חומר רקע
הכנסת
אגף המידע – מוקד המידע
ירושלים, כ"ג בסיוון תשס"ו
19 ביוני 2006
מצעד הגאווה בירושלים
מצעד הגאווה – רקע כללי1
מצעד הגאווה מתקיים מדי שנה בערים שונות בעולם, ובעלי נטייה מינית לא הטרוסקסואלית מציינים בו את מאבקם להכרה ולשוויון זכויות ומכריזים על גאוותם בזהותם המינית השונה. מצעד הגאווה הוא בדרך כלל מרכזו של יום הגאווה, שהוא יום חגה השנתי של קהילת בעלי הנטייה המינית הלא-הטרוסקסואלית (להט"ב)2 ומתקיימים בו מכלול פעילויות ואירועים סביב המצעד. בעבר נהגו לקבוע תאריך אחד למצעד בכל העולם (השבוע האחרון של חודש יוני), אך מאז שנות ה-90 נהוג לתאם תאריכים שונים לקיום המצעד בערים שונות בעולם, כדי לאפשר השתתפות ביותר ממצעד אחד.
מצעד הגאווה בישראל
תל-אביב היא העיר הראשונה בישראל שקיימה את מצעד הגאווה, והמצעד הראשון שהתקיים בה בשיתוף פעולה עם העירייה היה לפני שבע שנים. בשנים האחרונות המצעד מתקיים בתל-אביב, בירושלים ובאילת.3
מצעד הגאווה מתקיים בירושלים ברציפות מאז שנת 2002, ומארגנת אותו עמותת "הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות"4 (להלן: הבית הפתוח). בשנת 2005 התעלמה עיריית ירושלים מבקשת עמותת הבית הפתוח לשתף עמה פעולה בקיום המצעד וסירבה לתמוך כספית בפעילותה או להשתתף בקיום המצעד. יצוין כי בתל-אביב ובאילת מתקיימים אירועי הגאווה השנתיים בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות ואף בסיוען.5
לדברי מר גידי שמרלינג, דובר עיריית ירושלים, העירייה לא פרסמה התייחסות רשמית לקיום מצעד הגאווה בירושלים בשנים 2002–2005, וגם השנה לא עשתה זאת. התנגדות העירייה לקיום המצעד היא בגדר עמדה בלבד, והעירייה אינה מוסמכת להחליט אם המצעד יתקיים או לא יתקיים. סמכות זו נתונה בידי המשטרה.6
לדברי מר אלי שמחיוב, סגן ראש עיריית ירושלים, העירייה לא ראתה לנכון להעניק תמיכה כספית לפעילות הבית הפתוח ולקיום המצעד בשנים עברו והיא גם מתנגדת לעצם קיום המצעד בעיר השנה, מחשש לתסיסה בעיר. לדברי מר שמחיוב, מאות הפניות המגיעות לעירייה בבקשה למנוע את קיום המצעד בעיר הקודש מחייבות את העירייה לנסות להתנגד לקיום המצעד בכל הדרכים שלרשותה, בין השאר בשיחות ובהפעלת לחץ על דרג מקבלי ההחלטות במדינה.7
עמותת הבית הפתוח עתרה פעמיים לבית-המשפט המחוזי בירושלים, פעם בדרישה לקיים את מצעד הגאווה בעיר בשנת 2005 ופעם בדרישה לחייב את עיריית ירושלים להעניק תמיכה כספית לפעילותה השוטפת, ובכלל זה לקיום אירועי הגאווה בשנים 2003–2005.
עיקרי העתירה לעניין התמיכה הכספית ופסק-הדין בעניינה יוצגו בהמשך.
