חומר רקע

PDF 9,291 תווים המסמך המקורי ↗
אופיר כץ ושות ' עורכי דין OPHIR KATZ & Co. LAW OFFICES אופיר כץ OPHIR KATZ יאיר זלנפרוינד YAIR SEELENFREUND מנחם לם MENACHEM LAMM יוחאי שכטר YOCHAI SHECHTER רבקה מצא REBECCA MATZA אמירה סולו AMIRA SOLOW עינת קוק-לנדאו EINAT KOOK-LANDAU ֹֹֹֹ ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ ֹֹֹֹֹ ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ ֹֹֹ ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ ֹֹֹֹֹֹ ֹֹֹֹ מירי כץ MIRI KATZ ירושלים ירושלים ירושלים ירושלים 95463 ,בית הראל , עם ועולמו 3  טל . 02 - 6520052 TEL.  פקס972 -2- 6535360 FAX.  ת .ד.7971  P.O.B. JERUSALEM 95463, 3 AM VE’OLAMO ST. תל אביב תל אביב תל אביב תל אביב 67137 , דרך מנחם בגין52  03 - 7914774 TEL.  פקס072 -3- 7914773 FAX. TEL AVIV 67137, 52 MENACHEM BEGIN Rd.  דוא דוא דוא דוא ל ל ל ל """"E-MAIL [email protected] ירושלים24.11.2006 לכבוד פרופ ' מ נחם ב ן – ששון כ "ח , " יו ר ועדת חוק חוקה ומשפט הכנסת ירושלים שלום רב , הנדון : הצעת חוק החברות ) תיקון מס ' 4 ) (חברה לתועלת הציבור , ( התשס – ה "2005 כעורכי די ן של ארג ונים מלכ " ריים רבים , ובראשם ארגו ן שתי " ל ש ירות י ייע וץ ותמ י כה לארג ונ ים , וכפעי לים מרכזיים במסגר ו ת שונ ות של " המ גזר הש ליש י " א נו מבקשים להתי יחס , התיי חסות ראשו נית , להצעת ה חוק שב נדון שתובא לדיו ן בפ ני ה וו עדה שבראשו תך בימים הקרוב ים . ראשית , מן הראו י להב היר כי מאחורי השם " התמים " של הצעת החוק מס תתר ת הצעת חוק שכלולים בה ש ינוי ים מר חי קי לכת ב חקיק ה המ תיי חס ת למגזר השליש י ובכ ללם שינוי מהותי ב יותר במערכת היחסים שב ין המד ינה ) באמצעות הפק ידות המ מונה על ידה ( לבין ארגוני ה מגזר השליש י . הצעת החוק יוצאת מתוך נק ודת מוצא מוטעית ובלתי מתקבלת על הדעת שהאנשים המנהל ים את הארגו נים במגזר השלישי ) עמותות וחבר ות לת ועלת ה ציבור ( הם מוש חתים א ו ב לתי מוצל חים ובלתי אחראיים או רוצים " לסד ר " את התורמ ים - וע ל כן צריך להע ניק לפ קיד ממשלת י ממ ונ ה ) רשם ההקדשות ( את הסמכו ת לק בוע במ קומם ועבורם מה נכ ו ן , מה אחרא י , מ ה " בסדר " ו איך ל נהל את ענ יי ני החברה א ו הע מותה . הצעת הח וק י וצאת מתוך נק ודת מוצא מוטעית ובלתי מ תקבלת על הדעת ל פי ה מאח ר ואין לבעל י המני ות בחברה לת ועלת ה ציבור אינטר ס כלכלי ) כפ י שיש לבעלי מני ות בחברה עיסקית ( אי ן להם " תמריץ " לפקח ע ל התנה לו ת החברה וע ל כך שנושאי ה משרה בה יתנה גו כראו י . מי שטוען טע נות מס וג זה אי נו מכי ר את המגז ר ה שלישי ואי נו מכיר את הת נ הלות ו . א נו בטוח ים שת סכי ם עמנ ו , כמ י שמצ וי היטב במערכת ה השכלה גב ו הה , שהעובד ה שלחברי חבר הנאמנ ים של האו ניברס יטה אין אי נטרס כלכל י – אינו גורם לכך שנ ושאי ה מ שרה באונ יברסיט ה יפ עלו שלא כראוי ) שלא לדבר על שחיתות וכו ( ' ו חיצי הביקור ת המו פנים א ל נושא י המשרה באו ניברס יטה – רבים ו " חד ים " י ותר מאל ה שבעלי המ ני ות בחברו ת ציבורי ות מפ נים למ נהל יה ן . בשל נקודת המוצא המו טע ית – כוללת