חומר רקע
טבלת השוואת הסדרי חילוט*– מאת הייעוץ המשפטי לוועדה - 160806
* מסומנים סעיפים שמוצע בהצעות החוק לא להחילם בענין איסור סחר בבני אדם.
סעיף
חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003
חוק איסור הלבנת הון (2000)
הערות
הגדרות
1. "רכוש" – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרווחי רכוש כאמור;
"רכוש הקשור לעבירה" – רכוש שנתקיים בו אחד מאלה:
(1) נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצועה;
(2) הושג במישרין או בעקיפין כשכר ביצוע העבירה, יועד להיות שכר ביצוע העבירה או שהושג כתוצאה מביצועה.
"רכוש" – כנ"ל – (בסעיף 1 לחוק)
"רכוש הקשור לעבירה" – כנ"ל (בסעיף 21 לחוק)
* להגדרת "רכוש הקשור לעבירה" - ישנן 2 זיקות שונות הקושרות בין הרכוש לעבירה:
1. רכוש שמקורו בעבירה – פירות העבירה – ההצדקה לחילוט ברורה שכן מדובר ברכוש שלא היה צריך לבוא לעולם ואין לעבריין זכות שבדין לרכוש. הרציונלים לחילוט דומים לרציונלים אזרחיים של "עשיית עושר ולא במשפט".
2. רכוש ששימש לביצוע העברה – הצדקה היא מעין "הכתמה" של הרכוש, למרות הזכות הקניינית שיש לעבריין ברכוש. כמו כן שווי הרכוש המחולט יכול להיות גבוה יותר מ"שווייה" ורווחיותה של העבירה. נראה כי מדובר בחילוט שהרציונלים שלו קרובים יותר לסנקציה עונשית.
חילוט פלילי: חילוט חובה לאחר הרשעה למעט מנימוקים מיוחדים
5. הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 2, 3 או 4 [חברות בארגון פשיעה או עזרה לו], יצווה בית המשפט, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש כמפורט להלן:
(1) רכוש הקשור לעבירה שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון;
(2) רכוש של הנידון שהוא שווה ערך לרכוש הקשור לעבירה.
21. הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 [הלבנת הון], יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא... רכוש הקשור לעבירה.
* הכלל הוא חילוט לאחר הרשעה, יחד עם אפשרות לחריגים בהם ביהמ"ש לא יצווה על חילוט הרכוש.
* קיים מדרג הנוגע לרכוש המחולט:
1. חילוט רכוש חובה ב-2 תנאים מצטברים: הרכוש קשור לעבירה + הרכוש נמצא אצל המורשע (זהו ההסדר באיסור מימון טרור).
2. הרכוש הוא בשווי רכוש הקשור לעבירה + הרכוש שייך למורשע (ההסדר באיסור הלבנת הון. כלומר, אין זיקה בין הרכוש לבין ביצוע העבירה, אולם הרכוש המחולט שייך קניינית לנידון).
3. אופציה 1 או אופציה 2 (במאבק בארגוני פשיעה) – זהו הסדר החילוט הרחב ביותר
חילוט פלילי: חילוט רשות לאחר הרשעה של רכוש שהנידון מימן או נתן בלא תמורה לאחר
6. לא נמצא רכוש כאמור בסעיף 5 למתן צו חילוט לפי אותו סעיף או למימוש צו החילוט במלואו, רשאי בית המשפט ליתן צו חילוט או לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, שהנידון מימון את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; לא יצווה בית המשפט כאמור לגבי רכוש שמימן או שהעביר הנידון לאותו אדם לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע ושלגביה ניתן צו החילוט, אלא אם כן הוכח שהמימון או שההעברה נעשו במטרה למנוע את חילוט הרכוש.
21(ג) לא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו, רשאי בית המשפט לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; לא יצווה בית המשפט כאמור לגבי רכוש שמימן או שהעביר הנידון לאותו אדם לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע, ושלגביה ניתן צו החילוט.
* הסעיף נועד למנוע מצב בו מורשע מעביר את שווי רכושו לאחר במטרה למנוע את החילוט. החילוט במקרה זה הוא בשקול דעת בית המשפט שכן מדובר בפגיעה בזכות קניינית של אדם שאינו קשור לעבירה, כאשר גם הרכוש המחולט אינו קשור ישירות לעבירה. סעיף 18 לחוק, המונה סייגים לחילוט לפי סעיף זה, נועד לאזן את הפגיעה הקניינית.
