חומר רקע
כתיבה: עמוס אולצוור, כלכלן
אישור: הודיה קין, ראש צוות
י"ב באלול תשס"ד
29 באוגוסט 2004
1. מבוא
מסמך זה בא לאמוד את עלותה התקציבית של הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה התשס"ד-2004, הבאה להגן על נפגעי עבירות מין שנגרם להם נזק נפשי כתוצאה ממקרה העבירה ומפגש חוזר עם עבריין המין יגרום לנזק נוסף על זה הקיים. הצעת החוק מאפשרת לבית משפט להטיל מגבלות על עבריין המין כך שלא יתגורר או יעבוד בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה, מבלי לפגוע במידה העולה על הנדרש בזכויותיו של עבריין המין.
הדיון בבקשה להטלת מגבלות יתקיים באחד משני מועדים אלו:
אם עבריין המין לא נדון לעונש מאסר בפועל ובית המשפט לא ציווה על אשפוזו יתקיים הדיון מיד לאחר מתן גזר הדין או לאחר מתן צו לטיפול מרפאתי.1
אם עבריין המין נדון לעונש מאסר בפועל או שבית המשפט ציווה על אשפוזו, יתקיים הדיון לפני שחרורו הצפוי מן המאסר או מן האשפוז.
אומדן העלות המוצג במסמך זה הוא עדכון לאומדן הקודם של העלות התקציבית של הצעת החוק שהוגש לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקראת דיון שנערך ביום 19 באוגוסט 2004. יחד עם זאת, לאור השינויים שחלו בנוסח הצעת החוק לאחר ישיבת הוועדה, יש לראות במסמך זה כמסמך העומד בפני עצמו ולא כעדכון בלבד של המסמך הקודם.
ישנם מספר הבדלים בין אומדן העלות המוצג במסמך הנוכחי לבין זה שהוצג במסמך הקודם. להלן פירוט של ההבדלים העיקריים:
1. בנוסח הצעת החוק שעל פיו הוכן המסמך הקודם, נקבע כי בית המשפט יקבל החלטה בעניין הטלת המגבלות רק לאחר שיקבל לידיו חוות דעת בכתב של מומחה מטעמו על מצבו של נפגע העבירה. על פי הנוסח הנוכחי, בית המשפט רשאי, אך אינו חייב, למנות מומחה מטעמו לצורך הגשת חוות דעת בכתב על מצבו של נפגע העבירה ובהחלטתו אם למנות מומחה יביא בית המשפט בחשבון את עמדת עבריין המין.
2. במסמך הנוכחי, שונו חלק מההנחות שעל פיהן חושב אומדן העלות של הצעת החוק במסמך הקודם, זאת בעקבות קבלת מידע ונתונים חדשים וכן לאור השינוי בנוסח הצעת החוק כפי שנזכר בסעיף הקודם.
3. אומדן העלות של הצעת החוק מבוסס על הנחות מסוימות ביחס למשתנים מרכזיים העומדים בבסיס אומדן העלות, שהתקבלו מגורמים מקצועיים העוסקים בטיפול בעברייני מין ובנפגעיהם. כפי שיפורט להלן בגוף המסמך, ישנן דעות שונות בקרב הגורמים המקצועיים ביחס להנחות אלו ולכן בחרנו לבצע ניתוח רגישות למשתנים שנקבעו על בסיס הנחות אלו כדי לקבל את הגבולות האפשריים לאומדן העלות התקציבית של הצעת החוק.
1.1. הסתייגויות
אומדן עלות זה חושב בהנחה שמדובר בהליך משפטי חדש המחייב משאבים נפרדים ולא כתוספת להליך קיים. עם זאת, יש לציין כי מנתונים שהועברו לידינו על-ידי הנהלת בתי המשפט עולה כי כ- 40% בלבד מעברייני המין שהורשעו קיבלו עונש מאסר בפועל. כלומר, לגבי רוב עברייני המין שהורשעו יש אפשרות שהדיון על הטלת המגבלות יתקיים כחלק מההליך הראשי מיד לאחר מתן גזר הדין. במצב זה, יש להניח שלא יידרשו דיונים נוספים ולכל היותר יידרש דיון נוסף אחד.
לאור האמור, יש לזכור כי אומדן זה מוטה מעט כלפי מעלה ואם היה מחושב כהליך משלים להליך הפלילי עלות הצעת החוק היתה פוחתת במידה מסוימת.
יש לציין גם שאופיו ומהותו של הליך משפטי זה אינו ברור דיו וגם לעובדה זו השפעה רבה על אומדן העלות של הצעת החוק.
