חומר רקע

הצעות לסדר-היום היערכות הרשויות המקומיות לנזקי מזג האוויר היו"ר קולט אביטל: הנושא הבא - היערכות הרשויות המקומיות לנזקי מזג האוויר, הצעות לסדר-היום שמספרן 1099, 1106, 1111, 1124, 1126 ו-1133. ראשון המציעים הוא חבר הכנסת מגלי והבה, בבקשה. מגלי והבה (קדימה): גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, תרשו לי ראשית לברך את ראש עיריית עיר-הכרמל וגם את מכובדי הכרמל שהגיעו היום לכאן לדיון בנושא הקרקעות של עיר-הכרמל. תכננתי להתייחס לנושא נזקי מזג האוויר, אבל לא יכולתי שלא להתייחס לנושא הקרקעות בעיר-הכרמל, ובמיוחד מהרגע שהסוגיה עלתה לסדר-היום הציבורי. מנהיגות העדה הדרוזית הדתית והפוליטית התייצבה בפורום ראשי הרשויות לישיבות עבודה מאומצות. ישיבה אחת היתה ב-13 בספטמבר בעכו, ושם התקבלה החלטה שנפנה למשרדי הממשלה, לשר הפנים, לראש הממשלה ולגורמים הנוגעים בנושא הקרקעות כדי לדחות את המועד שנקבע לדיון בוועדת התכנון והבנייה לשמיעת הערעורים על הקרקע, וכמובן כדי שיהיה פתרון לסוגיה הזאת לפני שנגיע לוועדת התכנון והבנייה. כמובן, קיבלתי את המשימה הזאת ופניתי לכל הגורמים המוסמכים – גם לראש הממשלה, גם לשר הפנים – והתקבלה החלטה שדוחה את מועד התכנסות ועדת התכנון והבנייה מ-27 בחודש ספטמבר למועד אחר. הוחלט, באותה נשימה, שתוקם ועדה משותפת של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר: משרד הפנים, משרד ראש הממשלה, כמובן החברה להגנת הטבע והגנים הלאומיים, עיר-הכרמל והאנשים, או מי שמייצג את בעלי הקרקעות. והגענו לסיכום. ביום חמישי לפני שבועיים ביקר מנכ"ל משרד ראש הממשלה בעיר, וכמובן כתוצאה מהביקור הוחלט לקיים ישיבת עבודה על מנת שנגיע מוכנים לפתרון הסוגיה – בעיקר אום שח'יף, שזה האזור שיש עליו מחלוקת – ויגיעו לוועדת התכנון והבנייה עם הסכמות. הנושא עכשיו עלה, בעקבות הפגנה שהיתה. יש הסכמה כללית של כל העדה הדרוזית בכל הקשור לסוגיית הקרקעות של עיר-הכרמל. ההפגנה נעשתה על דעת חלק מהאנשים כדי לסייע לאותם אנשים בעלי הקרקעות שניזוקו, שיוכלו אולי להגשים את המטרה שלהם. חבר הכנסת בשארה ותנועת בל"ד החליטו להרים את הכפפה – אני רק רוצה להגיד להם שאנחנו לא נרשה שום שימוש פוליטי - - - עזמי בשארה (בל"ד): - - - אתה חוצפן - - - מגלי והבה (קדימה): למה אתה נובח? עזמי בשארה (בל"ד): - - - זבל - - - היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת בשארה. מגלי והבה (קדימה): למה אתה נובח? תנבח בסוריה. שם תנבח, לא פה. אל תנבח. עזמי בשארה (בל"ד): - - - היו"ר קולט אביטל: אני מבקשת, חבר הכנסת בשארה. אני קוראת לך לסדר פעם ראשונה. קריאות: - - - עזמי בשארה (בל"ד): - - - תתבייש לך - - - מגלי והבה (קדימה): נובח. תנבח אצל אסד. תנבח אצל סניורה. ואסל טאהא (בל"ד): אתה בוגד - - - תתבייש לך - - - היו"ר קולט אביטל: אני קוראת לך לסדר פעם שנייה. עזמי בשארה (בל"ד): - - - מגלי והבה (קדימה): נבחן גדול, זאת הרמה שלך. נבחן. היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת בשארה, נא לסיים. נא להפסיק. אני מבקשת ממך. נא