* הסעיפים בחוקים השונים הם דומים, כאשר חוק ארגוני פשיעה רחב יותר ומאפשר חילוט גם במקרה שרכוש הנידון הועבר לאחר בטרם ביצוע העבירה, אם הוכח שהעברת הרכוש מטרתה מניעת חילוטו.
חילוט פלילי: חילוט רשות לאחר הרשעה של רכוש הקשור בעבירה
7. הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 2, 3 או 4 רשאי בית המשפט לצוות על חילוט רכוש הקשור לעבירה, אף אם אינו נמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון
חוק ארגוני פשיעה מסמיך את בית המשפט, בשיקול דעת, לחלט רכוש הקשור לעבירה הנמצא בידי צד ג' כלשהו. הפגיעה הקניינית בצד ג' היא קשה (כאמור, רכוש זה אינו בהכרח פירות העבירה, לפי ההגדרה בסעיף 1). סעיף 18 לחוק, המונה סייגים לחילוט לפי סעיף זה, נועד לאזן את הפגיעה הקניינית.
חילוט פלילי: חילוט רכוש לאחר הרשעה בנסיבות מיוחדות
8. הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 2(א) רישה בכך שהוא עומד בראש ארגון פשיעה רשאי בית המשפט לצוות כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש שהוא –
(1) רכוש של הנידון, הקשור לעבירה אחרת שנעברה במסגרת ארגון הפשיעה שבראשו עומד הנידון, או שהוא שווה ערך לרכוש כאמור;
(2) רכוש של ארגון הפשיעה שבראשו עומד הנידון; בבוא בית המשפט ליתן צו חילוט רכוש לפי פסקה זו יביא בחשבון, בין השאר, את היקף הפעילות הפלילית של ארגון הפשיעה; חילוט שלרכוש לפי פסקה זו ייעשה לפי בקשה של פרקליט מחוז.
יש מקום לא להחיל הוראה זו, שעננינה הסדר חילוט מיוחד כשמדובר בראש ארגון פשיעה.
חילוט פלילי: חזקה בדבר רכושו של הנידון
9. חזקה כי כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון הוא רכושו, אלא אם כן יוכח אחרת.
חזקה זו היא משמעותית, בעיקר לחילוט לפי סעיף 5(2).
חילוט פלילי: בקשת תובע לחלט רכוש – פירוט בכתב האישום
10. בקשת תובע לחלט רכוש לפי פרק זה, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, יצוינו בכתב האישום; התגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל שלה של ההליכים עד למתן גזר הדין.
21(ו) ו) בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף זה, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, יצוינו בכתב האישום; נתגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין
* הסעיף מעניק זכות פרוצדורלית לנאשם ומאפשר לו ולטוענים לזכות ברכוש להתגונן טוב יותר, מבלי להקשות יתר על המידה על התביעה (מאפשר תיקון כתב אישום עד מתן גזר דין).
מומלץ להחיל גם סעיף זה על הסדר החילוט בעניין עבירת סחר בבני אדם.
חילוט פלילי: זכות טיעון
11(א) הודעה על בקשת תובע לחלט רכוש תימסר לנידון וכן לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו ולמי שיש לו טענה לזכות ברכוש (בחוק זה – טוען לזכות ברכוש), אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה בנסיבות הענין.
(ב) בית משפט רשאי להורות על פרסום בקשה לחלט רכוש בעיתון או בדרך אחרת שיקבע; פרסום כאמור לא יפגע בזכותו של טוען לזכות ברכוש להגיש בקשה לתיקון או לביטול צו חילוט לפי סעיף 28.
(ג) לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש לפי פרק זה אלא לאחר שנתן לטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע, הזדמנות להשמיע את טענותיו.
21(ד) לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש כאמור בסעיף זה אלא לאחר שנתן לנידון, לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו ולמי שטוען לזכות ברכוש, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
אי החלת הסעיף, המעניק זכות טיעון לטוענים לזכות ברכוש ומסמיך את בית המשפט להורות על פרסום ההליך, תפגע במידתיות הסדר החילוט.
