חומר רקע

5 בנובמבר 2006 ש לכבוד ח"כ ד"ר מנחם בן ששון יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט הכנסת, ירושלים בפקס: 6408909 – 02 ובמייל שלום רב, הנדון: תקנות שירות המדינה (משמעת) (החלת הוראות מחוק זכויות נפגעי עבירה), התשס"ז – 2006 1. רצ"ב חוו"ד בנוגע לתקנות שבנדון, אשר אישורן ידון בועדת חוקה השבוע. 2. חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א – 2001 (להלן: חוק זכויות נפגעי עבירה) מעניק זכויות לנפגע עבירה בהליך הפלילי. 3. במקור, חוק זכויות נפגעי עבירה לא הוחל על הליכים משמעתיים. אולם, בשנת 2005 תוקן חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 באופן שמאפשר לשר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת להחיל את הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, על הליכים משמעתיים לפי חוק המשמעת בהתאמה. תיקון זה נעשה בהתאמה לעמדת נשיא בית המשפט העליון ברק (בדימוס) בבג"ץ 1435/03 פלונית נ' בי"ד למשמעת של עובדי המדינה בחיפה, פ"ד נח(1) 529, לפיה יש להחיל את חוק נפגעי עבירה על הליכים משמעתיים. מכאן התקנות הנדונות דנן. 4. האגודה לזכויות האזרח רואה חשיבות רבה בהתקנת תקנות אלו, ואף סבורה כי התקנות שומרות על איזון בין זכויות הנפגע לזכויות הנאשם. 5. עם זאת, לאגודה מספר הערות כלליות לתקנות המוצעות וכן הערות לגופן של התקנות – הכל כמפורט בעמ' 2 ו-3 לחוו"ד המצ"ב. 6. יצוין, כי בשל התדיינות בבימ"ש, לא תוכל עו"ד סיגל שהב, אשר הכינה חוו"ד המצ"ב, להשתתף בדיון השבוע בועדת חוקה. למרות זאת, אנו מקוים כי חוו"ד תסייע לך ולחברי הועדה בעת הדיון באישור התקנות. בכבוד רב ובברכה, דבי גילד-חיו, עו"ד מקדמת מדיניות וחקיקה העתקים: חברי וועדת חוקה, חוק ומשפט אפרת רוזן עו"ד , יועמ"ש ועדת חוקה חוק ומשפט נייר עמדה – הערות לועדת חוקה בנושא: תקנות שירות המדינה (משמעת) (החלת הוראות מחוק זכויות נפגעי עבירה), התשס"ז – 2006 מבוא חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א – 2001 (להלן: חוק זכויות נפגעי עבירה) מעניק זכויות לנפגע עבירה בהליך הפלילי וביניהן הזכות לקבל מידע על שירותי סיוע הניתנים לו, הזכות לקבל מידע על ההליך הפלילי ומהלכו ועל הימצאות הנאשם או הנידון במאסר או במשמורת אחרת, זכות העיון במסמכי בית המשפט, הזכות להיות נוכח בדיון ולהיות מלווה, הזכות להביע עמדה לגבי עיכוב הליכים או הסדרי טיעון ועוד. במקור, חוק זכויות נפגעי עבירה לא הוחל על הליכים משמעתיים. אולם, בשנת 2005 תוקן חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 (להלן: חוק שירות המדינה – משמעת), ועל פי תיקון מס' 10 זה, שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת רשאי לקבוע כי הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, כולן או מקצתן, יחולו על הליכים משמעתיים לפי חוק המשמעת בהתאמה. תקנות שירות המדינה (משמעת) (החלת הוראות מחוק זכויות נפגעי עבירה), התשס"ז – 2006, (להלן: התקנות) מותקנות בהתאם לסעיף 43א זה. עוד קודם לחקיקת סעיף 43א לחוק שירות המדינה- משמעת, התייחס כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אהרון ברק, לסוגיית החלת הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה על הליכים משמעתיים, בזו הלשון: "בכך ביטא המחוקק את החשיבות הרבה שייחס לזכויותיו של נפגע העבירה ולהגנה על כבודו כאדם (סעיף 1 לחוק זכויות נפגעי עבירה). על בתי-המשפט והרשויות לנקוט "...