עתירת עמותת הבית הפתוח בירושלים לבית-המשפט המחוזי בדבר קיום המצעד בעיר
ב-19 ביוני 2005 עתרה עמותת הבית הפתוח לבית-המשפט המחוזי בירושלים בבקשה שיחייב את עיריית ירושלים ואת ראש העיר לאפשר את קיום מצעד הגאווה והעצרת שאמורה להתקיים בסיומו בגן-הפעמון ב-30 ביוני 2005. בעתירה ביקשה העמותה מבית-המשפט גם לחייב את העירייה לתלות את דגלי הגאווה בכמה רחובות בירושלים ימים אחדים לפני המצעד ולהורות לה, לראש העיר, לשר הפנים ולמשטרת ישראל להימנע מכל פעולה שעלולה להפריע לקיום המצעד והעצרת.
בעתירה טענה עמותת הבית הפתוח כי העירייה וראש העיר מפלים לרעה את חברי הקהילה ההומו-לסבית בעיר בשל נטייתם המינית ומתעלמים מפניותיהם (באמצעות הבית הפתוח), וכי בסירובם לעשות את הנדרש כדי לאפשר את קיום המצעד והעצרת הם פוגעים בזכותם של בני העיר חברי הקהילה לכבוד, לשוויון ולחופש ביטוי ומפירים את תפקידיהם ואת חובותיהם על-פי דין.
עיריית ירושלים וראש העיר טענו מצדם כי מצעדי הגאווה הפכו לתהלוכות בוטות ומיניות ונעדרות סממנים תרבותיים וכי בעירייה התקבלו פניות רבות שעניינן בקשה שלא לאפשר את קיומו. לדבריהם, אופיו של המצעד, הפגיעה בציבור וברגשותיו וההסתברות הגבוהה שתיווצר תסיסה הביאו את העירייה למשוך את ידה מקיום המצעד והעצרת. בנסיבות הנדונות אין לבית הפתוח הזכות לחופש הביטוי.
בפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים, שהתקבל ב-26 ביוני 2005,8 לא התקבלה עמדת עיריית ירושלים וראש העיר, ובית-המשפט קבע שעל העירייה להעמיד את שטחיה הציבוריים לרשות הציבור כולו, על כל גווניו, ולאפשר הבעת דעות שונות. בית-המשפט גם חייב את עיריית ירושלים ואת ראש העיר לנקוט את כל הפעולות הנדרשות לקיום המצעד והעצרת, לרבות תליית דגלי הגאווה ברחובות האמורים, ולשלם לעמותת הבית הפתוח הוצאות בסכום 60,000 ש"ח שיתחלק שווה בשווה בין העירייה ובין ראש העיר.
מצורף בזה עת"מ (ירושלים) 526/05 – פסק-דין, 26 ביוני 2005.
בעקבות פסק-הדין בעתירה שלעיל התקיים מצעד הגאווה בירושלים ב-30 ביוני 2005. במהלך המצעד התעמתו חרדים עם יותר מ-4,000 צועדים, ואחד המפגינים דקר שלושה צועדים.
תגובות בעקבות מצעד הגאווה בירושלים בחודש יוני 2005
תגובות התקבלו ממגוון הקשת הפוליטית והציבורית. להלן כמה תגובות שלוקטו מהעיתונות האלקטרונית – אין יומרה למצות ברשימה זו את כלל התגובות:
• חה"כ רומן ברונפמן גינה בחריפות כל גילוי אלימות ושנאה שבא לידי ביטוי במצעד ואמר כי גילויי האלימות מוכיחים עד כמה רחוק עוד יצטרכו לצעוד כדי להפוך את ישראל למדינה מתוקנת וסובלנית.9
• יו"ר שינוי חה"כ יוסף לפיד כינה את האירועים "התקפה נפשעת" ואמר כי הם תוצאת ההסתה הפרועה של רבנים ושל אנשי הציבור החרדי נגד מי ששונה מהם ואינו חי על-פי תורתם.10
• יו"ר שדולת ההומואים והלסביות בכנסת, חה"כ אילן ליבוביץ', אמר: "המגזר החרדי איבד כל רסן וכי זה זמן רב שהוא רואה את האלימות כפתרון להשלטת החושך המשיחי".11