מומלץ להחיל גם סעיף זה על הסדר החילוט בעניין עבירת סחר בבני אדם.
חילוט פלילי: הוכחת העובדות והתנאים הנדרשים לצורך חילוט
12. ההוכחה של העובדות והתנאים לצורך חילוט לפי פרק זה, לאחר הרשעה בהליך פלילי, תיעשה ברמה הנדרשת במשפט אזרחי.
מומלץ להחיל גם סעיף זה על הסדר החילוט בעניין עבירת סחר בבני אדם (הסעיף יקל לרוב על התביעה וימנע אי בהירות והתדיינויות משפטיות).
יצויין כי הוראה דומה קיימת בקוד הפלילי של קנדה, כאשר מדובר ברכוש שמקורו בעבירה (פירות עבירה בלבד).
חילוט פלילי: העברת הדיון בחילוט להליך אזרחי וחילוט במסגרת אותו הליך
13. (א) ראה בית המשפט כי בירור הטענות בדבר החילוט עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי בבית משפט מחוזי.
(ב) חילוט רכוש בהליך אזרחי לאחר שהדיון הועבר, כאמור בסעיף קטן (א), מבית המשפט שהרשיע אדם בהליך פלילי, ייעשה לפי הוראות פרק זה, בשינויים המחויבים, ולא יחולו הוראות פרק ד'.
21(ג) טען אדם שאינו הנידון לזכות ברכוש כאמור בסעיף קטן (ד), וראה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, כי בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי; קבע בית המשפט כאמור, יחולו בהליך האזרחי הוראות סעיף קטן (ג).
- ההוראות דומות, אם כי חוק ארגוני פשיעה מאפשר גמישות רבה יותר בנוגע לאפשרות להעביר את הדיון בחילוט להליך אזרחי (ומחייב שהדיון יהיה בבית משפט מחוזי).
חילוט אזרחי: חילוט רכוש בהליך אזרחי שלא קדם לו הליך פלילי או שלא הועבר לאחר הליך פלילי
14. בית משפט מחוזי רשאי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, לצוות על חילוט רכוש בהליך אזרחי, בין אם הורשע או הואשם אדם בעבירה לפי חוק זה ובין אם לא, אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
(1) הרכוש הוא רכוש הקשור לעבירה המנויה בפרק ב';
(2) הרכוש הוא רכוש של ארגון פשיעה.
22. (א) בית משפט מחוזי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, רשאי לצוות על חילוטו של רכוש בהליך אזרחי (להלן - חילוט אזרחי) אם נוכח שנתמלאו שני אלה:
(1) הרכוש הושג, במישרין או בעקיפין, בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 או כשכר לאותה עבירה, או שנעברה בו עבירה לפי אותם סעיפים;
(2) האדם החשוד בביצוע עבירה כאמור אינו נמצא בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאתרו, ועל כן לא ניתן להגיש כתב אישום נגדו, או שהרכוש כאמור בפסקה (1) התגלה לאחר ההרשעה.
(ד) אין לחלט רכוש לפי סעיף זה, שאינו רכושו של החשוד אלא אם הוכח כי –
(1) בעל הזכות ברכוש ידע שהרכוש שימש בעבירה או הסכים לכך; או,
(2) בעל הזכות ברכוש לא רכש את זכותו בתמורה ובתום לב.
* חילוט בהליך אזרחי נחשב כפוגעני יותר, וההצדקה העיקרית לו נובעת מטענות "עשיית עושר ולא במשפט". כלומר מדובר בחילוט רכוש שלא היה צריך לבוא לעולם ולפיכך אין לזוכה ברכוש זכות קניינית בו.
* חוק ארגוני פשיעה מאפשר חילוט בהליך אזרחי גם כאשר מדובר ברכוש הנוגע לאדם שלא הורשע או הואשם בהליך פלילי. לעומת זאת, חוק הלבנת הון מאפשר חילוט אזרחי רק כאשר הסתיים משפטו של המורשע והרכוש התגלה לאחר שכבר הורשע, או כאשר לא ניתן להגיש כתב אישום נגד חשוד שכן לא ניתן לאתרו. כלומר, האפשרות לנקוט בחילוט אזרחי היא רחבה יותר בחוק ארגוני פשיעה.
