חומר רקע
מבוא
מסמך זה נכתב לקראת ישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה ב-4 ביולי 2006, בנושא "האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים" (להלן: האקדמיה). במסמך מוצגות הסוגיות הבאות:
• רקע על האקדמיה ותחומי פעילותה;
• תקציבי האקדמיה;
• עיקרי דוח מבקר המדינה 55ב בנושא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, כפי שעלה מבדיקה שנערכה בחודשים מרס-יולי 2004;
• עיקרי "דוח הוועדה לבדיקת מטרותיה ותפקודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים", שפורסם ביוני 2005.
1. רקע
האקדמיה הוקמה בשנת 1961, על-פי חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ"א-1961 (להלן: חוק האקדמיה). על-פי מבקר המדינה, מדברי ההסבר להצעת החוק כי תכלית החקיקה היתה להקים גוף שלא יהיה תלוי ברשות המבצעת ובדרג הפוליטי, שיהיה מנותק משיקולים פוליטיים ויהיה לו מעמד משפטי עצמאי.1
בחוק הוגדרו המטרות והתפקידים של האקדמיה, והם:2
• לאגד בה מטובי אנשי המדע תושבי ישראל;
• לטפח פעילות מדעית ולקדמה;
• לייעץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית;
• לקיים מגע עם גופים מקבילים בחוץ לארץ;
• לפעול לייצוג המדע הישראלי במוסדות ובכינוסים בינלאומיים, מתוך תיאום עם מוסדות המדינה;
• לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע;
• לעסוק בכל פעילות אחרת שיש בה כדי לשמש את המטרות האמורות.
באקדמיה חברים כיום 89 מדענים ומלומדים ישראלים, הנבחרים לכל ימי חייהם באסיפה כללית. באקדמיה יש שתי חטיבות: החטיבה למדעי הרוח והחטיבה למדעי הטבע. בכל חטיבה יש לכל היותר 35 חברים; חברים שגילם עולה על 75 אינם נכללים במניין זה. נשיא האקדמיה מתמנה על-ידי נשיא המדינה על-פי המלצת האקדמיה, לתקופת כהונה של 3 שנים; הוא יכול לכהן תקופות נוספות. סגן-הנשיא נבחר על ידי חברי האקדמיה לשלוש שנים. הנשיא וסגנו באים מחטיבות שונות. כל חטיבה בוחרת ביושב-הראש שלה לשלוש שנים. האקדמיה מתכנסת לאסיפה כללית פעם אחת בשנה לפחות, וכל חטיבה מתכנסת לישיבות 3-1 פעמים בשנה.3
2. עיקרי פעילות האקדמיה4
להלן תמצית של הפעילויות העיקריות של האקדמיה, מתוך הדוח השנתי שלה לשנת תשס"ו:
• באייר תשס"ה בחרה האסיפה הכללית של האקדמיה בארבעה חברים חדשים.
• האקדמיה מארגנת ועידות לתלמידי מחקר, במטרה לחזק את הקשר עם מדענים צעירים.
• במסגרת תפקידה לייעץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית, ובעקבות פנייתן של כמה רשויות, הקימה האקדמיה צוותי ליווי וייעוץ מדעיים העוסקים, בין השאר, בנושאים הבאים:
◦ פיקוח על מחקר באורגניזמים ובחומרים מסוכנים (Dangerous Substances);
◦ השמה יזומה של מובטלים במקומות עבודה (תוכנית מהל"ב – תוכנית ויסקונסין);
◦ מחקר יישומי בחינוך: היוזמה למחקר יישומי בחינוך החלה בשלהי שנת תשס"ג. תפקידי ועדת ההיגוי שהוקמה לעניין זה הם: ניסוח שאלות מחקר, מינוי צוותים למתן תשובות לשאלות אלה, וכינון מערך שיפעל להערכת תפוקות הצוותים.
• פורום תל"מ (תשתיות לאומיות למחקר ופיתוח) הוקם בשנת 1997, ומטרותיו: תיאום בין הגופים המרכיבים את הפורום בנושאי מו"פ ואיגום משאבים בנושא. פעולותיו העיקריות מאז הקמתו היו: אישור תקציב לרכישת ציוד למחקר בננוטכנולוגיה, קיום דיונים בפיתוח טכנולוגיות עילית בפריפריה ומימון סטטיסטיקה על מחקר ופיתוח ועוד. בנוסף, אישר הפורום מימון חירום להמשך פעילות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקביעת מדדים להוצאה הלאומית למו"פ, בעקבות הפסקת המימון ממשרד המדע. במקביל הוקמה ועדה לאפיון ולהגדרה של ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי ולהגדרתה. הפורום אישר לטכניון תקציב של 26 מיליון דולר במשך 5 שנים, כחלק מתוכנית להקמת מרכז מחקר לננוטכנולוגיה בעלות כוללת של 78 מיליון דולר.
