חומר רקע
נוסח לדיון לקראת קריאה שניה שלישית –160806 – מסומנים בטבלה סעיפים שהדיון בהם לא הסתיים
מאת: הייעוץ המשפטי לועדה
הצעת חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006
סעיף
הצעת חברת הכנסת גלאון
הצעת הממשלה
הערות
חוק העונשין – חריג לכלל פליליות כפולה
בסעיף 15(ב) במקום הסיפה המתחילה במילים "ריבוי נישואין, או עבירה" יבוא "אחת מאלה, והיא נעברה על ידי מי שהיה בזמן עשיית העבירה אזרח ישראלי:
(1) (1) ריבוי נישואין;
(2) (2) עבירה לפי סימן י' לפרק ח' שנעברה בקטין או בקשר לקטין;
(3) (3) הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה לפי סעיף 370;
(4) (4) גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות לפי סעיף 376ב;
(5) (5) סחר בבני אדם לפי סעיף 377א."
קביעת 3 חריגים נוספים לתנאי הפליליות הכפולה:
1. סחר בבני אדם (לכל המטרות הפסולות).
2. הוצאה אל מעבר לגבולות מדינה בה אדם שוהה.
3. גרימה לעזיבת המדינה לשם עיסוק בזנות או עבדות.
חוק העונשין – גרימה לעזיבת המדינה לשם עיסוק בזנות
(1) סעיף 203א – בטל;1
(2) אחרי סעיף 376א יבוא:
"גרימה לעזיבת מדינה לשם זנות או עבדות
376ב. הגורם לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר לשם העסקתו בזנות או החזקתו בתנאי בעבדות, דינו – מאסר עשר שנים."
(1) ביטול עבירת הסחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות. העבירה עצמה כלולה בסעיף החדש המוצע בהצעות החוק לגבי איסור הסחר בבני אדם למטרות שונות.
(2) הוספת עבירת גרימה לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר כדי שיעסוק בזנות או בעבדות (הרחבת העבירה גם למטרות עבדות ושינוי מיקום העבירה).
חוק העונשין –דיווח על עבירה בקטין
בסעיף 368ד(ח), המילה "203א" תימחק ובמקום הסיפה החל במילים "לפי סעיפים 361 ו-362" יבוא "לפי סעיפים 361 ו-362, עבירה של תקיפה או התעללות לפי סעיפים 368ב ו-368ג, ועבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א.";
מורחבת חובת דיווח לפקיד סעד או למשטרה במקרים של סחר בקטין או בחסר ישע לשם כל אחת מהמטרות האסורות המנויות בעבירת הסחר.
חוק העונשין – חטיפה
1. בסעיף 370 לחוק העיקרי –
במקום כותרת השוליים יבוא "הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה"
(1) אחרי "מעבר לגבולות המדינה" יבוא "שבה שוהה אותו אדם".
(2) במקום "מאסר עשרים שנה" יבוא "מאסר עשר שנים"
2. בסעיף 374, המילים "למגע מיני אסור או לחיי זנות" – יימחקו.
3. אחרי סעיף 374 יבוא:
"חטיפה בנסיבות מחמירות
374א. החוטף אדם לשם אחת המטרות המנויות בסעיף 377א(א) או כדי להעמידו בכך באחת מהסכנות המנויות באותו סעיף, דינו – מאסר עשרים שנה."
- סעיף 370 בנוסחו היום קובע כי המוציא אדם אל מעבר לגבולות המדינה בלי הסכמתו, דינו - מאסר עשרים שנים. הוחלט להרחיב את העבירה לכל המוציא אדם ממדינה כלשהי, לאו דווקא מישראל, למדינה אחרת, ולהפחית את עונשה ל-10 שנות מאסר במקום עשרים.
- הוספת נסיבה מחמירה לחטיפה שנועדה להעמיד אדם בסכנה של אחת ממטרות הסחר (עקב העובדה ששתיים מהמטרות "בולעות" נסיבות מחמירות המנויות כיום בסעיף חטיפה אחר, נמחקו נסיבות אלה מסעיף זה).
חוק העונשין – כפייה לעבדות ועבודות כפייה
(1) אחרי סעיף 375 יבוא
"החזקה בתנאי עבדות
375א. (א) המחזיק אדם בתנאי עבדות לצרכי עבודה או שירותים [חה"כ לוי מציע: למחוק את המילים "לצרכי עבודה או שירותים"; חה"כ גלאון מציעה להוסיף "לרבות שירותי מין"], דינו – מאסר שש-עשרה שנים.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי קטין, דינו של עובר העבירה – מאסר עשרים שנה.
