חומר רקע
סקירה של הוראות חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 – מסמך מקוצר
[הערה מקדימה: להלן יובאו רק ההוראות הרלבנטיות לשאלת "סוגיית האזנות הסתר הנעשות למניעת עבירות וגילוי עבריינים", כפי שזו הוגדרה במנדט הוועדה].
כללי
חוק האזנת סתר התשל"ט-1979 אוסר על האזנת סתר ועל השימוש בידיעה או בתוכנה של שיחה שהושגו על ידי האזנת סתר. התפישה המקובלת היא כי האזנת סתר לשיחותיו של אדם ללא ידיעתו פוגעת בזכותו לפרטיות. עם זאת, החוק מתיר בתנאים מסוימים למשטרת ישראל להאזין האזנת סתר. מאחר ומדובר בפגיעה של ממש בזכות החוקתית לפרטיות, ברי כי חייבת להיות הקפדה יתרה על הסבירות והמידתיות בהן נעשה השימוש בסמכויות אלה, לרבות צמצום הפגיעה ככל האפשר על ידי שימוש באמצעים פוגעניים פחות1. אכן, ביסוד האיסור על האזנת סתר וחריגיו המתירים האזנות למטרות שונות, עומד האיזון שבין זכותו של היחיד לפרטיות וכנגדה זכותו של הציבור לביטחון. מבקר המדינה עמד על כך שנוכח התגברות הפשיעה, תחכומה ומורכבותה, האזנות סתר הן כלי חשוב בעבודת המשטרה, בגדר "הכרח בל יגונה". אולם, נוכח הכוח שצו האזנות סתר נותן בידי המאזין, יש מקום לריסון אותו הכוח והפעלת שיקול דעת במשנה זהירות.
מהי האזנת סתר
האזנת סתר היא האזנה לשיחה באמצעות מכשיר ללא הסכמת אף אחד מבעלי השיחה2, לרבות הקלטה של שיחה כזו (ס' 1). שיחה כוללת גם דיבור בטלפון אלחוטי, בטלפון נייד, במכשיר קשר אלחוטי, בפקסימיליה, בטלקס או בתקשורת בין מחשבים.
איסור האזנת סתר
הכלל – האזנת סתר אסורה: האזנת סתר היא אסורה אלא אם כן נעשתה בהיתר (ס' 2(א)).
חריגים – האזנות סתר אשר אינן טעונות היתר: האזנות הסתר הבאות אינן טעונות היתר (ס' 8):
(א) האזנה לשיחה ברשות הרבים ע"י מי שהוסמך ע"י קצין משטרה לשם מניעת עבירות או גילוי עבריינים3;
(ב) האזנה לשיחה ברשות הרבים שנעשתה באקראי ובתום לב, תוך כדי הקלטה גלויה שנועדה לפרסום ברבים או למחקר;
(ג) האזנה לשיחה המתנהלת באמצעי התקשורת שברשות המשטרה ע"י שוטר שהוסמך לכך.
היתרים לביצוע האזנת סתר
סעיף 6 לחוק – האזנת סתר למניעת עבירות:
הכלל – היתר מאת נשיא בית המשפט המחוזי: נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו רשאים להתיר בצו האזנת סתר, בהתקיים התנאים הבאים:
1) הוגשה בקשה בכתב ע"י קצין משטרה מוסמך (מדובר בקצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה, שהסמיך המפקח הכללי של המשטרה);
2) הדבר דרוש לאחת המטרות הבאות:
(א) גילוי, חקירה או מניעת עבירות מסוג פשע;
(ב) גילוי או תפיסת עבריינים שעברו עבירות מסוג פשע;
(ג) חקירה לצורכי חילוט רכוש הקשור בעבירה שהיא פשע.
3) נשיא ביהמ"ש שקל את מידת הפגיעה בפרטיות;
4) תקופת ההיתר לא תעלה על שלושה חודשים (אך הוא ניתן לחידוש מפעם לפעם).
הבקשה תהיה על פי טופס שיקבע והיא תידון במעמד צד אחד; מטעם המבקש יתייצב קצין בדרגת סגן ניצב ומעלה (ס' 6(ב)).
