חומר רקע
תאריך: 06/08/06 Date:
לכב'
- דחוף -
חה"כ פרופ' מנחם בן-ששון
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט באמצעות פקס: 02-6753199
מכובדי,
הנדון: תזכיר בנושא איסור פרסום שם חשוד
לקראת הישיבה הקרובה (7/8/2006) בנושא הצעת תיקון לחוק בנושא איסור פרסום שם חשוד – שנועדה למעקב אחר ביצוע סעיף 70 (ה1) לחוק בתי-המשפט ואחרי כללי האתיקה של מועצת העיתונות בעניין זה, אני מוצא לנכון להדגיש את הנקודות הבאות:
1. המצב כיום, הוא שעפ"י סעיף 70 (ה1) לחוק בתי-המשפט, התשמ"ד-1984, יש לכל חשוד הזכות לפנות לבית-המשפט בבקשה לאסור פרסום שמו, ולהוכיח כי הדבר עלול לגרום לו נזק חמור. בית-המשפט נעתר לבקשה כאשר הוא סובר שיש להעדיף את מניעת הנזק על פני העניין הציבורי שבפרסום.
2. בישיבה הקודמת של הועדה, חה"כ רשף חן חזר בו מהצעתו הגורפת, שכללה גם שינוי בנטלי ההוכחה המוסדרים בחוק, ותחת זאת הדיון הצטמצם לשאלה בדבר הצורך בהסדרת נושא ההודעה המוקדמת / ההתראה לחשוד שטרם הובא בפני בית-המשפט. המדובר בטיפול בנגזרת צרה (באופן יחסי) של מקרים שבהם אדם הוא חשוד, אך אינו יודע שהוא חשוד – למשל משום שמתנהלת נגדו חקירה סמויה של המשטרה, או במקרה שאדם חשוד אך לא הובא בפני בית-המשפט מכל סיבה שהיא. ההודעה המוקדמת מטרתה שגם אדם זה יוכל לעתור לבית-המשפט לפי סעיף 70 (ה1) לחוק בתי-המשפט ולבקש את איסור פרסום שמו.
3. חשוב להבהיר כי בחיי המעשה של העיתונות, הודעה מוקדמת זו היא שגרה יומיומית, שכן הפרוצדורה הבסיסית ביותר היא של בקשת תגובה מחשוד על החשדות המועלים כנגדו. מעבר לכך יצויין כי העיתונות נוהגת באופן כללי איפוק וריסון בכל הנוגע לפרסום שמות חשודים שאין עניין ציבורי בפרסומם. המקרים שבהם לא מתבצעת פניה לחשוד לקבלת תגובתו הם המקרים החריגים והבלתי תקינים, אשר דורשים טיפול נקודתי במישור האתי, ובית הדין לאתיקה מטפל בכך.
4. חובת ההודעה המוקדמת במקרה של חשוד בפלילים הוסדרה עד כה בסעיף 12א' ב. לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות, לפיו "לא יפרסמו עיתון ועיתונאי שם, צילום או פרטים מזהים אחרים של חשוד בעבירה טרם שהובא בפני בית-משפט אלא אם הסכים לכך או אם קיים עניין ציבורי בפרסום".
5. בעקבות העלאת הצורך באבטחת הכלל לפיו לא תפורסם זהות חשוד מבלי שתהיה לחשוד שהות נאותה להגיב ולנצל את הוראות החוק הקיים, המאפשרות לו לבקש איסור פרסום שמו, הצעתי בעבר לתקן את כלל האתיקה שלעיל כך שנוסחו יהיה כדלקמן:
"לא יפרסמו עיתון ועיתונאי זהות (שם, צילום או פרטים מזהים אחרים) של חשוד בטרם הובא בפני בית-משפט, אלא אם הסכים לכך או אם קיים עניין ציבורי מיוחד, הקשור לאופי העבירה ו/או חומרתה ו/או למעמדו הציבורי של החשוד".
6. עוד הצעתי כי בסעיף 12א' יתווסף סעיף משנה מיוחד שעניינו חשוד שטרם נעצר וטרם הובא בפני שופט, ויאמר בו מפורשות שיש לתת לו שהות נאותה בטרם הפרסום:
"לא יפרסמו עיתון ועיתונאי זהות (שם, צילום או פרטים מזהים אחרים) של חשוד בעבירה שטרם נעצר וטרם הובא בפני בית-המשפט, מבלי להודיע לחשוד מבעוד מועד את דבר החשד ומבלי לתת לחשוד שהות נאותה להגיב בטרם הפרסום ולפעול כחוק".