• הקרן הלאומית למדע: הוקמה בשנת 1972 כגוף הפועל מתקציב ממשלתי ומופעל על-ידי האקדמיה הלאומית למדעים. בשנת 1995 הפכה הקרן לעמותה עצמאית הפועלת מסמכות הקהילה המדעית, ללא תלות בממשלה. במסגרת הקרן פועלת גם "קרן ביכורה", שנועדה לתמוך במחקרים חדשניים.
• משנת 1990 בה החל פרוייקט חקר גנום האדם, פעלה האקדמיה לקידום הפעילות בנושא זה.
• הוועדה מייעצת לביואתיקה בוחנת היבטים אתיים, משפטיים וחברתיים של נושאים מעולם הביולוגיה. בשנת 2001 פורסם דוח הוועדה בנושא השימוש בתאי גזע עובריים במחקר רפואי ובשנת 2003 פורסם דוח הוועדה בנושא אוספים גדולים של דגימות דנ"א ומאגרי נתונים של מידע גנטי מהאוכלוסייה.
• הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון (קרינה הנובעת מהאצת אלקטרונים בשדה מגנטי) פועלת לקידום הפעילות המדעית בנושא ובוחנת את הפעילות המדעית של קבוצת המחקר במתקן לקרינת סינכרוטרון האירופי (ESRF). בינואר 2004 חודש ההסכם עם ESRF לשנים 2009-2004. ההסכם מקנה למדענים הישראלים גישה חופשית למתקן קרינת הסינכרוטרון האירופי. הוא ממומן על-ידי פורום תל"מ בעלות של 1 מיליון דולר לשנה למשך 10 שנים.
◦ יצוין כי הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון מייצגת את ישראל בדיונים על הקמתו של מתקן כזה במזרח התיכון (SESAME). בינואר 2003 הונחה אבן הפינה למתקן, באלאן (ליד רבת עמון) שבירדן. הוועדה מקדמת את המשך הקמת המתקן, ובנובמבר 2005 ביקרה באתר SESAME משלחת האקדמיה בראשות נשיא האקדמיה.
• בשנת 1990 חתמה ישראל על הסכם הצטרפות ל-CERN – המעבדה לפיסיקת חלקיקים – במעמד של משקיפה. הגוף המייצג את ישראל הוא הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות, שממונה על-ידי נשיא האקדמיה ושר המדע. במאי 2005 נפגשו אנשי הוועדה עם אנשי הוועדה האירופית המצומצמת למאיצי העתיד, ודנו עמם בפעילות הישראלית.
• האקדמיה עוסקת גם באוספי הטבע הלאומיים למחקר – ביולי 2005 מינה נשיא האקדמיה ועדת היגוי לשימור ולפיתוח אוספי הטבע באוניברסיטאות למחקר.
• נשיא האקדמיה עומד בראש חבר היועצים להנהלה של קרן בת-שבע דה רוטשילד לקידום המדע בישראל. הקרן מעניקה מלגות ופרסים לחוקרים ולסטודנטים. האקדמיה שותפה גם במפעלי המלגות אדאמס ופולקס, ובמפעלי פרסים ומלגות של חברת "טבע".
• האקדמיה הקימה את פורום מדעי הטבע, בשני נושאים: רפואה מולקולרית ומגוון המינים. המטרה היא לבחון את הפעילות בנושא ולהמליץ על מדיניות לקידום המחקר.
• מפעלי האקדמיה במדעי הרוח עוסקים בתולדות עם ישראל; במחשבה היהודית והדת היהודית; במקרא; בשירה ובספרות העברית; בספרות חז"ל; בלשונות היהודים; בתולדות האמנות. חלק מהפרוייקטים פועלים בשיתוף מוסדות אקדמיים מחו"ל. הוקם פורום בנושא עתיד מדעי הרוח באוניברסיטאות המחקר בארץ. בנוסף, פועל גם פורום לצעירי מדעי הרוח והחברה. יצוין כי עקב מחסור בתקציבים, החליטה האקדמיה להפסיק החל מהשנה הבאה את התמיכה במפעל ספרות ההלכה בערבית-יהודית.
