרות הנ"ל ואין בנמצא שיטות חקירה רגילות ושגרתיות העשויות באופן סביר להבטיח תוצאות דומות; האם הבקשה מוגבלת להאזנה לשיחות של חשוד מסוים או של חשודים אחדים; האם הבקשה מתייחסת לכל השיחות ממספר טלפון מסוים או נאמר בבקשה שהיא מתייחסת לחשוד פלוני וכן לאנשים נוספים בלתי ידועים המשתמשים באותו טלפון; סוג האנשים המבקרים באותו מקום או מהות הפעילות המתנהלת שם באופן סדיר במטרה לבחון מהם מימדיה של הפגיעה בפרטיות הצפויה ממתן הצו כמבוקש; האם התקופה המבוקשת להתרת ההאזנה היא באמת חיונית להשגת המטרה או ניתן להסתפק בזמן קצר יותר.
(*) זהות מגיש הבקשה – קצין משטרה מוסמך הוא שיגיש את הבקשה לקבלת היתר (ס' 6(א)). על פי סעיף ההגדרות בחוק, "קצין משטרה מוסמך" הוא קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה, שהסמיך המפקח הכללי של המשטרה. בפועל, הוסמכו לענין זה ביחידות הארציות ראשי היחידות וסגניהם וראשי הזרועות, וביחידות המחוזיות מפקדי המחוז וסגניהם, ראשי הימ"רים וקציני אח"ק מחוזיים. נוסף על כך, הוסמכו במטה הארצי של המשטרה ראש אמ"ן, ראש אח"ק וסגניהם וראש מחלקת איסוף באמ"ן. הדיונים לצורך קבלת החלטה בנושא נערכים ברמה של ראש ימ"ר או ראש יחידה ארצית.
(*) הדיון בבקשה להתיר – הבקשה תהיה על פי טופס שיקבע והיא תידון במעמד צד אחד; מטעם המבקש יתייצב קצין בדרגת סגן ניצב ומעלה (ס' 6(ב)).
(*) תוכן ההיתר – בהיתר יפורטו הפרטים הבאים (ס' 6(ד) ו- (ה)):
1) זהות האדם אשר ההאזנה לשיחותיו הותרה או זהות הקו או המתקן המיועדים לשמש לקליטה – אם הם ידועים מראש;
2) מקום השיחות או סוגן – אם הם ידועים מראש;
3) דרכי ההאזנה שהותרו;
4) תקופת תוקפו של ההיתר (התקופה לא תעלה על שלושה חודשים מיום מתן ההיתר, ההיתר ניתן לחידוש מפעם לפעם).
(*) ערעור על החלטת בית המשפט – אם סירב בית המשפט לתת היתר רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו לערער על החלטתו בפני נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר שמינה לכך (ס' 6(ג)).
החריג – היתר מאת מפכ"ל המשטרה במקרים דחופים: מפכ"ל המשטרה רשאי להתיר בכתב האזנת סתר בהתקיים התנאים הבאים (ס' 7):
1) לשם מניעת פשע או גילוי מבצעיו יש צורך בהאזנת סתר שאינה סובלת דיחוי;
2) אין סיפק בידו לקבל היתר מבית המשפט;
3) תוקף ההיתר לא יעלה על 48 שעות.
המפכ"ל חייב להודיע על מתן ההיתר מייד ליועץ המשפטי לממשלה אשר רשאי לבטל את ההיתר (ס' 7(ב)). נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו רשאים לאשר את ההיתר שניתן על ידי מפכ"ל המשטרה למפרע, אם מתקיימים התנאים למתן ההיתר על ידו כמפורט לעיל (ס' 7(ג)).
שיחות חסויות
הכלל: ההוראות אשר פורטו לעיל בדבר מתן היתרים לביצוע האזנת סתר אינן חלות על שיחות שעדות עליהן חסויה מכוח סעיפים 48-51 לפקודת הראיות (ס' 9) דהיינו:
(1) שיחות בין עורך דין ללקוחו;
(2) שיחות בין רופא לחולה;
(3) שיחות בין פסיכולוג למקבל טיפול;
(4) שיחות בין עובד סוציאלי למקבל טיפול;
(5) שיחות בין כהן דת למתוודה.