1.2. מבנה המסמך
1. מבוא
2. העלויות התקציביות של הצעת החוק
3. הנחות מרכזיות הדרושות לאומדן העלות התקציבית של הצעת החוק
4. אומדן העלות התקציבית של הצעת החוק
4.1 אומדן עלויות שכר הטרחה עבור חוות הדעת של מומחה לבריאות הנפש
4.2 אומדן עלויות העסקת סניגורים ציבוריים נוספים בסניגוריה הציבורית
4.3 אומדן עלויות העסקת שופטים נוספים בבתי המשפט
5. סיכום
נספחים
2. העלויות התקציביות של הצעת החוק
בהצעת החוק נכללות עלויות אלה:
עלויות שכר הטרחה שישולם למומחה לבריאות הנפש עבור חוות דעתו ביחס לנפגע העבירה
בהתאם לנוסח הנוכחי של הצעת החוק, לצורך קבלת החלטה בדיון על הטלת המגבלות, בית המשפט רשאי לבקש ממומחה לבריאות הנפש חוות דעת ביחס למצב הנפשי של נפגע העבירה. המומחה לבריאות הנפש יהיה ככל הנראה פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי שהוכשר לכך והוא יידרש להכין חוות דעת בכתב על המצב הנפשי של נפגע העבירה לאחר שראיין את נפגע העבירה ועשה פעולות נוספות הדרושות להכנת חוות הדעת. כמו כן יתכן והמומחה יוזמן להופיע בבית המשפט. מומחה זה אינו עובד מדינה ולכן העלות התקציבית של סעיף זה בהצעת החוק תהיה שכר הטרחה שישולם למומחה לבריאות הנפש מאוצר המדינה במקרים בהם בית המשפט יחליט כי המדינה תישא בעלויות שכר הטרחה של המומחה.
עלויות העסקת סניגורים ציבוריים
בהצעת החוק נזכר כי בית המשפט רשאי למנות לעבריין המין סניגור ציבורי אם שוכנע כי אין לו אמצעים לשכור סניגור לשם ייצוגו בהליכים אלו וכי יש חשש ממשי כי בלא ייצוג כאמור ייגרם לו עיוות דין. קבלת הצעת החוק תחייב תוספת תקציב להעסקתם של עורכי דין חיצוניים נוספים על-ידי הסניגוריה הציבורית לצורך ייצוג עברייני המין בהליכים אלו.
עלויות העסקת שופטים נוספים
הצעת החוק יוצרת למעשה הליך חדש שאינו קיים כיום בהליכים המשפטיים. הליך זה יחייב קיום דיונים נוספים מעבר לאלו הקיימים ולכן יצריך העסקת שופטים נוספים. בנוסף לשופטים יתווסף גם כל הצוות המשפטי והמנהלי הנלווה אליהם כמו מתמחים וקלדניות.
עלויות נוספות שייתכנו הן עלויות אכיפה אשר לא נכללו במסמך זה כיוון שלא ניתן כיום לאמוד את עלותן.
3. הנחות מרכזיות הדרושות לאומדן העלות התקציבית של הצעת החוק
לצורך אומדן עלות הצעת החוק עלינו לחשב תחילה שני נתונים מרכזיים העומדים בבסיס האומדן:
1. המספר הממוצע של עברייני מין הנכללים בהצעת החוק בשנה.
2. המספר הממוצע של הנפגעים מעברייני המין הנכללים בהצעת החוק בשנה.
מנתונים שהועברו לידינו על-ידי הנהלת בתי המשפט עולה כי מספר עברייני המין שהורשעו בעבירות מין או נקבע לגביהם כי בצעו את העבירה, בכל אחת מהשנים 2001-2003 נע בין 1,000 ל- 1,100.2 ראה לדוגמא טבלה לשנת 2001 המצורפת כנספח מס' 1 למסמך זה.
לאחר ניכוי מספר הנאשמים שהורשעו או נקבע לגביהם כי בצעו את העבירה, בעבירות שהצעת החוק אינה חלה עליהן, כמו זנות וסרסרות לזנות ומטרד לציבור מתקבלים הנתונים האלה:
שנה מספר אנשים שהורשעו בעבירות מין
2001 902
2002 902
2003 893
יוצא אם כן שכ- 900 אנשים בממוצע בכל שנה הורשעו בעבירות מין עליהן חלה הצעת החוק.3 אך יש לזכור, כי לא כלולים בטבלה זו חיילים שהורשעו בבתי דין צבאיים בעבירות מין בעת שירותם הצבאי ולא חולי נפש שלגביהם הוצא צו אשפוז. ממידע שהתקבל על מספרם של חיילים שהוגשו נגדם כתבי אישום בבתי דין צבאיים בעבירות מין עולה כי מדובר במספר זניח למדי העומד על כ- 20 חיילים בשנה.4 מספר חולי הנפש שלגביהם הוצא צו אשפוז הוא נמוך, והערכנו אותו בעשרות בודדות ולכן הערכנו שתוספת של שתי אוכלוסיות אלו תביא אותנו שוב לכ- 1,000 עברייני מין בממוצע שהורשעו בעבירות מין בכל שנה.5
כפי שנמסר מהנהלת בתי המשפט נתון זה כולל גם קטינים שביצעו עבירות מין ולכן יש לנכות ממספר זה את מספר הקטינים שביצעו עבירות מין:
הערכתנו היא כי שיעור הקטינים הוא כ- 15% מכלל עברייני המין. הנחה זו מתבססת על נתונים שנמסרו לידינו משירות המבחן לנוער המראים כי בשנת 2003 היו 156 תיקים של קטינים שהורשעו ונענשו, כך שחלקם בכלל המורשעים הוא כ- 15%.
ולכן מספר עברייני המין בכל שנה הוא 850 (85% מ – 1,000 עברייני מין).