• במסגרת האקדמיה פועלת הוצאת ספרים המוציאה לאור מחקרים ומפעלים שהיא יזמה ואשר נועדו לשמש תשתית לפעילות מדעית.
• לאקדמיה יש הסכמים עם 35 מוסדות ב-32 מדינות, והיא חברה ב-5 ארגונים בינלאומיים חשובים. במסגרת ההסכמים ביקרו בישראל בשנת תשס"ו 61 מדענים מ-12 אקדמיות (לעומת 54 מדענים מ-13 מדינות אשתקד), ו-27 מדענים ישראלים (לעומת 16 אשתקד) ביקרו ב-12 מדינות.
• האקדמיה מייצגת את ישראל בארגוני גג מדעיים בינלאומיים, כגון ICSU (המועצה הבינלאומית למדע) ו-ESF (הקרן האירופית למדע). האקדמיה מיוצגת בכמה איגודים בינלאומיים של אקדמיות לאומיות, בוועדה הישראלית לאונסק"ו, בקרן הדו-לאומית ארה"ב–ישראל, ובוועדה הגרמנית למלגות מינרבה.
3. תקציב האקדמיה5
תקציב האקדמיה לשנת 2006 הוא כ-17.9 מיליוני ש"ח, לפי הפילוח הבא:
פירוט ההכנסות וההוצאות הוא כדלקמן:
הכנסות
17,879,050
הוצאות
17,879,050
הקצבת ות"ת
8,690,000
החטיבה למדעי הטבע
206,000
הכנסות מפרסומים
96,000
קרן בת שבע דה רוטשילד
828,000
השתתפויות ואחרות
210,000
מדיניות מדע
155,000
קרן סם שפיגל למדעי הרוח
90,000
החטיבה למדעי הרוח
720,000
קרן בת שבע דה רוטשילד
828,000
קשרי קהילה ודוברות
370,000
תקורה מהקרן הלאומית למדע
1,045,000
ההוצאה לאור
920,000
תקורה מפרויקטים
347,000
קשרים בינלאומיים
1,295,000
מפעלים – הוצאה מותנית בהכנסה
6,573,050
אחזקה, משרדיות וכלליות
1,589,000
שכר ונלוות
5,223,000
מפעלים – הוצאה מותנית בהכנסה
6,573,050
4. עיקרי דוח מבקר המדינה 55ב
להלן מובאים עיקרי הממצאים מדוח מבקר המדינה 55ב על האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים:6
1. אין באקדמיה ייצוג הולם לקבוצות שונות: אין התאמה בין הרכב חברי האקדמיה לבין התפלגות חברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות השונות. בולט במיוחד היעדרם של חברי סגל מאוניברסיטאות בן-גוריון ובר-אילן. כמו-כן, אין באקדמיה ביטוי הולם לייצוג הנשים.
2. יחסי הגומלין בין מוסדות האקדמיה, וחובות חברי האקדמיה, לא מעוגנים בנהלים: האקדמיה לא התקינה נהלים שיסדירו את יחסי הגומלין בין המוסדות המנהלים שלה – האסיפה הכללית והמועצה – ובין שתי החטיבות שהיא מורכבת מהן וועדות המשנה הפועלות בה. בנוסף, לא עוגנו תהליכים לקבלת ההחלטות בנהלים או בהסדר קבע. כמו-כן, לא הוגדרו חובותיהם של החברים.
3. פעולות האקדמיה שתכליתן קידום פעילות מדעית, אינן מעוגנות בנהלים: רוב פעולות האקדמיה שתכליתן קידום של פעילות מדעית לא הוסדרו ולא עוגנו בתקנונים, הוראות או נהלים.
4. קשרי הגומלין בין הממשלה והאקדמיה אינם ממוסדים: בחוק לא הוגדרה בבירור מהות הייעוץ שאמורה האקדמיה לתת לממשלה, ולא מוסדו קשרי הגומלין בין האקדמיה לבין הממשלה.
5. הקשרים בין האקדמיה לבין מל"ג אינם מוסדרים בחוק: משנת 1958 פועלת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), ויש לה על-פי דין תפקיד משיק לתפקידי האקדמיה. יחסי הגומלין, ושיתוף הפעולה בין מל"ג לבין האקדמיה לא הוסדרו בחוקים, בתקנונים, או בנוהלי עבודה מחייבים.