* החילוט בהליך אזרחי הוא בשיקול דעת בית המשפט.
* חילוט רכוש של ארגון פשיעה אינו רלוונטי לענין הסדר החילוט בעבירת סחר בבני אדם ולכן מוצע להחריגו.
חילוט אזרחי: אופן הגשת בקשת תובע לחלט רכוש
15(א) בקשת פרקליט המחוז תוגש בכתב ותפרט את הרכוש שאת חילוטו מבקשים; התגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים לפי פרק זה, רשאי פרקליט המחוז לתקן את הבקשה.
(ב) המשיב בבקשה יהיה הטוען לזכות ברכוש, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה בנסיבות הענין.
22(ב) המשיב בבקשה יהיה מי שטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע; קבע בית המשפט כאמור בסעיף 21(ה), יהיה גם הנידון משיב בבקשה לפי סעיף זה.
הסעיף קובע את הפרוצדורה בהליך חילוט אזרחי.
חילוט אזרחי: זכות טיעון
16(א) הודעה על בקשת תובע לחלט רכוש תימסר לטוען לזכות ברכוש, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה בנסיבות הענין.
(ב) בית משפט רשאי להורות על פרסום בקשה לחלט רכוש בעיתון או בדרך אחרת שיקבע; פרסום כאמור לא יפגע בזכותו של טוען לזכות ברכוש להגיש בקשה לתיקון או לביטול צו חילוט לפי סעיף 28.
(ג) לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש לפי פרק זה אלא לאחר שנתן לטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע, הזדמנות להשמיע את טענותיו.
האפשרות הרחבה להשתמש בהליך חילוט אזרחי בחוק ארגוני פשיעה מחייבת סעיף המעניק זכות טיעון ומטיל חובה על התובע למסור הודעה על הליך החילוט לטוענים לזכות ברכוש.
חילוט אזרחי: הוכחת העובדות והתנאים הנדרשים לצורך חילוט
17. לצורך חילוט רכוש לפי פרק זה, הוכחת ביצוע עבירה לפי פרק ב' או קיומו של ארגון פשיעה, כאמור בסעיף 14, תיעשה ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט פלילי.
(ב) לצורך חילוט רכוש לפי פרק זה, הוכחת הקשר בין הרכוש לבין העבירה או בין הרכוש לבין ארגון הפשיעה, כאמור בסעיף 14, תיעשה ברמה הנדרשת במשפט אזרחי.
* חוק ארגוני פשיעה קובע כי רמות ההוכחה בהליך האזרחי זהות לנטל בהליך החילוט הפלילי. חוק הלבנת הון שותק בענין, ובפסיקה נקבע שרמת ההוכחה בהליך החילוט האזרחי הינה רמה אזרחית גם לגבי ביצוע העבירה.
* יצויין כי בחילוט אזרחי בקנדה נדרשת הוכחה ברמה של מעבר לכל ספק סביר כי מקור הרכוש בעבירה. לעומת זאת, באוסטרליה, אנגליה וארה"ב נטל ההוכחה בהליך האזרחי הוא עמידה במאזן הסתברויות.
סייגים לחילוט: רכוש שאין לחלטו בשל זכויות של אחר
18. בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש, כולו או חלקו, אף אם הוכחו העובדות והתנאים לחילוט רכוש לפי סעיפים 5, 6, 7, 8 ו-14 במקרים המפורטים להלן:
(1) בחילוט של סעיפים 5(2), 8 או 14(2) – הטוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש;
(2) בחילוט לפי סעיפים 5(1), 7 ו-14(1) – התקיים אחד מאלה:
(א) הטוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש וכי רכש אותה לפני ביצוע העבירה שבקשר אליה התבקש החילוט, וכן הביא ראיות שלא ידע או שלא הסכים, לפי הענין, לכך שהרכוש יהיה רכוש הקשור לעבירה כאמור; התעורר ספק שמא לא ידע או לא הסכים והספק לא הוסר, יפעל הספק לטובת הטוען לזכות;
(ב) הטוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש וכי רכש אותה אחרי ביצוע העבירה שבקשר אליה התבקש החילוט, וכן הוכיח כי עשה כן בתמורה ובתום לב; לענין זה, "בתמורה" – לרבות בדרך של ירושה;
(3) בחילוט לפי סעיף 6 – הטוען לזכות ברכוש אינו האדם שהנידון העביר אליו את הרכוש או מימן את רכישת זכותו ברכוש, הוא הוכיח את זכותו ברכוש וכן התקיים האמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי הענין, של פסקה (2).
