חומר רקע

מדינת ישראל משרד המשפטים לשכת הסניגורית הציבורית הארצית ‏ב' סיון תשס"ו ‏29 מאי 2006 לכבוד ועדת חוקה חוק ומשפט כנסת ישראל ועדה נכבדה, הנדון: הצעת חוק בעניין דחיית חובת התיעוד החזותי או הקולי של חקירות חשודים (סעיף 64 להצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006) 1. הסניגוריה הציבורית מתנגדת להצעת החוק שבנדון. חשיבות התיעוד החזותי או הקולי של חקירות חשודים 2. חובת התיעוד החזותי או הקולי של חקירות חשודים בעבירות שעונשן עשר שנות מאסר ומעלה, כפי שמורה חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב – 2002 (להלן: "החוק"), הינה חלק מזכות היסוד להליך הוגן במשפט הפלילי. זכות זו הוכרה על ידי בית המשפט העליון במספר פסקי דין כזכות חוקתית, כאשר הבולט שבהם הוא פסק דינה של כבוד השופטת דורנר במ"ח 3032/99 עמוס ברנס נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 354, ולאחרונה חזר וחיזק בית המשפט עמדה זו בע"פ 5121/98 רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי (טרם פורסם), שניתן ביום 4/5/06. 3. תיעוד זה - מטרתו להביא לשקיפות הליכי החקירה, ולו שקיפות בדיעבד, לאפשר לצדדים להליך לאשש או לסתור טענות בדבר גבייה בלתי הוגנת של הודאות, להקטין, עד כמה שניתן, את הסיכון כי תינתנה הודאות שווא, ובעקבות כך גם את הסיכון כי יורשעו חפים מפשע. 4. יפים לענין זה דבריו של כבוד הנשיא ברק לפיהם: "הרשעת חף מפשע היא פגיעה כה עמוקה ומכאיבה בסדריו של ההליך הפלילי, עד כי אין להרשותה בשום תנאי" (ב"ש 838/84 מנחם ליבני ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(3), 729 ,עמ' 738-739). 5. לא למותר להזכיר, כי אמצעי זה של תיעוד חזותי או קולי בחדר החקירות מהווה תחליף חלקי בלבד לנוכחות סניגור בחדר החקירות, נוכחות המהווה אבן יסוד בהליך הפלילי בשיטות משפט דומות בעולם המערבי, והמבטיחה חקירה הוגנת. קיים קושי רב בכך שגם את תחילת יישום התחליף מבוקש כעת לדחות. 6. זכות יסוד חשובה מעין זו אינה יכולה להיוותר ברמה ההצהרתית בלבד, אלא יש לדאוג גם ליישומה ברמת המעשית ובטווח זמן מהיר כדי למנוע עיוותי דין בהליך הפלילי. 7. בהקשר זה ראוי לציין את דבריה של כב' השופטת בייניש בע"פ יששכרוב הנ"ל: "...החובה הסטטוטורית לתיעוד חקירות חשודים בדרך חזותית או קולית נועדה לאפשר לבית-המשפט להתרשם בדרך הקרובה ביותר להתרשמות בלתי אמצעית, מאופן ניהול החקירה ומנסיבות מסירת ההודאה במהלכה. זאת, על-מנת לסייע בידיו בקביעת קבילותן ומשקלן של הודאות שנמסרו בחקירה, וכדי לאפשר הגנה טובה יותר לזכויותיהם של נחקרים...". 8. דחיות חוזרות ונשנות של חוק חשוב זה מעקרות מתוכן את כוונת המחוקק ומכשילות את המטרות החשובות, אשר עמדו בבסיס החובה לתעד חזותית או קולית חקירות חשודים. הדחיות שניתנו בעבר 9. למעשה, יישומה של חובת התיעוד החזותי או הקולי שבחוק זה, אשר התקבל בכנסת ביום 4/7/02, כבר נדחה בעבר. 10. ביום 17/12/02 נדחה יישום חובת התיעוד החזותי או הקולי, כשנקבע כי תחילתה של חובה זו לגבי עבירות שעונשן 15 שנות מאסר או יותר תהיה, במקום תוך שנתיים, תוך שלוש שנים מיום תחילת החוק (למעט ארבעה מקרים בהם נקבעה תחולה מיידית). בדברי ההסבר להצעת החוק שדחתה את תחילת החוק בפעם הראשונה נכתב: "בחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002, נקבעה חובת תיעוד קולי או חזותי במהלך חקירת חשודים. עלות החוק מוערכת בלמעלה מ-100 מיליון שקלים חדשים בשנה. לפיכך, מוצע לדחות את תחילתו של החוק לשלוש שנים לאחר מועד פירסומו." 