חומר רקע

אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי הנדון: החלת דין רציפות על הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 46) (איסור הטלת עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג), התשס"ו-2006 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 46) (איסור הטלת עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג), התשס"ו-2006 (להלן – 'הצעת החוק') היא הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת יצחק לוי ומיכאל איתן. הצעת החוק אושרה בקריאה הראשונה ביום שלישי, כ' בחשוון התשס"ו (‎22 בנובמבר ‎2005) ומונחת כעת על שולחן ועדת החוקה לצורך החלת דין רציפות עליה כאמור בחוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג-1993. הצעת החוק מבקשת לקבוע את הכלל לפיו בית המשפט לא יטיל עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג בידי סנגור בהליך פלילי המתנהל נגדו. מקורה של הצעת החוק בתפיסה, כי מקום שבו נאשם אינו מיוצג על ידי סנגור, נוצר חשש כי קבלת עמדת התביעה על ידי בית המשפט אינה בהכרח תוצאה של צדקת עמדתה של התביעה אלא של יכולתו העדיפה של התובע לנהל את המשפט על פני הנאשם שאינו מיומן. דומה, כי אין חולק שלנאשם בפלילים צריכה להינתן אפשרות להגנה ראויה. הדבר אף עוגן בחוק הישראלי בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי) ובחוק הסניגוריה הציבורית תשנ"ו-1995. יחד עם זאת, החוק הישראלי איננו קובע חובת מינוי של סניגור ציבורי לכל נאשם בפלילי. במקום זאת, חוק סדר הדין הפלילי מפרט בסעיף 15 שבו, את התנאים שבהם ימנה בית המשפט סניגור לנאשם שאינו מיוצג. סעיף זה קובע, בין השאר, כי בית משפט ימנה סניגור לנאשם שהואשם ברצח או בעבירה שדינה מיתה או מאסר עולם, או לנאשם שהואשם בבית משפט מחוזי בעבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר. כן מפרט החוק את המקרים בהם נאשם מחוסר אמצעים (על פי אמות מידה שנקבעו בחוק הסניגוריה הציבורית) זכאי לייצוג בידי סניגור ציבורי. סעיף 15 נותן ביטוי לחשיבותה של זכות הייצוג בהליכים פליליים כזכות יסודית ומרכזית בשיטתנו המשפטית; "זכות זו נועדה להבטיח כי הנאשם יזכה למשט הוגן ויוכל באמצעות סניגורו לנהל את הגנתו כראוי ולממש את זכויותיו העומדות לו על פי דין" (ר' ע"פ 7335/05 הסניגוריה הציבורית – מחוז נצרת נ' מדינת ישראל ואח' (טרם פורסם)). הצעת החוק נסמכת על החשיבות אותה החברה מייחסת לזכות לחירות אישית, והאמונה כי דרך מרכזית לשמור על זכות זו מפני פגיעה בלתי מוצדקת הינה הזכות לייצוג. נוכח האמור, מבקשת הצעת החוק לתת ביטוי נוסף לחשיבותה של זכות הייצוג בהליכים פליליים מקום שבו קיימת אפשרות כי יוטל על נאשם עונש של מאסר בפועל – אם יורשע. במהלך דיוני וועדת החוקה בהכנת הצעת החוק לקראת הקריאה הראשונה, ובעקבות דיונים ממושכים בין הייעוץ המשפטי לוועדה ובין הגורמים השונים הנוגעים להצעה לרבות הנהלת בתי המשפט, הפרקליטות, משרד המשפטים והסניגוריה הציבורית, עלו מספר נקודות בהצעת החוק בנוסחה כפי שפורסם בקריאה הראשונה המצריכים ליבון נוסף. בין היתר, הוסכם כי קידום מטרת הצעת החוק אינו יכול לבוא על חשבון עקרונות בסיסיים בהליך הפלילי – למשל העובדה שבית המשפט היושב בדינו של נאשם אינו נדרש לסיכויי הרשעתו של הנאשם אלא בעת מתן הכרעת הדין. בנסיבות אלו, ולאור דיונים והתייעצויות שקיים הייעוץ המשפטי לוועדה עם הגורמים הרלבנטיים השונים במהלך החודשים האחרונים, הפיץ הייעוץ המשפטי לוועדה בין הגורמים השונים נוסח מתוקן להצעת החוק, אשר יעמוד במרכז דיוני הוועדה לקריאה השניה והשלישית. אף שנוסח זה דורש דיון וליבון נוספים בוועדה בעת הדיונים בהצעת לקראת הקריאה השניה והשלישית, הרי שאין חולק על חשיבותה של הצעת החוק ועל הרצון לקדמה ולהביאה לכדי השלמה. [מצ"ב הצעת החוק בנוסחה כפי שאושר בקריאה הראשונה]