(ג) בחוק זה, "עבדות" – מצב שבו מופעלות כלפי אדם סמכויות המופעלות ככלל כלפי קניינו של אדם; לענין זה, יראו שליטה ממשית בחייו של אדם או שלילת חירותו כהפעלת סמכויות כאמורלעבדות)טיפה הצעה הפרטית כליאת שווא, דינו כדין מי שחטף את אותו אדםים ממדינה למדינה לצורכי סחר.000000000000000000000000"
(2) בסעיף 376 לחוק העונשין, במקום האמור בו יבוא:
"הכופה שלא כדין אדם לעבוד, תוך שימוש בכוח או באמצעי לחץ אחר או תוך איום באחד מאלה או בהסכמה שהושגה בתרמית, והכל בין בתמורה ובין שלא בתמורה – דינו מאסר שבע שנים"
(1) הוספת עבירת העבדות
(2) תיקון עבירת הכפייה לעבודה והחמרת עונשה.
חוק העונשין – עיכוב דרכון
בסעיף 376א, במקום "דינו - מאסר שנה" יבוא "דינו - מאסר שלוש שנים; העושה כן לשם אחת המטרות המנויות בסעיף 377א(א) או המעמידו בכך באחת מהסכנות המנויות באותו סעיף, דינו – מאסר חמש שנים";
(1) החמרת הענישה בעבירת עיכוב מסמך משנת מאסר לשלוש שנות מאסר.
(2) הוספת נסיבה מחמירה, שעונשה 5 שנות מאסר, לעבירה שענינה עיכוב מסמך המעמיד אדם בסכנה שינוצל לאחת ממטרות הסחר.
חוק העונשין – עבירת סחר בבני אדם
אחרי סעיף 377 לחוק העיקרי, לפני הכותרת "סימן ח':תקיפה" יבוא:
"סחר בבני אדם
377א (א) הסוחר באדם לשם אחד מאלה [או הסוחר באדם ובכך מעמידו בסכנה לקרות אחד מאלה,] דינו – מאסר שש עשרה שנים:
(1) נטילת איבר מאברי גופו;
(2) הולדת ילד ונטילתו;
(3) הבאתו לידי עבדות;
(4) הבאתו לידי עבודת כפייה;
(5)הבאתו לידי מעשה זנות;
(6) הצגת דמותו או גופו בפרסום או הצגת תועבה;
(7) ביצוע עבירת מין בו;
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי קטין, דינו של עובר העבירה – מאסר עשרים שנה.
(ג) המתווך לסחר באדם כאמור בסעיף קטן (א), בין בתמורה ובין שלא בתמורה, דינו כדין הסוחר באותו אדם.
(ד) בסעיף זה, "סחר באדם" – מכירה או קניה של אדם או עשיית עסקה אחרת באדם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.
377ב (א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 375א או 377א, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
(ב) עונש מאסר לפי סעיף קטן (א) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי.
תיקון חוק איסור הלבנת הון
בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, בפסקה (3), המילה "203א," – תימחק.
תיקון טכני, לאור ביטול סעיף 203א בחוק העונשין (עבירות של פגיעה בחירות, כולל כל העבירות המוספות בחוק זה, נחשבות גם הן כעבירות הכלולות בחוק איסור הלבנת הון).
תיקון חוק בתי המשפט
בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984-
(1) בסעיף 68(ב)
(א) בפסקה (4), בסופה יבוא "(בסעיף קטן זה – חוק העונשין)";
(ב) אחרי פסקה (8) יבוא:
"(9) לשם הגנה על ענינו של נפגע עבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין";
(2) בסעיף 70(ג), במקום "סעיפים 345 עד 358, סעיף 360 וסעיפים 208 עד 214" יבוא "סעיפים 208, 214, 345 עד 352 ו-377א"
(1) הסמכת בית המשפט לדון בדלתיים סגורות לשם הגנה על ענינו של נפגע עבירת סחר בבני אדם .
(2) איסור פרסום שם של מתלונן או של ניזוק שהוא קטין במשפט הנוגע לעבירת סחר בבני אדם.
