חומר רקע
לכבוד:
שרית דנה, עו"ד מר יואב להמן - המפקח על הבנקים
המשנה ליועמ"ש לעניינים אזרחיים באמצעות עו"ד אריה פח
לשכת היועץ המשפטי לממשלה בפקס: 02-6552678
בפקס: 02-6466447
א.ג.נ.,
הנדון: תקנות שיקים ללא כיסוי – בעקבות מלחמת לבנון השנייה
1. הנני מייצג לקוחה שבעקבות המלחמה, חזרו לה צ'קים בחשבונה. מדובר בחשבון בנק ששימש עזרה לילדים במצבים קשים במיוחד, קורעי לב ממש. אנו הגשנו בקשה לבית המשפט השלום בחיפה ביום 29.10.06 וזה נתן באותו יום, צו מניעה זמני, המעכב את כניסת ההגבלה לתוקף.
2. בין היתר טענו כך:
"במלחמה הנוכחית, לקוחות רבים, ביניהם מרשתי, נקלעו לקשיים. בין היתר, תשלומים
שהיו צריכים להגיע אליהם נתאחרו, כך נוצרה להם באופן לא צפוי יתרת חובה בחשבון.
בעקבות כך, הבנקים החזירו צ'קים שהם משכו ולאותם לקוחות ניתנה הודעה על הגבלה
של החשבון.
לכן, בעקבות המלחמה יש להתחשב בלקוח ולבטל הבאת צ'קים מסוימים שחזרו בעקבות
המלחמה.
במה דברים אמורים:
הוראת המפקח על הבנקים, בעקבות המלחמה:
(1) במכתבו של המפקח על הבנקים אל המוסדות הבנקאיים בישראל מיום 16.7.06, בעקבות פרוץ המלחמה בלבנון, נכתב כך:
"יש להפעיל שיקול דעת בכל הנוגע לכיבוד חיובים בחשבונות לקוחות, .... בכפוף לשיקולי האשראי של הבנק, ראוי לנסות להקל על הלקוחות ולהעמיד להם את המקורות הדרושים שלהם – בהעמדת מסגרות אשראי מיוחדות לצורך זה (בין אם כמסגרת מוסכמת עם הלקוח, ובין אם מסגרת חד צדדית). אם נבצר מהבנק להעמיד כעת את המסגרות המיוחדות, ניתן לכבד ללקוחות אלה חיובים גם מעבר למסגרת."
(2) מתוך הוראות המפקח עולה כי הוא נתן הנחיה לבנקים להקל על הלקוחות לאור מצב המלחמה הבלתי צפוי אליו נקלעה המדינה, ובפרט אזור הצפון. כלומר הבנק יכול לאפשר ללקוחותיו אשראי מוגבל וחריגה נוספת בתקופה הסמוכה למלחמה, ולכבד את התחייבויות הלקוח כלפי צדדים שלישיים. כך הבנק אמור לכבד צ'קים ולא להחזירם במקרים שמוצג בפניו כי המלחמה היא שגרמה ליתרת החובה בחשבון הלקוח וכי מדובר בענין יחודי.
(3) יותר מזה נראה שללקוחות נוצר במקרים מסוימים יסוד סביר להניח שחלה על הבנק חובה לכבד את הצ'ק בנסיבות היחודיות של המלחמה. כלומר מדובר בטענה שבשלה יש מקום לבטל הבאת צ'קים חוזרים במנין הצ'קים על פי חוק שיקים ללא כיסוי, אם לאור היסוד הסביר להניח כי הצ'ק יכובד ואם בטענה כי הבנק טעה שלא כיבד את הצ'ק.
המלחמה כמאורע מסכל
(4) יצויין כי המפקח על הבנקים בהוראתו, פועל על פי הגיון הקיים בפסיקה באופן כללי בנוגע למלחמה.
