חומר רקע
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי
הסבר כללי לקראת דיון בנושא חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001
ההכרה בזכויותיהם של נפגעי עבירה אומצה בחקיקה ראשית בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 (להלן – 'חוק זכויות נפגעי עבירה' או 'החוק'). ראשיתו של החוק בוועדה בינמשרדית שמינה בדצמבר 1999 שר המשפטים דיאז, ד"ר יוסי ביילין ושבראשה עמדה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (תפקידים מיוחדים), הגב' יהודית קרפ. במסגרת עבודתה הוגשה הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה שמוזגה עם הצעת חוק פרטית בנושא שהגישה חברת הכנסת לשעבר יעל דיין. החוק אושר בכנסת בקריאה השניה והשלישית ביום י"א באדר התשס"א (6 במרס 2001) ונכנס לתוקף בצורה הדרגתית עד לאפריל 2005 – מועד כניסת כל סעיפי החוק לתוקף.
מטרת החוק קבועה בסעיף 1 שבו, והיא "לקבוע את זכויותיו של נפגע עבירה ולהגן על כבודו כאדם". בהתאם לכך, נקבעו בו זכויות שונות לנפגעי עבירה בהליך הפלילי ובהליכים שונים הנוגעים להליך הפלילי (כמו בקשות חנינה ועיכוב הליכים). במאמר מוסגר יצוין כי אף שהחוק נועד להגן על נפגעי עבירות פליליות על דרך הכלל, אחדות מהוראותיו מקנות זכויות מיוחדות לנפגעי עבירות מין או אלימות או נפגעי עבירות מין או אלימות חמורה בלבד.
החוק קובע, בין היתר, את זכותו של נפגע עבירה להגנה מפני החשוד; זכותו לעיין בכתב אישום; לנוכחות מלווה בחקירה; למסור הצהרת נפגע בכתב לגוף החוקר על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה ועוד. החוק מעגן גם את זכותו של נפגע העבירה לקבל מידע בתחומים שונים ובפרט - מידע על ההליך הפלילי ועל השלב שבו מצוי ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע; למשל מידע על החלטה שלא להעמיד את החשוד לדין, על שחרורו של החשוד ממעצר, על תחילת ריצוי מאסר בפועל, יציאה לחופשה ממאסר, החלטה לשחרר שחרור על תנאי ממאסר וכיוצ"ב סוגי מידע כמפורט בחוק. הכלי המרכזי למסירת פרטי מידע לנפגעי העבירה הינו מערכת ממוחשבת אשר פותחה במשרד לביטחון הפנים ("מנ"ע" – מערכת נפגעי עבירה). מדובר בשירות מקוון המתעדכן בקביעות על בסיס מאגר הנתונים של משטרת ישראל, המאפשר לנפגעי עבירה לקבל מידע על סטטוס הטיפול בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגעו, ומידע נוסף על התיק. בעת הגשת תלונה במשטרה מקבל כל נפגע עבירה מספר וסיסמה, שבאמצעותם הוא יכול לגלוש למערכת המקוונת או לקבל מידע במערכת טלפונית. לגבי פיתוחה של מערכת זו נערכו ישיבות רבות בוועדת החוקה במטרה להביא להפעלתה היעילה והמוצלחת על מנת להקל, ככל האפשר, עם נפגעי העבירה הבאים לממש את זכותם על פי החוק1. לבסוף יצוין, כי החוק קובע גם כי בפרקליטות המדינה ובפרקליטויות המחוז יוקמו יחידות סיוע שתפקידן להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה ובין השאר, להבטיח את העברת המידע מהפרקליטויות לנפגעי העבירה ומנפגעי העבירות לפרקליטויות; להנחות את עובדי הפרקליטויות ולסייע להם ביישום הוראות החוק, ולאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירות ולהפיצו לעובדי הפרקליטויות [במקור, כללה הצעת החוק בנושא זכויות נפגעי עבירה גם פרקים בדבר זכותו של נפגע העבירה לפיצוי וזכותו לקבל שירותי סיוע. אולם, בשל העלויות הכרוכות בחקיקת פרקים אלו, הליך חקיקתם מעולם לא הושלם].