תיקון חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות
בחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה-2005, בסעיף 1, בהגדרה "עבירה", בפסקה (3), במקום "לעיסוק בזנות לפי סעיף 203א" יבוא "כדי שיהיה נתון אדם למעשה זנות לפי סעיף 377א(א)(1)".
תיקון טכני – מתן אפשרות ליתן צו שיפוטי להגבלת שימוש במקום, או צו מינהלי להגבלת שימוש במקום, אם יש חשד סביר שהמקום ישמש לביצוע עבירת הסחר לשם עיסוק בזנות.
תיקון חוק זכויות נפגעי עבירה
בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001-
(1) בתוספת הראשונה, בחלק שכותרתו "עבירות בחוק העונשין" –
(א) בפרט 2, המילה "203א," – תימחק;
(ב) בפרט 7, במקום האמור בו יבוא " לפי סעיפים 369, 370, 371, 372, 373, 374, 374א, 375, 375א, 376, 376ב, 377 ו-377א, בסימן ז' לפרק י'
(2) בתוספת ראשונה א', בחלק א', בפריט 6, המילים " למעט לפי סעיף 376" יימחקו.
עבירת סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות מוגדרת בחוק זכויות נפגעי עבירה כ"עבירת מין או אלימות חמורה". המשמעות היא כי ניתנות לנפגעי עבירה זו מספר זכויות ובהן זכות ליידוע על פרטים בהליך הפלילי, הזכות לקבל מידע על מהלך מאסרו של נידון, זכות לנוכחות מלווה בזמן החקירה, זכות להביע עמדה בפני ועדת שחרורים או לענין חנינה ועוד.
בישיבת הועדה מתאריך 090806 הוחלט להכליל גם העבירות הבאות כעבירות מין או אלימות חמורות: עבדות, עבודת כפייה, חטיפה למטרות סחר, וגרימה לעזיבת המדינה.
לא הוכרע מעמדה של עבירת עיכוב דרכון ("רגיל" או בנסיבות מחמירות). הממשלה מבקשת שלא לשנות את המצב כיום, בו העבירה אינה נחשבת כעבירת מין או אלימות (דרגה מתחת ל"עבירת מין או אלימות חמורה").
תיקון חוק הכניסה לישראל
בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952, בסעיף 2, בסופו יבוא:
"(ד) שר הפנים רשאי, משיקולים הומניטריים, לתת אשרה או רשיון ישיבה לנפגע בעבירת סחר בבני אדם לפי סעיף 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואולם מתן אשרה או רשיון לישיבת ביקור ועבודה כעובד זמני, יהיה בהסכמת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, או מי שהוא הסמיך לכך; ואולם, רשאים שר הפנים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה להחליט כי בנוגע לקבוצות נפגעים שקבעו, מתן אשרה או רשיון ביקור ועבודה אינו טעון הסכמה כאמור."
מוצע להסמיך את שר הפנים להעניק, משיקולים הומניטאריים, אשרה ורשיון ישיבה לנפגע עבירת סחר בבני אדם. עוד מוצע כי אשרה ורשיון לישיבת ביקור ועבודה כעובד זמני תינתן בהסכמת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן – שר התעסוקה), או מי שהסמיך לכך. מוצע לאפשר לשר הפנים ולשר התעסוקה לקבוע כי בנוגע לקבוצות נפגעים מסוימות, מתן אשרה או רשיון ביקור ועבודה אינו טעון הסכמת שר התעסוקה, וזאת, בין היתר, בכדי שלא לפגוע בתוקפן של תקנות הקיימות כיום, המאפשרות לשר הפנים (ללא הסכמת שר התעסוקה) ליתן אשרה או רישיון ישיבה לעובד זר השוהה במקלט לקורבנות סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות.
בישיבה מתאריך 090806 התבקש שר האוצר לחזור ולשקול את התנגדותו לסעיף זה.
תיקון חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים)
בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח –1957-
(1) בסעיף 2ב-
(א) בכל מקום, המילים "לעיסוק בזנות" יימחקו.
(ב) בסעיף קטן ה(ה), במקום ההגדרה "עבירת סחר בבני אדם לעיסוק בזנות" יבוא
"סחר בבני אדם – עבירה של סחר בבני אדם כדי שיהיה נתון אדם למעשה זנות, להשתתפות בפרסום או בהצגת תועבה, או לביצוע עבירות מין בו לפי סעיף 377א(א), פסקאות (5) עד (7)";
(2) בסעיף 2ג(ג) המילים "לעיסוק בזנות" יימחקו.