(ב) מצא בית המשפט כי אין לחלט חלק מהרכוש לפי הוראות סעיף קטן (א) בשל זכותו של טוען לזכות ברכוש, רשאי הוא, על אף האמור בסעיף קטן (א), רישה, לחלט גם את אותו חלק מהרכוש, אם מצא כי מן הראוי לעשות כן, בכפוף להוראות להבטחת זכותו של הטוען לזכות ברכוש ולמניעת פגיעה בלתי סבירה בו והוראות בענין פיצויים בשל פגיעה סבירה בו.
(ג) בסעיף זה, "טוען לזכות ברכוש" – למעט הנידון.
36ג (לפס"מ). (א) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי סעיפים 36א או 36ב,
אם הוכיח מי שטוען לזכות ברכוש כי הרכוש שימש בעבירה ללא ידיעתו או שלא בהסכמתו, או שרכש את זכותו ברכוש בתמורה ובתום לב ובלי שיכול היה לדעת כי הוא שימש או הושג בעבירה
* החריגים בחוק הלבנת הון כוללים כל צד ג' בו מתקיים אחד מאלה:
1. לא ידע או לא הסכים לכך שהרכוש שימש בעבירה (לא כולל פירות עבירה)
2. רכש זכות ברכוש בתום לב מבלי שיכול היה לדעת ששימש או הושג בעבירה.
* החריגים בארגוני פשיעה הם:
1. רכוש שהוא שווה ערך לרכוש הקשור בעבירה והוכח כי לצד ג' זכות בו
2. רכוש הקשור לעבירה שצד ג' זכה בו בתמורה ובתום לב או שרכש לפני ביצוע העבירה ולא הסכים או ידע שהרכוש קשור לעבירה.
3. רכוש שהמורשע מימן או העביר לאדם א', וא' העביר אותו לב'. זאת בתנאי שב' רכש את כותו בתמורה ובתום לב או שרכש את זכותו לפני ביצוע העבירה ולא הסכים או ידע שהרכוש קשור לעבירה.
* הנטל להוכחת החריגים הוא על הטוען לזכות ברכוש.
סייגים לחילוט: רכוש שאין לחלטו והבטחת אמצעי מחיה ומגורים
19(א) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי חוק זה, שהוא בגדר מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
(ב) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי חוק זה אלא אם כן נוכח שלבעל הרכוש שיחולט ולבני משפחתו הגרים עמו יהיו אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר.
כנ"ל (מוחל מסעיף 36ג לפס"מ)
* סייג זה לחילוט נמצא ברוב חוקי החילוט ואינו מאפשר חילוט של רכוש בסיסי כאוכל, בגדים, מיטות, חיות מחמד, עזרים השייכים לנכים ונחוצים להם עקב נכותם וכדומה. כמו כן לא ניתן לחלט רכוש כאשר בעל הרכוש ומשפחתו הסמוכה לשולחנו יוותרו ללא מגורים ואמצעים מחייה סבירים.
הוכחת התקיימות הסייגים לחילוט
20. בכפוף לאמור בסעיף 18(א)(2)(א) בענין יצירת ספק, הוכחת הסייגים לחילוט לפי פרק זה וכן הסרת הספק כאמור באותה פסקה ייעשו ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי.
בחוק ארגוני פשיעה, נטל ההוכחה לכך שמתקיים סייג לחילוט הוא על הטוען לזכות ברכוש, ורמת ההוכחה הנדרשת היא עמידה במאזן הסתברויות (למעט בחילוט לפי סעיף 18(2)(א)).
סעדים זמניים:
סמכות למתן סעדים זמניים
21. הוגש כתב אישום הכולל בקשה לחילוט או הוגשה בקשה לחילוט בהליך אזרחי, לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, על פי בקשה של פרקליט מחוז, ליתן צו זמני, בדבר מתן ערבויות מטעם הנאשם או אדם אחר המחזיק ברכוש, צו מניעה, צו עיקול או הוראות אחרות, לרבות הוראות לאפוטרופוס הכללי או לאדם אחר בדבר ניהול זמני של הרכוש (להלן בחוק זה – צו זמני); בפרק זה, "בית המשפט" – בית המשפט המחוזי שאליו הוגשו כתב האישום או הבקשהלחילוט בהליך אזרחי, לפי הענין.