חריגים: האזנת הסתר לשיחה חסויה דרושה למניעת או חקירת עבירות (ס' 9א(א)(2))
בעקבות תיקון החוק בשנת 1995, ניתן כיום לבקש באישור היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה היתר האזנה אם יש יסוד לחשד שנותן השירות המקצועי מעורב בעבירות חמורות במיוחד הנמנות בחוק. נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו רשאים להתיר האזנת סתר לשיחה שהעדות עליה חסויה בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:
(1) הוגשה בקשה בכתב מאת קצין משטרה מוסמך באישור היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה;
(2) מדובר באחת העבירות הבאות:
◦ רצח;
◦ הריגה;
◦ עבירה שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה;
◦ עבירה של עסקת סמים;
◦ קשר לעבור את אחת העבירות הנ"ל.
(3) האזנת הסתר חיונית למניעתה או לחקירתה של העבירה;
(4) יש יסוד לחשד שעורך דין, רופא, פסיכולוג, עובד סוציאלי או כהן דת מעורב בעבירה;
(5) ההאזנה תהיה בדרך של הקלטה בלבד, אלא אם כן הורה בית המשפט מטעמים מיוחדים שירשמו על דרך אחרת.
שיחות חסויות שנקלטו בדרך אגב
הכלל: נקלטה במסגרת האזנת סתר כדין לפי סעיפים 6, 7, או 9א(א)(2), שיחה עם חבר כנסת, תופסק מיד ההקשבה לה עם היוודע למאזין שמדובר בחבר הכנסת, ולא ייערך תמליל שלה. חומר ההקלטה יועבר לעיונו של השופט שנתן את ההיתר (ס' 7א(א)).
הפרוצדורה: השופט שנתן את ההיתר (ובהעדרו שופט מוסמך אחר) רשאי להאזין להקלטה או להורות על עריכת תמליל ולעיין בו (ס' 7א(ב)).
ההחלטה: מצא השופט שחומר ההקלטה כולל חומר הדרוש למטרות שלשמן ניתן להתיר האזנת סתר (לפי סעיף 6(א)), וכי הצורך בגילוי החומר לשם כך עולה על החשש לפגיעה ביכולתו של חבר הכנסת למלא את תפקידו, יורה על העברתו של חומר זה בלבד למבקש. השופט יורה על אופן הטיפול ביתרת חומר ההקלטה.
ראיות שהושגו בדרך האזנת סתר
האזנת סתר שלא כדין
הכלל: דברים שנקלטו בדרך של האזנת סתר שלא לפי הוראות החוק אינם קבילים כראיה בבית משפט (ס' 13(א)).
חריגים: דברים שנקלטו בדרך של האזנת סתר יהיו קבילים כראיה באחד משני המקרים הבאים (ס' 13(א)):
(א) בהליך פלילי בשל עבירה לפי חוק האזנת סתר.
(ב) כאשר מתקיימים התנאים המצטברים הבאים:
▪ מדובר בהליך פלילי בשל פשע שעונשו 7 שנות מאסר ויותר;
▪ בית המשפט הורה על קבילות הראיה תוך פירוט טעמים מיוחדים להחלטתו;
▪ בנסיבות הענין הצורך להגיע לחקר האמת עדיף על הצורך להגן על הפרטיות;
▪ כאשר מדובר בהאזנת סתר שנעשתה שלא כדין בידי מי שרשאי לקבל היתר – הראיה תהיה קבילה רק אם ההאזנה נעשתה בטעות בתום לב, תוך שימוש מדומה בהרשאה חוקית.