(3) בתוספת,בפסקה (א), המילה "203א," תימחק, ואחרי
"348(א), (ב), (ג)(1) ו–(ג)(2)" יבוא "ועבירה של סחר בבני אדם כדי שיהיה נתון אדם למעשה זנות לפי סעיף 377א(א)(5)".
(1) סעיף 2ב לחוק תיקון סדרי הדין מאפשר מתן עדות בלא נוכחות הנאשם במשפט בשל עבירות מין או סחר בבני אדם לעיסוק בזנות. האפשרות מורחבת גם למקרים של סחר למטרות עבירות מין או פרסומי תועבה.
(2) תיקון טכני בסעיף 2ג, המאפשר לקטין להעיד בלא נוכחות הנאשם במשפטים בשל עבירות שונות, ביניהן סחר באדם לעיסוק בזנות (כולל גם כל עבירה שעונשה מאסר עשר שנים או יותר, כאשר המשפט מתנהל בבית משפט מחוזי).
תיקון חוק סדר הדין הפלילי
בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 -
(1) בסעיף 62א(א), בהגדרה "עבירת מין או אלימות", המילה
"203א," – תימחק, ואחרי "377 בנסיבות מחמירות," יבוא
"עבירה של סחר בבני אדם כדי שיהיה נתון אדם למעשה זנות לפי סעיף 377א(א)(5),";
(2) בסעיף 117(ב), במקום "לפי סעיף 203א" יבוא "לפי סעיף 377א".
(1) תיקונים טכניים הנוגעים לסגירת תיק כלפי בן זוג של מתלונן בעבירת סחר בבני אדם לעיסוק בזנות.
(2) הרחבת החיוב ליתן החלטה מהירה בדבר עדות מוקדמת ולגבותה תוך זמן קצר, מסחר בבני אדם למטרות זנות לסחר בבני אדם לכל המטרות.
תיקון חוק הסיוע המשפטי
בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, בתוספת, בפרט 1, במקום "לפי סעיף 203א" יבוא "של סחר בבני אדם כדי שיהיה נתון אדם למעשה זנות לפי סעיף 377א(א)(1)".
שירות משפטי ניתן למי שידו אינה משגת או לעניינים מסוימים המפורטים בחוק הסיוע המשפטי, ובהם סיוע לקורבן עבירת סחר באדם לעיסוק בזנות בהליכים אזרחיים הנובעים מעבירת הסחר ובהליכים לפי חוק הכניסה לישראל.
בישיבת הועדה מתאריך 090806 הוחלט כי אין סיבה להבחנה בהקשר זה בין סחר למטרות זנות לבין סחר למטרות אחרות. כמו כן סברה הועדה, לאור הערכות מהשירות המשפטי ומהמ.מ.מ., כי הרחבת הסעיף לכל קורבנות הסחר בבני אדם איננה תקציבית (לפי סעיף 3ג לחוק-יסוד: הממשלה).
תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)
בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בסעיף 21(א)(1)(ג), אחרי פסקה (5) ולפני הסיפה החל במילים "חזקה כי" יבוא:
"(6) עבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977".
- אחד מהתנאים למעצר נאשם עד תום ההליכים במשפטו הוא קיומה של עילת מעצר. אחת מעילות המעצר היא קיומו של יסוד סביר לחשש שהנאשם יפגע בביטחונו של אדם, בטחון הציבור או בטחון המדינה (עילת "מסוכנות"). סעיף 21(א)(1)(ג) מונה עבירות אשר חומרתן יוצרת חזקה כי מתקיימת עילת מסוכנות (להלן – חזקת מסוכנות). חזקת המסוכנות זו אינה חלוטה, אך בכל מקרה שהנאשם אינו מפריך אותה – מתקיימת עילת מעצר.
העבירות שבנוגע להן קיימת כיום "חזקת המסוכנות" בחוק הן:
עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם; עבירת בטחון; עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973, למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי; עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם; ועבירת אלימות בבן משפחה.
עוד יצויין כי כיום קיימת מעין "חזקת מסוכנות שבפסיקה" לענין מעצר נאשמים בעבירת סחר בבני אדם עד תום הליכים.
הוחלט כי עבירת הסחר בבני אדם תצטרף לעברות שחומרתן מעידה על "חזקת המסוכנות" של הנאשמים בהם, ולפיכך, אם לא הוכח אחרת, הנאשמים בהם יעצרו עד תום הליכים.