(5) באשר להשפעתה של מלחמה ותוצאותיה להוות גורם בעל יכולת סיכול ניתן ללמוד מההלכה בעניין ע"א 6328/97 עזרא רגב ואח' נ' משרד הביטחון, פ"ד נד(5)506. שם מתייחס כב' השופט אנגלרד לפסיקות קודמות של בית המשפט בעניין צפיותה של מלחמה, ואומר:
"לגופו של עניין, גישתו הכללית של בית משפט זה - כפי שבאה לידי ביטוי בפרשת כץ, על נסיבותיה המיוחדות - נראית בעיני נוקשה מדי. מבחינה עקרונית, יש, לטעמי, לבחון בכל מקרה ומקרה את השפעתו של אירוע חריג, כגון פרוץ מלחמה, על מהותם של היחסים החוזיים. כלומר, את מבחן הצפיות יש להחיל לא על עצם פרוץ המלחמה, אלא על ההשלכות המעשיות של האירוע על מהות היחסים החוזיים." (בעמ' ,518-519) (הדגשות של הח"מ)
(6) כך למשל בעניינינו, אף לא אחד שיער כי ביום בהיר אחד יעמדו החיים המסחריים והאזרחיים באזור חיפה והצפון מלכת, וכי תשותק כמעט כליל שגרת היום של אזרחי הצפון וכי העורף יהפוך לחזית. לעניין זה, מובן שלקוחות של הבנק לא יכלו לצפות כי כספים שהיו אמורים להיכנס לחשבונם, לא יכנסו במועדם, בעוד כורח הנסיבות מחייב אותם להמשיך ולהוציא כספים מחשבונם. מאורעות המלחמה כאמור, היו בלתי צפויים, ולכן לחילופין יכולים לסכל את יכולתו של הלקוח לעמוד בהתחייבויותיו. בהתאם להלכת רגב לעיל, טענת סיכול מעין זו הינה לגיטימית ומוצדקת.
המלחמה ועיקרון תום הלב
(7) באשר להשפעתה של מלחמה לא צפויה כגורם בעל יכולת סיכול, המקושר גם לעיקרון תום הלב החוזי, ניתן ללמוד גם מהלכת רגב שם כותב כב' השופט אנגלרד: "לטעמי, קיימת קירבה רעיונית גדולה בין עקרון הסיכול בנסיבות של שינוי מהותי בתשתית החוזית לבין הדרישה לתום לב בביצוע החוזה (סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973). מתקשר, העומד על ביצוע דווקני של החוזה, על אף השינוי המהותי שחל בו בשל נסיבות חיצוניות - מתקשר כזה אינו נוהג בתום לב. לכן, למשל, אין לראות התנהגות בתום לב מצד בעל חוזה הדורש מן הצד האחר לקיים את החוזה תמורת המחיר החוזי המקורי, על אף שעלות הביצוע גדלה, בשל אירוע חיצוני חריג, עשרת מונים. נמצא, כי המוסד של סיכול הוא גם ביטוי לעקרון תום הלב בחוזים" (שם, בעמ' 518-519)
(8) את העיקרון שמבאר לעיל כב' השופט אנגלרד, הקושר בין טענת הסיכול ובין טענת תום הלב החוזי, ניתן להחיל גם על החזרת שקים מכוחו של סע' 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), הקובע:
" 61. תחולה
(ב) הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לענין ובשינויים המחוייבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה."
מכאן עולה כי ניתן להשליך מדברי כב' השופט אנגלרד בהלכת רגב גם להתנהלותו של הבנק. כאשר הבנק דורש מהלקוח לקיים את "הצד שלו בחוזה", למרות השינוי המהותי שאירע בשל הנסיבות הקיצוניות של המלחמה ועל אף הוראתו של המפקח על הבנקים, עלולים להיחשב כאילו הבנק נוהג בחוסר תום לב, וגם בשל כך יש לקבל את טענת הסיכול החוזי וערעורים על הכללת צ'קים שחזרו בעקבות המלחמה במניין."
2. לאחר הגשת הבקשה והעברתה למפקח על הבנקים ולסניף הבנק, נודע לנו כי ביום 31.10.06, שר האוצר ביקש לאשר התקנתן של תקנות חדשות לחוק שיקים ללא כיסוי, אשר יאפשרו הסרת מגבלות שהוטלו על בעלי חשבונות שחשבונם הוגבל או נחסם בעקבות "חזרתם" של שיקים ללא כיסוי, בתקופת המלחמה האחרונה.
3. כלומר, בהתאם לתקנות המוצעות החדשות אשר גובשו במשרד המשפטים בתיאום עם משרד האוצר (כך לפחות לפי הפרסום), לא יובאו בחשבון לצורך הפעלתו של חוק שיקים ללא כיסוי, שיקים אשר סורבו על ידי הבנקים בתקופה שבין 12 ביולי 2006 ועד ה- 20 באוגוסט 2006.
