חומר רקע

שרותי משרד/הצעות חוק/ 15541103מ הכנסת השש-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת: רשף חן רוני בריזון אילן שלגי מל פולישוק-בלוך אילן ליבוביץ יגאל יאסינוב חמי דורון פ/1351 הצעת חוק בתי המשפט (איסור פרסום פרטי חשוד), התשס"ג-2003 תיקון סעיף 70 1. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-19841, במקום סעיף 70(ה1) יבוא: "(ה1) (1) לא יפרסם אדם שם של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום; (2) על אף האמור בפסקה 1, רשאי בית המשפט להתיר פרסום שמו של חשוד אם השתכנע כי התקיים אחד מאלה: (א) יש בפרסום בכדי לסייע לחקירה. (ב) בנסיבות המקרה, יש להעדיף את הענין הציבורי בפרסום על פני זכותו של החשוד למניעת פגיעה בשמו הטוב; (3) העובר על הוראת סעיף קטן זה דינו מאסר ששה חודשים." דברי-הסבר הניסיון מלמד כי חלק גדול מאוד מהחשדות לעבירות פליליות מסתכמים בלא כלום. למרות זאת העיתונות נוהגת לפרסם בהרחבה את קיום החקירות ופרטי החשודים, שכן יש בפרסומים אלה מן הפיקנטריה. אלא שפרסום עצם קיום החשד נגד אדם גורם לנזק חמור ולעיתים חסר תקנה לשמו הטוב של החשוד, נזק אשר אינו ניתן לתיקון כאשר תיק החקירה נסגר (דבר אשר בד"כ לא זוכה לכל פרסום). בעוד שברור כי הציבור מתעניין בחקירות פליליות, בד"כ אין כל עניין ציבורי אמיתי בפרסומן, והפגיעה בשם הטוב של החשודים אינה מוצדקת. מאידך לעיתים יש אינטרס ציבורי מיוחד בפרסום פרטי החשוד היכול לגבור על זכותו של הפרט לשם הטוב. כך כאשר יש בפרסום כדי לסייע לחקירה, וכך כאשר החשוד הוא דמות ציבורית אשר יש עניין ציבורי מיוחד בפרסום עצם קיום החקירה נגדה. כיום סעיף 70(ה1) במתכונתו הנוכחית מאפשר לבית המשפט למנוע פרסום כדי למנוע נזק לשמו הטוב של החשוד, אך על החשוד ליזום פניה לבית המשפט ולשכנע כי ייגרם נזק חמור לשמו. ההצעה הנוכחית באה להפוך את נטל הטענה והשכנוע ולקבוע כי הכלל הוא איסור הפרסום והגנה על שמו הטוב של החשוד, וכי אם המשטרה או העיתונות סבורים כי יש עניין מיוחד חקירתי או ציבורי בפרסום, עליהם ליזום את הפניה לביהמ"ש ולשכנע אותו כי יש הצדקה לפגיעה בזכויות הפרט. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' באב התשס"ג - 31.7.2003