צעדים הדרושים להבטחת זכויות נפגע עבירה לפי חוק זה" (סעיף 5 לחוק זכויות נפגעי עבירה). להוראות סעיף 15 לחוק אין תחולה ישירה על ענייננו, משום שהחוק (חוק זכויות נפגעי עבירה – ס.ש.) עוסק בדיון בבית-משפט פלילי, ואילו אנו עוסקים בהליך משמעתי, ואין הרי הליך משמעתי כהרי הליך פלילי (בג"ץ 13/57 צמוקין נ' בית-הדין המשמעתי לעובדי המדינה [4], בעמ' 861). עם זאת ישנם מקרים שבהם הדין הפלילי מקרין על הדין המשמעתי ומשליך על שיקול-הדעת שמפעילים בתי-הדין המשמעתיים (עש"מ 85/01 יריב נ' נציב שירות המדינה [5], בעמ' 429). באותם מקרים יש לפרש את הדין המשמעתי בהרמוניה עם הדין הפלילי (א' ברק פרשנות במשפט, כרך ב, פרשנות החקיקה [18], בעמ' 327) אם התכלית העומדת ביסוד החקיקה היא מאותו עניין. זהו הדין בענייננו. העותרת טוענת כי היא נפגעה מהטרדה מינית, מעשים מגונים ואינוס. כולם מעשים היכולים להוות עבירה פלילית (ראו עש"מ 6713/96 מדינת ישראל נ' בן אשר [6], בעמ' 670). תלונתה הוליכה לפתיחת הליך משמעתי כנגד המשיב. הרצון להבטיח את "...[]שיתוף פעולה של קרבנות עבירה עם רשויות אכיפת החוק, שיתוף המותנה בהבנה ובהתיחסות לבעיות הקרבנות..." הוא שעמד בבסיס חקיקת חוק זכויות נפגעי עבירה (ראו דברי ההסבר להצעת חוק זכויות נפגעי עבירות בהליך הפלילי, תשס"א-2001 בעמ' 506). רצון זה יפה ודאי גם להליך המשמעתי. לפיכך על בית-הדין לייחס לו חשיבות רבה בבואו למנוע מנפגע עבירה להיות נוכח בדיונים של הנאשם. " (בג"ץ 1435/03 פלונית נ' בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה, פ"ד נח(1) 529, בעמ' 535- 536,ההדגשות אינן במקור – ס.ש.) כלומר, בית המשפט, תוך התייחסות ספציפית לסוגיית נוכחות נפגעת העבירה בדיוני בית הדין, החיל את הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה על הליכים משמעתיים, וקבע כי על בתי הדין המשמעתיים לייחס לחוק זכויות נפגעי עבירה חשיבות רבה, זאת משום שהמשפט הפלילי, לדידו, מקרין על ההליך המשמעתי. יוצא, שהתיקון האמור לחוק שרות המדינה –משמעת והתקנת התקנות, נשוא נייר עמדה זה, מבטא ומגשים את עמדת בג"ץ האמורה. האגודה לזכויות האזרח רואה חשיבות רבה בהתקנת תקנות אלו, שכן שיתוף נפגע העבירה תחת הדרתו מביא לשיפור וייעול ההליך הפלילי, ועל כך קיימת כתיבה רבה. עם זאת , חשוב להדגיש, כי שיתוף נפגע העבירה צריך להיעשות תמיד תוך שמירה על זכויותיהם של נאשמים, כבודם, חזקת חפותם, פרטיותם ושמם הטוב. לעמדתנו, התקנות נשוא נייר זה נכתבו בהתאם לחוק זכויות נפגעי עבירה אשר מכיל בתוכו איזונים אלו. הערות כלליות 1. חסרה התייחסות בתקנות להליכים בפני ועדות משמעת, שהן ועדות שיפוטיות שתפקידן לשפוט את עובדי המדינה על עבירות המשמעת הקלות יותר. נציב שרות המדינה או עובד שהשר הממונה עליו מינהו לשם כך, רשאי להגיש תלונה לועדת המשמעת על עבירות המשמעת שבסמכותה. סדרי הדין בועדה נקבעו בתקנות מיוחדות. לפיכך, יש לתת את הדעת על הרחבת התקנות בנושא זכויות נפגעי עבירה גם על ועדות משמעת. 2. התקנות חסרות התייחסות לכל נושא הטיפול המשמעתי הזמני בעת בירור ההליך המשמעתי – כגון: השעייה, התראה, נזיפה, מכתב הערה, אזהרה, עיכוב בקידום, העברה לתפקיד אחר, ועוד. האם המתלונן או הנפגע זכאי לקבל מידע על נקיטת אמצעי משמעת זמני שכזה בעקבות תלונה שהוא הגיש? חלק מאמצעי הביניים הללו יכולים להיות מוטלים גם על ידי הנהלת המשרד בו עובד מבצע העבירה וגם על ידי ועדות המשמעת. כיצד המתלונן אמור לדעת אודותם? 