מספר הנפגעים שנפגעו מעבריין מין בממוצע הוא 1.75. ביחס להנחה זו נתקבלו הנחות שונות מגורמים מקצועיים המטפלים בעברייני המין ובנפגעיהם. גברת חנה אטקס מנהלת שירות המבחן במשרד הרווחה העריכה כי כל עבריין פוגע בממוצע בכ- 2.5 נפגעים ואילו גברת הילה קרנר סולימאן המשמשת כמנהלת מרכזי הסיוע לנפגעי עברייני מין, העריכה כי בכ- 80% מהמקרים יש נפגע אחד ובכ- 20% בלבד מהמקרים נפגעים שני נפגעים או יותר. להערכה זו מצטרף גם עו"ד עידו דרויאן המשמש כפרקליט בכיר במחוז ת"א שהעריך שבכ- 90% מהתיקים שהוזכרו לעיל יש נפגע אחד ורק בחלק קטן מהתיקים יש יותר מנפגע אחד.6 לאור הערכות סותרות אלו בחרנו כפשרה 1.75 נפגעים.
מספר הנפגעים מעברייני מין בוגרים אם כן הוא 1,488 נפגעים (850 עבריינים כפול 1.75).
שיעור נפגעי העבירה שיבקשו לקיים דיון להוצאת צו שיטיל מגבלות על עבריין המין הוא כ- 65% מכלל נפגעי העבירה. הערכה זו מבוססת על כך שבכ-30% ממקרי הפגיעה עבריין המין ממילא גר ועובד במקום רחוק ממקום המגורים או העבודה של נפגע העבירה ולכן סביר להניח כי לא יידרש צו שיגביל את עבריין המין.7 במקרים אלו העריכו הגורמים המקצועיים ששאלנו כי נפגע העבירה לא יבקש לקיים דיון להטלת המגבלות.8 ביחס לנפגעי העבירה שעבריין המין שפגע בהם גר או עובד בקרבתם, נתקבלו הערכות שונות מהגורמים המקצועיים המטפלים בנפגעי העבירה. חלקם סבור כי יהיה ביקוש גדול מצד נפגע העבירה להליך זה של הטלת המגבלות כיוון שהליך זה ייתן להם שקט נפשי ובטחון שלא יפגשו את מי שפגע בהם. כמו כן, חלק מהנפגעים מרגישים שהעונש שניתן לעבריין המין הוא קל מדי ולכן ירצו להטיל על העבריין מגבלות כעונש נוסף.9 מאידך, גורמים מקצועיים אחרים העריכו כי יהיו נפגעי עבירה רבים שיעדיפו שלא לקיים את הדיון, במיוחד נפגעים שפוגעיהם נכנסו למאסר לתקופה ארוכה, כדי שלא לפתוח מחדש את הפצע שנגרם להם בעבר.10 לאור הערכות אלו אנו מניחים כי בנוסף ל-30% שלא גרים או עובדים בקרבת הפוגע, יהיו עוד כ- 5% מהנפגעים שלא ירצו לקיים את הדיון.
מספר הנפגעים שיסכימו לקיום דיון בעניינם הוא 967 (65% מ- 1,488).
בפרק הבא יוצג אומדן העלויות התקציביות הנכללות בהצעת החוק, אשר מתבסס על ההנחות המרכזיות שנזכרו בפרק זה וכן על הנחות פרטניות נוספות שיפורטו בפרק הבא.
4. אומדן העלות התקציבית של הצעת החוק
4.1. אומדן עלויות שכר הטרחה עבור חוות הדעת של מומחה לבריאות הנפש
הנחות לאומדן עלויות שכר הטרחה עבור חוות הדעת של מומחה לבריאות הנפש
בשני שליש מהמקרים בית המשפט יחליט כי המדינה תישא בעלות שכר הטרחה של המומחה לבריאות הנפש ובשליש מהמקרים בית המשפט יחליט כי הצדדים יישאו בעלות שכר הטרחה של המומחה.11
שכר הטרחה שישולם למומחה לבריאות הנפש על-ידי המדינה עבור הכנת חוות הדעת והופעה אחת בבית המשפט הוא כ- 3,000 ₪ כולל מע"מ.12
בית המשפט יבקש חוות דעת מומחה בדיון ראשון על הטלת מגבלות או בדיון על הארכת תקופת הטלת המגבלות, אך לא בדיון שעניינו ערעור על ההחלטה להטיל מגבלות.
אומדן העלות
בשנת תקציב מסוימת, יתכן דיון על הטלת מגבלות שיצריך הכנת חוות דעת מומחה בשלושה מצבים אפשריים כמפורט להלן:
בנפגעים של עברייני מין שהורשעו בשנה זו ונדונו לעונש שאינו עונש מאסר בפועל.
בנפגעים של עברייני מין שמשתחררים בשנה זו מתקופת מאסרם ויש להכין חוות דעת מומחה לקראת הדיון שיתקיים לפני שחרורם מהמאסר.
בנפגעים של עברייני מין שהוטלו עליהם מגבלות ובשנה זו יש להאריך את המגבלה לתקופת זמן נוספת בין אם מדובר בהארכה ראשונה ובין אם מדובר בהארכה שניה.
לכן, לצורך חישוב האומדן עלינו למצוא את מספר נפגעי העבירה שיסכימו לקיים דיון בעניינם הנכללים בכל אחד מהמצבים הנזכרים.
