חומר רקע
סימוכין:04502706
הצעת חוק לקריאה השניה ולקריאה השלישית
נוסח לדיון והצבעה בוועדה – 230806
הצעת חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006
תיקון חוק העונשין
1.
בחוק העונשין, התשל"ז-19771 –
(1)
בסעיף 15(ב), במקום הסיפה החל במילים "ריבוי נישואין" יבוא "אחת מאלה, והיא נעברה על ידי מי שהיה בזמן עשיית העבירה אזרח ישראלי:
(1)
ריבוי נישואין לפי סעיף 176;
(2)
עבירה לפי סימן י' לפרק ח' שנעברה בקטין או בקשר לקטין;
(3)
הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה לפי סעיף 370;
(4)
גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות לפי סעיף 376ב;
(5)
סחר בבני אדם לפי סעיף 377א.";
(2)
סעיף 203א – בטל;
(3)
בסעיף 203ב, בכל מקום, במקום "202, 203 או 203א" יבוא "202 או 203";
(4)
בסעיף 368ד(ח), במקום ההגדרה "עבירה", יבוא "עבירה" – אחת מאלה:
(1)
עבירת זנות ותועבה לפי סעיפים 199, 201, 202, 203, 203ב, 203ג, 205א ו-214(ב1);
(2)
עבירה של סיכון החיים והבריאות לפי סעיף 337;
(3)
עבירת מין לפי סעיפים 345 עד 348 ו-351;
(4)
עבירה של נטישה או הזנחה לפי סעיפים 361 ו-362;
(5)
עבירה של תקיפה או התעללות לפי סעיפים 368ב ו-368ג;
(6)
עבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א";
(5)
בסעיף 370 –
(א)
במקום כותרת השוליים יבוא "הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה";
(ב)
אחרי "מעבר לגבולות המדינה" יבוא "שבה שוהה אותו אדם";
(ג)
במקום "מאסר עשרים שנה" יבוא "מאסר עשר שנים";
(6)
בסעיף 374 –
(א)
בכותרת השוליים, במקום "או עבירת מין" יבוא "חמורה";
(ב)
במקום "חמורה, למגע מיני אסור או לחיי זנות" יבוא "חמורה";
(7)
אחרי סעיף 374 יבוא:
"חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם
374א.
החוטף אדם לשם המטרה מהמטרות המנויות בסעיף 377א(א) או כדי להעמידו בכך באחת מהסכנות המנויות באותו סעיף, דינו – מאסר עשרים שנה.";
(8)
אחרי סעיף 375 יבוא:
"החזקה בתנאי עבדות
375א.
(א)
המחזיק אדם בתנאי עבדות לצורכי עבודה או שירותים [חה"כ לוי מציע: למחוק את המילים "לצורכי עבודה או שירותים"; חה"כ גלאון מציעה להוסיף "לרבות שירותי מין"], דינו – מאסר שש-עשרה שנים.
(ב)
נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה – מאסר עשרים שנה.
(ג)
בסימן זה, "עבדות" – מצב שבו מופעלות כלפי אדם סמכויות המופעלות ככלל כלפי קניינו של אדם; לענין זה, יראו שליטה ממשית בחייו של אדם או שלילת חירותו כהפעלת סמכויות כאמור.לעבדות)טיפה הצעה הפרטית כליאת שווא, דינו כדין מי שחטף את אותו אדםים ממדינה למדינה לצורכי סחר.";
(9)
במקום סעיף 376 יבוא:
"עבודת כפייה
376.
הכופה שלא כדין אדם לעבוד, תוך שימוש בכוח או באמצעי לחץ אחר או תוך איום באחד מאלה, או בהסכמה שהושגה בתרמית [או: תוך שימוש באמצעי תרמית], והכל בין בתמורה ובין שלא בתמורה – דינו מאסר שבע שנים.";
(10)
בסעיף 376א, במקום "מאסר שנה" יבוא "מאסר שלוש שנים; העושה כן לשם מטרה מהמטרות המנויות בסעיף 377א(א) או המעמידו בכך באחת מהסכנות המנויות באותו סעיף, דינו – מאסר חמש שנים";
(11)
אחרי סעיף 376א יבוא:
"גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות
376ב.
