חומר רקע
דברי הסבר
רשות התעופה האזרחית (להלן: "הרשות") הינה רשות סטטוטורית במשרד התחבורה, שהוקמה בתאריך ה- 13 במאי 2005, בהתאם לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה- 2005. הרשות מחליפה את מינהל התעופה האזרחית, שפעל כאגף במשרד התחבורה. שינוי מעמדו של מינהל התעופה האזרחית לרשות סטטוטורית נועד בין השאר לאפשר עצמאות מקצועית, פיקוח אפקטיבי של המדינה על בטיחות התעופה בישראל וכן אמור לגרום להסדרה בטיחותית אפקטיבית של ענף התעופה בהתאם לסטנדרטים ותקנים בינלאומיים.
בביקורות שנעשו בישראל, ע"י ארגון התעופה הבינלאומי (ICAO) בשנת 2001 ועל ידי רשות התעופה האמריקאית (FAA), נתגלו ליקויים חמורים שחייבו תיקון מיידי ומדינת ישראל התחייבה לתקנם. עד כה מרבית הליקויים לא תוקנו ומדינת ישראל לא נענתה לביקורות לתיקון הליקויים ובינואר 2007 אנו צפויים לביקורת רחבת היקף של ארגון ה- ICAO.
על פי החוק על הרשות לפעול כמשק סגור כך שהוצאותיה יכוסו על ידי הכנסותיה. היות והרשות הוקמה גם במטרה להרחיב ולהעמיק את פעילות המדינה בתחום התעופה, הרי שהדבר מחייב את הגדלת כוח האדם המקצועי ברשות התעופה וכפועל יוצא מכך הגדלת תקציבה של רשות התעופה.
רשות התעופה הופכת מאגף במשרד התחבורה, המעסיק כ-45 עובדים בתקציב תפעול כולל של כ-21 מיליון ₪ (מתוכם כ-11 מיליון ₪ במימון ממשלתי), לרשות תעופה עצמאית בתקציב תפעול כולל של 50 מיליון ₪.
מערכת האגרות המוצעת מבוססת על הגדלת התקציב הממשלתי ל- 25 מיליון ₪ מדי שנה כך שסך הכנסות הרשות מאגרות יסתכמו ב- 25 מיליון ₪ בשנה.
מבנה האגרות המוצע נבנה במידת האפשר תוך יצירת איזון תקציבי על בסיס תקציבי האגפים התפעוליים.
בבניית בסיס האגרות נערכה השוואה בינלאומית לגבי מספר אגרות מפתח בשים לב לאגרות הקיימות בדנמרק ובאירלנד. שתי מדינות אלו נבחרו כמייצגות לאור אופי פעילותן הדומה לפעילות המתוכננת של רשות התעופה האזרחית. השוואת תעריפי האגרות בין המדינות נעשתה לאחר ניכוי השפעות רמת המחירים וההכנסה לנפש כפי שהם באים לידי ביטוי בכח הקניה של כל מדינה ולצרכי אינדיקציה בלבד. בחלק מהמקרים נמצא כי קיים פער משמעותי בין האגרות הנהוגות בישראל לאגרות הנהוגות בדנמרק ובאירלנד דבר שחייב בחינה מחודשת של האגרה הנהוגה בישראל.
להלן התפלגות הכנסות הרשות לכיסוי הוצאותיה בהיקף שנתי של 50 מיליון ₪:
1. הכנסות מאגרות תעופתיות – 24.9 מיליון ₪ ( עדכון אגרות קיימות, ביטול אגרות קיימות וקביעת אגרות חדשות).
2. הכנסות הרשות מהעמסות ותקורה בגין שירותים שינתנו על בסיס משתנה בהתאם להיקפי הפרויקטים עם יצרני התעשייה האווירית הישראלית בהיקף של כ-0.8 מיליון ש"ח.
3. הכנסות הרשות מפרסומי מידע תעופתי בהיקף של 0.4 מיליון ₪.
4. מימון ממשלתי בהיקף של 25 מיליון ₪.
להלן ריכוז מבנה המימון בהשוואה למצב בשנת 2004 (מיליוני ₪)
אופן המימון מצב קיים (2004) מבנה מוצע
תקציב למימון 21.1 50
אגרות 9.9 24.9
תקורה על פרויקטים 0 0.8
פרסומים תעופתיים 0.2 0.4
סה"כ מאגרות ושונות 10.1 26.1
תקציב ממשלתי 11.0 25.0
להלן חלוקת המימון:
הגורם המממן מצב קיים (במיליוני ₪) מבנה מוצע
ממשלה 11.0 25.0
חברות תעופה 4.0 10.02
רשות שדות התעופה 0.0 5.0
יצרנים (ללא פרויקטים) 3.1 6.4
גורמי תעופה אחרים(טייסים, 2.8 3.5
מתלמדים, מפעילי מנחתים וכיו"ב)
אחר (פרסומי מידע ותקורה מפרויקטים) 0.2 1.2
סה"כ מקורות 21.1 51.1
נתח במימון הכולל באחוזים:
ממשלה 52% 49%
חברות תעופה 19% 19.6%
רשות שדות התעופה 0% 9.8%
יצרנים (ללא פרויקטים) 15% 12.5%
גורמי תעופה אחרים(טייסים, 13% 6.8%
מתלמדים, מפעילי מנחתים וכיו"ב)
אחר (פרסומי מידע ותקורה מפרויקטים) 1% 2.3%
סה"כ 100% 100%
להלן דברי הסבר פרטניים ע"פ התקנות:
תקנה 6(א) פעילות הרשות למתן תעודת כושר טיסה נעשית במהלך כל השנה באמצעות בדיקה, פיקוח ורישוי של כלי הטיס.