בחוק, נקבע סעיף תחילה הדרגתי כך שלגבי מרבית הזכויות הקבועות בו נקבע מועד אחרון לכניסתן לתוקף והחלתן היתה אמורה להיעשות בהדרגה, באמצעות צווים של שר המשפטים והשר לביטחון הפנים. במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2003 נדחה המועד האחרון להחלת מרבית הזכויות הקבועות בחוק ורק באפריל 2005 נכנסו כל סעיפי החוק לתוקף. כמו כן, במסגרת תיקון לחוק אשר יזמה הממשלה ושאושר בקריאה השניה ובקריאה השלישית ביום כ"ד במר חשון התשס"ה (8 בנובמבר 2004), תוקנו מספר סעיפים בחוק תוך צמצום זכויות מסוימות והחלתן רק לגבי נפגעי עבירות מין או אלימות חמורה. התיקון קבע עוד, כי חלק מזכויות נפגעי העבירה יוחלו מכאן ולהבא, כלומר לגבי מי שהפך ל"נפגע עבירה" אחרי המועד שבו הזכות נכנסה לתוקף. זאת, בעיקר נוכח העלות הגבוהה הכרוכה בהחלה רטרואקטיבית של חוק.
נוכח עיכובים שונים מצד הממשלה ביישום החוק עם קבלתו בכנסת בשנת 2001, וכחלק מפשרה שהושגה בוועדה בענין דחיית מועד כניסת החוק לתוקף, נחקק סעיף 31 לחוק אשר מאפשר לוועדת החוקה לעקוב אחר היישום ההדרגתי של סעיפי החוק וההיערכות ליישום החוק במלואו. סעיף 31(ב) קובע כדלקמן:
"במהלך תקופה של חמש שנים שתחילתה ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006), ידווחו שר המשפטים והשר לביטחון הפנים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מדי שנה, על מצב יישום החוק, לרבות אפשרות הקניית הזכויות לפי הסעיפים המנויים בסעיף 29(ג1) גם לנפגע עבירה שתיק החקירה בעניינו נפתח לפניה מועד הקובע".
סעיף 31 האמור קובע בצורה ברורה כי חוות הדעת מטעם השרים דרושה כדי לאפשר לוועדת החוקה לבצע מעקב אמיתי אחרי יישום החוק. בין השאר, נועד מעקב זה לבדוק את אופן ומידת השימוש שנעשה במערכת נפגעי עבירה שפיתוחה נדון, כאמור, מספר פעמים במסגרת דיוני ועדת החוקה. חוות הדעת נחוצה גם כדי לבדוק האם ניתן להקנות חלק מן הזכויות אותן מונה חוק זכויות נפגעי עבירה גם לנפגע עבירה שתיק החקירה בעניינו נפתח לפני המועד הקובע. דיווח ראשון על פי הסעיף צפוי להתקבל ביום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007).
במהלך התקופה האחרונה הובאו לידיעתנו עדויות מגופים שונים המייצגים נפגעי עבירה כי ישנן תקלות שונות ביישום החוק. על פי הנטען, במקרים רבים נפגעי העבירה כלל אינם מיודעים בתחנות המשטרה בדבר זכויותיהם ואינם מקבלים קוד זיהוי אשר אמור לאפשר להם נגישות למערכת נפגעי עבירה (מנ"ע). כמו כן, הועלו טענות בדבר תקלות בעצם השימוש במערכת נפגעי עבירה. בנוסף, וככל שהדבר ידוע לנו, טרם הוקמו יחידות הסיוע כמתחייב על פי סעיף 23 לחוק ושתפקידן העיקרי הוא הבטחת העברת המידע מהפרקליטויות לנפגעי העבירות ומנפגעי העבירות לפרקליטויות. במצב דברים זה, ונוכח מעורבותה של ועדת החוקה בחקיקת החוק ובמעקב אחר יישומו, נראה כי יש מקום לקיים דיון מיוחד בנושא.
יצוין גם שבמהלך הכנסת ה- 16 הקימה ועדת החוקה ועדת משנה לענין זכויות נפגעי עבירה בראשותו של חבר הכנסת אליעזר (צ'יטה) כהן. במסגרת עבודתה, ריכזה ועדה זו את זכויות נפגעי עבירה בחקיקה ובהצעות חוק, כתמונת מצב עדכנית לסיום כהונתה של הכנסת הקודמת. [סיכום עבודתה מצ"ב].