6. כפילות בפעילות האקדמיה והמועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי (המולמו"פ): בחוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי, התשס"ג-2002 (להלן: חוק המולמו"פ), נקבע שתקום המולמו"פ, שתייעץ לממשלה בתחומים הקשורים למחקר ולפיתוח אזרחי ובתחומי המדע והטכנולוגיה. גם האקדמיה אמורה לעסוק בתחומים אלה. מאחר ששני הגופים אמורים לייעץ לממשלה באותם נושאים, לא ברור ההבדל ביניהם ונראה כי יש כפילות מסוימת בפעילותם.
7. תקצוב האקדמיה: משנת 1974 ואילך מועברות הקצבות המדינה לאקדמיה בסעיף התקציבי "השכלה גבוהה", שהאחראית להקצאתו היא הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המל"ג. הות"ת קובעת את תקציב האקדמיה, אף כי הדבר לא נאמר במפורש בהחלטת הממשלה.
5. עיקרי דוח הוועדה לבדיקת מטרותיה ותפקודה של האקדמיה7
הוועדה לבדיקת מטרותיה ותפקודה של האקדמיה8 הוקמה ביוזמת שר המדע והטכנולוגיה דאז, מר אליעזר זנדברג. בכתב המינוי של הוועדה הוסבר כי הקמתה מתבקשת לאור הזמן הרב שחלף מאז הקמת האקדמיה, לנוכח השינויים הרבים שחלו במשק הישראלי ובעולם האקדמי בארץ ובעולם, וכן לנוכח שאלות שעלו בעניין מעמדה ותפקודה של האקדמיה.
מסקנות הוועדה והמלצותיה היו כדלקמן:
1. רקע משפטי: כאמור בפרק הרקע, האקדמיה פועלת מכוח חוק האקדמיה, בו מוגדרים תפקידיה ומטרותיה.
1.1. היעדר התייחסות בחוק האקדמיה למספר תחומים: נמצא כי חוק האקדמיה אינו כולל התייחסות קונקרטית לאמצעים שבהם תעשה האקדמיה שימוש לשם הגשמת מטרותיה. החוק גם אינו כולל התייחסות קונקרטית לקשר של האקדמיה עם הכנסת והממשלה. כמו-כן, אין בחוק הוראות ברורות לגבי סמכויות ושיתופי פעולה ביחס לגופי מחקר אחרים בישראל, ובכלל זה המוסדות להשכלה גבוהה והמועצה להשכלה גבוהה.
1.2. חוק המלמו"פ: בנוסף לחוק האקדמיה, מסדיר חוק המולמו"פ נושאים הקשורים לתכנון האקדמי והמחקרי בישראל. בחוק זה הוקמה המולמו"פ, שאף לה תפקידים בקידום המחקר, תוך ההתמקדות בתחום המדעי-טכנולוגי (ללא נגיעה בתחומי הרוח והחברה) וביישום.
2. תחומי הפעילות של האקדמיה וסדרי עבודתה:
2.1. מן החומר הכתוב שבפני הוועדה בלטו הפעולות הבאות של האקדמיה: א. האקדמיה מקיימת כנסים וימי עיון; ב. האקדמיה פעלה להקמת קרנות מחקר, ובראשן הקרן הלאומית למדע; ג. האקדמיה מקיימת קשרים של שיתוף פעולה עם אקדמיות לאומיות אחרות הפועלות בעולם; ד. האקדמיה הייתה מעורבת בייזום חוק המולמו"פ.
2.2. ממצאים ומסקנות של הוועדה לגבי תחומי פעילותה של האקדמיה: נמצא כי יש נושאים שבהם פעילות האקדמיה טעונה שיפור, כדלקמן:
2.2.1. בתחומים רבים לא הוכנו דוחות: האקדמיה יזמה דוחות לגבי מצב המדע בתחומים שונים. אולם, נמצא כי בתחומי דעת רבים לא הוכן אף פעם דוח שעסק בנושא המחקר ובהצעות לשיפורו.
2.2.2. דוחות האקדמיה לא זכו תמיד לפרסום מתאים: הוועדה סבורה כי דוחות מסוג זה צריכים להיות מוצגים בנוהג קבוע לכנסת, לממשלה, למועצה להשכלה גבוהה ולאוניברסיטאות.