החריג – היתר ממפכ"ל המשטרה במקרים דחופים: מפכ"ל המשטרה רשאי להתיר בכתב האזנת סתר במקרים הבאים (ס' 7): (1) לשם מניעת פשע או גילוי מבצעיו יש צורך בהאזנת סתר שאינה סובלת דיחוי; (2) אין סיפק בידו לקבל היתר מביהמ"ש; (3) תוקף ההיתר לא יעלה על 48 שעות.
המפכ"ל חייב להודיע על מתן ההיתר מייד ליועץ המשפטי לממשלה אשר רשאי לבטל את ההיתר (ס' 7(ב)). נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו רשאים לאשר את ההיתר שניתן ע"י מפכ"ל המשטרה למפרע, אם מתקיימים התנאים למתן ההיתר על ידו כמפורט לעיל (ס' 7(ג)).
שיחות חסויות
הכלל: ההוראות אשר פורטו לעיל בדבר מתן היתרים לביצוע האזנת סתר אינן חלות על שיחות שעדות עליהן חסויה דהיינו: שיחות בין ע"ד ללקוחו; שיחות בין רופא לחולה; שיחות בין פסיכולוג למקבל טיפול; שיחות בין עובד סוציאלי למקבל טיפול; שיחות בין כהן דת למתוודה.
חריגים: האזנת הסתר לשיחה חסויה דרושה למניעת או חקירת עבירות (ס' 9א(א)(2)): נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו רשאים להתיר האזנת סתר לשיחה שהעדות עליה חסויה בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:
(1) הוגשה בקשה בכתב מאת קצין משטרה מוסמך באישור היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה;
(2) מדובר באחת העבירות הבאות: רצח; הריגה; עבירה שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה; עבירה של עסקת סמים; קשר לעבור את אחת העבירות הנ"ל.
(3) האזנת הסתר חיונית למניעתה או לחקירתה של העבירה;
(4) יש יסוד לחשד שעו"ד, רופא, פסיכולוג, עובד סוציאלי או כהן דת מעורב בעבירה;
(5) ההאזנה תהיה בדרך של הקלטה בלבד, אלא אם כן הורה ביהמ"ש מטעמים מיוחדים שירשמו על דרך אחרת.
ראיות שהושגו בדרך האזנת סתר
האזנת סתר שלא כדין
הכלל: דברים שנקלטו בדרך של האזנת סתר שלא לפי הוראות החוק אינם קבילים כראיה בבימ"ש (ס' 13(א)).
חריגים: דברים שנקלטו בדרך של האזנת סתר יהיו קבילים כראיה במקרים הבאים (ס' 13(א)):
(א) בהליך פלילי בשל עבירה לפי חוק האזנת סתר.
(ב) כאשר מתקיימים התנאים המצטברים הבאים:
▪ מדובר בהליך פלילי בשל פשע שעונשו 7 שנות מאסר ויותר;
▪ בימ"ש הורה על קבילות הראיה תוך פירוט טעמים מיוחדים להחלטתו;
▪ בנסיבות הענין הצורך להגיע לחקר האמת עדיף על הצורך להגן על הפרטיות;
▪ כשמדובר בהאזנת סתר שנעשתה שלא כדין בידי מי שרשאי לקבל היתר – הראיה תהיה קבילה רק אם ההאזנה נעשתה בטעות בתום לב, תוך שימוש מדומה בהרשאה חוקית.
הבקשה לקבילות הראיה תוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או הפרקליט הצבאי הראשי. הדיון בבקשה ייערך בפני ביהמ"ש בדלתיים סגורות. כדי להחליט בדבר קבילות כאמור רשאי ביהמ"ש להקשיב לדברים או לעיין בהם (ס' 13(א2)). ביהמ"ש שהחליט על קבילותה של ראיה רשאי לשמוע אותה בדלתיים סגורות (ס' 13(א3)).
האזנת סתר כדין
הכלל: דברים שנקלטו בדרך של האזנת סתר שבוצעה כדין יהיו קבילים כראיה רק בהליך פלילי שלא נפתח בדרך של קובלנה (ס' 13(ג))4.