הסדר דומה מוחל בחוק לפי ס' 36(ו) לפס"מ
* הסעד הזמני פוגע בזכויות של חשודים וצדדים שלישיים ברכוש עוד בטרם פסק בית המשפט כי מדובר ברכוש שיש לחלטו (בהליך פלילי או אזרחי). הסעד נועד למנוע מצב בו יוברח הרכוש בטרם סיום ההליך בבית המשפט.
* סוגי הסעדים הזמניים הם צו עיקול זמני, צו תפיסת נכסים, צו מניעה, צו הגבלת שימוש בנכס וכדומה.
תנאים למתן סעדים זמניים
22. בית משפט רשאי ליתן צו זמני כאמור בסעיף 21 אם נוכח כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עילת חילוט וכי אי מתן הצו יכביד על מימוש החילוט.
הוראות הסעד, לפי סעיף 36ו(א) לפס"מ, נועדו להבטיח "את האפשרות של מימוש החילוט"
בחוק ארגוני פשיעה, מוצבים 2 תנאים מצטברים למתן סעד זמני, שנועדו לצמצם את הפגיעה שבהוצאת צו זמני רק למקרים בהם:
1. קיימות ראיות לכאורה לעילת חילוט
2. אי מתן הצו יכביד על מימוש החילוט
סעדים זמניים: מתן סעד זמני בטרם הוגש כתב אישום
23.(א) בית המשפט רשאי ליתן צו זמני לפי הוראות פרק זה אף בטרם הוגש בכתב אישום או בקשה לחילוט בהליך אזרחי, לפי הענין, על פי בקשה של פרקליט מחוז, אם נוכח כי יש יסוד סביר להניח שהרכוש שלגביו מבקשים את הצו עלול להיעלם או שעלולים לעשות בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט.
(ב) צו זמני שניתן לפני הגשת כתב אישום או לפני הגשת בקשה לחילוט בהליך אזרחי, לפי הענין, יפקע אם לא הוגשו כתב האישום או הבקשה בתוך שישה חודשים מיום שניתן הצו; בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה מיום מתן הצו.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) רשאי שופט של בית המשפט העליון לצוות על הארכת תקופת תוקפו של צו זמני מעת לעת לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים בכל פעם.
(ד) ניתן צו זמני לפי סעיף זה ובתוך תקופת תוקפו הוגשו כתב אישום או בקשה לחילוט בהליך אזרחי, לפי הענין, יפקע הצו הזמני בתום עשרה ימים ממועד הגשת כתב האישום או הבקשה, לפי הענין, אם לא הוגשה לבית המשפט, בתוך התקופה האמורה, בקשה למתן צו זמני בהתאם להוראות סעיפים 21 ו-22.
הסדר דומה מכוח ס' 36ו לפס"מ, אך תקפו של צו זמני פוקע אם לא הוגש כתב אישום תוך תשעים ימים מיום שניתן, ולא ניתן להאריכו מכוח החוק.
האפשרות לבקש סעד זמני אפילו לפני שהוגש כתב אישום או בקשה לחילוט היא פוגענית במיוחד (מעבר לחזקת החפות, התביעה עוד לא החליטה אם קיימות די ראיות להגשת כתב אישום). התנאי להטלת סעד זמני הוא הוכחת יסוד סביר להניח שהרכוש שלגביו מבקשים את הצו עלול להיעלם או שעלולים לעשות בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט.
בחוק ארגוני פשיעה תוקפו של צו זה, אם לא הוגש כתב אישום, הוא עד שנה (עם אפשרות להארכה על ידי בית משפט עליון), לעומת כ-3 חודשים בלבד בחוק הלבנת הון.
סעדים זמניים: צו זמני במעמד צד אחד
24. בית המשפט רשאי ליתן צו זמני לפי פרק זה במעמד צד אחד, אם נוכח שיש חשש לעשיה מיידית ברכוש, שתכשיל את חילוטו; תוקפו של צו זמני, שניתן במעמד צד אחד, לא יעלה על עשרה ימים, והבקשה תישמע במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ובתוך תקופת תוקפו של הצו; בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, להאריך את תוקפו של צו זמני שניתן במעמד צד אחד לתקופות נוספות ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שלושים ימים מיום מתן הצו.