הצעת ח וק הוראו ת שיש בהם פגיעה מ הותי ת בחופש ההתאגדות ובזכ ות כ ל אזר ח לפ עול ביחד עם אחרים , באמצעות תא גיד , לשם ה וצאה לפ ועל של מ טרו ת חוקי ות שלשמ ן הם פ ועל ים . הפגי עה בח ופש ההתאגד ות איננ ה דבר של מה בכך . על פי הצעת הח וק מ י שרוצה ל התאגד בחבר ה לתועל ת הציבור צריך לב קש אישור מראש מרשם ההק דשות לעצם ההתאגדות . לעניי ן זה , חשוב לשוב ולהזכי ר שרשם ההקדשות ה וא פקיד ממש לה בכיר ממ ונ ה . המשמ עות של הורא ה זו היא שהממש לה ה יא שתקבע את ה תכנים של ה חברה האזר חית . הממשלה תוכל לקב וע אלו חברות ל תועלת הציבור מותר להקים וא לו לא . לצורך הד וג מה – נניח שמס פר אזרח ים רוצי ם להקים חברה לתוע לת הצי בור שמטרותי ה טיפו ל מסו ים באיכ ות ה סב יבה – שמשמעותו הוצא ה כספ י ת ניכרת לקו פת המד ינה . ר שם ההקדשות יקבע אם תתאגד או לא תת אגד חברה כזו . רשם הקדשות " נאו ר " יאשר התאגד ות ה – אך מה יהיו פ ני הדברים אם הרשם לא יה יה " נאור , " או ש יעמוד בדיו ק ח ודש לפנ י ח ידוש כ הונ תו ? אופיר כץ ושות ' עורכי דין OPHIR KATZ & Co. LAW OFFICES - 2 - האמור ל עיל בא כדי ל הבהיר שאין המד ובר בשי נוי או בת יקונ ים טכנ יים כי אם ב שינ וי ים מהות יים ביותר , שעש ויות לה יות להם השלכות כבד ות משקל על זכ ויות היס וד של האזרחים ב מ דינה . מן הראו י לציי ן כי בשבו עות האחרים ה חל דו - שיח רצינ י בין נציג י הממש לה ) ועדת השר ים לענ יינ י ביקורת המד ינה ( בראשו תו של השר איתן כבל לבי ן נציג ות של המגזר השליש י . ההי ד ברות נפתח ה לאחר שפורסמו החלט ות " ועדת ארידור – " שנתקבלו על ידי ה פקיד ו ת הממשלתי ת הבכיר ה לל א השתתפות נציגי המ גזר השלישי . השר איתן כבל ושרים נ וספ ים ה ח ברים בו ועדה ז ו ק יבלו את ע מדת המ גזר הש לישי לפיה לפ ני קבלת א ו יישום ה חלטות מסוג זה – מן הראו י ה יה להקד ים ול הגיע להב נה עם המ גזר השל י שי לגבי מדי ניות הממש לה כל פי המגזר השל ישי ו הי חסי ם עם מגזר זה . בשלב זה ה וחלט של פנ י הט יפו ל בפרטי ד ו " ח אריד ור " לגו פן - ת וכן על ידי נציג י הממשל ה ביחד עם נציג י המ גזר הש לישי " אמנה " שת ונ ח על שול חן ה ממשלה ותגד יר את מערכת ה יחס ים ההדד ית בי ן שני הצ דדים . בקר וב ייקבע לו ח זמנ ים לביצוע פעי לות ז ו . אנו ט ורח ים ומד גישים ענ יי ן זה , שכ ן , ל הערכתנ ו ) כמש תתפים , מט עם המגזר השל ישי , ביש יבות הוועד ה לביק ורת המדי נה ו השר אית ן כב ל ב עני ין זה ( לאחר ס יום הכנ ת ה " אמנ ה " ו הנחת ה על ש ולח ן הממשלה - חלקים רבים בהצע ת חו ק ז ו יה יו ט עו נים שי נו יים די מה ותיים . הנושא השני ש יש לע מוד ע לי ו הוא השוני שבי ן שנ י התא ג ידים המ לכ " רי ים . הפעי לות המ לכ " ר ית הע יקר ית בישראל נעשית ע ל יד י שני סוג י מלכ ר ים " : העמותה והחברה למטרות ציבוריות ) הידו עה ג ם כחברה לת ועלת הציב ור (. ערב חקיקת ו של ח וק ה חבר ות התשנ " ט- 1999 הי יתה כ וונ ה להשמ י ט מחוק ה חברות המוצע את החברה למטר ות ציבור יות ) חברה לתו עלת הציב ור ( ולא לאפשר יותר ל חברות כא לה להתאגד כ " חברה ". בסופו של דבר נדחתה כוונה זו וחוק החברו ת כולל בסעי ף 11 )( ב את