יובהר, כי סעיף 13 לחוק האזנת סתר קובע כלל פסילה המונע קבלת ראיות שהתקבלו בניגוד להוראות חוק האזנות סתר. התפיסה המקובלת היא, שעל מנת לעמוד על מילוי כל הוראות החוק על ידי רשויות האכיפה, החוק קובע כלל של אי קבילות לגבי דברים שנקלטו בדרך של האזנת סתר בניגוד לחוק. אמנם אין בהוראה זו כדי לאמץ במלואו את הכלל הנוהג במשפט האמריקאי בדבר "פירות העץ המורעל", אולם יש בה לשקף את אותה תפיסה משפטית בכל הנוגע לתחום האמור של האזנות הסתר. ס"ק (א)(2) נוסף לחוק האזנות סתר בתיקון מאוחר והוא מאזן את ההוראה בדבר אי קבילות מוחלטת וקובע תחתיה אי קבילות יחסית בהליך פלילי בשל פשע חמור. לפי הוראה זו ניתן לקבל כראיה דברים שנקלטו בניגוד להוראות החוק (דהיינו-תוך שימוש בהאזנות סתר אסורות)00000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000 ובלבד שנתקיימו התנאים הנדרשים לכך. הסדר זה מאזן בין זכות הפרטיות לבין הפגיעה בה; בין אי-קבילות הראיה לבין ההגנה על אינטרס הציבור.
(*) בקשה לקבילות ראיה – הבקשה תוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או הפרקליט הצבאי הראשי. הדיון בבקשה ייערך בפני בית המשפט בדלתיים סגורות (ס' 13(א1) וסעיף 46 לפקודת הראיות). כדי להחליט בדבר קבילות כאמור רשאי בית המשפט להקשיב לדברים או לעיין בהם (ס' 13(א2)). בית המשפט שהחליט על קבילותה של ראיה רשאי לשמוע אותה בדלתיים סגורות (ס' 13(א3)).
האזנת סתר כדין
הכלל: דברים שנקלטו בדרך של האזנת סתר שבוצעה כדין יהיו קבילים כראיה רק בהליך פלילי שלא נפתח בדרך של קובלנה (ס' 13(ג)).
לפי סעיף 13(ג1) מותר למשטרה להפיק מהאזנת סתר שבוצעה כדין, בהתאם להיתר שניתן על פי החוק ותנאיו, תוצרים נוספים על אלה שלשמם נועד ההיתר. הסעיף קובע כי "דברים שנקלטו כדין בדרך האזנת סתר יהיו קבילים כראיה בהליך פלילי להוכחת כל עבירה"; ובתקנות האזנת סתר, התשמ"ו-1986, נקבע כי "המזמין, או מי שהמזמין הסמיכו לכך, רשאי להורות על הפקת מידע מודיעיני מחומר הקלטה ועל הפצתו, וכן על שמירתו גם לאחר מחיקת חומר ההקלטה, אם הדבר דרוש למטרות מודיעין לפי החוק". על פי הוראות אלה, מידע שהניבו האזנות, מודיעיני או חקירתי, על עבירות או על אנשים שלא ציונו בהיתר, אפשר שישמש בדיעבד להוכחת כל עבירה (גם עבירה שאינה פשע) או להעשרת המידע המודיעיני.
סייג: דברים שנקלטו בדרך של האזנת סתר יהיו קבילים רק אם ההאזנה אושרה בדיעבד על ידי בית המשפט (ס' 13(ב))-כאשר מדובר בהאזנת סתר כדין במקרים דחופים לשם מניעת פשע או גילוי מבצעיו שבוצעה לפי היתר של מפכ"ל המשטרה.
שימוש כדין בהאזנת סתר שלא כדין
סמכות קצין משטרה: קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה או תובע או ממונה על החקירה שהוסמכו לענין מסוים, רשאים להקשיב לדברים שנתקבלו בהאזנת סתר שלא כדין או לעיין בהם בהתקיים התנאים הבאים - במצטבר (ס' 2ב(א)):
(א) הדבר דרוש למטרת אכיפת חוק האזנת סתר;
(ב) במידה שאינה עולה על הנדרש.