הסדר דומה מכוח ס' 36ו לפס"מ, אך הארכת הצו אפשרית לתקופה אחת בלבד, שלא תעלה על 10 ימים.
צו זמני במעמד צד אחד לא מאפשר לטוען בזכות לרכוש להתגונן בפני החילוט.
בחוק ארגוני פשיעה תוקפו של צו במעמד צד אחד ניתן להארכה עד שלושים ימים, לעומת 10 ימים בלבד בחוק הלבנת הון.
סעדים זמניים:
זכות טיעון והסייגים לחילוט
25. בדיון בבקשה למתן צו זמני לפי הוראות פרק זה, למעט בבקשה למתן צו זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 24, יחולו הוראות סעיף 11 וכן הוראות סעיפים 18 ו-19, בשינויים המחויבים.
אפשרות השימוש בסעדים זמניים לפי חוק ארגוני פשיעה היא רחבה וארוכת טווח באופן יחסי. בכדי לאזן פגיעה זו, ניתנת בדרך כלל זכות טיעון בבקשות לסעד זמני לטוענים לזכות ברכוש, ומתקיימים החריגים לחילוט, המנויים בסעיפים 18 ו-19 לחוק ארגוני פשיעה.
צו זמני במידה שאינה עולה על הנדרש
26. החליט בית המשפט לין צו זמני לפי פרק זה, יקבע את סוג הצו, היקפו, תנאיו ומשך תוקפו, והכל במידה שאינה עולה על הנדרש כדי להשיג את מטרות הצו הזמני.
לסעיף זה משמעות הצהרתית, שכן גם לפי פסיקת בית המשפט בנוגע לחוקי חילוט אחרים (בהם הסעיף אינו קיים), מתן הסעד הזמני צריך להיות מידתי.
סעדים זמניים: פיצויים
27. נתן בית המשפט צו זמני ולא חולט הרכוש לפי חוק זה, רשאי בית המשפט להורות שמי שניזוק בשל צו כאמור יפוצה מאוצר המדינה.
הסדר דומה מוחל מכוח ס' 36ו לפס"מ.
מתן פיצוי למי שנפגע מסעד זמני ובסופו של הליך הוחלט שלא לחלט את רכושו (או שהבקשה לחילוט הוסרה) נועד לאזן את הפגיעה שבהגבלת זכות קניינית טרם הסתיים הליך בבית המשפט.
תיקון צו חילוט או ביטולו
28(א) מי שטוען לזכות ברכוש שחולט לפי חוק זה (בפרק זה – המבקש), ולא הוזמן להשמיע את טענותיו לענין צו החילוט, רשאי לבקש מבית המשפט שציווה על החילוט לתקן או לבטל את הצו.
(ב) בקשה לתיקון או לביטול צו חילוט תוגש בתוך שנתיים מיום מתן צו החילוט או בתוך מועד מאוחר יותר שיקבע בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן.
(ג) תיקון בית המשפט את צו החילוט או ביטל אותו – יצווה על החזרת הרכוש או חלקו למבקש, או תשלום תמורתו מאוצר המדינה למבקש אם לא ניתן להחזיק את הרכוש או אם הסכים המבקש לקבל את תמורתו; ציווה בית המשפט על תשלום תמורת הרכוש – יקבע בצו את סכום התשלום בהתאם לערכו של הרכוש בשוק החופשי ביום מתן צו החילוט או ביום מתן צו התשלום, לפי הגבוה שבהם; צו התשלום או צו להחזרת רכוש יינתנו לא יאוחר משלושה חודשים מיום שהחליט בית המשפט לבטל את צו החילוט.
(ד) תיקן בית המשפט את צו החילוט או ביטל אותו, רשאי הוא להורות שמי שניזוק בשל הצו יפוצה מאוצר המדינה.
(ה) צו להחזרת רכוש או צו תשלום יבוצע בהקדם האפשרי ולא יאוחר משישים ימים מיום נתינתם.
