חומר רקע

נייר עמדה - הערות לועדת חוקה בנושא: צו בתי הסוהר (שחרור מינהלי) (קביעת תקן כליאה), התשס"ז – 2006 עמדת האגודה היא, כי בקביעת תקן הכליאה יש להתחשב בתנאי הכליאה הקשים ובשטח המחייה המצומצם של כל אסיר. תקן הכליאה, המתייחס למקומות הכליאה בכלל בתי הסוהר, אינו רק סוגיה טכנית, כי אם עליו לשקף שיקולים מוסריים, ערכיים וחברתיים. כל עוד לא מסתמן שיפור בתנאי המחייה והכליאה החמורים, הקיימים כיום בבתי הסוהר, יש להמשיך ולאפשר את הליך השחרור המינהלי. סעיפי החוק הרלבנטיים נושא תקן הכליאה מוסדר בסימן ט'1 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב – 1971 (להלן – הפקודה), שעניינו שחרור מינהלי. סעיף 68ב שבסימן זה מסמיך את השר לביטחון פנים לקבוע את תקן הכליאה לתקופה שלא תעלה על שנה. תקן הכליאה מוגדר בסעיף 68א לפקודה כדלקמן: "סך כל מקומות הכליאה בכלל בתי הסוהר" באותו סעיף קיימת גם הגדרה של "תפוסת אסירים", ולפי הגדרה זו מדובר במספר האסירים המוחזקים בכלל בתי הסוהר לרבות אסירים המאושפזים בבתי חולים, אסירים בחופשות, וכן אסירים המוחזקים במתקני המשטרה ועצורים עד תום ההליכים בכלל בתי הסוהר ומתקני המשטרה. כמו כן, סעיף 68ג לפקודה מסמיך את נציב שרות בתי הסוהר להורות על שחרור מינהלי. בשנת 2006 בישראל עדיין לנים 386 אסירים על מזרונים על הריצפה! לא ניתן לדון בנושא תקן הכליאה בלי לדון בנושא תפוסת האסירים והצפיפות בבתי הסוהר, ובמהות הגידול בתקן הכליאה ונוסחת החישוב של התקן. הנתון של תפוסת אסירים הוא המלמד על בעיית הצפיפות הקשה בבתי הסוהר, אשר גוררת אחריה ליקויים ותחלואים, הפוגעים פגיעה קשה בזכויות האסירים ובכבודם. האגודה סבורה כי יש לחשב את תקן הכליאה באופן שיכלול פרמטרים שיש בהם לשמור על מידה אנושית של צפיפות ולהגן על כבודו של האסיר. זהו אחד ממבחני החברה החשובים להגנה על מרחב מחייה מינימלי שיבטיח חיים בכבוד, והאינטרס הציבורי מחייב כי זכות חוקתית זו תזכה להגנה במסגרת הדיון בתקן הכליאה. הגידול הרב בתקן הכליאה של למעלה מ-4,000 מקומות כליאה מיוחס לתוספות של אגפים חדשים שנבנו, ולמתקני כליאה שהועברו מהמשטרה והצבא לידי שב"ס (מגידו וקישון). לא מדובר בתוספת של מקומות, העומדים כרגע ריקים וממתינים לאכלוס. המתקנים, שנוספו לאחריות השב"ס, הועברו אליו על כל העצירים והאסירים הכלואים בהם. כתוצאה מהאמור לעיל, ועל פי תגובת המדינה בבג"ץ 4634/04 רופאים לזכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח נ' השר לביטחון פנים, נכון להיום, על אף ההשקעות הגדולות והמסיביות, עדיין לא ניתן מענה הולם לבעיית הצפיפות הגדולה במתקני הכליאה, כאשר 386 אסירים המוחזקים במשמורת שב"ס לנים על מזרונים על הרצפה. למרות הגידול בתקן הכליאה, המדינה התחייבה בבג"ץ להביא לפתרונה ולסיומה של בעיית ההלנה על הרצפה רק ביולי 2007, ולא קודם לכן. על פי דו"ח הסנגוריה בנושא תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר בשנת 2005 (ראה אתר הסנגוריה הציבורית), בביקורי נציגי הסנגוריה נתגלתה בעיית צפיפות רבה ושטח מחייה מצומצם ביותר ב-8 בתי סוהר מתוך 11 בתי הסוהר שנבדקו. כמו כן, נמצאו תאים בהם שטח המחייה הממוצע לעצור הינו בלתי אנושי ונע בין 1 ל-2 מ"ר בלבד, כך למשל, בבתי הסוהר שאטה, אשמורת והשרון. כתוצאה מכך, המחייה הופכת קשה ובעייתית, האלימות גדלה בשל החיכוך והמאבק על המקום, והפרטיות נפגעת מאוד. תנאי הכליאה הקשים לא ניתן לדון בתקן הכליאה ללא דיון בתנאי הכליאה הקשים והבלתי אנושיים, אשר משפילים ומבזים את האסירים, ומביאים לפגיעה בכבודם יתר על המידה ושלא לצורך. אישור תקן הכליאה כמוהו כאישור תנאי הכליאה, הנובעים מהצפיפות שהתקן מאפשר. דו"ח הסנגוריה האמור חושף את תנאי הכליאה הקשים והחמורים, הפוגעים בבריאותם ובכבודם של האסירים. דיון בנושא תקן הכליאה מחייב דיון בתנאי המעצר. להלן יוצגו בתמצית תנאי המעצר החמורים, כפי שהם עולים מדו"ח הסנגוריה האמור, שמחובת הוועדה לדון בהם טרם אישור תקן הכליאה: בעיות איוורור ותאורה – התאים חנוקים והריח בהם בלתי נסבל. חלק מהתאים חשוכים בשל העדר תאורה. היגיינה מחפירה – בתאים קיימים קירות המתקלפים כתוצאה מלחות ועובש רב. קיימים בהם גם צינורות מתכת חלודים. המקלחות והשרותים מזוהמים ומדיפים ריח רע, ומצויים בקירבת המטבחונים. קיימת בעיה של מקקים ועכברושים, עד כדי אי התאמה למגורי אדם. ב-6 מתוך 11 בתי הסוהר שנבדקו לא קיימת הפרדה בין השרותים לבין המקלחת, ובור שירותי הכריעה נמצא מתחת למקלחת. האסירים מתקלחים מעל חור השרותים ממש - מצב שיוצר לכלוך וריחות צחנה, עד כדי פגיעה בבריאותם ובכבודם של האסירים. סיכום במצב הנתון, בו תנאי הכליאה הם חמורים וקשים, האגודה לזכויות האזרח סבורה כי יש לאשר את תקן הכליאה, על מנת לאפשר את הליך השחרור המינהלי, וכך להקטין את הפגיעה בכבודם, פרטיותם ובריאותם של אסירים רבים. יחד עם זאת, לתקן הכליאה משמעויות ערכיות וחברתיות, בבחינת הכשר ואות תקינות לנעשה בין כתלי בית הסוהר, כאשר בפועל נפגעות זכויות היסוד של האסירים. לפיכך, האגודה סבורה כי נוסחת תקן הכליאה ומדיניות השחרור המינהלי בעתיד צריכים להתבסס על פרמטרים ערכיים, אשר יתייחסו לשטח המחייה ולתנאי הכליאה המינימליים לצורך שמירת כבוד האדם של האסירים בבתי הסוהר. מוגש על ידי עו"ד סיגל שהב, רכזת צדק בפלילים, האגודה לזכויות האזרח