להוציא אותו. עזמי בשארה (בל"ד): - - - מגלי והבה (קדימה): איך אתה נובח? תמשיך לנבוח. שם מחכים לך. נובח, וגם העוזר של הנובח. עזמי בשארה (בל"ד): - - - ואסל טאהא (בל"ד): כל הזמן היית בוגד - - - מגלי והבה (קדימה): את מוכנה להוציא אותם? היו"ר קולט אביטל: נא להפסיק. אני מבקשת מכם לצאת. קריאות: - - - היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת ואסל טאהא, אני קוראת לך לסדר פעם ראשונה. מגלי והבה (קדימה): חבורה של נבחנים. לא מועילים – לא לאזרחים ששלחו אתכם ולא לאף אחד. ואסל טאהא (בל"ד): - - - (חבר הכנסת עזמי בשארה יוצא מאולם המליאה). קריאות: - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - - היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת טאהא, אני קוראת לך לסדר פעם שנייה. ואסל טאהא (בל"ד): - - - היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת ואסל טאהא. מגלי והבה (קדימה): לא יעזור לכם, חבורת נבחנים, זה מה שאתם. הציבור לא שלח אתכם לכאן. ואסל טאהא (בל"ד): - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אתה עוזר להפקעת קרקעות - - - היו"ר קולט אביטל: אני קוראת לך לסדר פעם ראשונה. מגלי והבה (קדימה): אתם לא תשחקו בעדה הדרוזית. אתם עוד קטנים שתשחקו. אתה קטן. היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת והבה, תם זמנך. מגלי והבה (קדימה): תסלחי לי, לא תם זמני. קריאות: - - - היו"ר קולט אביטל: אני מבקשת. זה גם לא מכובד להתחיל עם "הנביחות". די, אני מבקשת ממך. מגלי והבה (קדימה): אני יודע. אני לא סיימתי את דברי. היו"ר קולט אביטל: אבל אתה סיימת את זמנך. מגלי והבה (קדימה): גברתי סגנית יושבת-ראש הכנסת, הוא בא לצעוק מבחוץ - - - היו"ר קולט אביטל: אני מבקשת ממך, אני אתן לך דקה נוספת אם נפסיק את הריב הזה פה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): הוא בכלל צריך לדבר על משהו אחר. היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת זחאלקה, אנחנו רוצים לסיים את הדיון הזה. דוד אזולאי (ש"ס): הוא יכול לדבר על מה שהוא רוצה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): לא, יש הצעה לסדר-היום. מגלי והבה (קדימה): גברתי היושבת-ראש, אני לא נבהל מאותם אנשים שכל תפקידם לעשות דמורליזציה בציבור הישראלי. ואסל טאהא (בל"ד): אתה לא מזיז שערה מגופנו - - - היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת ואסל טאהא, אני מבקשת ממך לצאת. (חבר הכנסת ואסל טאהא יוצא מאולם המליאה). מגלי והבה (קדימה): גברתי היושבת-ראש, אני העליתי את הסוגיה כי יש גורמים שמנסים לנצל את הבעיות שאנחנו מטפלים בהן, ומצליחים לטפל בהן, ולא בדרך שהם רוצים להוביל אותנו. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אתה מוכר אדמות, אתה עוזר - - - אתה משקר - - - היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת זחאלקה, אני קוראת לך לסדר פעם שנייה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - - היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת זחאלקה, אנחנו רוצים לסיים את זה. מגלי והבה (קדימה): צר לי שאני צריך להגיד לך – לא רוצה לרדת לרמה שלך – אבל אני יודע ביישוב שלך מי מכר את הקרקעות ב- 48' - - היו"ר קולט אביטל: אני מבקשת ממך לא להיגרר לזה. מגלי והבה (קדימה): - - ממשפחת זחאלקה. אני יודע את זה, תשאל את האבא שלך. היו"ר קולט אביטל: אני מבקשת ממך. אני נתתי לך לסיים לא כדי שתמשיך את המריבה. מגלי והבה (קדימה): בסדר, אבל הם מפריעים לי, גברתי. היו"ר קולט אביטל: הם מפריעים, אתה לא חייב להשיב. אני אוציא אותם מהאולם, אבל תגמור את דבריך, תסיים. מגלי והבה (קדימה): אנחנו לא זקוקים לא לסניגוריה של מפלגה כזאת, ולא לאנשים שינסו לעשות שימוש פוליטי בנושאים שאנחנו מסוגלים לטפל בהם. תודה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת חנא סוייד, בבקשה. אנחנו מדברים על מזג האוויר, על נזקי מזג האוויר. חנא סוייד (חד"ש): גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, כנסת נכבדה, אני גם רוצה להצטרף לברכה למשלחת שהגיעה מדאלית אל-כרמל: ראש המועצה, ד"ר אכרם חסון, יושב-ראש הוועד הציבורי והשיח'ים שהגיעו על מנת לייצג את העניין שלהם בכל הנוגע למצוקת הקרקעות ביישוב. כמובן, כראוי, אני אשאיר את הדברים, ומטבע הדברים שד"ר עזמי בשארה – שהעלה את הנושא הזה – הוא שיסביר אותו. אני רוצה לדבר על מזג האוויר וההשפעות של הגשמים הראשונים על מה שקורה אצלנו בדרכים, ברחובות, בוואדיות, ביישובים. מדי שנה, עם הגשם הראשון, אנחנו עדים לכך שבמקומות רבים קורים שיטפונות, והשיטפונות גורמים לנזקים רבים ברכוש, ובשנה שעברה אני זוכר גם שבמקומות מסוימים אנשים מתו, נהרגו, בגלל ההצפות שהיו. אנשים חושבים שמא יש כאן שינוי אקלים, ושינוי האקלים הוא שגורם להצפות האלו. האמת היא שהעניין הוא לא כך. הבעיה שהולכת ומתעצמת בארץ היא שהשטחים המרוצפים, השטחים האטומים ביישובים הולכים וגדלים, והאחוז שלהם בשטח הבנוי הופך להיות גדול יותר, ולכן יש הרבה הצפות, יש הרבה נגר. השטחים הפתוחים שפעם היו מקומות להחדרת מים למי תהום, כבר אינם קיימים, ולכן ההצפות האלה הולכות וגדלות. אם המים האלה צריכים לזרום כמובן במערכות הניקוז – מערכות הניקוז צריכות שדרוג. הן מיושנות, כבר אין להן פוטנציאל וקיבולת מספיקה על מנת להעביר את כל הנגר שמתאסף. התחזיות הן כמובן שבתסריט עסקים כרגיל, הבעיה הזאת תלך ותחמיר עם הזמן. צריך לטפל בעניין הזה בשתי רמות. קודם כול, רמת היישובים – היכן שצריך לשדרג את התשתיות. כפי שאמרתי, גידול השטח האטום ביישובים גורר נגר יותר גדול, ולכן צריך להגדיל את הפוטנציאל של המערכות. מצד שני, כשמוציאים את המים מחוץ לרשויות, המים האלה זורמים בנחלים, והנחלים האלה – כבר אין להם פוטנציאל העברה של המים, של הנגר. לכן, חשוב מאוד שכאן תהיה רשות ארצית שתטפל בעניין הזה. אני רוצה להדגיש שזה לא רק עניין של היישובים הערביים. נכון שזה קרה באום אל-פחם, בוואדי-עארה, בקלנסואה, בפורידיס, אבל גם קרה בנתיבי איילון ועוד במקומות אחרים. אני חושב שזה עניין להיערכות לאומית. אני חושב שצריך להקים רשות ארצית – אולי במסגרת מל"ח – שבתחילת כל עונה, כמו שעושים בבתי-ספר בדיקה של סידורי בטיחות, גם צריך לראות ראייה אזורית. זה לא עניין של מקומות מוגבלים, אלא זוהי הצטברות של השפעות מיישובים שונים ברמת האזור. לכן, צריכה להיות רשות שתטפל בתופעה הזאת ברמת האזור וברמת המחוז, אחרת אנחנו רק נראה בעתיד התגברות של הבעיה הזאת. תודה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת זחאלקה, אחריו - חבר הכנסת יתום, ואם חבר הכנסת יתום לא נמצא - חבר הכנסת טלב אלסאנע. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): גברתי היושבת-ראש - - - היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת עזמי בשארה, חבר שלך רוצה לדבר. בבקשה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): גברתי היושבת-ראש, המעשה שנעשה כאן לפני כמה דקות, והדברים שנאמרו הם חסרי תקדים, עד כמה שאני מכיר את הדיונים בכנסת. חבר כנסת מגיש הצעה רגילה לסדר-היום, מישהו מדבר לפניו ובמקום לברך אותו, הוא תוקף אותו. יש לי רק הערה אחת בנושא הזה. אנחנו יודעים, והרבה אנשים בארץ יודעים, שהדובר שדיבר בשם הגנת הקרקעות של מועצת עיר-הכרמל, סייע רבות בהפקעת קרקעות של יישובים ערביים-דרוזיים, בית-ג'ן לדוגמה, ואני בטוח שמאחורי הקלעים הוא לא פועל למען החזרת האדמות לעיר-הכרמל. ואסל טאהא (בל"ד): הוא מכר בבית-ג'ן. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אני יודע. אני יודע. בקשר למזג האוויר בכל שנה, גברתי היושבת-ראש - - היו"ר קולט אביטל: טוב שאנחנו חוזרים למזג האוויר. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - כל שנה הרשויות מופתעות מכך שיורד גשם. אם היו שואלים את הזקנים, היו כאלה שהיו אומרים להם שלפני 40 שנה כבר ירד גשם, והיו כאלה שהיו אומרים שכבר לפני 60 שנה ירד גשם בכל שנה. במקום להיערך ולעזור לרשויות להיערך, והרשות הלאומית לניקוז, שמקבלת כסף מהרשויות המקומיות, תעשה את המוטל עליה, באים ומתקנים אחר כך. מה קורה? בדרך כלל ההוצאה על תיקון הנזקים היא הרבה יותר גדולה מההוצאה להגנה בפני הנזקים האלה. אני שמח ששר התחבורה נמצא כאן, שיראה מה קורה בכביש ואדי-עארה, כמה פעמים צריך לסגור את הכביש הזה, כשיש רשות ניקוז אחראית, זה לא באחריות הרשויות, הרשויות משלמות כסף לרשות הניקוז, והיא לא עושה את המוטל עליה. אפילו מבחינה כלכלית, ודאי מבחינת הציבור – אנשים נהרגים, קורים נזקים אדירים – צריך לעשות הכול כדי לעזור לרשויות להיערך כדי שלא יהיו נזקים של מזג האוויר, ולרשות הניקוז היה כל הקיץ להיערך. ראינו שהיו עבודות בוואדי-עארה, חשבנו שהשנה לא יהיו הצפות – שלוש פעמים סגרו את הכביש. זה לא צריך להיות, הם יודעים להעריך, אנחנו לא יודעים כמה גשם ירד? המומחים לא יודעים? היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): דבר אחרון, גברתי היושבת-ראש, בשנה שעברה היה נזק נדיר ביותר בכפר ג'דיידה כשהיתה סופת מיני-טורנדו, ונגרם נזק לרכוש פרטי. מפני שמדובר במקרה נדיר, ומשרד הפנים בעצמו שלח שמאים שהעריכו את הנזק, כלומר, יש הערכה רשמית של הנזק, אני קורא לממשלה שתפצה את האנשים שנפגעו וניזוקו גם ברכוש הפרטי, במיוחד שיש שמאות, זה לא דבר פרוץ, זה דבר ידוע, מתוחם, מוערך רשמית. הסכומים לא גדולים, אבל בשביל האנשים שניזוקו, בדרך כלל עניים, אלה סכומים גבוהים. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת דני יתום – אינו נמצא. חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה. שלוש דקות. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לגנות את ההתנהגות הבזויה, הנפסדת והפסולה של חבר הכנסת מגלי והבה. מגלי והבה (קדימה): מי אתה שתטיף לי מוסר? טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): האוכלוסייה הדרוזית - - - מגלי והבה (קדימה): מי אתה שתטיף לי מוסר? היו"ר קולט אביטל: אני מבקשת ממך, אנחנו לא נמשיך בזה - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): העדה הדרוזית היא עדה מכובדת - - היו"ר קולט אביטל: - - כל אחד מותר לו להגיד מה שהוא רוצה. אני מבקשת ממך. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): - - אינה רכושו הפרטי של אף אחד. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): זכותו של כל חבר כנסת להעלות כל נושא ולהציג אותו, ואם התרשלת במילוי התפקיד, וחבר כנסת אחר העלה את הנושא הכואב, זה לא צריך להרגיז אותך, ולכן לבוא לכאן ולהטיח האשמות נגד חברי כנסת אחרים, חברים שלך בכנסת, במקום להתייחס בכבוד - התנהגת בצורה בזויה, בצורה בריונית. בושה וחרפה. מגלי והבה (קדימה): בושה וחרפה לך, אדוני. היו"ר קולט אביטל: אני מבקשת ממך. אני קוראת אותך לסדר בפעם הראשונה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אני רוצה לציין, גברתי היושבת-ראש, בקשר לנושא העומד על סדר-היום. לאחרונה היו הצפות באזור באזור ואדי-עארה, כבוד השר. השאלה הנשאלת – יש הצפות, יש בעיות בהרבה מקומות, באיילון ובמקומות אחרים, אבל על-פי-רוב ביישובים הערביים יש רוב ההצפות, אם זה בפורידיס, בג'דיידה-מכר, בוואדי-עארה, בפרדס דקא ביפו וגם בנגב, כאשר נחל סחף שלוש תלמידות שהיו בדרך חזרה מבית-הספר. גם עניין ההיערכות לחורף, העדר מערכת ניקוז והמחיר שמשלמת האוכלוסייה הערבית הוא חלק כנראה מהעדר הקצאה תקציבית לפיתוח מערכת ניקוז ראויה, ואנשים חפים מפשע משלמים על כך בחייהם. מדוע לא לדאוג מבעוד מועד לבחון ולבדוק, כמו שכל אחד בודק את הבית שלו, כמו שעושים בדיקת מוכנות והיערכות של הרכבים לקראת החורף? בודקים צמיגים, בודקים הכול. למה לא בודקים גם את התשתית הפיזית – כבישים, גשרים, מערכות ניקוז לקראת החורף? האם אין צוות במשרד הפנים אשר עורך מיפוי ובדיקה כללית לעניין הזה? הנושא הזה חשוב מאוד, וצריך להקדיש לו תשומת לב, וצריך גם הקצאה תקציבית למטרה. זה נושא חשוב מאוד. אני רוצה לציין בהקשר הזה, כבוד השר, בוועדת הפנים התקיים דיון, ביוזמתו של חבר הכנסת הרצוג, כשהוא לא היה שר, על הכנת תשתית מינימלית - בוועדה שחברת הכנסת קולט אביטל היתה סגנית היושב-ראש שלה - ביישובים בנגב שבהם אין גשרים על הנחלים, וזו סכנת נפשות לתלמידים שהולכים לבתי-הספר, ועל הצורך בבדיקת הנושא ובמתן מענה ראוי. טוב ייעשה אם הנושא במסגרת הדיונים בהצעות האלה, לכשיעבור לוועדת הפנים, גם הוא ייבחן וייבדק ויינתן לו מענה ראוי. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת גפני, בבקשה. משה גפני (יהדות התורה): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, רבותי השרים, אדוני שר הפנים, ראשית, אני רוצה להקדים ולומר שמשרד הפנים לא אשם בירידת הגשם. לא. אבל יכול להיות שהשר כן אשם כמו רבים מאתנו, שהתפללנו בשמחת תורה לגשם. "משיב הרוח ומוריד הגשם", ו"תן טל ומטר לברכה." שר הפנים רוני בר-און: זה היה אחרי שהגשתי את הבקשה. זה רק מאתמול. מאתמול אתה אומר "תן טל ומטר לברכה". משה גפני (יהדות התורה): ממוצאי-שבת. שר הפנים רוני בר-און: אתה הגשת את הבקשה? משה גפני (יהדות התורה): ניגש לעניין הזה ברצינות. אדוני השר, אנחנו מתפללים לקדוש-ברוך-הוא. אם הקדוש-ברוך-הוא לא מוריד גשם, חס וחלילה, המצב לא טוב. ואנחנו מתפללים, כולנו מבקשים שירד גשם, והקדוש-ברוך-הוא נעתר לבקשתנו. ירד גשם מוקדם של חורף. מוקדם וטוב וגשמי ברכה. זאת לא היתה הפתעה. כדי שתהיה שקיפות בעניין הזה, ולא נחשוב שאנחנו מדברים על משהו חדש, אני לא זוכר כמעט פעם אחת בכנסת, לפעמים זה הגיע מאוחר, שאחרי הגשם הראשון לא התקיים כאן דיון עם שר הפנים על המצב הזה שבו למשל השכונות בדרום תל-אביב, בגשם הראשון החזק, בתים נשטפו, אנשים הוצאו מהבתים. שכונת הארגזים חגגה כאן במליאת הכנסת. שרי הפנים לדורותיהם הבטיחו לנו, חברי הכנסת: בשנה הבאה, בעזרת השם, כשירד הגשם, לא תהיה כזאת. דוד אזולאי (ש"ס): אמרו: בלי נדר. משה גפני (יהדות התורה): אני לא זוכר שאמרו שרי הפנים לדורותיהם. שר הפנים רוני בר-און: הם נתנו הבטחה והתחלפו כל שנה, אני לא אבטיח לך. משה גפני (יהדות התורה): אתה לא הולך להבטיח אפילו את זה? אני עכשיו במתח. אבל, גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, האמת היא שיש דברים רבים שקורים במדינת ישראל בשנים האחרונות שכל מה שאנחנו לא רואים בעיניים אנחנו אומרים: בואו ונסמוך על מה שיהיה. יהיה בסדר. לא יהיה בסדר. אנחנו רוצים שירד גשם. אני יכול להביא שורה ארוכה של דברים שאינם קשורים למשרד הפנים, אלא למשרד הביטחון ולמשרדים רבים נוספים שאומרים: אתה יודע מה? כשיקרה, נסתדר. אנחנו לא נסתדר. כשקרתה המלחמה - לא הסתדרנו. כשקרתה תופעה כלשהי שנכפתה עלינו - לא הסתדרנו. כאן זו תופעה שאנחנו מבקשים שהיא תקרה. זו לא מלחמה, ולא איזו תופעת טבע שאנחנו מבקשים שלא תקרה. אנחנו מבקשים שהיא תקרה. אנחנו רוצים שירד גשם והרבה. אלה שגרים בווילות בכל מיני מקומות, להם הגשם לא מפריע. זה לא מגיע לבתים שלהם, ויש שם ניקוז מסודר. העירייה עשירה, והיא מסדרת במקומות הנכונים את הניקוז ואת הכול. אני חייב להזכיר גם את הדרוזים כיוון שאי-אפשר בלי זה. הבנתי שזה חלק מהדיון. יש יישובים דרוזיים שבהם אין בכלל ניקוז - נכון? מישהו חולק עלי בעניין הזה? - אז אני חוזר בי. יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): זה כיוון שראית מה אנשים אמרו ביציע. משה גפני (יהדות התורה): לא. שמעתי פה את