סמכות היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או הפרקליט הצבאי הראשי: היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או הפרקליט הצבאי הראשי, רשאים להקשיב לדברים שנתקבלו בהאזנת סתר של כדין או לעיין בהם, לשם אחת מהמטרות הבאות (ס' 2ב(ב)):
(א) מניעת או חקירת פשע חמור (פשע שעונשו 7 שנות מאסר ומעלה);
(ב) מניעתו או חקירתו של כל פשע מטעמים מיוחדים של חומרת הענין.
סייג – כאשר מדובר בהאזנת סתר שלא כדין שנעשתה על ידי מי שרשאי לקבל היתר ניתן לעשות שימוש בדברים שנתקבלו בהאזנת הסתר רק אם האזנת הסתר נעשתה בטעות בתום לב, תוך שימוש מדומה בהרשאה חוקית.
סמכות תובע או ממונה על החקירה: היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או הפרקליט הצבאי הראשי רשאים להסמיך לענין מסוים תובע או ממונה על החקירה להקשיב לדברים שנתקבלו בהאזנת סתר שלא כדין ולעשות בהם שימוש בהתקיים התנאים הבאים (ס' 2ב(ג)):
(א) ענין הציבור מחייב זאת.
(ב) ההאזנה דרושה לאחת המטרות הבאות:
1) מניעת או חקירת פשע שעונשו 7 שנות מאסר או יותר;
2) מניעת או חקירת כל פשע מטעמים מיוחדים של חומרת הענין.
האזנת סתר מחוץ לגבולות המדינה
הכלל: ההוראה בדבר אי קבילותם של דברים שנקלטו בדרך של האזנת סתר שלא על פי הוראות חוק האזנת סתר חלה גם לגבי דברים שנקלטו מחוץ למדינת ישראל, ודברים שהושגו בדרך של האזנת סתר אסורה לא יהיו קבילים כראיה בבית משפט בישראל [ב"ש 82/83 מדינת ישראל נ' עליה, פד" לז(2) 738].
החריג: כאשר בוצעה האזנת סתר בחו"ל על ידי רשות זרה על פי החוק המחייב שם, תהיה ההאזנה ראיה כשרה וקבילה גם בבית משפט בישראל [ע"פ 331/88 חלובה נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 141].
חריג: חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות
מהי פגיעה בפרטיות? פגיעה בפרטיות מוגדרת בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות ככל אחד מאלה:
(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו או הטרדה אחרת;
(2) האזנה האסורה על פי חוק;
(3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
(4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
(5) העתק תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתוכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו;
(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;
(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניינו הפרטיים של אדם;
(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניינו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורשם או משתמע;
(9) שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר שלא למטרה שלשמה נמסרה;
(10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);
(11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.
הגנות מפני פגיעה בפרטיות: הנסיבות הבאות משמשות הגנה בפני תביעה בשל פגיעה בפרטיות (ס' 18 לחוק הגנת הפרטיות):
(1) הפגיעה נעשתה בתום לב כאשר הפוגע לא יכול היה לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות;
(2) הפגיעה נעשתה בתום לב בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;
(3) הפגיעה נעשתה בתום לב ולשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;
(4) הפגיעה נעשתה בתום לב, תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ושלא בדרך של פרסום ברבים;
(5) הפגיעה נעשתה בתום לב בדרך של צילום או פרסום תצלום ברשות הרבים, אשר דמות הנפגע מופיעה בו באקראי;
(6) הפגיעה נעשתה בתום לב בדרך של פרסום מוגן לפי סעיפים 15(4)-15(11) לחוק איסור לשון הרע;
(7) בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה;
(8) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום המוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע.
פטורים מאחריות לפגיעה בפרטיות (ס' 19 לחוק הגנת הפרטיות):
(1) אדם פטור מאחריות על פי החוק בגין מעשה שהוסמך לעשותו על פי דין;
(2) רשות ביטחון (המשטרה, מצ"ב, אגף המודיעין בצה"ל, השב"כ והמוסד) ועובדיה פטורים מאחריות לפגיעה שנעשתה באופן סביר לשם מילוי תפקידם.