• חה"כ אורי אריאל אמר בהפגנה שנערכה נגד הצועדים כי כל מי שרוצה לשמור על חברה מתוקנת צריך להצטרף למאבק נגד מצעד הגאווה וכי אם לאדם יש בעיה נפשית או סטייה כלשהי אין הוא צריך להתגאות בה. לדבריו, "הסוטים האלה, בהפגנתיות שלהם, פוגעים בזכות האזרחים בחברה הנורמלית". 12
• יו"ר ש"ס חה"כ אלי ישי גינה את מצעד הגאווה בירושלים ואמר כי מצעד הזוהמה צועד בחוצות בירת העם היהודי וכל מי שבקרבו נפש יהודית ראוי שיבכה.13
• שר הפנים אופיר פינס-פז גינה את האירועים ואמר כי העובדה שבניגוד לשנים קודמות הסתיים המצעד בפצועים מחייבת את עיריית ירושלים בחשבון נפש לנוכח התנהלותה טרם המצעד, שהיה בה כדי להוסיף שמן למדורת הדה-לגיטימציה למצעד ולמשתתפיו. 14
• מר חגי אלעד, מנכ"ל עמותת הבית הפתוח, אמר כי הדקירות שגרמו לפציעת שלושה מהצועדים הן תוצאה ישירה של ההסתה נגד הקהילה ההומו-לסבית המתחילה אצל ראש העירייה אורי לופוליאנסקי ושותפיו, וכי זו אינה הפעם הראשונה שהסתה מובילה לאלימות פיזית.15
אירועי מצעד הגאווה העולמי בירושלים, אוגוסט 200616
נוסף על אירועי הגאווה השנתיים המתקיימים בישראל, נבחרה ירושלים לארח את אירועי המצעד העולמי של WorldPride17 בחודש אוגוסט 2005.
בעקבות ההחלטה לקיים את אירועי הגאווה העולמיים נתלו בירושלים מודעות קיר בגנות המצעד העולמי, המזהירים מפני "עשרות אלפי חולי איידס" שיגיעו למצעד.18
בעקבות הודעת הממשלה על שינוי מועדי ההתנתקות, ומתוך התחשבות במצב הפוליטי הרגיש הצפוי בתקופה זו, החליט הוועד המנהל של עמותת הבית הפתוח לשנות את מועד אירועי הגאווה העולמיים בירושלים וקבע כי יתקיימו ב-6–12 באוגוסט 2006. השנה לא יתקיים מצעד הגאווה בתל-אביב, כדי לא לפגוע במאמצי ארגון המצעד העולמי בירושלים.
לדברי עו"ד גלעד ברנע, שעתר בשם עמותת הבית הפתוח לערכאות המשפטיות, בימים אלה הבית הפתוח מטפל בקבלת אישור מהמשטרה לקיום המצעד. לדבריו, צפוי כי האישור יינתן, אם יינתן, כשבועיים לפני מועד האירוע. לדברי עו"ד ברנע, סביר להניח שהעירייה תציג סיבות ענייניות לכך שלא תאפשר את קיום האירוע המרכזי בגן-סאקר, ואז תפנה העמותה שוב לערכאות משפטיות.19
תגובות על ההחלטה לקיים את אירועי הגאווה העולמיים בירושלים
• חה"כ נסים זאב אמר כי מצעד הגאווה העולמי הוא הכרזת מלחמה על צביונה ועל קדושתה של ירושלים וכי קומץ קטן של אנשים בא להשפיע על העיר ולשבור את הנורמות בחברה הישראלית. לדבריו יש להוקיע דרך מעוותת, אנטי-דתית ואנטי-חברתית זו.20
• חה"כ בנימין אלון אמר כי גייס חתימות של 30 מחברי הכנסת נגד קיום המצעד בירושלים וכי המצעד לא רק שלא יביא תיירות לירושלים אלא ירחיק את התיירות ממנה.21
• לשכת חה"כ שמעון פרס אישרה כי חה"כ פרס אמר לרב שלמה עמאר שלא נכון לקיים את מצעד הגאווה בירושלים, שכן היא מרכז לשלוש הדתות והדבר פוגע ברגשות המוני מאמינים בכל העולם, שהעיר ירושלים קדושה להם. בלשכת חה"כ פרס הדגישו כי חה"כ פרס לא דיבר נגד הומוסקסואלים.22
• שר הפנים אופיר פינס-פז אמר כי יכפה על עיריית ירושלים לאפשר את קיום מצעד הגאווה בעיר וכי חובת הרשויות המקומיות לאפשר ביטוי הוגן לכל מגזרי האוכלוסייה.