יצויין כי כיום רשימת העברות בהן קיימת "חזקת מסוכנות" היא זהה לרשימת העבירות בהן מוסמך שוטר לעצור את החשוד בהן, גם ללא צו מעצר (בסעיף 23(א)(5) לחוק). יחד עם זאת הוחלט בועדה לא לתקן את רשימה זו בהתאם. כן הוחלט לא לכלול את עבירת הסחר ב"חזקת מסוכנות" לענין מעצר סוהר וכבילת אסיר או עצור. בכך נוצרה אי הלימה והבחנה בין העבירות הכלולות ב"חזקת מסוכנות" כיום לבין עבירת סחר בבני אדם.
תיקון חוק עזרה משפטית בין מדינות
-
בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, בתוספת השניה –
(1) בפרט ג2, ברישה, אחרי "חוק העונשין, התשל"ז-1977" יבוא "(בתוספת זו – חוק העונשין);
אחרי פרט (ט) יבוא:
"(י) עבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין."
מוצע להסמיך בית משפט בישראל לאכוף צו חילוט זר בענין רכוש הקשור לעבירת סחר באדם, ולהסמיך את שר המשפטים לפנות למדינה אחרת על מנת שתאכוף צו כאמור שניתן בארץ. הסדר דומה קיים כיום עבירות הנוגעות לסחר בסמים, להלבנת הון, למאבק בארגוני פשיעה ולמימון טרור.
חוק העונשין – פיצוי מינימום לניזוק
קו לעובד ומוקד סיוע לעובדים זרים מציעים להוסיף סעיף שיקבע פיצוי מינימום לנפגעי סחר בבני אדם ונפגעי עבדות, ולשונו:
ב. " הורשע אדם בעבירה לפי סעיף X, יחייבו בית המשפט, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שיעמוד, לכל הפחות, על מחצית הסכום הקבוע בסעיף 77 לחוק העונשין.
ג. לעניין גביה, דין פיצויים לפי סעיף זה כדין קנס; סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצדו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים. "
נקודות לדיון:
1. כיום מעניק סעיף 77 לחוק העונשין אפשרות לבית המשפט לפסוק פיצויים עד לגובה 228,000 ₪. בפועל התחילו בתי המשפט בשנים האחרונות להפעיל סעיף זה בהקשר לעבירת סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, אולם השימוש בסעיף אינו עקבי ונפסקים סכומי פיצויים נמוכים.
2. אין מקבילה בחקיקה כיום לפיצוי מינימום, ללא הוכחת נזק, בהליך פלילי. דוגמאות דומות במקצת ניתן לראות בחוק איסור הטרדה מינית ובחוק איסור לשון הרע, בהם קיימים פיצוי מקסימום של 50000 ₪ ללא הוכחת נזק, אך מדובר בפיצויים על עבירות שנקבעו גם כעוולות אזרחית.
3. הצעת הארגונים היא מהפכנית משתי סיבות: חיוב פיצוי מינימום תוך שלילת שק"ד בתי המשפט, כאשר לא ברור מה תהיה המשמעות לגבי הצורך בהוכחת נזק (שקיים היום בסעיף 77(ב)). יש לשקול משמעות הוראה כזו בקודקס הפלילי והשלכותיה האפשריות לגבי חקיקה עתידית.
4. נראה כי עבירת הסחר בבני אדם היא המקרה המובהק בו, אם בכלל, נדרש סעיף כאמור: 1. המניע לעבירה הוא כלכלי, ולכן בפיצוי העונשי יש משום "עונש" מתאים. 2. קיים קורבן מובהק לעבירה, שסובל מעוולה חוקתית קשה. 3. קורבנות העבירה במקרים רבים אינם יכולים לנהל הליך אזרחי נגד הסוחר/מעביד.
חוק העונשין - עושק
הסחר בבני האדם צומח בסביבה של ניצול ועושק. דוגמה מבהקת לכך היא תופעת "הדרכונים המעופפים" שתוארה בועדה על ידי נציגי ארגוני העובדים. בכדי להתמודד עם תופעות אלה, הממשלה הציעה את אחת משתי האופציות הבאות:
1. להחמיר את הענישה בכל עבירת העושק משנת מאסר לשלוש שנים (לדברי המשטרה, שינוי זה ישפיע על האכיפה בעבירה)
2. ליצור נסיבה מחמירה לעבירת העושק, שעניינה עושק של אדם זר (מעבר לניצול חוסר הנסיון או קלות דעת של הזולת, המהווה יסוד מיסודות העבירה).