3. בנוסף, יש לתת את הדעת לאורך כל התקנות למצב בו הנאשם והנפגע עובדים באותו משרד, כגון – במצב של עבירות מין בו מטריד עובד המשרד עובד אחר באותו משרד. כיצד נשמרת פרטיותם של הצדדים? כיצד נשמרות זכויותיהם במצב שכזה? כיצד מגינים על זכותו של הנפגע לענין הגבלה על מסירת פרטיו האישיים? יש להתאים את התקנות גם למצב זה, כפי שאפרט באופן ספציפי בהמשך (ראה הערה לתקנה 7 להלן). 4. התקנות אינן מתייחסות למצב של "עיכוב ההליכים" המשמעתיים או בקשה של הנאשם לסגור את התיק. בחוק זכויות נפגעי עבירה נקבע בסעיף 16 שבו כי לנפגע העבירה אשר קיבל הודעה על כוונה לעכב הליכים, קיימת הזכות להביע את עמדתו בפני היועץ המשפטי. לא ברור מהתקנות מהי המקבילה המשמעתית לאפשרות זו. דיון בגוף התקנות להלן הערות לגוף התקנות: לתקנה 6 – חסרה התייחסות לסעיף 6(1) לחוק זכויות נפגעי עבירה, הקובע את זכותו של נפגע העבירה להגנה מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו – במהלך ההליך הפלילי. התקנה מתחילה בהתייחסות לסעיף 6(2), ומדלגת על הוראת סעיף 6(1), שהוא הבסיס להגנת הנפגע באופן רחב וכללי לאורך ההליך. לתקנה 6(ב)(2)– באין אזור או חדר להמתנה, מוצע בתקנה כי מלווה מטעם נציבות שירות המדינה ימתין ביחד עם הנפגע עד לתחילת הדיון ובמהלכו. יש לאבחן ליווי זה מהליווי לאורך ההליך לו זכאי הנפגע על פי תקנות 13 ו-14, ולציין כי הליווי כאן הוא לצרכי הגנה. לתקנה 7 - יש לוודא כי מקום שהפוגע והנפגע עובדים באותו משרד, יש להבטיח כי במצב זה הפוגע לא יוכל לקבל את פרטיו האישיים של הנפגע, כגון – כתובתו ומספר הטלפון הפרטי שלו. לתקנה 8(2) – קיימת חשיבות רבה לזכותו של הנפגע לקבל מידע על ההליך המשמעתי. לפיכך, לא ניתן להסתפק בפרסום באתר הנציבות בלבד, אלא יש להנפיק זכותונים או חוברות מידע בדומה לחוברות המידע לנפגעי עבירה שהוכנו על ידי משרד המשפטים, ואשר ניתן לקבלן בתחנות המשטרה. לתקנה 8(3) – יש להוסיף פנייה בכתב בדואר ולא רק על ידי פקסימיליה. לתקנה 8(4)(ב) – יש להוסיף: נפגע עבירות מין או אלימות חמורה שביקש זאת זכאי לכך שהגוף החוקר יידע אותו מיהו החוקר שאחראי על החקירה. לאיש הקשר קיימת חשיבות רבה עבור נפגעי עבירה, והיותו של אותו איש הקשר האחראי על החקירה כתובת עבור הנפגע תורמת להעצמתו ולייעול ההליך. לתקנה 10(ב) – בענין זכות הנפגע לקבל מידע על שירותי הסיוע – קיימת חשיבות לאפשרות קבלת חומר כתוב בענין ולא רק באתר האינטרנט. לתקנה 11 – לא ברור מדוע יש לשנות מעבירת אלימות לעבירת אלימות חמורה. יש להותיר זאת בדומה לאמור בחוק זכויות נפגעי עבירה, באופן שניהול הליכים משמעתיים יתקיים בזמן סביר גם כאשר מדובר בעבירת אלימות שאינה חמורה. הקושי על הנפגע מעבירת אלימות הוא רב מאוד. התמשכות ההליכים עבור הנפגע כמוה כקורבנות שנייה, בבחינת סבל על סבל. לתקנה 12(1) – שוב, לא ברורה הוספת המילה "חמורה". האם בעבירת אלימות שאינה חמורה לגיטימי יהיה לחקור על עבר מיני? יש להוריד את המילה "חמורה". לתקנה 12(2) – גם כאן הוספה המילה "חמורה". האם לא די בעבירת אלימות שאינה חמורה כדי לשמור על כבודו ופרטיותו של נפגע העבירה? יש להוריד את המילה "חמורה". לתקנה 13 – יש לאפשר מלווה בחקירה לנפגע העבירה גם בעבירת אלימות שאינה חמורה. יש להוריד את המילה "חמורה". מוגש על ידי עו"ד סיגל שהב, רכזת צדק בפלילים