• הרב מרדכי אליהו כינה את המצעד "בושה" וקרא לראש העיר להוציא הוראה שתאסור את קיומו של המצעד.23
• הרב יהודה לוין מאיגוד הרבנים של אמריקה הציע לקיים את המצעד קודם במכה ורק אחר-כך בירושלים. 24
• גורמים מוסלמים אמרו כי אם לא ישעו מארגני המצעד לאזהרות, ויהיה ניסיון לצעוד בירושלים, "חייהם יהיו בסכנה".25
• נציג הוותיקן בארץ דיבר נגד קיום מצעד הגאווה בירושלים. 26
• מר ליאו ג'יאובינטי, העומד בראש קבוצה נוצרית אוונגליסטית, אמר כי כל אחת משלוש הדתות הגדולות בעולם – היהדות, הנצרות והאסלאם – סבורה כי ההומוסקסואליות היא תועבה לאל האחד והיחיד. מר ג'יאובינטי אמר כי הוא חושש שהמוסלמים ישתמשו בעובדה שהמצעד מתקיים בירושלים נגד ישראל ויטענו כי זו הסיבה לכך שהיהודים לא צריכים להיות בארץ. הוא חתם על עצומה שקראה ל"שליטי הארץ והמופקדים על ביטחונה" "שלא להיעתר לבקשה" לאפשר את קיום המצעד "על אדמת הקודש".27
• מר חגי אלעד, מנכ"ל עמותת הבית הפתוח, הבטיח כי אירועי הגאווה העולמיים יתקיימו בירושלים כמתוכנן ואמר כי הוותיקן סייע רבות לאירועי הגאווה העולמיים שהתקיימו ברומא בשנת 2000 בכך שיצא נגדם. לדבריו, האירועים נועדו ליצירת דיאלוג בין-דתי. 28
• הרבה שרון קליינבאום מקהילת "בית שמחת תורה" בניו-יורק (בית-כנסת הומו-לסבי), אמרה כי נוכחותם של הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים תוסיף לקדושתה של ירושלים וכי ההשתתפות באירועי הגאווה בירושלים תוכיח שהעיר שייכת לכולם.29
עתירת עמותת הבית הפתוח לבית-המשפט המחוזי לעניין התמיכה הכספית בפעילותו
עיריית ירושלים, באמצעות היועץ המשפטי לעירייה, דחתה את בקשת עמותת הבית הפתוח לקבל תמיכה כספית בשנת 2003 בטענה כי "הבית הפתוח הוא 'מועדון למפגש חברתי'" וכי "האגף לתרבות [בעיריית ירושלים] אינו משתתף בפעילויות כאלה ואין הוא נותן להן 'תמיכה'".
בקשת עמותת הבית הפתוח לקבל תמיכה כספית מהעירייה לשנת 2004 נענתה אף היא בשלילה, אף שהוועדה המקצועית בעירייה מצאה את פעילותה ואת אירועי יום הגאווה בירושלים זכאים להקצבה, לאחר שמנכ"ל העירייה הביא לפני חברי הוועדה את הנחיית ראש העיר כי בשל שיקולי תקציב לא תהיה תמיכה כספית במצעדים ובאירועים הנלווים להם. על בקשת עמותת הבית הפתוח לתמיכה כספית בפעילותה בשנת 2005 החליטה ועדת התמיכות המקצועית בעירייה להשיב בשלילה, ולא לתת לבית הפתוח תמיכה כלשהי, בטענה כי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים לתקצוב מוסדות וכי אירוע הגאווה אינו נכלל בתחומים שנקבע כי הם מועדפים לתקצוב במסלול התמיכה בפרויקטים.