סייג: דברים שנקלטו בדרך של האזנת סתר יהיו קבילים רק אם ההאזנה אושרה בדיעבד ע"י ביהמ"ש (ס' 13(ב))-כשמדובר בהאזנת סתר כדין במקרים דחופים לשם מניעת פשע או גילוי מבצעיו שבוצעה לפי היתר של מפכ"ל המשטרה.
שימוש כדין בהאזנת סתר שלא כדין
סמכות קצין משטרה: קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה או תובע או ממונה על החקירה שהוסמכו לענין מסוים, רשאים להקשיב לדברים שנתקבלו בהאזנת סתר שלא כדין או לעיין בהם בהתקיים התנאים הבאים - במצטבר: (א) הדבר דרוש למטרת אכיפת חוק האזנת סתר; (ב) במידה שאינה עולה על הנדרש(ס' 2ב(א)).
סמכות היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או הפרקליט הצבאי הראשי: היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או הפרקליט הצבאי הראשי, רשאים להקשיב לדברים שנתקבלו בהאזנת סתר של כדין או לעיין בהם, לשם: (א) מניעת או חקירת פשע חמור; (ב) מניעתו או חקירתו של כל פשע מטעמים מיוחדים של חומרת הענין(ס' 2ב(ב)).
סייג – כשמדובר בהאזנת סתר שלא כדין שנעשתה ע"י מי שרשאי לקבל היתר ניתן לעשות שימוש בדברים שנתקבלו בהאזנת הסתר רק אם האזנת הסתר נעשתה בטעות בתום לב, תוך שימוש מדומה בהרשאה חוקית.
סמכות תובע או ממונה על החקירה: היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או הפרקליט הצבאי הראשי רשאים להסמיך לענין מסוים תובע או ממונה על החקירה להקשיב לדברים שנתקבלו בהאזנת סתר שלא כדין ולעשות בהם שימוש בהתקיים התנאים הבאים: ענין הציבור מחייב זאת; ההאזנה דרושה לאחת המטרות הבאות: (1) מניעת או חקירת פשע חמור; (2) מניעת או חקירת כל פשע מטעמים מיוחדים של חומרת הענין (ס' 2ב(ג)).
עונשין
סעיף 2(ב) לחוק: "המשתמש ביודעין וללא סמכות כדין בידיעה או בתוכנה של שיחה שהושגו על ידי האזנת סתר, בין שנעשתה כדין ובין שנעשתה שלא כדין, או מגלה ידיעה או תוכן שיחה כאמור ביודעין לאדם שאינו מוסמך לקבלה, דינו – מאסר חמש שנים".
סעיף 2(ג) לחוק: "המציב או המתקין מכשיר למטרת האזנת סתר שלא כדין או כדי לאפשר שימוש בו למטרה האמורה, דינו – מאסר חמש שנים".
פיקוח על יישום חוק האזנות סתר
סעיף 6(ו): מפכ"ל המשטרה יגיש, מדי חודש, דין וחשבון ליועץ המשפטי לממשלה על ההיתרים שניתנו (וכן על תנאיהם של ההיתרים) לפי פרק ג' לחוק, דהיינו היתרים לביצוע האזנת סתר למניעת עבירות וגילוי עבריינים; על היתרים שניתנו לפי סעיף 9א(א)(2) לחוק, דהיינו היתרים לביצוע האזנת סתר לבעל שיחה חסויה באחת מן העבירות המפורטות בסעיף; ועל היתרים לביצוע האזנות לפי סעיף 2א לחוק חסינות חברי כנסת.
סעיף 6(ז): השר לביטחון הפנים ימסור, מדי שנה, דין וחשבון לועדת החוקה שיכלול את: מספר הבקשות שהוגשו לפי פרק ג' לחוק המסדיר את נושא האזנת סתר למניעת עבירות וגילויי עבריינים; מספר ההיתרים שניתנו לפי פרק ג'; בציון מספר האנשים וכמות קווי הבזק ומתקני הבזק אשר ההאזנה אליהם הותרה.