חומר רקע
רקע
מסמך זה הוכן לקראת ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ב-23 באוקטובר 2006 בנושא מוכנות מדינת ישראל לרעידות אדמה. הוועדה ניהלה בעבר כמה ישיבות בנושא, והאחרונה בהן ב-20 ביולי 2005. בסיכום הדיון נקראו הגורמים הנוגעים בדבר לפעול להגברת המודעות הציבורית בנושא המוכנות לרעידת אדמה ולהביא להתקדמות ביישום המדיניות להיערכות נכונה. נוסף על כך, מסקנות הוועדה הונחו על שולחן הכנסת ב-20 ביולי 2005.
ממשלת ישראל החליטה באוגוסט 1999 להקים ועדת שרים לטיפול בהיערכות מדינת ישראל לרעידות אדמה. ועדה זו הקימה ועדת היגוי כדי לגבש צעדים ביצועיים לטיפול בנושא.
ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות ישראל לרעידת אדמה
ועדת ההיגוי להערכות לטיפול ברעידות אדמה הוקמה בדצמבר 1999.1 הוועדה מונה כ-40 חברים, נציגים של משרדי הממשלה, האקדמיה, ארגונים אזרחיים ומרכז השלטון המקומי.2 עד סוף דצמבר 2002 שימש מר יעקב היכל יושב-ראש ועדת ההיגוי. עד ספטמבר 2003 נותרה הוועדה ללא יושב-ראש, ואז מונה ד"ר אפרים לאור ליושב-ראש.3
תחומי הפעילות של ועדת ההיגוי4
משיחה עם ד"ר אפרים לאור, יושב-ראש ועדת ההיגוי,5 עולה כי בעבר התרכזה הוועדה במחקר, ואילו כיום היא מתרכזת בתחום המניעה והמענה בזמן רעידת אדמה. פעילות זו כוללת הכנת האוכלוסייה, תרגול הגורמים המקצועיים, בניית תורת הפעלה, חיזוק מבנים, חיזוק מפעלי תעשייה, יצירת תקנים ועוד.
לדברי ד"ר לאור, הוועדה נמצאת במירוץ קשה נגד הזמן, היות שאין חולק על כך שרעידת אדמה תתרחש במדינת ישראל, ומועד זה קרב ובא.
ועדת ההיגוי קבעה שמדינת ישראל תיערך, כ"תרחיש ייחוס לאומי", לרעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר שמוקדה בבית-שאן. הוועדה אינה מתיימרת לנבא את שיתרחש, אלא רק מציגה מתווה להיערכות המדינה. זה הנזק שייגרם לפי התרחיש:
16,000
הרוגים
6,000
פצועים קשה
83,000
פצועים קל
377,000
מפונים
10,000
מבנים הרוסים
20,000
מבנים עם נזק כבד
104,000
מבנים עם נזק קל עד בינוני
להלן הצעדים שבהן הוועדה פועלת:
1. הכנת תרחיש ייחוס – בקנה מידה ארצי ומפורט. התרחיש יתאר את מספר הנפגעים ואת היקף הנזקים הצפויים במקומות שונים, לאורך השברים הפעילים באזורנו ובמגניטודות שונות.
2. הטיפול באירוע רעידת אדמה – הגדרת תחומי האחריות והמשימות של כל הגורמים האחראים לטפל באירוע, ובהם רשויות מקומיות, צה"ל, משטרת ישראל, משרדי הממשלה, מד"א, כיבוי-אש ומתנדבים.
3. שיקום מיידי – גיבוש הנחיות למשרדי הממשלה ולרשויות המקומיות לטיפול באוכלוסייה;
הגדרת המשאבים הנחוצים לטיפול באוכלוסיה; פיתוח נהלים, קיום תרגילים, סדנאות חשיבה וכו'.
4. סיוע חיצוני מארגונים בין-לאומיים וממדינות בעולם.
5. מניעת נזקים במבנים קיימים ובמבנים חדשים.
6. הכנת האוכלוסייה.