בחודש פברואר 2006 עתרה עמותת הבית הפתוח לבית-המשפט המחוזי נגד עיריית ירושלים בבקשה שתעניק תמיכה כספית למימון מכלול הפעילויות התרבותיות והחברתיות של הבית הפתוח ובכלל זה למימון אירועי הגאווה בשנים 2003–2005. בעתירה טענה עמותת הבית הפתוח כי עיריית ירושלים נהגה כלפיה בהפליה בסירובה הפסול והגורף להקצות תמיכה כספית בעבור פעילויותיה בקרב הקהילה ההומו-לסבית וכלל תושבי העיר לשנים 2003–2005 ובהתנגדותה להשתתף במימון אירועי הגאווה בשנים אלה, לאחר שאגף התרבות של עיריית ירושלים הודיע לה בחודש ינואר 2006 כי נדחתה בקשתה לקבל תמיכה כספית מהעירייה לשנת 2005. העמותה לא קיבלה תשובה על בקשת התמיכה שהגישה לאגף החברה של עיריית ירושלים.
ההליכים המשפטיים שקדמו לעתירה
• בשנת 2002 עתרה עמותת הבית הפתוח לבית-המשפט העליון30 נגד החלטת עיריית ירושלים שלא להעניק לה תמיכה כספית למימון אירועי הגאווה באותה שנה. על-פי המלצת בית-המשפט הגיעו הצדדים להסדר פשרה שלפיו תשלם העירייה לעמותת הבית הפתוח 40,000 ש"ח השתתפות בעלות מצעד הגאווה. הוסכם כי אין בהסדר זה הודאה מצד העירייה בזכות עמותת הבית הפתוח לקבל תמיכה עירונית במימון פעילויות דומות בעתיד.
• בחודש נובמבר 2004 עתרה עמותת הבית הפתוח לבית-המשפט העליון נגד סירוב העירייה להעניק לה תמיכה כספית לפעילותה בשנים 2003–2004 ואי-התקנת נוהל וקריטריונים למתן תמיכה. בפסק-הדין של בית-המשפט העליון, שהתקבל בחודש נובמבר 2005,31 נמחקה העתירה, בשל שינויים שחלו מאז הגשתה, ונאמר כי ניתן צו ביניים אשר לפיו יוקפאו 225,000 ש"ח לשנת 2005 לצורך בקשת הבית הפתוח. עוד נקבע כי הסמכות לדון בעניינים שהועלו בעתירה נתונה לבית-המשפט לעניינים מינהליים.
בפסק-הדין שהתקבל ב-28 במאי 200632 הורה בית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים להעניק לעמותת הבית הפתוח תמיכה בסך 100,000 ש"ח לשנת 2003, תמיכה בסך 125,000 ש"ח לשנת 2004 ותמיכה בסכום זה לשנת 2005, כפוף להגשת דוח כספי כנדרש. עוד נקבע בפסק-הדין כי המשיבים יישאו בהוצאות ובשכר טרחת העותרת [עמותת הבית הפתוח] בסך 25,000 ש"ח.
מצורפים בזה בג"ץ 4533/02 – פסק-דין, 27 באפריל 2003; בג"ץ 10903/04 – פסק-דין, 24 בנובמבר 2005; עת"מ (ירושלים) 219/06 – פסק-דין, 28 במאי 2006.
לדברי עו"ד גלעד ברנע, העירייה הגישה לבית-המשפט העליון בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על פסק-הדין.33
חקיקה ויוזמת חקיקה בעקבות אירועי מצעד הגאווה בירושלים בשנת 2005
לשאלתך, לא נמצאו חקיקה או יוזמת חקיקה בנושא הנדון בעקבות מצעד הגאווה בירושלים בשנת 2005.
ב ב ר כ ה ,
אלינור לאון
עובדת מוקד המידע
אישור: שרה צוובנר, ראש צוות מוקד המידע