2.2.3. היעדר קשר ממוסד בין האקדמיה לבין משרדי הממשלה: נמצא כי לא התגבשה פרקטיקה של קשר מוסדי בין האקדמיה לבין משרדי הממשלה או גורמים שלטוניים אחרים, לצורך ייעוץ והכוונה מצד האקדמיה. מתפקידה של האקדמיה להניח על שולחן הממשלה וגופים שלטוניים נוספים, דוחות והמלצות בנושא מצב המחקר.
2.2.4. המלצה בדבר הכנת דוח שנתי על מצב המדע בישראל: הוועדה סבורה שצריכה להתגבש פרקטיקה של הכנת דוח שנתי של האקדמיה על מצב המדע בישראל, וזאת בנוסף לדין-וחשבון השנתי המוגש על-ידי האקדמיה (הדוח השנתי הנוכחי הינו מסמך בעל אופי מינהלי, המפרט את מכלול הפעולות שנקטה האקדמיה).
2.2.5. ליקויים בשיתוף הפעולה בין האקדמיה לבין האוניברסיטאות: כדי להכין דוחות על מצב המדע בישראל, האקדמיה צריכה לפנות אל האוניברסיטאות ולקבל מהן דיווחים בתחומים שאליהם מתייחסים הדוחות. כרגע, שיתוף הפעולה של האוניברסיטאות עם האקדמיה מבוסס על רצון טוב בלבד. לבעיה זו צריך למצוא פתרון משפטי ומעשי.
2.2.6. יעדי מחקר לא נקבעו לפי סדרי עדיפות: כיום מממנת הקרן מענקי מחקר בנושאים שונים, בדרך-כלל רק לפי הרמה המדעית וכמעט ללא קביעת עדיפויות לאומיות. האקדמיה יכולה לפנות לקרן ולהגדיר עבורה יעדי מחקר שהם לדעתה בעלי עדיפות לאומית (מבלי לפגוע בעצמאותה של הקרן).
2.2.7. צורך בהגדלת תקציבי האקדמיה: קידום המדע באמצעות עריכת דוחות מקיפים ותמיכה כספית ביוזמות מחקריות חשובות צריך להיות מלווה בהגדלת התקציב העומד לרשות האקדמיה.
3. צורך בבחינה מחודשת של הליך בחירת החברים באקדמיה ופעילותם:
הוועדה התרשמה כי הליך בחירת החברים ופעילותם מחייב בחינה מחודשת בכמה מישורים:
3.1. צורך בהגדלת מספר חברי האקדמיה: באופן עקרוני, בחירת חברים לאקדמיה היא במתכונת של בחירה "לכל החיים". לפי תקנון האקדמיה, מספר חברי האקדמיה צריך לעמוד על 35 חברים בכל אחת משתי החטיבות המרכיבות אותה. ראוי להגדיל את מספר חברי האקדמיה באופן שישקף את המגוון המדעי וההתפתחויות של המחקר המדעי בישראל.
3.2. הצעה לשנות את דרך הצגת המועמדים לאקדמיה: מתקנון האקדמיה עולה כי מועמדים לחברות יכולים להיות מוצעים על-ידי שלושה מחברי החטיבה או על-ידי ועדה המורכבת מנציגי שתי החטיבות. בכל מקרה, ההחלטה הסופית על צירוף החברים מתקבלת באסיפה כללית השנתית של האקדמיה. נכון היה לאפשר הצגת מועמדות של אדם לחברות באקדמיה גם על-ידי גורמים חיצוניים (כגון, ראשי מוסדות להשכלה גבוהה, חתני פרס ישראל וכו'), בכפוף להשארת שיקול הדעת בנושא הקבלה לחברות בידי האקדמיה.
3.3. הצעה להביא לייצוג שוויוני יותר באקדמיה: בחינת ההרכב הנוכחי של האקדמיה מעידה על ייצוג חסר של מוסדות אקדמיים מסוימים וכן של קבוצות אוכלוסייה, כדוגמת נשים ומיעוטים. מבקר המדינה הצביע על החשיבות הנודעת להתחשבות בחסרים אלה, בין שאר השיקולים, בהליכי צירופם של חברים חדשים.
3.4. הצעה לשקול הגדרת חובות לחברי האקדמיה: החוק אינו מחייב את חברי האקדמיה שאינם נושאים בתפקידים רשמיים בכל השתתפות בפעילות האקדמיה. ראוי לשקול הגדרת חובות של חבר אקדמיה, אשר אי-מילוין במשך כמה שנים יוכל להביא לביטול זכויותיו של חבר אקדמיה או להפסקת כהונתו של חבר באקדמיה.