7. מענה רפואי – הכנת המענה לכל שרשרת הטיפול הרפואי: רפואת חילוץ; עזרה ראשונה; פינוי רפואי; אשפוז; הטסת פצועים לחו"ל; טיפול רפואי בפליטים; שיקום – מתוך התייחסות להיבטים הפיזיולוגיים והנפשיים.
8. חקיקה.
תחומי פעילות נוספים
סדנאות להרחבת היכולת המבצעית; עדכון סדר הכוחות מדי חודש; איגום ידע מחו"ל והתאמתו; מחקר; השתלמויות מקצועיות; הפצת מידע; הכנת מערך תיעוד בעקבות רעידת אדמה; הקמת צוות לביקורת פתע באתרי בנייה; הקמת צוות לקביעת רמת סיכון מקובלת למתקנים תעשייתיים;
תרגילים; סיורים מקצועיים באזורי אסון פתע רב-נפגעים; הכנת תוכנית לזיהוי חללים; הכנת תוכנית "חינוך לחירום".
תקציב
בישיבתה ב-4 בדצמבר 2004 החליטה הממשלה לאשר תקציב של 50 מיליון ש"ח לחמש שנים משנת הכספים 2006 למימון ההיערכות לרעידות אדמה, מתוך תקציביהם של משרד הבינוי והשיכון ומשרד התשתיות הלאומיות (5 מיליוני ש"ח מכל אחד מהמשרדים לשנה).
בשנים 2005-2004 קיבלה הוועדה כ-5 מיליוני ש"ח בכל שנה. לדברי ד"ר לאור, עד כה קיבלה הוועדה 3.3 מיליוני ש"ח לשנת 2006.6
מסקנות ועדת המדע והטכנולוגיה שהונחו על שולחן הכנסת – 20 ביולי 2005
במסקנות ועדת המדע והטכנולוגיה צוין כדלקמן:
הוועדה חוזרת ומדגישה כי מדינת ישראל שוכנת באזור שבו התרחשו בעבר ועלולות להתרחש בעתיד רעידות אדמה בחוזק העלול לגרום לפגיעות רבות בנפש, להתמוטטות מבנים ותשתיות. אין חולק על כך שרעידת אדמה חזקה תתרחש באזורנו. השאלה היא רק שאלה של זמן. הניסיון שהצטבר בעולם מוכיח כי היערכות מתאימה והתנהגות נכונה, בעת רעש אדמה, יצמצמו את מספר הנפגעים ויפחיתו את הנזק לרכוש. אשר על כן קוראת הוועדה:
1. לממשלת ישראל – להפנות את התקציבים הדרושים להמשך עבודתה של ועדת ההיגוי אשר יאפשרו המשך היערכות מתאימה ויישום החלטותיה.
2. לפעול בהקדם לזירוז הטיפול בחיזוק מבנים קיימים על-פי תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים לעמידות ברעידת אדמה (תמ"א 38).
3. לגורמים האחראים על אכיפת תקני הבנייה להקפיד על בניית מבנים חדשים לפי תקנים עדכניים ביותר.
4. לפעול לבדיקתם וחיזוקם של 150 מתקנים המשתמשים בחומרים מסוכנים אשר היפגעותם ברעידות אדמה עלולה לחולל "אסון שרשרת".
5. לממשלת ישראל להפנות תקציבים לחיזוק מבנים שבבעלותה הישירה או העקיפה.
6. הוועדה רואה חשיבות בהקניית ידע לכלל האוכלוסייה בדבר התמודדות עם מצבי חירום קיצוניים והרחבת הידע של אנשי מקצוע וקוראת לוועדת ההיגוי לפעול בתחום.
7. הוועדה קוראת לשר התשתיות הלאומיות לפעול לאלתר למניעת קריסתו של המכון הגיאו-פיסי לישראל, אשר בשל קיצוצי התקציב הפסיק את התחזוקה השוטפת של הרשת הסיסמולוגית וייאלץ להפסיק בקרוב את הכוננות המופעלת 24 שעות ביממה.