4. ברצוני להעלות הסתייגותי מהתקנות המוצעות במתכונתן הנוכחית, אשר להבנתי מפספסות את עיקר המטרה לשמן נוסחו כאמור לעיל, ולהעלות בפנייך את הצעתי לנוסחן הרצוי, בהתאם לרציונאל העומד בבסיס התקנתן.
5. אין ספק כי עצם התקנתן של תקנות מעין אלו הוא מבורך וכי נצרכת עד מאוד ההקלה שהן מאפשרות לאזרחים אשר נפגעו כתוצאה מפגיעה במאזן התשלומים בחשבון הבנק שלהם, במהלך המלחמה.
6. אך דוק, על מתקין התקנות ומנסחן להבין, כי הפגיעה האמיתית ביכולתו של "קהל היעד" שיכול ליהנות מתקנות אלו, לכסות את חיוביו ולעמוד בהן, לא נגרמה בהכרח, במקביל לתקופת הלחימה עצמה.
7. הגבלת נוסח התקנות לשיקים שלא כובדו רק בתקופה הלחימה עצמה, קרי בין ה-12 ליולי ועד ה-20 באוגוסט, חוטאת לרציונאל החקיקתי בבסיס התקנתן, וכך יוצא שכרן בהפסדן.
8. הפגיעה שנגרמה לאזרחים במהלך תקופת הלחימה, הביאה לכך שמבחינת מאזן תשלומיהם, הנזקים האמיתיים הופיעו דווקא לאחריה. כספים ותשלומים אשר היו אמורים להיכנס לחשבונות במהלך יולי-אוגוסט, לא נכנסו במועדם בשל מצב עסקי גרוע. משכך, גלשו חשבונות ליתרות שליליות, כאשר פעמים רבות, עקב השבתת פעילות הבנקים הסדירה בצפון, לא יכלו האזרחים כלל להסדיר נושא זה.
9. ואולם, מצב זה לא חדל מיידית עם תום הלחימה. אזרחים רבים נותרו חייבים כספים, בעוד שחשבונותיהם נותרו ריקים. נזקי המלחמה המשיכו ללוות אותם גם בתקופה המיידית שלאחר תום הלחימה בפועל. כך שיקים אשר ניתנו עוד טרם פרוץ המלחמה, שתאריך פירעונם היה אף אחריה, בחודשים ספטמבר ואוקטובר, לא כובדו אף הם, סורבו ע"י הבנקים, והביאו להגבלת חשבונות של לקוחות.
10. אין הבדל לעניין זה בין תקופת המלחמה, ובין התקופה המיידית שאחריה, שכן הנזקים הפיננסיים אשר המלחמה הסבה לאזרחי הצפון, המשיכו וליוו אותם גם עם שוך הקרבות ומלווים אותם עד היום. אדרבא, פעמים רבות נדרשו אזרחים להוצאות גדולות עוד יותר לאחר תום המלחמה, כאשר הגיע מועד פירעונן של התחייבויות רבות שנאלצו לקחת בעת המלחמה, או לתיקון נזקיה וחזרה לשגרה יום-יומית, וזאת מבלי שיכלו להחזיר את חשבונם ליתרתו טרם המלחמה, שכן משכורות, פיצויים ותשלומים שונים, המשיכו להתעכב לפרק זמן ארוך, גם לאחר תום המלחמה.
11. משכך, צו ההיגיון והמוסר, בגינו תוקנו תקנות אלו מלכתחילה, דורש כי תוקפן יחול גם על התקופה שלאחר תום המלחמה, במשך כחודשיים נוספים לפחות (קרי עד לסוף אוקטובר 2006), כאשר בתקופה זו התגלו במלוא עוצמתם נזקיה האמיתיים של המלחמה ואזרחים רבים נאלצו להתחייב בסכומים גבוהים, טרם קיבלו פיצוי או תמורה.
12. אין ספק כי המצב הביא לכך שהתחייבויות לא כובדו בתקופה שלאחר המלחמה, עקב נזקיה וטרם התקבלו כספי שכר, פיצויים ושילומים שונים וכי עקב זאת, הוגבלו חשבונות של לקוחות, דבר שאף המשיך והסב להם נזק רב. כל זאת, בעוד שמצבם של אזרחים נפגעים אלו הינו בדיוק המצב אותו התקנות הנ"ל מעוניינות לפתור ולשפר.
13. לתשובתכם המהירה אודה.
בכבוד רב ובב"ח,
יואב ביין, עו"ד