3.5. הצעה לצרף "חברי חוץ" לאקדמיה: למרות שקיימת אפשרות עקרונית לצירופם של "חברי חוץ" לא קיימת בפועל בחירה של "חברי חוץ". צירוף של "חברי חוץ" (שאף אינם באים במניין החברים) יכול לתרום לקידום המדע בישראל, לקשרי שיתוף הפעולה עם אנשי מדע בחו"ל ולתרום ליוקרתה של האקדמיה הישראלית.
3.6. הצעה לשקול הקמה של מספר סקציות בכל חטיבה: יש לשקול הקמה של מספר סקציות בכל חטיבה.9 הקמת סקציות יכולה להקל על חברי האקדמיה לתרום בתחומי מומחיותם, ולקיים פעילות פיקוח בכל אחת מהסקציות.
על סמך הממצאים והמסקנות שפורטו לעיל, הציעה הוועדה שינויים בחוק ובתקנון של האקדמיה. להלן עיקרי ההצעות:
1. יש להוסיף פירוט בהוראה שעניינה מטרות פעילותה של האקדמיה, באופן שישקף היבטים של יוזמה ובין-תחומיות, ולהציע מטרה נוספת כדלקמן: "לקדם פעילות מדעית בין-תחומית ופעילות מדעית בתחומי דעת חדשים".
2. יש להוסיף בחוק הוראות שיגדירו את חובת האקדמיה להכין דוחות שנתיים ואת חובתם של המוסדות להשכלה גבוהה לסייע בהכנת דוח זה.
3. יש להוסיף בחוק האקדמיה הוראות שיעגנו את העיקרון של פנייה מטעם משרדי הממשלה ורשויות אחרות לאקדמיה בנושאים הקשורים למחקר ולפיתוח המדע בישראל.
4. יש להסדיר בחוק את הקשר בין האקדמיה הלאומית למדעים לבין המוסדות להשכלה גבוהה.
5. יש לעדכן את מספר החברים באקדמיה, כמתחייב מן הגידול בהיקף הפעילות במוסדות להשכלה גבוהה בישראל.
6. יש לתקן את תקנון האקדמיה, כך שיוכנס שינוי בהליך בחירת החברים כך שגם גורמים חיצוניים רשאים להציע מועמד לחברות באקדמיה: שלושה שהם ראשי מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה בישראל או שלושה חתני פרסים שתקבע האקדמיה לעניין זה.
7. יש ליצור נורמה של חברות אקטיבית באקדמיה.
8. יש לבחון את האפשרות של שינויים בתקנון האקדמיה ובתקנון הקרן הלאומית למדע באופן שיאפשר לכוון ולעודד מחקר בנושאים בעלי חשיבות לאומית במוסדות להשכלה גבוהה.
6. דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה, 25 ביולי 2005
בישיבה דיווח פרופ' מנחם יערי, נשיא האקדמיה, על פעילות האקדמיה בשנת 2005.
בסיום הישיבה ציינה יו"ר הוועדה, חה"כ ד"ר לאה נס, כי הוועדה מאמצת את המסקנות של הוועדה לבדיקת מטרותיה ותפקודה של האקדמיה. חה"כ נס הוסיפה כי הוועדה קוראת לממשלה לתקן את חוק האקדמיה, כך שייאמר בו במפורש ששר המדע והטכנולוגיה הוא האחראי ליישום החוק ולתקצוב פעילות האקדמיה.
עוד קראה הוועדה לשר המדע דאז, ראש הממשלה אריאל שרון, להחליט כי המדע הוא יעד לאומי בשנת 2006. למשרד המדע והטכנולוגיה קראה הוועדה ליישם את מסקנות דוח מבקר המדינה.
מקורות
• האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, באתר האינטרנט, http://www.academy.ac.il/, תאריך כניסה: 28 ביוני 2006.
• האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, דין-וחשבון שנתי תשס"ו 2005/2006.
• חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ"א-1961.
• מבקר המדינה, דוח שנתי 55ב לשנת 2004 ולחשבונות שנת הכספים 2003.
• מרכז מחקר ומידע של הכנסת, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, כתיבה: משה ברדה, 7 בדצמבר 2005.
• משרד המדע והטכנולוגיה, דוח הוועדה לבדיקת מטרותיה ותפקודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מוגש לשר המדע והטכנולוגיה, יוני 2005.