כנזכר בפרק הקודם, מספר נפגעי העבירה הוא 1,488 לפי יחס של 1.75 נפגעים לעבריין אחד.
בהתאם להנחת האומדן ש-65% מהנפגעים יבקשו לקיים את הדיון נקבל כי 967 נפגעים יבקשו לקיים את הדיון בעניינם (65% מ- 1,488).
מתוכם, מספר הנפגעים שנפגעו מעברייני המין שהורשעו ונשלחו למאסר הוא 387 נפגעים (לפי 40% מ-967 נפגעים שהסכימו לקיום הדיון) ומספר הנפגעים שנפגעו על-ידי עברייני מין שלא נשלחו למאסר בתום משפטם הוא 580 (60% מ- 967).
על-פי נוסח הצעת החוק הנוכחי נקבע, כי בית המשפט אינו מחויב לבקש חוות דעת מומחה כדי לקבל החלטה על הטלת המגבלות, אלא הוא יחליט האם לבקש את חוות הדעת בהתחשב בין היתר בעמדתו של עבריין המין. כלומר, אם עבריין המין לא יתנגד להטלת המגבלות יתכן ולא תידרש חוות דעת מומחה.
אנו מניחים כי במקרה בו גזר הדין של עבריין המין לא היה מאסר בפועל יתכנו מקרים בהם עבריין המין לא יתנגד להטלת המגבלות אם בגלל שהוא מרגיש אשם ואם בגלל שהטלת המגבלות יהיו חלק מעסקה כוללת על העונש שתסוכם במהלך ההליך הפלילי. מאידך, במקרים בהם גזר הדין של עבריין המין היה מאסר בפועל או במקרים של הארכות, אנו מניחים כי תהיה התנגדות מצד עבריין המין להטלת המגבלות מכיוון שהוא ירגיש שכבר ריצה את עונשו.13
בהתאם להנחה זו נניח כי ב- 15% מהמקרים בהם גזר הדין של עברייני המין לא היה מאסר בפועל לא תהיה התנגדות מצד עברייני המין להטלת המגבלות ולכן מספר הנפגעים שנפגעו על-ידי עברייני מין שלא נשלחו למאסר בתום משפטם להם תידרש הכנת חוות דעת הוא 493 (85% מ- 580). מספר הנפגעים שנפגעו מעברייני המין שהורשעו ונשלחו למאסר להם תידרש הכנת חוות דעת ישאר 387 נפגעים.14
יוצא אם כן שמספר נפגעי העבירה הנכללים בשני המצבים הראשונים שהוזכרו הוא 880 (493+387).15
דיונים על הארכות
בהתאם להצעת החוק בית המשפט יהיה רשאי להטיל את המגבלות לתקופה ראשונה של עד שלוש שנים. תקופה זו ניתנת להארכה בכל פעם למשך לשלוש שנים.
הנחות
נפגעי עבירה יבקשו עד שתי הארכות מעבר לדיון הראשוני שהתקיים לאחר מתן גזר הדין או לקראת שחרורו ממאסר של עבריין המין.
כ-50% מנפגעי העבירה שביקשו להטיל את המגבלות בדיון הראשוני יבקשו להאריך את הטלת המגבלות בין אם הדיון הראשוני התקיים לאחר מתן גזר הדין ובין אם הוא התקיים לקראת שחרורו מהמאסר של עבריין המין.
כ- 25% מנפגעי העבירה שביקשו להאריך את תקופת הטלת המגבלות בפעם הראשונה יבקשו להאריך את תקופת הטלת המגבלות גם בפעם השניה, בין אם הדיון הראשוני התקיים לאחר מתן גזר הדין ובין אם הוא התקיים לקראת שחרורו מהמאסר של עבריין המין.16
בהתאם להנחות אלו מספר הנפגעים שיבקשו להאריך את תקופת הטלת המגבלות בפעם הראשונה יהיה 440 נפגעים (50% מ- 880).
ומספר הנפגעים שיבקשו להאריך את תקופת הטלת המגבלות בפעם השניה יהיה 110 נפגעים (25% מ- 440).
לסיכום:
מספר הנפגעים שיבקשו לקיים דיון בדיון הראשוני 880
מספר הנפגעים שיבקשו להאריך את תקופת הטלת המגבלות בפעם הראשונה 440
מספר הנפגעים שיבקשו להאריך את תקופת הטלת המגבלות בפעם השניה 110
סה"כ 1,430
בהתאם להנחה שבשני שליש מהמקרים המדינה תישא בעלות שכר הטרחה של המומחה נקבל כי לגבי 953 נפגעים המדינה תישא בעלות הכנת חוות הדעת של המומחה (שני שליש מ- 1,430 נפגעים) ואילו לגבי 477 נפגעים לא תהיה עלות תקציבית כיוון שהצדדים ישלמו את עלות שכר הטרחה של המומחה.
עלות כל חוות דעת היא 3,000 ₪ כולל מע"מ.
ולכן העלות התקציבית לשנה של הכנת חוות הדעת היא 2,860,000 ₪
ניתוח רגישות
בחישוב אומדן העלות של חלק זה של הצעת החוק הנחנו הנחות מסוימות ביחס למספר משתנים מרכזיים, בהתבסס על שיחות עם גורמים מקצועיים המטפלים בעברייני מין ובנפגעיהם. למשל, הנחנו כי עבריין מין פוגע בממוצע ב- 1.75 נפגעים או שהנחנו כי 65% מהנפגעים יסכימו לקיום הדיון על הטלת המגבלות. ביחס להנחות אלו מצאנו דעות שונות אצל הגורמים המקצועיים איתם שוחחנו.