11. כעת, מבוקש לדחות תחולת חובה זו בשלוש שנים נוספות, וזאת הן לגבי עבירות שדינן 15 שנות מאסר או יותר, והן לגבי עבירות שעונשן מאסר 10 שנים עד 15 שנים. ושוב, טיעוני הדחיה מבוססים על שיקולי תקציב. 12. לא למותר להזכיר, כי מלכתחילה נתן המחוקק בעת חקיקת החוק ארכה לצורך היערכות ליישום חובת התיעוד החזותי או הקולי, עת נקבע בסעיף 16(א) שבו כי תחילתו תהיה החל מתום שנה מיום פרסומו, ובסעיף 16(ב) נקבע כי תחילת חובת התיעוד החזותי או הקולי לגבי עבירות שעונשן 15 שנות מאסר או יותר, תהיה החל מתום שנתיים מיום התחילה, ולגבי עבירות שעונשן מאסר 10 שנים עד 15 שנים החל מתום ארבע שנים מיום התחילה. 13. כן יש להזכיר, כי ההמלצה לתעד חקירות חשודים ניתנה לפני למעלה מעשר שנים, וזאת כבר בשנת 1994, עת פורסם דו"ח ועדת גולדברג לעניין הרשעה על סמך הודאה בלבד ולעניין העילות למשפט חוזר. נימוקי התקציב 14. נוכח החזרה, כמפורט לעיל, על אותם נימוקי תקציב שוב ושוב, אנו מתקשים לראות כיצד תמנע בקשת הדחיה הבאה. 15. לא למותר לציין את עמדת בית המשפט העליון בבג"צ 4541/94 אליס מילר נ' שר הבטחון, פ"ד מט(4), 94 ,עמ' 113-114: "...כשעל הפרק ניצבת תביעה למימוש זכות-יסוד - וכזה הוא המקרה שלפנינו - משקלם היחסי של השיקולים התקציביים אינו יכול להיות גדול. שכן: "הרטוריקה של זכויות אדם צריכה להיות מכוסה במציאות המעמידה זכויות אלו בראש סולם העדיפויות הלאומי. הגנה על זכויות אדם עולה כסף, וחברה המכבדת זכויות אדם צריכה להיות נכונה לשאת במעמסה הכספית". 16. בכל הכבוד הראוי, אנו מתקשים להבין את התחשיבים התקציביים, לא רק נוכח החזרה על אותם נימוקים, אלא גם נוכח השינויים המשמעותיים שחלו בתוך זמן קצר בלבד בין יום הגשת תזכיר החוק באפריל 2005 ליום הגשת הצעת החוק בנובמבר 2005. בעוד שבתזכיר הוצע לדחות את תחילתה של חובת התיעוד החזותי בלבד, וזאת בשנתיים, הרי שבהצעת החוק מוצע לדחות את יום התחילה הן של חובת התיעוד החזותי והן של חובת התיעוד הקולי, וזאת בשלוש שנים. מדוע נערכו שינויים כל כך מפליגים בהצעה בתוך זמן כל כך קצר? 17. נוכח העובדה שתקציב המשרד לביטחון פנים הינו תקציב עצום בגודלו, הרי שהצבת מצלמות וידאו או רשמקולים בחדרי חקירות הינם כטיפה בים ביחס לגודל התקציב הכולל של משרד זה. על כן, מן הראוי לבדוק היטב את ההערכות התקציביות שהביאו לבקשת הדחייה הנוספת. 18. לצערנו, אנו מתקשים להשתחרר מהרושם כי לא רק שיקולים תקציביים עומדים מאחורי הצעת החוק, אלא גם הרצון כי הפרקטיקה בה כל המתרחש בחדרי החקירות הוא חסוי מפני בתי המשפט והציבור כולו, תמשך באין מפריע. 19. נוכח כל האמור לעיל, עמדתנו היא כי אין מקום לדחיות נוספות כמוצע בהצעת החוק. בכבוד רב, ענבל רובינשטיין הסניגורית הציבורית הארצית