הגורם לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר לשם העסקתו בזנות או החזקתו בתנאי עבדות, דינו – מאסר עשר שנים.";
במצב כיום, קיימת נסיבה מחמירה לגרימה לעזיבת המדינה לשם זנות, כאשר הקורבן הוא קטין. יש לשקול הוספת נסיבה מחמירה כאמור, כמו בסעיף 375א(ב) ו-377א(ב).
(12)
אחרי סעיף 377, לפני הכותרת "סימן ח': תקיפה" יבוא:
"סחר בבני אדם
377א.
(א)
הסוחר באדם לשם אחד מאלה [או הסוחר באדם ומעמידו בכך בסכנה לקרות אחד מאלה,] דינו – מאסר שש-עשרה שנים:
(1)
נטילת איבר מאברי גופו;
(2)
הולדת ילד ונטילתו;
(3)
הבאתו לידי עבדות;
(4)
הבאתו לידי עבודת כפייה;
(5)
הבאתו לידי מעשה זנות;
(6)
הצגת דמותו או גופו בפרסום או הצגת תועבה;
(7)
ביצוע עבירת מין בו.
(ב)
נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה – מאסר עשרים שנה.
(ג)
המתווך לסחר באדם כאמור בסעיף קטן (א), בין בתמורה ובין שלא בתמורה, דינו כדין הסוחר באותו אדם.
(ד)
בסעיף זה, "סחר באדם" – מכירה או קניה של אדם או עשיית עסקה אחרת באדם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.
עונש מזערי לעברת החזקה בתנאי עבדות ועבירת סחר בבני אדם
377ב.
(א)
הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 375א או 377א, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
(ב)
עונש מאסר לפי סעיף קטן (א) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.
אי-פסיקת פיצוי – חובת הנמקה
377ג.
הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 375א או 377א, ולא פסק בית המשפט פיצויים לניזוק לפי סעיף 77, יפרט בית המשפט בגזר הדין את נימוקיו לאי-פסיקת פיצויים כאמור.
[חה"כ גלאון מציעה: במקום סעיף זה, לחייב את בית המשפט בפיצויי מינימום לנפגע לפי סעיף 77]
חילוט
377ד.
(א)
בסעיף זה ובסעיף 377ה –
"חוק מאבק בארגוני פשיעה" – חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-20032;
"נפגע עבירה" – מי שנפגע במישרין מהעבירה וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו;
"עבירה" – עבירת החזקה בתנאי עבדות לפי סעיף 375א ועבירת סחר בבני אדם לפי סעיף 377א;
משרד המשפטים מבקש להוסיף עבירת "עבודת כפייה" (ראו מסמך "סוגיות שונות" מאת משרד המשפטים). בדיון הקודם הוחלט שלא לעשות כן מהטעמים הבאים:
1. מדובר בעבירה של 7 שנות מאסר (ולא 16-20), דבר המבטא את חומרתה ולכן גם את הסדרי החילוט שבה (שיש בהם גם צד עונשי, בהיות החילוט ייצור כלאיים בין אזרחי לעונשי).
2. לפיכך, אין טעם רציני להפריד בין עבירה זו לעבירות אחרות שהמניע שלהן הוא כלכלי (למה לא לעשות הסדר כזה לעושק? לשוד? לגניבה?)
3. גם במצב כיום, ניתן לחלט רכוש הקשור בעבירת עבודות כפייה לפי ההסדר הכללי שבסעיף 39 לפסד"פ.
4. בעבודות כפייה, בניגוד לסחר בבני אדם (וגם בעבדות, אם כי לא באופן מובהק), פרנסתו העיקרית ועושרו של העבריין אינם נצברים מפירות העבירה.
5. מדובר בהסדר חדש יחסית וראוי יותר לבחון את אכיפתו בסחר בבני אדם ובעבדות ולאור המסקנות מהפעלתו לבחון הוספת עבירה נוספת, חמורה פחות ממנו.