לכן, בחרנו לבצע ניתוח רגישות לשלושה משתנים מרכזיים באומדן העלות של חלק זה של הצעת החוק. בניתוח הרגישות אנו נשנה את שיעורם של משתנים אלו ונראה מהי העלות של הצעת החוק לאחר שינוים. המשתנים שנבחרו הם:
1. המספר הממוצע של נפגעים מעבריין מין אחד. במסמך משתנה זה נקבע על ידינו כ- 1.75 נפגעים לעבריין מין.
2. שיעור נפגעי עבירות המין שיסכים לקיום הדיון על הטלת המגבלות. במסמך משתנה זה נקבע על ידינו כ- 65% מהנפגעים.
3. עלות חוות הדעת שתשולם למומחה מטעם בית המשפט. במסמך הנחנו כי העלות תהיה כ- 3,000 ₪ כולל מע"מ.
באופן מעשי ביצענו שני ניתוחי רגישות: בראשון הנחנו, כי המספר הממוצע של נפגעים מעבריין מין אחד הוא 1.75 וביצענו ניתוח רגישות בו שינינו את שני המשתנים הנוספים. ניתוח רגישות זה מצורף בסוף המסמך כנספח מס' 2. בניתוח הרגישות השני הנחנו, כי המספר הממוצע של נפגעים מעבריין מין אחד הוא 2 וביצענו ניתוח רגישות בו שינינו את שני המשתנים הנוספים. ניתוח רגישות זה מצורף בסוף המסמך כנספח מס' 3.
תוצאות ניתוח הרגישות
ניתוח הרגישות הראשון המניח כי המספר הממוצע של נפגעים מעבריין מין אחד הוא 1.75 מראה כי בהתחשב בגבולות הסבירים של המשתנים ששינינו, עלות חלק זה של הצעת החוק לשנה נעה בין שני מיליון ₪ ל- 4.1 מיליון ₪ כולל מע"מ.
ניתוח הרגישות השני המניח כי המספר הממוצע של נפגעים מעבריין מין אחד הוא 2 מראה כי בהתחשב בגבולות הסבירים של המשתנים ששינינו, עלות חלק זה של הצעת החוק לשנה נעה בין 2.3 מיליון ₪ ל- 4.7 מיליון ₪ כולל מע"מ.
4.2. אומדן עלויות העסקת סניגורים ציבוריים נוספים
הנחות לאומדן עלויות העסקת סניגורים ציבוריים נוספים
הסניגורים הציבוריים שיידרשו לצורך הגנה על עברייני המין בהליך הוצאת הצו יועסקו כעורכי דין חיצוניים בסניגוריה הציבורית ולא כעורכי דין קבועים.
שכר הטרחה שלהם הוא כדלקמן:
עבור דיון בהליך העיקרי בבימ"ש המחוזי – 1,536 ₪ בתוספת מע"מ, סך כל 1,797 ₪.
עבור כל ישיבה נוספת בבימ"ש המחוזי – 586 ₪ בתוספת מע"מ, סך כל 686 ₪.
עבור דיון בהליך העיקרי בבימ"ש העליון – 1,728 ₪ בתוספת מע"מ, סך כל 2,022 ₪.
עבור כל ישיבה נוספת בבימ"ש העליון – 934 ₪ בתוספת מע"מ, סך כל 1,093 ₪.
בנוסף לעורכי הדין החיצוניים יידרש עורך דין קבוע בסניגוריה הציבורית שירכז את הטיפול מול עורכי הדין החיצוניים. עלות העסקתו לשנה היא 250,000 ₪.
מכיוון שהליך משפטי זה הוא חדש יידרש להכין מערך הדרכה שיעלה כ- 20,000 ₪ להדרכה מדי שנה של עורכי הדין החיצוניים המתחלפים לעיתים קרובות.17
מספר עברייני המין שימונה להם סניגור ציבורי על ידי בית המשפט הוא 387. נתון זה מתקבל על בסיס החישוב הבא:
כנזכר לעיל 967 נפגעי עבירה יבקשו לקיים דיון ובהתאם ליחס של 1.75 בין פוגע למספר הנפגעים נקבל כי יתקיים דיון בתיקים של 553 עבריינים (967 מחולק ב- 1.75).18
אנו מניחים כי בית המשפט יאשר לכ- 65% מהעבריינים סניגור ציבורי, זאת בהתבסס על נתונים שנמסרו לידינו על-ידי הסניגוריה הציבורית הארצית.19 על פי הנחה זו נקבל כי ב- 359 תיקים יידרש סניגור ציבורי להגנת עבריין המין.20
לכל דיון בין אם הוא דיון ראשוני להטלת המגבלות או הארכה או ערעור יידרש סניגור ציבורי.