לצורך השוואת גובה האגרות הנגבות בישראל לאלו הנגבות בעולם נערכה השוואה אל מול דנמרק ואירלנד בהם היקפי הפעילות דומים לאלו שבישראל. לאור העובדה שבישראל, דנמרק ואירלנד האגרה נגבית לפי חישובי משקל שונים מצאנו לנכון להציג לצרכי אינדיקציה בלבד מספר תעריפי אגרות לפי טווחי המשקלים בישראל (בדנמרק ובאירלנד נלקח ממוצע הטווח בישראל) כמפורט להלן:
ישראל סוג מטוס אגרה קיימת אגרה מוצעת דנמרק אירלנד
משקל בק"ג לדוגמא בש"ח בש"ח אגרה בש"ח אגרה בש"ח
0-1,500 LSA 493 800 878 1,252
0-1,500 צסנה 152 1,216 1,250 878 1,252
1,501-3600 פייפר, צסנה 1,691 1,800 4,352 4,256
3,601-5,700 פייפר דו מנועי 2,777 3,000 8,317 7,762
5,701-20,000 צ'לנג'ר, גלקסי 5,204 15,000 13,646 19,546
20,001-45,000 אי,טי,אר, דש 7 10,345 25,000 24,665 39,225
45,001-100,000 בואינג 737 17,270 40,000 46,702 79,284
100-300אלף בואינג 777,767 43,278 80,000 117,221 206,974
300,001 + בואינג 747 60,492 180,000 222,449 374,405
שעות העבודה השנתיות הממוצעות המוקדשות לטיפול במתן תעודת כושר טיסה עולות בהתאם לגודל המטוס ומורכבות מערכותיו אולם לא קיימת מדידה של היקף שעות זה. לאור האמור נקבעה אגרה מדורגת בשים לב לסוג המטוס ומערכותיו ולתעריפי האגרות הנגבים בדנמרק ובאירלנד.
במקביל מוצע לבטל את אגרת רדיו טלגרף לכלי טיס המופיעה בתקנות משרד התקשורת מהסיבות הבאות: במסגרת גביית האגרות נגבית גם אגרת רישיון תחנת טלגרף אלחוטי. אגרה זו מעוגנת בתקנות משרד התקשורת אך נגבית בפועל על ידי מנהל התעופה האזרחית. לאור העובדה שאגרה זו מוטלת על כל בעל כלי טיס הרי שיש לדעתנו לבטלה ולראותה כחלק מתעודת כושר טיסה.
תקנה 7 – עד כה התשלום בגין הוצאות למתן שירות בחו"ל בוצע ע"פ ה"הוצאות הממשיות" כאשר כיום מוצע להגדיר במסגרת התקנות כי התשלום יעשה באמצעות חיוב של 250 ₪ לכל שעת עובד הרשות או מי מטעמה בתוספת הוצאות הנסיעה או הטיסה לפי העניין והוצאות האש"ל בהתאם להוראת החשב הכללי במשרד האוצר.
תקנה 8 א (2) - אגרה זו ממנת למעשה שתי פעילויות של רשות התעופה האזרחית:
1. עובדי מחלקת הנדסה ברשות התעופה האזרחית – להערכתו היקף שעות העבודה של עובדי מחלקת הנדסה לטובת פיקוח, ניהול והנחייה פרויקטים של תעשיית האווירונאוטיקה הינה בסך של כ-8,500 שעות בממוצע המשקפים הכנסה בסך של
כ-2.125 מיליון ₪.
2. עובדים ממאגר יועצים אשר יועסקו בשיטת מיקור חוץ ויפוקחו על ידי עובדי מחלקת הנדסה הרשות. עד כה התשלום בוצע ע"פ ה"הוצאות הממשיות" כאשר כיום מוצע להגדיר במסגרת התקנות כי תשלום שכר עובדי מיקור חוץ יעשה באמצעות חיוב של 250 ₪ לכל שעת עובד הרשות או מי מטעמה בתוספת הוצאות הנסיעה או הטיסה לפי העניין והוצאות האש"ל בהתאם להוראת החשב הכללי במשרד האוצר .