6. מבחינת מדיניות החקיקה, אין להפוך את חוק מאבק בארגוני פשיעה לחוק חילוט כללי.
"רכוש" ו-"רכוש הקשור לעבירה" – כהגדרתם בחוק מאבק בארגוני פשיעה.
(ב)
הוראות סעיפים 5 עד 33 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, למעט סעיפים 8, 14(2) ו-31 לחוק האמור, יחולו על חילוט רכוש הקשור לעבירה, לפי הענין ובשינויים המחויבים.
(ג)
רכוש שניתן לחלט לפי הוראות סימן זה וכן לפי הוראות חוק מאבק בארגוני פשיעה או חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-20003, יחולט לפי הוראות חוק זה, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את חילוט הרכוש שלא לפי הוראות סימן זה.
(ד)
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר סדרי דין בענין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי או אזרחי, הליכים לשמיעת התנגדויות לחילוט, בקשה למתן סעדים לשמירת רכוש, סעדים זמניים, עיון חוזר, ערעור, וכן הוראות בדבר הדרכים למימוש החילוט, לניהול הנכסים ולמתן הודעות לטוענים לזכות ברכוש.
קרן ייעודית
377ה.
(א)
החלטת בית המשפט על חילוט לפי סעיף 377ד תהיה אסמכתא בידי האפוטרופוס הכללי לתפוש את הרכוש המחולט; רכוש שחולט, או תמורתו, יועבר לאפוטרופוס הכללי ויופקד על ידיו בקרן ייעודית שינהל בכפוף לתקנות שיותקנו לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – הקרן).
(ב)
קנס שהטיל בית המשפט על עבירה יופקד בקרן.
(ג)
הציג נפגע עבירה פסק דין שאין עליו ערעור עוד, לפיצויו, לפני גורם שקבע לענין זה שר המשפטים, והראה כי אין באפשרותו הסבירה לממש את פסק הדין כאמור, כולו או חלקו, לפי כל דין, ישולם לנפגע העבירה מהקרן סכום הפיצוי שנקבע בפסק הדין ושטרם מומש.
(ד)
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות את דרכי הנהלת הקרן, את השימוש שייעשה בנכסי הקרן ואת דרכי חלוקתם למטרות אלה:
(1)
שיקום [חה"כ גלאון מציעה: להוסיף "ופיצוי"] של נפגעי עבירה, טיפול בהם והגנה עליהם; למטרה זו יוקצה סכום שלא יפחת מ___ מנכסי הקרן בשנה אחת;
יש לדון ביחס בין סעיף זה לסעיף קטן (ג)
(2)
מניעה של ביצוע עבירה;
(3)
ביצוע תפקידיהן של רשויות אכיפת החוק כדי לאכוף הוראות חוק זה לענין עבירה."
(13)
עושק
הסחר בבני האדם צומח בסביבה של ניצול ועושק. דוגמה מבהקת לכך היא תופעת "הדרכונים המעופפים" שתוארה בועדה על ידי נציגי ארגוני העובדים. בכדי להתמודד עם תופעות אלה, הממשלה הציעה להחמיר את הענישה בעבירת העושק משנת מאסר לשלוש שנים (לדברי המשטרה, שינוי זה ישפיע על האכיפה בעבירה).
להלן עבירת העושק בנוסחה כיום בחוק העונשין:
431. המנצל את המצוקה, החולשה הגופנית או השכלית, חוסר הנסיון או קלות הדעת של הזולת לאחת מאלה, דינו - מאסר שנה:
(1) דורש או מקבל דבר שאינו מגיע לו כדין;
(2) דורש או מקבל בעד מצרך או בעד שירות תמורה העולה במידה בלתי סבירה על התמורה המקובלת;
(3) נותן בעד מצרך או בעד שירות תמורה הנופלת במידה בלתי סבירה מן התמורה המקובלת."
תיקון חוק הכניסה לישראל
2.
בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-19524, בסעיף 2, בסופו יבוא:
"(ד)
שר הפנים רשאי, משיקולים הומניטריים, לתת אשרה או רשיון ישיבה לנפגע בעבירת סחר בבני אדם לפי סעיף 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואולם מתן אשרה או רשיון לישיבת ביקור ועבודה כעובד זמני, יהיה בהסכמת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, או מי שהוא הסמיך לכך; ואולם, רשאים שר הפנים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה להחליט כי בנוגע לקבוצות נפגעים שקבעו, מתן אשרה או רשיון ביקור ועבודה אינו טעון הסכמה כאמור."
מוצע להסמיך את שר הפנים להעניק, משיקולים הומניטאריים, אשרה ורשיון ישיבה לנפגע עבירת סחר בבני אדם. עוד מוצע כי אשרה ורשיון לישיבת ביקור ועבודה כעובד זמני תינתן בהסכמת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן – שר התעסוקה), או מי שהסמיך לכך. מוצע לאפשר לשר הפנים ולשר התעסוקה לקבוע כי בנוגע לקבוצות נפגעים מסוימות, מתן אשרה או רשיון ביקור ועבודה אינו טעון הסכמת שר התעסוקה, וזאת, בין היתר, בכדי שלא לפגוע בתוקפן של תקנות הקיימות כיום, המאפשרות לשר הפנים (ללא הסכמת שר התעסוקה) ליתן אשרה או רישיון ישיבה לעובד זר השוהה במקלט לקורבנות סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות.
לסעיף חשיבות הצהרתית בלבד וגם כיום רשאי שר הפנים ליתן אשרות שהייה לנפגעות סחר בבני אדם.
בישיבה מתאריך 090806 התבקש שר האוצר לחזור ולשקול את התנגדותו לסעיף זה.
תיקון חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים)
3.
בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח-19575 –
(1)
בסעיף 2ב –
(א)
בכל מקום, המילים "לעיסוק בזנות" יימחקו;
(ב)
בסעיף קטן (ה), במקום ההגדרה "עבירת סחר בבני אדם לעיסוק בזנות" יבוא:
""עבירת סחר בבני אדם" – עבירה של סחר בבני אדם לשם מטרה מהמטרות המנויות בפסקאות (5) עד (7) בסעיף 377א(א) לחוק העונשין או המעמידה בכך אדם באחת מהסכנות המנויות בפסקאות האמורות";
(2)
בסעיף 2ג(ג) המילים "לעיסוק בזנות" – יימחקו;
(3)
בתוספת, בפרט (א), המילה "203א," – תימחק, ואחרי "351(א), (ב), (ג)(1) ו-(ג)(2)" יבוא "ועבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א(א)(5)".
תיקון חוק הסיוע המשפטי
4.
בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-19726, בתוספת, בפרט 1, במקום "לפי סעיף 203א" יבוא "של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א".
שירות משפטי ניתן למי שידו אינה משגת או לעניינים מסוימים המפורטים בחוק הסיוע המשפטי, ובהם סיוע לקורבן עבירת סחר באדם לעיסוק בזנות בהליכים אזרחיים הנובעים מעבירת הסחר ובהליכים לפי חוק הכניסה לישראל.
בישיבת הועדה מתאריך 090806 הוחלט כי אין סיבה להבחנה בהקשר זה בין סחר למטרות זנות לבין סחר למטרות אחרות. כמו כן סברה הועדה, לאור הערכות מהשירות המשפטי ומהמ.מ.מ., כי הרחבת הסעיף לכל קורבנות הסחר בבני אדם איננה תקציבית (לפי סעיף 3ג לחוק-יסוד: הממשלה).
הממשלה סבורה כי יתכן ותהיה עלות גבוהה לעצם הבדיקה אם עובד זר זכאי לסיוע משפטי לפי הסעיף (האם נעברה לגביו עבירת סחר) ולכן מבקשת לנסות פיילוט להפעלת סעיף זה על כל נפגעי הסחר באזור גיאוגרפי מסויים.
תיקון חוק סדר הדין הפלילי
5.
בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-19827 –
(1)
בסעיף 62א(א), בהגדרה "עבירת מין או אלימות", המילה
"203א," – תימחק, ואחרי "377 בנסיבות מחמירות," יבוא
"עבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א(א)(5),";
(2)
בסעיף 117(ב), במקום "לפי סעיף 203א" יבוא "לפי סעיף 377א".