בדיון הראשוני ובהארכות שיוגשו לבית המשפט יהיו כ- 2 ישיבות בית משפט בממוצע ואילו בערעור על החלטת בית המשפט בדיון הראשוני תהיה ישיבה אחת של בית המשפט.21
הדיונים יתקיימו בכל רמות בתי המשפט ולכן בחישוב האומדן נסתמך על תעריפי שכר הטרחה הנזכרים לעיל לגבי בית המשפט המחוזי המשקפים תעריף ממוצע.22
אומדן העלות
על פי הצעת החוק ייתכנו שלושה סוגי דיונים בהליך משפטי זה:
1. הדיון הראשוני או העיקרי בבקשה להוציא צו שיטיל מגבלות על עבריין המין. דיון זה יתקיים מיד לאחר מתן גזר הדין או לקראת תום תקופת המאסר של עבריין המין במידה ונשלח לתקופת מאסר. בדיון זה בית המשפט רשאי להטיל מגבלות עד לתקופה של שלוש שנים.
2. בקשת הארכה שתוגש לאחר שלוש שנים ממועד הדיון הראשוני או בקשת הארכה שניה שתוגש לאחר שש שנים ממועד הדיון הראשוני.23
3. ערעור על החלטת בית המשפט בדיון הראשוני או בהארכה.
מספר הדיונים שיתקיימו בדיון הראשוני
כפי שנזכר לעיל, מספר עברייני המין שנפגע העבירה יבקש לקיים את הדיון וימונה להם סניגור ציבורי על ידי בית המשפט הוא 359.
בהתאם להנחה שבדיון הראשוני יידרשו שתי ישיבות בית משפט בממוצע, נקבל כי מספר הדיונים שיהיה הוא 718 (359 כפול 2).
אנו מניחים כי בדיון ראשוני לגבי עברייני המין שלא נדונו לתקופת מאסר בפועל, שתי ישיבות בית המשפט שיידרשו ייחשבו כשתי ישיבות בית משפט נוספות לעניין חישוב שכר הטרחה כיוון שהסניגור הציבורי שייצג את העבריין בהליך הראשי ייצג אותו גם בהליך על הטלת המגבלות. במקרים בהם הדיון הראשוני יתקיים לגבי עברייני מין שנידונו לתקופת מאסר בפועל ומשתחררים בשנה זו מהמאסר, יחשבו שתי ישיבות בית המשפט כדיון בהליך עיקרי וישיבה נוספת לעניין חישוב שכר הטרחה.
בהתאם לכך מספר ישיבות בית המשפט שיתקיימו כדיון ראשוני לגבי עברייני המין שלא נדונו לתקופת מאסר בפועל הוא 60% ממספר הישיבות הכולל כלומר 430 ישיבות בית משפט ומספר ישיבות בית המשפט שיתקיימו כדיון ראשוני לגבי עברייני המין שנידונו לתקופת מאסר בפועל ומשתחררים בשנה זו הוא 288 ישיבות בית משפט, שהם 40% ממספר הישיבות הכולל.
מספר הדיונים שיתקיימו בהארכות
הנחות
כ-50% מנפגעי העבירה שביקשו להטיל את המגבלות בדיון הראשוני יבקשו להאריך את הטלת המגבלות בין אם הדיון הראשוני התקיים לאחר מתן גזר הדין ובין אם הוא התקיים לקראת שחרורו מהמאסר של עבריין המין.
כ- 25% מנפגעי העבירה שביקשו להאריך את תקופת הטלת המגבלות יבקשו להאריך את תקופת הטלת המגבלות גם בפעם השניה, בין אם הדיון הראשוני התקיים לאחר מתן גזר הדין ובין אם הוא התקיים לקראת שחרורו מהמאסר של עבריין המין.24
בהתאם להנחות אלו נקבל כי לגבי 179 עברייני מין (50% מ- 359) תוגש בקשה להארכת תקופת הטלת המגבלות בפעם הראשונה ולגבי 45 עברייני מין (25% מ-179) תוגש בקשה להארכת תקופת הטלת המגבלות בפעם השניה. סך הכל הארכות שיידרשו: 224 (179+45).
בכל אחד מההארכות יידרשו שני דיונים ולכן מספר הדיונים שיתקיימו הוא 448.
מספר הדיונים שיתקיימו בערעורים
הנחות
ערעור יכול שיוגש על החלטה בדיון הראשוני או על החלטה של הארכה.25
ערעור יוגש על 50% מהחלטות בית המשפט בין אם הן ניתנו בדיון הראשוני ובין אם ניתנו בהארכה.
כפי שנזכר לעיל, מספר עברייני המין שנפגע העבירה יבקש לקיים את הדיון וימונה להם סניגור ציבורי על ידי בית המשפט הוא 359. ב- 50% מהמקרים יוגש ערעור כלומר בתיקים של 179 עברייני מין.
מספר עברייני המין שנפגע העבירה יבקש לקיים דיון על הארכת תקופת המגבלות הוא 224 ולכן ב- 50% מהן יוגש ערעור כלומר ב- 112 תיקים של עברייני מין.26
בהתאם להנחה שבמקרה של ערעור תתקיים ישיבה אחת של בית המשפט נקבל כי יהיו 291 ישיבות של בית המשפט (179+112).
עלויות שכר הטרחה בתיק של עבריין מין אחד
בדיון ראשוני לגבי עברייני מין שלא נידונו לתקופת מאסר בפועל יידרשו שני דיונים נוספים שעלות כל אחד מהם 686 ₪ כולל מע"מ וסך הכל 1,372 ₪ כולל מע"מ.27
בדיון ראשוני לגבי עברייני מין שנידונו לתקופת מאסר בפועל ומשתחררים ממאסרם בשנה זו, יידרש דיון בהליך עיקרי ודיון נוסף. עלותם של שני דיונים אלו היא 2,483 ₪ כולל מע"מ (1,797+686).