הוויכוח, ולא הבנתי מה קשור נושא הדרוזים לגשם. אז, זה הגשם. אבל, באמת יש יישובים, כפרים ושכונות - - היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. משה גפני (יהדות התורה): אני מסיים. - - שהן שכונות חלשות כלכלית, וכאשר יורד גשם כולנו שמחים והם בוכים על מה שקורה בבתיהם. הגיע הזמן שמשרד הפנים יקבע נורמות כאלו שהרשויות המקומיות יהיו חייבות בהן, וכאשר ירד גשם בתים לא ייפגעו ומערכת הניקוז תהיה מסודרת. אנחנו חיים במדינה מסודרת, והגיע הזמן שיעלה לכאן שר הפנים ויגיד: בשנה הבאה, בלי נדר, זה לא יקרה. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אדוני שר הפנים, בבקשה. אחרי מזג אוויר סוער פה, תואיל לעלות בבקשה. שר הפנים רוני בר-און: את לא בונה עלי - - - היו"ר קולט אביטל: מזג אוויר כזה סוער היה לנו פה היום. מזל שקיבלנו פרספקטיבה היסטורית. שר הפנים רוני בר-און: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אנצל את ההזדמנות לברך את ראש עיר-הכרמל ואת נכבדי העדה שנמצאים כאן ביציע האורחים. אעשה זאת פעם, וגם בפעם הבאה אם אצטרך להשיב על ההצעה לסדר-היום. כשראיתי את ההצעה, חשבתי שביקשו בטעות משר הפנים להשיב עליה. חשבתי שהשר לענייני דתות צריך להתעסק בענייני הגשם שמוריד הקב"ה. משה גפני (יהדות התורה): - - - שמואל הלפרט (יהדות התורה): - - - היו"ר קולט אביטל: אין כזה. אין כזה. שר הפנים רוני בר-און: אבל, כשראיתי שמדובר בחברי כנסת שמאמינים באותו קב"ה, הבנתי שאת זה אני צריך לעשות, כי אני ממונה על ענייני הדתות הלא-יהודיות במדינת ישראל. מנחם בן-ששון (קדימה): - - - שר הפנים רוני בר-און: כך או כך, זה נכון. כל שנה ירד הגשם הראשון, כמו שאמר חבר הכנסת זחאלקה. גם אם תלך לא 60 שנה אחורה אלא 600 שנה אחורה, תמיד ירד הגשם הראשון. תמיד הגשם הראשון עשה שיטפונות. זה לא רק בגלל בעיות ניקוז. מנחם בן-ששון (קדימה): לכן הוא נקרא יורה. שר הפנים רוני בר-און: נכון. דב חנין (חד"ש): אדוני השר, קצת התקדמנו מאז - לא? שר הפנים רוני בר-און: כן, תלוי כמה שנים אחורה אתה מסתכל. זה אותו מספר שנים שהתקדמנו מאז - לא שנה אחת פחות. דב חנין (חד"ש): רק בשנים, אבל לא - - - שר הפנים רוני בר-און: כן. הבעיה האחת היא בעיה מבנית. יש מקומות שמערכת הניקוז לא קיימת או לא תקינה, והבעיה השנייה היא בעיית התחזוקה של הניקוז. כולם אומרים: אני אטפל בזה לפני הגשם הראשון, והגשם הראשון לא נותן הודעה מוקדמת מספיקה כדי לאסוף את הגזם ולפתוח את הסתימות. אתם לא באמת מצפים שמשרד הפנים יעשה את זה ברשויות. משרד הפנים גם לא יכול לעשות ברשויות דברים אחרים שאולי אתם כן מצפים שהוא יעשה. משרד הפנים לא יכול לכפות על הרשויות חקיקת חוקי עזר. משרד הפנים לא יכול לכפות על הרשויות הטלת היטלים, לרבות היטלי פיתוח ולרבות היטלי ניקוז. משרד הפנים עשה השנה - ואמרתי לכם את זה קודם - מה שהוא לא עשה שלוש שנים קודם. הוא הביא 200 מיליון שקל לתקציבי פיתוח ב-2006, קרי בשלושת החודשים האחרונים, והוא יביא ב-2007 למעלה מ-300 מיליון שקל גם להיטלי פיתוח. אבל הוא לא יכול לקבוע לעירייה מה