קבילות ראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות:
הכלל – חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות פסול מלשמש כראיה בבית משפט ללא הסכמת הנפגע (ס' 32 לחוק הגנת הפרטיות).
חריגים –
1) בית המשפט התיר לעשות שימוש בחומר מטעמים שיירשמו;
2) לפוגע בפרטיות אשר הינו צד להליך יש הגנה או פטור לפי החוק.
עונשין
סעיף 2(ב) לחוק: "המשתמש ביודעין וללא סמכות כדין בידיעה או בתוכנה של שיחה שהושגו על ידי האזנת סתר, בין שנעשתה כדין ובין שנעשתה שלא כדין, או מגלה ידיעה או תוכן שיחה כאמור ביודעין לאדם שאינו מוסמך לקבלה, דינו – מאסר חמש שנים".
סעיף 2(ג) לחוק: "המציב או המתקין מכשיר למטרת האזנת סתר שלא כדין או כדי לאפשר שימוש בו למטרה האמורה, דינו – מאסר חמש שנים".
סעיף 2א – עבירה של חוקר פרטי:
(א) הורשע חוקר פרטי לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972 (להלן – חוק החוקרים), בעבירה לפי סעיף 2, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש שיטיל, לשלול ממנו את רשיונו לעסוק כחוקר פרטי ולפסלו מקבלת רשיון חדש לתקופה שלא תעלה על שבע שנים מיום שיקבע.
(ב) מי שנשלל רשיונו כאמור, לא יהיה רשאי לקיים משרד חקירות פרטיות בתוך תקופת הפסילה; הודעה על החלטת בית המשפט לפי סעיף זה תימסר לועדת הרישוי לפי חוק החוקרים.
חילוט – סעיף 10
הורשע אדם בעבירה של האזנת סתר בניגוד להוראות החוק, רשאי בית המשפט לצוות כי מכשיר שהשתמשו בו כדי לעבור את העבירה, ותקליט, סרט או חוט המכילים דבר שהוקלט תוך כדי העבירה, יחולטו או שייעשה בהם כפי שיורה.
מניעת הליכים נגד היתר כדין – סעיף 12
לא יהיה לאדם זכות או סעד בבית משפט נגד:
(1) מי שנתן היתר כדין לפי החוק או לפי סעיף 2א לחוק חסינות חברי כנסת; או נגד
(2) מי שפעל על פי היתר כאמור; או נגד
(3) מי שהשתמש כדין בידיעה שהושגה על פיו.
פיקוח על יישום חוק האזנות סתר
סעיף 6(ו): מפכ"ל המשטרה יגיש, מדי חודש, דין וחשבון ליועץ המשפטי לממשלה על ההיתרים שניתנו (וכן על תנאיהם של ההיתרים) לפי פרק ג' לחוק, דהיינו היתרים לביצוע האזנת סתר למניעת עבירות וגילוי עבריינים; על היתרים שניתנו לפי סעיף 9א(א)(2) לחוק, דהיינו היתרים לביצוע האזנת סתר לבעל שיחה חסויה באחת מן העבירות המפורטות בסעיף; ועל היתרים לביצוע האזנות לפי סעיף 2א לחוק חסינות חברי כנסת.
סעיף 6(ז): השר לביטחון הפנים ימסור, מדי שנה, דין וחשבון לועדת החוקה, חוק ומשפט שיכלול את:
• מספר הבקשות שהוגשו לפי פרק ג' לחוק המסדיר את נושא האזנת סתר למניעת עבירות וגילויי עבריינים;
• מספר ההיתרים שניתנו לפי פרק ג';
• בציון מספר האנשים וכמות קווי הבזק ומתקני הבזק אשר ההאזנה אליהם הותרה.
מניעת אצילה: ס' 14(א) קובע כי סמכויות של שר לפי חוק האזנות סתר אינן ניתנות לאצילה (וזהו ביטוי נוסף לרצון להבטיח פיקוח של יישום החוק).