הסדר דומה מוחל מפס"מ
הסעיף מהווה "פתח מילוט" לתיקון או ביטול חילוט במקרה בו לא ניתנה לטוען לזכות ברכוש זכות הטיעון נגד החילוט. גם פתח מילוט זה מוגבל לשנתיים מיום מתן צו החילוט, למעט במקרים מיוחדים.
עיון חוזר בצו זמני
29. בית משפט רשאי לדון מחדש בצו זמני שנתן אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו הזמני.
צו זמני עלול להימשך לתקופה ארוכה, שנה או יותר, ולפיכך קיימת בחוק ארגוני פשיעה האפשרות לבקש עיון חוזר בנוגע אליו.
ערעור
30. על החלטה בדבר מתן צו חילוט לפי חוק זה, תיקונו או ביטולו ועל כל החלטה במסגרת הדיון בבקשה למתן צו זמני, ניתן לערער, בתוך 30 ימים מיום שהודע למערער על מתן ההחלטה, לבית המשפט העליון בדרך שמערערים על החלטה בענין אזרחי, ואולם אם ניתנה ההחלטה בגזר דין והוגש ערעור על פסק הדין, רשאי בית המשפט העליון לשמוע גם ערעור בנוגע לצו החילוט; ערעור על החלטה בענין צו זמני יידון לפני שופט אחד.
36ה (פס"מ). ערעור של מי שטוען לזכות ברכוש שחולט לפי סעיף 36א וערעור על החלטת בית המשפט לפי סעיף 36ד יהיו בדרך שמערערים על החלטה בענין אזרחי, ואולם אם ניתנה ההחלטה בגזר דין והוגש ערעור על פסק הדין, רשאי בית המשפט שלערעור לשמוע גם את ערעורו של מי שטוען לזכות ברכוש.
22(ג) (בענין חילוט אזרחי) - על החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתן לערער בדרך שמערערים על החלטה בענין אזרחי.
בחוק ארגוני פשיעה, ניתנת רשות ערעור לבית המשפט העליון בענייני חילוט.
הוכחת תבנית מתמשכת ושיטתית – עבירות ומעשים מן העבר
31. לצורך הוכחת התבנית המתמשכת והשיטתית שבה פועל ארגון כאמור בהגדרה "ארגון פשיעה" שבסעיף 1, ניתן להביא ראיות בדבר עבירות שנעברו ומעשים שנעשו טרם תחילתו של חוק זה, ובלבד שמובאות ראיות על התמשכות פעילות הארגון גם לאחר תחילתו של חוק זה.
הסעיף אינו רלוונטי לעבירת סחר בבני אדם ומוצע שלא להחילו.
שווי הרכוש המחולט
32. סכום שוויו של רכוש המחולט בהתאם לצווי חילוט שניתנו לפי חוק זה, למעט לגבי רכוש של ארגון פשיעה, לא יעלה על שוויו של רכוש הקשור לעבירה שבקשר לביצועה ניתן הצו.
יש לשקול את החרגתו של סעיף זה. לסעיף שתי משמעויות. הראשונה רלוונטית בעיקר לסעיף 8 (רכוש של ראש ארגון פשיעה), המוחרג ממילא בענין סחר בבני אדם ולכן לא רלוונטי בענייננו. המשמעות השניה היא הצהרתית ונוגעת לתכליות החילוט. משמעות זו רלוונטית גם בענייננו. כמו כן, בחילוט לפי סעיף 6 (רכוש שהנידון מימון) אין קישור ברור לרכוש הקשור לעבירה, ולכן יש יתרון בהדגשת העקרון הבסיסי לפיו שווי הרכוש המחולט לא יעלה על שווי רכוש הקשור בעבירה.
סמכויות חיפוש ותפיסה
33. סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, יחולו, בכפוף להוראות חוק זה ובשינויים המחויבים, גם לענין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק זה.
26(א) סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק זה...
הסעיף מאפשר תפיסה של רכוש הקשור לעבירה עוד בטרם ניתן סעד זמני ובכך מונע את הברחתו. כמו כן קובע הסעיף סדר קדימויות לפיו הסדר החילוט שבחוקי החילוט גובר על הסדר התפיסה שבפקודת מעצר וחיפוש. הסעיף חשוב, מונע אי בהירות ולפיכך יש טעם להחילו גם בענין עבירת סחר בבני אדם.