תיקון חוק בתי המשפט
6.
בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-19848 –
(1)
בסעיף 68(ב), אחרי פסקה (8) יבוא:
"(9)
לשם הגנה על ענינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977.";
(2)
בסעיף 70(ג), במקום "סעיפים 345 עד 358, סעיף 360 וסעיפים 208 עד 214" יבוא "סעיפים 208, 214, 345 עד 352 ו-377א".
תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)
7.
בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-19969, בסעיף 21(א)(1)(ג), אחרי פסקה (5) ולפני הסיפה החל במילים "חזקה כי" יבוא:
"(6)
עבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977;"
אחד מהתנאים למעצר נאשם עד תום ההליכים במשפטו הוא קיומה של עילת מעצר. אחת מעילות המעצר היא קיומו של יסוד סביר לחשש שהנאשם יפגע בביטחונו של אדם, בטחון הציבור או בטחון המדינה (עילת "מסוכנות"). סעיף 21(א)(1)(ג) מונה עבירות אשר חומרתן יוצרת חזקה כי מתקיימת עילת מסוכנות (להלן – חזקת מסוכנות). חזקת המסוכנות זו אינה חלוטה, אך בכל מקרה שהנאשם אינו מפריך אותה – מתקיימת עילת מעצר.
העבירות שבנוגע להן קיימת כיום "חזקת המסוכנות" בחוק הן:
עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם; עבירת בטחון; עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973, למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי; עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם; ועבירת אלימות בבן משפחה.
עוד יצויין כי כיום קיימת מעין "חזקת מסוכנות שבפסיקה" לענין מעצר נאשמים בעבירת סחר בבני אדם עד תום הליכים.
הוחלט כי עבירת הסחר בבני אדם תצטרף לעברות שחומרתן מעידה על "חזקת המסוכנות" של הנאשמים בהם, ולפיכך, אם לא הוכח אחרת, הנאשמים בהם יעצרו עד תום הליכים.
יצויין כי כיום רשימת העברות בהן קיימת "חזקת מסוכנות" היא זהה לרשימת העבירות בהן מוסמך שוטר לעצור את החשוד בהן, גם ללא צו מעצר (בסעיף 23(א)(5) לחוק). יחד עם זאת הוחלט בועדה לא לתקן את רשימה זו בהתאם. כן הוחלט לא לכלול את עבירת הסחר ב"חזקת מסוכנות" לענין מעצר סוהר וכבילת אסיר או עצור. בכך נוצרה הבחנה בין העבירות הכלולות ב"חזקת מסוכנות" כיום לבין עבירת סחר בבני אדם.
תיקון חוק עזרה משפטית בין מדינות
8.
בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, בתוספת השניה –
(1)
בפרט ג2, ברישה, המילים " התשל"ז-1977" – יימחקו;
(2)
אחרי פרט ט יבוא:
"י.
עבירה לפי סעיף 375א ו-377א לחוק העונשין."
תיקון חוק איסור הלבנת הון
9.
בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-200010, בתוספת הראשונה, בפרט (3), המילה "203א," – תימחק.
תיקון חוק זכויות נפגעי עבירה
10.
בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-200111 –
(1)
בתוספת הראשונה, בחלק שכותרתו "עבירות בחוק העונשין" –
(א)
בפרט 2, המילה "203א," – תימחק;
(ב)
בפרט 7, במקום "375, 376 ו-377" יבוא "374א, 375, 375א, 376, 376ב, 377 ו-377א";
(2)
בתוספת הראשונה א', בחלק א', בפרט 6, במקום "בפרט 7, למעט לפי סעיף 376" יבוא "בפרט 7".
תיקון חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות
11.
בחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה-200512, בסעיף 1, בהגדרה "עבירה", בפסקה (3) שבה, במקום "לעיסוק בזנות לפי סעיף 203א" יבוא "לפי סעיף 377א(א)(5)".
**************************************************************************************