לעשות בתקציבי הפיתוח האלה. אם העירייה מחליטה לקנות מכונות טאטוא או טיאוט, איך שצריך להגיד בעברית נכונה, או להשקיע בניקוז - אני לא יודע להגיד לה מה לעשות. הווי אומר, שחלוקת הכספים וקביעת סדרי העדיפויות הן בידי הנהלת הרשות. אבל, ודאי שאפשר לעשות את המינימום האפשרי, ובערך פלוס-מינוס בסוף ספטמבר תחילת אוקטובר, קצת לפני חג הסוכות של היהודים, אפשר גם ברשויות הלא-יהודיות לנקות את פתחי הניקוז ולנסות להקל במעט את המצוקה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): מה עם רשות הניקוז? שר הפנים רוני בר-און: רשות הניקוז קיימת ועובדת על-פי סדרי העדיפויות שלה. למרבה השמחה, זה לא בתחום האחריות שלי. צריך להזכיר, שתקציבי הפיתוח שיכולים להתעסק גם בעניין הזה שמופנים לרשויות המקומיות יש גם במשרד התחבורה וגם במשרד השיכון, ואלה דברים שיכולים להיות מיועדים גם לניקוז. מה שאני מבקש לומר הוא, שכאשר קורה מה שנקרא אסון ברמה קולוסאלית של שיטפון כמו שהיה בוואדי-עארה - הממשלה החליטה בחודש יוני 2006 לתקצב את נזקי השיטפונות ביישובי ואדי-עארה והגליל המערבי בסכום של למעלה מ-40 מיליון שקל. זה תוקצב, הועבר. אנחנו יכולים לפתור את הצרות האלה רק בכסף. זה מה שעשינו. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. מה אתה מציע? להוריד את זה מסדר-היום? שר הפנים רוני בר-און: - - - ראובן ריבלין (הליכוד): חבל שרשות הניקוז אינה בסמכותו. היו"ר קולט אביטל: אוקיי. הצעה אחרת, בבקשה. דב חנין (חד"ש): גברתי, שמעתי את תשובתו של השר. אדוני השר, אני חושב שיש דבר אחד חשוב שהמשרד יכול לעשות ברמה הארצית. אני חושב, שהמשרד יכול להקים יחידה או להטיל על יחידה קיימת במשרד שתכין מסמך של הערכת סיכונים של פגעי מזג אוויר, כי אנחנו יכולים לומר היום מהם המקומות המועדים לפורענות - יש מקומות שבהם כמעט כל שנה הפורענות הזאת חוזרת - ולהעביר את המסמך הזה כהנחיה לרשויות המקומיות. הייתי מצפה, שבעתיד הנחיות כאלה גם יתוגברו בתקציבים מתאימים, כי אני משוכנע שאם אנחנו נדע להתמודד עם הבעיות האלה לפני שהן מתרחשות, לא נצטרך לשלם את הפיצויים הגדולים לאלה שנפגעים אחרי שהן מתרחשות. לכן, אני מציע לקיים דיון רציני בנושא הזה בוועדת הפנים ואיכות הסביבה. תודה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אני מבקשת לפנות למציעים: אתם מסתפקים בתשובת השר או שאתם רוצים להעביר את הנושא לוועדת הפנים? משה גפני (יהדות התורה): לא. ועדת הפנים. היו"ר קולט אביטל: ועדת הפנים? אנחנו מצביעים: בעד - זה ועדת הפנים, ונגד - זה הסרה. מנחם בן-ששון (קדימה): השר, מה? שר הפנים רוני בר-און: לא חשוב. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את ההצעות לסדר-היום לדיון בוועדה - 15 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום - 3 נמנעים - 1 ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים ואיכות הסביבה נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: בעד - 15, נגד - 3, אין נמנעים. אני קובעת, שהנושא עובר לטיפול ועדת הפנים ואיכות הסביבה. *********