חומר רקע

לכבוד ח"כ פרופ' מנחם בן-ששון, יו"ר 18 יוני 2006 חברי הוועדה הנכבדים ועדת החוקה, חוק ומשפט כנסת ישראל א"נ, הנדון: הערות להצעת חוק לתיקון פק' הראיות (נוסח חדש) - דואר אלקטרוני רשום בהמשך לפגישתנו האחרונה עם הוועדה לפני כשבועיים בדיון בסעיף 57ד' לתיקון הנ"ל, במסגרת הדיון על חוק ההסדרים, העביר לכם בימים האחרונים עורך הדין חיים רביה, המומחה בתחום, את הערותינו המשפטיות להצעת החוק הנ"ל . התבקשנו על ידכם להעביר את כל הערותינו הקשורות להצעת חוק זה, כדי שיהיו מונחות לפניכם בבואכם לדון בהצעה. לכן הנני מוסיף למטה הערות לגבי היבטים חשובים נוספים, ובהתבסס על הרקע, הניסיון וההיכרות הטובה שלי את הנושא, כמנכ"ל בתעשיית ההיטק הישראלית ב-25 השנה האחרונות. אשמח להציג ולהרחיב ככל שיידרש ואבקש להיות מוזמן לדיוני הוועדה. להלן ריכוז ההערות הנוספות: 1. הצעת החוק הנוכחית מיועדת להקנות מעמד עדיף אך ורק להתכתבות בין גופים ציבוריים לבין אזרחים, וחמור מכך, שהתכתבות זו צריכה להתבצע אך ורק באמצעות מערכות ממשלתיות. כלומר, מקימים מונופול ממשלתי חדש על חשבון משלם המסים המנטרל את החברות העוסקות בתחום. 2. התיקון המוצע דואג רק לאינטרס של הממשלה לשלוח דוא"ל לאזרח, ולא מאפשר משלוח כזה מהאזרח לממשלה. יש התעלמות בהצעה מהכמות הגדולה של השימוש בדוא"ל הקיימת בארץ, שאינה קשורה כלל לממשלה, ואשר מצריכה גם היא התאמת פקודת הראיות. דוא"ל רשום שיהפוך לאמצעי תקשורת פורמלי בין שני צדדים, צריך להיות סימטרי ומחייב את שני הצדדים ולא להעניק דרך לשון החוק יתרון לצד אחד, החזק במקרה זה – הממשלה. 3. בהכנת התיקון והנימוקים לא נראה שבוצעה עבודה רצינית להגדיר מה באמת נחוץ וחשוב במעבר מהעולם הפיסי של הנייר לעולם של הדואר האלקטרוני. לא מצאנו ביטוי למחיקת החסרונות הקיימים בשירותי משלוחי הנייר, ולשימוש ביתרונות שהטכנולוגיה הבשלה מאפשרת לנו כיום בתקשורת האלקטרונית (למשל בדואר רשום כמקובל היום ניתן לקבל אישור גם על משלוח מעטפה אפילו אם היא מכילה רק גזרי עיתון). 4. הדרישה המינימלית ההגיונית מהתקנות היא: שירות המתעד העברת מסרים אלקטרוניים, שנועד ליצור סביבה שבה לצדדים לא תהיה מחלוקת על תוכנו של מסר ועל תהליך העברתו ביניהם, תוך הגנה על המסמכים והאישורים מפני אפשרות זיוף ושינוי. כלומר, על המחוקק לדרוש שירות אמין לתיעוד העברת מסרים, החייב לספק תיעוד ואישורים המאמתים לכל הפחות את המרכיבים הבאים: • זהות השולח והנמען ("מי שלח?", "למי נשלח?"); • תוכן המסר על נספחיו ("מה נשלח?"); • הגעת המסר לתיבת הדואר של הנמען ("לאן נשלח והאם הגיע?"); • פירוט זמנים שונים הקשורים בתמסורת כגון מועד משלוח, מועד הפקדה בתיבה, מועד משיכה בידי הנמען וכד' ("מתי נשלח?","מתי הגיע? וכו'); 5. נראה שהתיקון המוצע "נתפר" לתכונות וליכולת של מערכת "כספת" כחלק מ"ממשל זמין" של משרד האוצר