להלן עבירת העושק בנוסחה כיום בחוק העונשין:
431. המנצל את המצוקה, החולשה הגופנית או השכלית, חוסר הנסיון או קלות הדעת של הזולת לאחת מאלה, דינו - מאסר שנה:
(1) דורש או מקבל דבר שאינו מגיע לו כדין;
(2) דורש או מקבל בעד מצרך או בעד שירות תמורה העולה במידה בלתי סבירה על התמורה המקובלת;
(3) נותן בעד מצרך או בעד שירות תמורה הנופלת במידה בלתי סבירה מן התמורה המקובלת."
הסדרי החילוט המוצעים בהצעות החוק
הצעת חה"כ גלאון
הצעה ממשלתית
הערות
377ב. (א) הורשע אדם בעבירת סחר בבני אדם, רשאי בית המשפט לצוות על חילוט רכוש הקשור לעבירת סחר בבני אדם; על חילוט רכוש לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים 5 עד 13 ו-18 עד 33 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, למעט סעיפים 8 ו-31, בשינויים המחויבים.
(ב) בית משפט מחוזי רשאי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, לצוות על חילוט רכוש בהליך אזרחי, בין אם הורשע או הואשם אדם בעבירת סחר בבני אדם ובין אם לאו, אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
(1) הרכוש הוא רכוש...........;
על חילוט רכוש לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים 14 עד 33 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, למעט סעיפים 14(2)
ו-31, בשינויים המחויבים.
377ג (א) על חילוט רכוש בקשר לעבירה לפי סעיף 377א יחולו הוראות סעיפים 5 עד 7, 9, 13 עד 14(1) ו-15 עד 30 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003, לפי הענין ובשינויים המחוייבים.
* ראו פירוט הסעיפים המוחלים והשוואתם להסדרי חילוט אחרים בטבלת השוואת הסדרי חילוט מצ"ב.
* בהצעת חה"כ גלאון החילוט הפלילי הוא בשיקול דעת בית המשפט, לעומת ההצעה הממשלתית לפיה ביהמ"ש במקרים מסוימים חייב לחלט את הרכוש, אלא אם יש נימוקים מיוחדים לא לעשות כן.
*יש לדון ביחס בין הסדר החילוט המוצע לחילוטים הקיימים כיום בנוגע להלבנת הון וארגוני פשיעה. הסחר בבני אדם נעשה פעמים רבות במסגרת ארגון פשיעה ותמורת הסחר מולבנת. לפי איזה הסדר יחולט הרכוש במקרים אלה? המשמעות של הסדר החילוט היא לגבי ייעוד הכספים: אוצר המדינה (לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה), קרן המאבק בסמים והלבנת הון (לפי חוק איסור הלבנת הון), או הקרן המוקמת בסעיף זה למאבק בסחר בבני האדם ושיקום הנפגעים?
(ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר סדרי דין בענין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי או אזרחי, הליכים לשמיעת התנגדויות לחילוט, בקשה למתן סעדים לשמירת רכוש, סעדים זמניים, עיון חוזר, ערעור, וכן הוראות בדבר הדרכים למימוש החילוט, לניהול הנכסים ולמתן הודעות לטוענים לזכות ברכוש.
(ג) שר המשפטים, באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת...
(2) רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר סדרי דין בענין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי או אזרחי, הליכים לשמיעת התנגדויות לחילוט, בקשה למתן סעדים לשמירת רכוש, סעדים זמניים, עיון חוזר, ערעור, וכן הוראות בדבר הדרכים למימוש החילוט, לניהול הנכסים ולמתן הודעות לטוענים לזכות ברכוש.
שתי ההצעות מסמיכות את שר המשפטים להתקין תקנות בענין הסדרי החילוט, כאשר ההצעה הפרטית מחייבת את השר לעשות כן ואילו ההצעה הממשלתית רק מסמיכה אותו.
(ד) החלטת בית המשפט על חילוט לפי סעיף זה תהיה אסמכתא בידי האפוטרופוס הכללי לתפוש את הרכוש המחולט; רכוש שחולט, או תמורתו, יועבר לאפוטרופוס הכללי ויופקד על ידיו בקרן שינהל בכפוף לתקנות שיותקנו לפי סעיף קטן (ו) (בסעיף זה – הקרן).