8. הוועדה תומכת במדענים הרואים בחיזוי רעידות אדמה אתגר מדעי ממדרגה ראשונה וקוראת למשרד לתשתיות לאומיות לאגד את תחומי המחקר השונים תוך ראייה מערכתית כוללת.
9. הוועדה קוראת לערוך מחקרים יישומיים במדעי האדמה, הנדסה, התנהגות אוכלוסייה והתנהלות רשויות במצבי חירום קיצוניים ולהנחיל את הממצאים והמסקנות לגורמים הרלוונטיים.
10. בעקבות מידע על צונאמי ברעידות אדמה היסטוריות, ממליצה הוועדה על הקמת מערכת התראה בפני צונאמי בחופי הים התיכון, מערכת שניתן להתקין בשיתוף עם מדינות האזור ואשר תאפשר פינוי חופים והצלת חיים.
11. הוועדה רואה חשיבות בקידום שיתוף הפעולה עם מדינות וארגונים ליצירת פרויקטים תומכי היערכות וקבלת סיוע מחו"ל בעקבות רעידת אדמה חזקה.7
צעדים שננקטו אל מול מסקנות ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת
1. תמ"א 38 (תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה) – מבנים חדשים חייבים לעמוד בתקן ישראלי 413 כדי שיהיו עמידים בפני רעידות אדמה. תמ"א 38 נועדה לאפשר חיזוק מבנים קיימים שלא נבנו על-פי התקן כדי לשפר את עמידותם בפני רעידות אדמה. הוראות התמ"א קובעות את המסגרת הסטטוטורית שתאפשר מתן היתרי בנייה מכוחה, וכן מציעה תמריצים (כגון תוספות בנייה) שיעודדו בעלי מבנים לחזק אותם ויאפשרו את החיזוק מבחינה כלכלית.8 לדברי ד"ר לאור, תמ"א 38 אושרה בוועדת מנכ"לים ובממשלה, ועתה יש להמתין לתיקוני חקיקה בכנסת מטעם הממשלה. מייד עם קבלתם של התיקונים יתחילו היזמים בעבודתם בשטח. נוסף על כך, לדברי ד"ר לאור יש ליצור תקן ישראלי לתעשייה (כיום אין תקן כזה), וכן לדאוג לתקנים לציוד אחר שנמצא בבית ואינו כלול בתקן 413, שנועד לשלד בלבד (למשל קירות, מזגנים וצינורות).
2. 150 מתקנים שמשתמשים בהם בחומרים מסוכנים ומועדים לסכנה מיידית בעת רעידת אדמה – בשלב הראשון, בגלל מחסור בבעלי מקצוע העוסקים בנושא, הוצאו צווים רק ל-40 מתקנים לערוך את התיקונים הנדרשים כדי שיהיו עמידים בפני רעידות אדמה. התיקונים אמורים להיות ממומנים מתקציבם הפרטי של המפעלים. מפעלים שלא עמדו בצווים קיבלו התראה לפני שלילת רשיון. שישה מהמפעלים קיבלו הזמנה לשימוע. מפעלים שלא יתקנו את הליקויים – רשיונם יישלל.
3. חיזוק מבנים בבעלות הממשלה – כדי לחזק את כל המבנים בבעלות הממשלה בפני רעידות אדמה דרוש תקציב של 300-200 מיליארד ש"ח. היות שהסכום גבוה מדי ואי-אפשר לתת תמריצים למימון חיצוני, החליטה הממשלה להקצות 10 מיליארדי ש"ח לחיזוק כ-1,200 מבנים ממשלתיים, ובהם בתי-חולים ומוסדות חינוך.