7. יצוין, לגבי סבירות משך ההודעה המוקדמת / ההתראה / השהות לחשוד - כי הפרקטיקה מלמדת שחשודים המקבלים פניה של עיתונאים שבכוונתם לפרסם את דבר החשדות – מגישים מיד כבר באותו הערב בקשה לצו האוסר את פרסום שמם, ודיונים בנושא זה מתקיימים אצל השופטים התורנים בדחיפות הראויה. השופטים, בתבונתם וניסיונם לא נותנים אוטומאטית צו המונע את הפרסום, ומקיימים דיון דחוף ואפילו לילי במעמד הצדדים.
8. הצעתי זו לתיקון כללי האתיקה הועברה בזמנו באמצעות מועצת העיתונות אל עו"ד יהושוע שופמן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה), והוא ראה אותה בחיוב, (בכפוף למספר הסתייגויות שהעלה). גם עו"ד שופמן סבר שהניסיון להסדיר את הסוגיה באמצעות כללים אתיים עדיף על-פני חקיקה.
9. אני סבור שבאמצעות התיקונים שהצעתי נגיע לנוסחה מידתית שמחד פותרת הבעיות שגרמו להולדת הצעות החוק, ומאידך אינה יוצרת מגבלות גורפות ובלתי ראויות על חופש העיתונות ועקרון פומביות הדיון. באופן זה לא יופר האיזון שקבע המחוקק בין זכות הציבור לדעת לבין שמירה על שמו הטוב וכבודו של החשוד.
10. חשוב שלא לסיים התייחסות לנושא זה מבלי לשוב ולהזכיר שבמצב החוקי שכבר קיים במדינת ישראל, ניתן מענה גם לדאגתם של מגישי הצעת החוק מפני עוול שיגרם למי שהיה בגדר חשוד, שמו פורסם, ובסופו של דבר לא הוגש נגדו כתב אישום. עפ"י תיקון תשס"ג לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - -1965 נוסף סעיף 25א הקובע "חובת עדכון":
"25א. חובת עדכון
(א) פורסם באמצעי תקשורת שנפתחה חקירה פלילית נגד אדם או שהוגש נגדו כתב אישום או שהורשע בעבירה, והתקבלה החלטה לסגור את התיק, לא להגיש כתב אישום או לעכב הליכים, או שזוכה האדם או התקבל ערעורו, לפי הענין (בסעיף זה - החלטה עדכנית), ודרש אותו אדם בכתב מאמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית, יפרסם אמצעי התקשורת את ההחלטה העדכנית בתוך זמן סביר מיום קבלת הדרישה; לענין סעיף זה, "הורשע" - לרבות קביעה של בית המשפט שהאדם ביצע עבירה, בלא הרשעה.
(ב) החלטה עדכנית תפורסם בהבלטה הראויה ובהתחשב, בין השאר, בדרך שבה פורסמה הידיעה שאותה יש לעדכן.
(ג) (1) מעשה או מחדל בניגוד להוראות סעיף זה הוא עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה בכפוף להוראות פסקה (2)."
11. הנה-כי-כן, המחוקק בישראל עיגן היטב בחוק את הפתרון למצבים בהם חקירה הסתיימה בלא הגשת כתב אישום. המחוקק איזן, ואפילו קבע כי אי-עמידה בחובת הדיווח בדבר ההחלטה אודות סגירת תיק החקירה מקנה זכות לפיצוי עפ"י חוק.
12. באם תמצא לנכון, אנא העבר תזכיר זה גם לעיון חברי הועדה בדיון המתקיים ביום 7/8/2006, ואודה לך באם צוות מזכירותך יסייע בידי בהפצתו לחברים הנכבדים לקראת הדיון.
בכבוד רב,
מיבי מוזר, עו"ד
העתק: 1. מר עמוס שוקן - "הארץ"
2. מר רפי גינת - עורך "ידיעות אחרונות"
3. מר דוויד לנדאו - עורך "הארץ"