(ב) החלטת בית המשפט על חילוט כאמור בסעיף קטן (א) תהיה אסמכתא בידי האפוטרופוס הכללי לתפוש את הרכוש המחולט; רכוש שחולט, או תמורתו, יועברו לאפוטרופוס הכללי ויופקדו על ידיו בקרן שינהל בכפוף לתקנות שיותקנו לענין זה לפי סעיף קטן (ג)(1).
הסעיפים מסמיכים את האפוטרופוס הכללי לתפוס את הרכוש, למכור אותו ולהפקיד אותו בקרן מיוחדת שיקים וינהל למטרות מאבק בסחר בבני אדם ושיקום הנפגעים.
הסדר זהה (בו האפוטרופוס אחראי גם לתפישת הנכסים וגם לניהול קרן מיוחדת שמטרותיה כוללות מלחמה בסמים ובאיסור הלבנת הון) קיים גם בחילוט רכוש הקשור לעבירות סחר בסמים והלבנת הון.
(ה) קנס שהטיל בית המשפט על עבירת סחר בבני אדם יופקד בקרן.
(ד) קנס שהטיל בית המשפט על עבירת סחר בבני אדם יופקד בקרן שהוקמה לפי סעיף קטן (ב).
* לפי חוק המרכז לגביית קנסות, התשנ"ה-1995, קנסות שמטיל ביהמ"ש נגבים על ידי המרכז לגביית קנסות, שמעביר את הכסף לאוצר המדינה או לקרן מיוחדת במשרד ממשלתי. על שר המשפטים, באישור ועדת חוקה, להוציא צו המכריז על הקרן.
* מוקד סיוע לעובדים זרים" ו"קו לעובד" מבקשים להעביר לקרן גם כספים ממקורות שונות (מס הכנסה וחילוט של כספי הלבנת הון הקשורים לסחר בבני אדם)
(ו) שר המשפטים, באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות את דרכי הנהלת הקרן, את השימוש שייעשה בנכסי הקרן ואת דרך חלוקתם למטרות אלה:
(1) שיקום של נפגעי עבירת סחר בבני אדם, טיפול בהם והגנה עליהם;
(2) מניעה של ביצוע עבירת סחר בבני אדם;
(3) ביצוע תפקידי רשויות אכיפת החוק כדי לאכוף הוראות חוק זה לענין עבירת סחר בבני אדם.
(ג) שר המשפטים, באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת –
(1)יקבע בתקנות את דרכי הנהלת הקרן, שהוקמה לפי סעיף קטן (ב), את השימוש שייעשה בנכסי הקרן ואת דרך חלוקתם למטרות אלה:
(א)הגנה על נפגעי עבירה לפי סעיף 377א, טיפול בהם ושיקומם;
(ב) מניעת ביצוע עבירות לפי סעיף 377א;
(ג) אכיפת האיסור על ביצוע עבירות לפי סעיף 377א.
מוקד סיוע לעובדים זרים" ו"קו לעובד" מבקשים להוסיף את המטרה הבאה:
"פיצוי קורבנות הסחר בגין פיצוי שנפסק בהליך פלילי, ולא שולם; בגין פסק דין אזרחי שנפסק בתובענה כנגד סוחר, ולא שולם, ולכל קורבן סחר אחר שיאותר, גם אם לא הגיש תלונה פלילית או תביעה אזרחית כנגד האדם שסחר בו. לרכיב זה יוקדשו 80% מכספי הקרן, לכל הפחות. "
(ז) בסעיף זה –
"חוק מאבק בארגוני פשיעה" – חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-20032; "עבירת סחר בבני אדם" – עבירה לפי סעיף 377א;
"רכוש" – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרווחי רכוש כאמור;
"רכוש הקשור לעבירת סחר בבני אדם" – רכוש שנתקיים בו אחד מאלה:
(2) נעברה בו עבירת סחר בבני אדם, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצועה;
הושג במישרין או בעקיפין כשכר ביצוע עבירת סחר בבני אדם, יועד להיות שכר ביצוע העבירה או שהושג כתוצאה מביצועה."
* מומלץ להגדיר בחוק מהו רכוש הקשור לעבירת הסחר בבני אדם, שכן ההפניה לסעיפים בחוק מאבק בארגוני פשיעה אינה כוללת הפניה לסעיף ההגדרות.
* ראו פירוט בנוגע להגדרות בטבלת השוואת הסדרי חילוט מצ"ב.