האפשרות להת אגד כחברה למטרו ת ציבורי ות ) חברה לתו עלת הצ יבור (. בדר ך זו – יכול ים הרוצ ים להת אגד ל פעיל ות מלכ " רית כ " עמותה " או כ " חבר ה למטרות ציבורי ות ". קיומן של שתי האפשר ויו ת ל התאגדות נ ותנ ות ב ידי המבק שים להת אגד את הא פשרות להתאים את המבנה המשפט י - התאג ידי – לאופ י ו למטר ות המ לכ . ר" כך , למשל , נר אה שההת אגדות המתא ימ ה לפעי לות ש ל "ש י נו י חברת י " תהיה התאגד ות כ " עמותה , " בעוד שלשם ב יצוע פע ילות של מתן ש ירות ים – יתכן שה התאגד ות כ " חבר ה למטרות ציב ורי ות " ת היה עד יפה . מדובר בשנ י ס וגי התאגד ות שונים , הפו עלים מכוח ש ני חוקים שונים ע ל כל המשמ ע ויות שיש לכך . ועל כן יש להי מנע מ הניס יו ן הכלול ב הורא ות הצעת ה חו ק להפוך את החברה ל מטרו ת ציבורי ות ) החברה לתועל ת הצ יבור "ל ( מע ין עמ ותה " ול החי ל ע ל ה חברה הו ראות הכ לול ות ב חוק הע מות ות . אי ן ז ה נ כון ו לא זו הי יתה כ וו נת המ חוקק . עני ין נוסף צורת ה חקיקה ה מוצעת . רוב הג ופים המלכ " ר יים פ וע לים כעמ ותות על פ י ח וק הע מותות , התש – ם "1980 . והנה , המחו קק עומד ל הכנ י ס שינויים מרחיק י לכת בחו ק העמותות – וזאת , בדרך אגב , במסגרת הצעת חו ק לתיקון חוק ה חב רות ) ראה סעיף 8 .( האם כך צריך לפע ול המ ח וקק ? האם אי ן זה נכ ון שתיקון חוק ה עמות ות , הח ל על מרבית המלכ " רים בישראל , ייעש ה בדרך של תיק ון ח וק ה עמ ות ו ת ? ולא כ " סעיף " בתי קון ש ל חוק החבר ות ? חקיקה א ינ נה תח ום התמ חותנ ו – אך , להבנתנ ו , במסגרת חקיקה נעשים , לע יתים " , תיקונ ים עקיפ ים ". אופיר כץ ושות ' עורכי דין OPHIR KATZ & Co. LAW OFFICES - 3 - זה אינו המ קרה שלפנ ינ ו , שכן , כאמור מדובר בתיק ון מה ו תי של חוק העמ ותות – וטוב ונכ ון יעש ה המחוקק אם התיק ונ ים ה מ וצעים ב חוק הע מותו ת – יי עשו בדרך של תיקון חוק העמותות ו לא כס עיף במסגרת הצעת ת יקו ן ח וק ה חברות . ולבסוף , מספר הערות לסיום . יש בהצעת ה חוק מספר נ וש אים חי ובי ים המצדיק ים תי קון ה חקיק ה – כגון : ה חובה להג יש דו ח " מילו לי ) מבל י להיכ נס , בשל ב זה , להערות ספצ יפי ות לג בי התיק ון המ וצ (. ע מאידך , אנו ממליצ ים , כפי שצויין לע יל , לנס ח הצ עת חוק נפרדת לת יקו ן חוק ה עמותות שבמסגרת ה יוכ נסו נושא ים מרכז יים החסרים כי ום בנוס ח החו ק כגון : אחריות נושא י משרה – נושא פרוץ שה וסדר עד ע תה על ידי ה פסיק ה בלבד ונושא ים חשובים אחר ים . לא כל יום מתקנ ים חוק ועל כן משה ו חלט לתק ן את חוק העמות ות , מן הראוי לנצל הזדמנ ות זו לתי קון רצי ני ומקיף של ח וק הע מותות ולא לבצע תיק ון חלק י כמוצע . הליך ה חקיק ה מצוי בשלב די ראשונ י . מאחר ובס ופו של דבר מי שמכיר היטב את הנושא ים , משמעותם ו השלכות יהם ומ י שיצטרך לפע ול ב התאם ו בכפוף לה וראות החו ק המ ת וקן הם התאגיד ים המלכ " רים והא נשים המא י ישים אותם ונושא ים בתפ קידים באו תם ארגו נים – מן הראו י , לדעת נו , שהליכי הח קיקה י יעשו תוך שיתוף מלא של נציג י המ גז ר השליש י בה ליכ י ה חקיק ה וזאת לא חר השלמת ה" אמנ ה " שבי ן הממש לה לב ין המ גזר השל ישי . בכבוד רב