בדיון שיתקיים במסגרת בקשה להארכה, יידרש דיון בהליך עיקרי ודיון נוסף. עלותם של שני דיונים אלו היא 2,483 ₪ כולל מע"מ (1,797+686).
בדיון שיתקיים במסגרת של ערעור, יידרש דיון אחד בהליך עיקרי. עלותו של דיון זה היא 1,797 ₪ כולל מע"מ.
סיכום
סה"כ עלות (₪)
עלות לצמד דיונים (₪)
מספר צמדי דיונים
מספר דיונים
סוג הדיון
294,980
1,372
215
430
דיון ראשוני
לאחר גזר הדין
357,552
2,483
144
288
דיון ראשוני
לאחר מאסר
556,192
2,483
224
448
הארכות
522,927
1,797
291
ערעורים
1,731,651
1,457
סה"כ
לעלות זו יש להוסיף:
עלות העסקת עורך דין קבוע בפרקליטות (בש"ח) 250,000
הדרכה (בש"ח) 20,000
סך הכל עלות לשנה (₪) 2,001,651
סיכום ביניים
בתוספת עלות הכנת חוות הדעת שתשולם על-ידי המדינה 2,860,000
סך הכל עלות תקציבית לשנה (בש"ח) 4,861,651
ניתוח רגישות
כמו בחלק הקודם של אומדן העלות של הצעת החוק, גם בחלק זה הנחנו הנחות מסוימות ביחס למספר משתנים המתבססות על שיחות עם גורמים מקצועיים שהיו חלוקים בדעותיהם. לכן ביצענו גם בחלק זה של האומדן ניתוח רגישות בו שינינו את המשתנים הבאים:
1. שיעור נפגעי עבירות המין שיסכים לקיום הדיון על הטלת המגבלות. במסמך משתנה זה נקבע על ידינו כ- 65% מהנפגעים.
2. שיעור עברייני המין שייוצגו על-ידי הסניגוריה הציבורית. במסמך הנחנו כי ל- 65% מעברייני המין ימונה סניגור ציבורי.
ביצענו את ניתוח הרגישות בהתבסס על כך שלכל עבריין מין יש כ-1.75 נפגעים בממוצע. ביחס למשתנה זה אין טעם לבצע ניתוח רגישות, כלומר לבדוק מהי עלות חלק זה של אומדן העלות אם היחס היה 2 נפגעים לעבריין מין אחד, זאת בגלל שכפי שנזכר לעיל, מספר הדיונים שלהם יידרש סניגור ציבורי נקבע לפי מספר עברייני המין ומספרם של אלו לא ישתנה אם מספר הנפגעים יעלה.28 ניתוח הרגישות הכולל בתוכו גם את עלות העסקת עורך דין קבוע בסניגוריה הציבורית ואת עלות ההדרכה, מצורף בסוף המסמך כנספח מס' 4.
תוצאות ניתוח הרגישות
ניתוח הרגישות מראה כי בהתחשב בגבולות הסבירים של המשתנים ששינינו, עלות חלק זה של הצעת החוק לשנה נעה בין 1.5 מיליון ₪ ל- 2.1 מיליון ₪ כולל מע"מ.
סיכום ביניים בהתחשב בניתוח הרגישות
עלות שכר הטרחה של מומחה בהנחה של 1.75 נפגעים לעבריין מין אחד 2 – 4.1 מיליון ₪
עלות שכר הטרחה של מומחה בהנחה של 2 נפגעים לעבריין מין אחד 2.3 – 4.7 מיליון ₪
עלות העסקת סניגורים ציבוריים נוספים בהנחה של 1.75 נפגעים
לעבריין מין אחד 1.5 –2.1 מיליון ₪
אפשר לראות מתוצאות ניתוח הרגישות, כי אם נניח כי יש כ-1.75 נפגעים בממוצע לעבריין מין אחד נקבל, כי הגבולות הסבירים לעלות שכר הטרחה של המומחה מטעם בית המשפט ועלות העסקת סניגורים ציבוריים נוספים נעה בין 3.5 מיליון ₪ ל- 6.2 מיליון ₪ לשנה.
אפשר לראות מתוצאות ניתוח הרגישות, כי אם נניח כי יש כשני נפגעים בממוצע לעבריין מין אחד נקבל, כי הגבולות הסבירים לעלות שכר הטרחה של המומחה מטעם בית המשפט ועלות העסקת סניגורים ציבוריים נוספים נעה בין 3.8 מיליון ₪ ל- 6.8 מיליון ₪ לשנה.
בנוסף לניתוח הרגישות שביצענו לכל חלק של הצעת החוק בנפרד, צרפנו את שני ניתוחי הרגישות כדי לקבל את אומדן העלות של כלל הצעת החוק. תוצאות הצירוף של ניתוח הרגישות של שני חלקי הצעת החוק מצורפים כנספחים 5 – 7 בסוף המסמך. מצרופים אלו אפשר לראות באלו אפשרויות של הנחות, עלות כלל הצעת החוק עולה על 5 מיליון ₪ לשנה.