תקנה 9 (ב)- עד כה התשלום בעד הטיפול במתן וחידוש תעודת ייצור, תעודת יצרן חלקים ואישור ייצור פריט אווירונאוטי בוצע ע"פ ה"הוצאות הממשיות" כאשר כיום מוצע להגדיר במסגרת התקנות כי התשלום יעשה באמצעות חיוב של 250 ₪ לכל שעת עובד הרשות או מי מטעמה בתוספת הוצאות הנסיעה או הטיסה לפי העניין והוצאות האש"ל בהתאם להוראת החשב הכללי .
תקנה 12 - על פי התקנות הקיימות המבקש תג כושר אווירי ליצוא (או מספר תגים ביום אחד) ישלם אגרה של 718 ש"ח. בפועל האגרות הנוכחיות נכללו במסגרת התחשבנות מכלול התשלומים שמשלמים היצרנים בגין שעות עבודה על פי הזמנה.
היות והיצרן לא שילם ישירות בגין ההוצאות בפועל, הרי שלמעשה גרם לרשות התעופה פעילות יתר והוצאות מיותרות.
המודל החדש מציע אגרה בסך 1,400 ₪ עבור בקשה למתן תעודת כושר אווירי ליצוא ובתוספת של 250 ₪ עבור כל שעת עבודה נוספת מעבר לשעתיים הראשונות של העבודה, במידה והפעילות תתבצע בחו"ל הרי שכלל ההוצאות יתווספו לתשלום הנ"ל.
תקנה 13- האגרה הקיימת למכון בדק נמוכה ואינה תואמת את היקף העבודה המושקע. בשל היקף עבודת הפיקוח המתחייבת נדרש לעדכן את האגרות הקיימות, האגרה המוצעת הינה על בסיס המודל הדני
תקנה 21 - עד כה התשלום בעד ההוצאות לבחינת עובד טיס בחו"ל בוצע ע"פ ה"הוצאות הממשיות" כאשר כיום מוצע להגדיר במסגרת התקנות כי התשלום יעשה באמצעות חיוב של 250 ₪ לכל שעת עובד הרשות או מי מטעמה בתוספת הוצאות הנסיעה או הטיסה לפי העניין והוצאות האש"ל בהתאם להוראת החשב הכללי במשרד האוצר.
תקנה 29 - בדנמרק ובאירלנד נגבית אגרת רישוי נתיבים לשדות תעופה ומנחתים. מדובר באגרה שנתית הנגבית מגופים המפעילים שדות תעופה ומנחתים. באירלנד האגרות לשדות התעופה הציבוריים מורכבות ממרכיב קבוע (התלוי במספר המסלולים, אורכם, אזור פיקוח ומתקני עזר לטיסה) וממרכיב משתנה בהתאם לתנועה המסחרית העוברת בשדה. בשל העדר נתונים לגבי היקפי התנועה המסחרית לא מוצג מבנה אגרות על בסיס זה.
מוצע לבטל את תקנה 30 המקורית ולהכיל במקומה אגרה חדשה אגרת שדה תעופה/מנחת אשר שתחליף את תקנה 30 ותיגבה מרשות שדות התעופה וממפעילי מנחתים כאגרה שנתית בהתאם למספר המסלולים והגדרת התשתית (ש"ת בינלאומי, פנים ארצי, מנחת רגיל, מנחת לאולטרה לייט, מנחת למסוקים).
נמל תעופה בן גוריון הינו בן 3 מסלולים כאשר בנוסף פועלים 4 שדות תעופה לשימוש התעופה האזרחית שהינם בעלי למעלה ממסלול אחד. כמו כן ישנם עוד 2 שדות צבאיים המופעלים מכוח צו בגינם לא תיגבה אגרה וכן שדה התעופה עטרות אשר אינו פעיל. כן פועלים קיימים כ-30 מנחתים המופעלים על ידי גורמים פרטיים או מועצות מקומיות.
תקנה 31 (א)- האגרות הקיימות בתקנה 33 המקורית למתן אישור למתקן עזר לטיסה כלולות באגרה המוצעת לרישוי נתיבים לשדות תעופה ומנחתים ולכן מוצע לבטלן. סכומי האגרות המתייחסים למתן אישור למתקן עזר לטיסה שהינו תאורת סימון ואזהרה לכלי טיס עודכנו.
תקנה 32 – מוצע לקבוע אגרה חדשה בגין פיקוח על שירותי בקרה אווירית. טיפול הרשות בנושא זה נעשה כדלקמן:
• כל טיסה העוברת מעל ישראל מקבלת את אישור הרשות
• מפקחי הבקרה האווירית מקבלים רישיונות מהרשות וכמו כן מפוקחים על ידה. על הפיקוח לא מבוצע תשלום.
• הרשות מפקחת ומאשרת כל נתיב המוצע על ידי רשות שדות התעופה.
• רישוי, אישור ופיקוח על מערכת הבקרה האווירית.
• אישור נהלי עמדה
• שרטוט מפות נתיב
בדנמרק נגבית אגרת פיקוח על שירותי הבקרה האווירית. באירלנד מופעלים שירותי הבקרה האווירית על ידי רשות התעופה האזרחית ולפיכך לא נגבית אגרה בגין שירות זה.
רשות התעופה האזרחית/ אגרות/ דברי הסבר -יולי 2006