והותאם לה, מבלי לבדוק מה רמת הצלחת השיטות שנבחרו על ידי האוצר ומה דרכי היישום החילופיות המוצעות בארץ ובעולם. כנראה לא נבדק כלל מה מקובל בתעשייה מול מיליוני משתמשים, ואפילו מה מקובל ונקבע בתקנות של סקטורים מחמירים כמו המפקח על הבנקים. יש פה ניסיון לקבוע תקדים מסוכן ע"י מציעי התיקון: "אנחנו הממשלה שלחנו מסר אלקטרוני לאזרח ואיננו צרכים להוכיח שזה תוכנו, מספיק שאנו אומרים זאת". זו "התנשאות" של המציע, השם עצמו מעל החוק ודווקא בנושא דיני הראיות אינו רוצה לספק ראיה מוחלטת לגבי תוכנו של המסר האלקטרוני שעבר (אם הפקיד הממשלתי שלח לאזרח את הקובץ הלא נכון – זו הבעיה של האזרח להוכיח זאת). העובדה כי אישור תוכן חסר בעולם הנייר (זוהי מגבלה חמורה שם), לא הופכת לנכונה את הטענה כי אין צורך באישור התוכן, לא בעולם הנייר - וכל שכן לא בעולם הדיגיטלי! 6. מכשלה מהותית בהצעת התיקון מצויה בהגדרת "מנגנון הזדהות מאובטח... שילוב אמצעי חומרה ותוכנה... ומאפשרים את זיהויו באופן ייחודי". עד היום נכשלו כמעט כל הפרויקטים שניסו להתבסס על זיהוי עם כרטיס חכם כמתוכנן בכספת וכנדרש בהצעת התיקון- המשתמשים נרתעים מהשימוש עקב מורכבותו, תקלות, סרבול וכו', וכל הפרויקט נכשל. המסחר האלקטרוני פורח, בנקים מאפשרים ללקוחות גישה לחשבונותיהם, חולים מקבלים גישה למסמכים רפואיים שסודיות רפואית חלה עליהם, בעלי משרה – ואף בכירים ביותר - מורשים בגישה מרחוק למחשבי הארגון שבו הם משרתים וכו' והכול מבלי לסרבל למשתמש את הגישה לשירות ומבלי לסכן את "ביטחון המידע" שלו. יש לזכור שהצעת חוק זאת הוגשה על ידי אותם גורמים אינטרסנטים באוצר המנסים במשך שנים לעבור לעידן "תעודת זהות חכמה", לצערנו ללא הצלחה. בתיקון המוצע כוונתם לגרום ליישום של דוא"ל רשום המשתמש בכרטיסים החכמים של תעודת הזהות העתידית. המשמעות - האזרח יוכל לקבל את המסר האלקטרוני עבורו רק אם הזדהה באמצעות כרטיס חכם שתנפיק לו המדינה. בהיעדר תעודת זהות חכמה תגרום הצעת החוק להוצאה נוספת של המדינה להנפיק תעודה חכמה אחרת לאזרחים !!! זהו המניע האמיתי אחרי הרצון לסעיף זה ולא רק הנימוק של "ביטחון המידע". נראה בעליל כי העולם מסתדר היטב גם בלי אמצעים חדשניים אלה ומוסיף להסתמך על זיהוי תלוי שם-משתמש (username) וסיסמה (password). נציין כי המערכת של רשום.קום תומכת בזיהוי באמצעות כרטיס חכם, ותמיכה זו גם הוצגה ואושרה לפני הנהלת בתי המשפט לפרויקט שלה "במה". הערתנו זו באה גם לאחר בחינת הנושא בצד המעשי והחשש מהבעיות הרבות בשימוש שהוא יגרום למשתמשים שלא תלוי בהם כלל. אני עומד לרשותך, לרשות חברי הוועדה והיועצות המשפטיות, לצורך כל הבהרה, אם תידרש. בכבוד רב, אריה רהב, מנכ"ל רשום.קום בע"מ העתקים: חברי הוועדה עו"ד סיגל קוגוט, היועצת המשפטית - ועדת החוקה, חוק ומשפט עו"ד תמי סלע, עוזרת היועצת המשפטית - ועדת החוקה, חוק ומשפט