4.3. אומדן עלויות העסקת שופטים נוספים
הנחות לאומדן עלויות העסקת שופטים נוספים
שופט מטפל בממוצע בכ- 400 דיונים בשנה.
עלות העסקה של שופט אחד היא מיליון ₪ לשנה. בסכום זה נכללים גם כל הצוות המשפטי והמנהלי הדרוש לו כגון: מתמחים וקלדניות וכן עלויות נוספות כמו ציוד מחשבים.29
אומדן העלות
כפי שחושב באומדן העלות הקודם צפויים להתקיים כ- 1,457 ישיבות של בית המשפט. בהתאם ליחס לפי שופט מטפל בממוצע בכ- 400 דיונים יש להעסיק 4 שופטים נוספים.
עלות העסקת 4 שופטים תהיה 4 מיליון ₪ לפי הנחות האומדן.
סך כל עלות הצעת החוק לשנה 8,861,651 ש"ח
יש לציין כי ניתוח הרגישות שביצענו בפרק הקודם לעלויות העסקת סניגורים ציבוריים נוספים משפיע גם על עלויות העסקת שופטים נוספים, מכיוון ששינוי למשל של שיעור עברייני המין שייוצגו על-ידי הסניגוריה הציבורית יכול להביא לגידול במספר הדיונים וממילא להעסקת שופט נוסף.
5. סיכום
להערכתנו העלות התקציבית של הצעת החוק, אם יכללו בה עלויות מימון שכר הטרחה של המומחה לבריאות הנפש ועלויות הסניגוריה הציבורית בלבד הן כ- 4.86 מיליון ₪ לשנה. אם יכללו בהצעת החוק גם העלויות של הנהלת בתי המשפט בגין העסקת שופטים נוספים תהיה עלות הצעת החוק כ- 8.86 מיליון ₪ לשנה.
הערכת עלות זו חושבה מתוך גישה שמרנית בקביעת הנחות מסוימות ביחס למספר משתנים ולכן לעניות דעתנו עלות הצעת החוק אם יכללו בה עלויות מימון שכר הטרחה של המומחה לבריאות הנפש ועלויות הסניגוריה הציבורית בלבד אינה עולה על 5 מיליון ₪ לשנה.
יחד עם זאת, יש לציין כי לאור תוצאות ניתוח הרגישות שביצענו, אפשר להניח כי שינוי באחד מהמשתנים המרכזיים כלפי מעלה יגדיל את עלות הצעת החוק לסכום העולה על 5 מיליון ₪ לשנה.
יש לציין את ההסתייגויות הבאות:
כפי שציינו במבוא למסמך זה, לאור העובדה שמרבית המורשעים בעבירות המין אינם נשלחים למאסר בפועל, יש להניח כי ההליך המשפטי הנדרש להטלת המגבלות על עבריין המין ישולב כחלק מההליך המשפטי הקיים ממילא ולכן לא יידרשו דיונים נוספים על אלו הקיימים ועלות הצעת החוק תפחת במידה מסוימת.
אופיו ומהותו של הליך משפטי זה אינו ברור דיו ולכן אומדן מדויק יותר של הצעת החוק יתאפשר כאשר ניתן יהיה לעמוד על אופיו של הליך זה.
באומדן העלות שהוצג לגבי עלות העסקת סניגורים ציבוריים נוספים, חושב מספר הסניגורים הציבוריים הנוספים בהתאם למספר הדיונים הנוספים שיידרשו. בבסיס החישוב של מספר הדיונים הנוספים נלקח בחשבון מספר עברייני המין. הנחה זו מתבססת על כך שכאשר נפגע אחד יבקש דיון להטלת מגבלות על עבריין המין, בית המשפט ידאג לכך שלא יהיו דיונים נוספים מצד נפגעים נוספים של אותו עבריין מין, שכן דיון זה מיותר ואם כל נפגע יבקש ליזום דיון לגבי אותו עבריין, יגדל מספר הדיונים וממילא גם עלותו של חלק זה של הצעת החוק. בנוסף, ייתכנו מקרים בהם הנפגעים לא מתגוררים או עובדים באותו מקום ואז יידרשו דיונים נוספים כדי לקבוע הגבלות לגבי מקום מגורים של כל נפגע בנפרד. אנו מניחים כי מקרים מעין אלו אינם שכיחים, אך אם נקח גם אותם בחשבון, תגדל במידה מסוימת עלותה של הצעת החוק (ללא עלויות העסקת שופטים נוספים), וייתכן והיא תעבור את גבול חמישה מיליון ₪.
כפי שציינו במבוא למסמך אומדן זה אינו כולל עלויות אכיפה שיתכן ויידרשו.
בשנה הראשונה להחלת הצעת החוק צפויות להיות הוצאות נוספות חד פעמיות לצורך הטמעת ההליך המשפטי והקמת מערך הדרכה לסניגורים הציבוריים. מאידך, בשלוש השנים הראשונות לא יתקיימו כמעט דיונים על הארכה של תקופת הטלת המגבלות ולכן בסך הכל ההוצאות הנוספות החד פעמיות שיהיו בשנים הראשונות יקוזזו באמצעות החסכון שיווצר כתוצאה מכך שלא יהיו כמעט דיונים על הארכות.