4. יידוע האוכלוסייה – הוחלט שבשלב הראשון יוכשרו כוחות המענה בזמן רעידת אדמה ומשפחותיהם לשם הרחבת האוכלוסייה המסייעת (כ-2.5 מיליוני איש). גופי הביצוע – צבא, משטרה, מכבי אש, פיקוד העורף וארגונים אחרים – קיבלו הדרכות והשתלמויות וערכו תרגילים. נוסף על כך, הועברו הדרכות לגופים גדולים כגון המוסד לביטוח לאומי וחברת החשמל. כמו כן הועברו הדרכות לכ-120,000 מורים, והם אמורים להעביר את הידע שרכשו לתלמידיהם. חוברת הסברה הופקה בנושא ואתר האינטרנט של ועדת ההיגוי מספק מידע לאוכלוסייה. השתלמויות מקצועיות הועברו למהנדסים ותעשיינים. גם המשמר האזרחי והמשטרה אמורים לעבור הכשרה למתן מענה לאוכלוסייה.
באוניברסיטת חיפה נפתח מסלול אקדמי ללימודי תואר שני ושלישי בתחוםEmergancy Management. בבתי-ספר נפתח מסלול לימודים בתחום "חילוץ והצלה" לבני 14, ובסיומו ייגשו תלמידים אלו למבחני בגרות בתחום ואף יוכלו לעסוק בתחום זה בשירותם הצבאי.
5. מערכת התראה בפני צונאמי – לדברי ד"ר לאור, מדינת ישראל אינה זקוקה בשלב זה למערכת התראה בפני צונאמי. היכולת שיש למדינה בתחום מספיקה לקבל התראה של דקות או עשרות דקות במקרה של צונאמי. ההערכה היא שאם יתרחש צונאמי במדינת ישראל, הוא יגיע לגובה של חמישה-שישה מטרים; זאת לנוכח מחקרים, מודלים, לימוד מורפולוגי ימי ומקרים קודמים שהתרחשו באזור, האחרון בהם בשנת 1949. במקרה של התראה, אדם בריא יוכל להגיע בתוך דקות אחדות לקומה השלישית. ועדת ההיגוי החלה להכין מפות הצפה לאזורים שעל חוף הים התיכון ומתכוונת לעשות כן גם בים סוף ובכנרת. בינתיים הוכנה מפת הצפה לאזור מפרץ חיפה, ומהמפה עולה כי במקרה של צונאמי יפגעו חמישה עד עשרה מפעלי תעשייה. ועדת ההיגוי מתכוונת להיפגש עם התעשיינים כדי לסייע להם להיערך לתרחיש של צונאמי באזור.
6. שיתוף פעולה בין-לאומי – ועדת ההיגוי עומדת בקשר עם 35 מדינות ועם כמה ארגונים בין-לאומיים. בזמן רעידת אדמה תוכל המדינה לבקש ולקבל סיוע בין-לאומי. ועדת ההיגוי ממשיכה לפעול בתחום זה ועתידה לפעול בנושא גם במהלך 2007.
מקורות
• הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה ב-4 בדצמבר 2005.
• היערכות לרעידת אדמה, אתר אינטרנט, www.egred.gov.il, תאריך כניסה: 28 בספטמבר 2006.
• המינהלה למימוש תמ"א 38, אתר אינטרנט, www.tama38.com, תאריך כניסה: 26 בספטמבר 2006.
• המכון הגיאו-פיסי בישראל, אתר אינטרנט, www.gii.co.il, תאריך כניסה: 28 בספטמבר 2006.
• ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת ה-16, סיכום פעילות הוועדה, יולי 2004-דצמבר 2005.
• לאור אפרים, יושב-ראש ועדת ההיגוי להערכות מדינת ישראל לרעידת אדמה, שיחות טלפון, 26 ו-28 בספטמבר 2006.
• מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פעילות ועדת ההיגוי להיערכות לטיפול ברעידת אדמה, כתיבה: עוגן גולדמן, 3 ביולי 2005.
• מרכז המחקר והמידע של הכנסת, היערכות מדינת ישראל לרעידות אדמה, כתיבה: דורון אהרן, 28 ביולי 2003.
• קליגמן יעל, ועדת ההיגוי להערכות מדינת ישראל לרעידת אדמה, מכתב, 26 בספטמבר 2006.