חומר רקע
תמצית
קניין רוחני הוא שם כולל לסוגי זכויות בנכסים הלא-מוחשיים שהם פרי יצירתו של אדם (למשל יצירות, המצאות, עיצובים ומוניטין). באוניברסיטאות, בבתי-חולים ובמכוני מחקר אחרים נעשית פעילות של מחקר ופיתוח. הידע או הטכנולוגיה שנוצרים במוסדות אלה במימון ממשלתי, שייכים למדינה. למרות זאת, המדינה מתקשה להגן על אותו ידע ולממש את הפוטנציאל המסחרי הגלום בו. בנוסף, לחוקרים אין תמריצים לדווח על ההמצאות שלהם. כתוצאה, יש פגיעה בכלכלת המדינה ובאינטרס הציבורי.
יש צורך להסדיר את תחום הקניין הרוחני במגזר הציבורי. בשנים האחרונות נעשתה פעילות בנושא, הן בכנסת ה-16 הן בממשלה. על שולחן הכנסת הונחו שתי הצעות חוק דומות, במטרה לעודד את היישום המעשי והמסחרי של ידע וטכנולוגיות שנוצרים בגופים ובמוסדות מחקר ממשלתיים וציבוריים. בממשלה, פועלת משנת 2003 ועדת היגוי בין-משרדית למיסוד תחום הקניין הרוחני במשרדי הממשלה. ועדת היגוי זו המליצה למסד תחילה את סוגיית הקניין הרוחני במערכות הבריאות, החקלאות והביטחון. כפועל יוצא, ייקבעו כללים מנחים לכלל משרדי הממשלה ולמגזר הציבורי בכלל.
בדצמבר 2005 הגישה ועדת ההיגוי את הדוח שלה לחשב הכללי. לגבי מערכת הבריאות מוצגים בדוח עקרונות כלליים שעל בסיסם תיכתב הוראת תכ"ם1 חדשה לעניין רישום, דיווח וניהול הקניין הרוחני. על בסיס העקרונות יתוקנו גם, על-פי הצורך, תקנות תאגידי הבריאות הקיימות והוראות התקשי"ר. עקרונות אלו עוגנו בהחלטת ממשלה מיום 9 באוגוסט 2005, ולהלן תמציתם:
• ניהול המחקרים ואופן מימונם – מחקר בבתי-החולים הממשלתיים ייעשה באמצעות תאגיד הבריאות הפועל לידו;
• רישום, ניהול, בקרה ודיווח כספי וחשבונאי של מחקרים – תיעשה הפרדה חשבונאית ותקציבית בין הפעילות המחקרית לבין הפעילות הרפואית;
• ניהול הקניין הרוחני ומסחורו – תוצרי הידע שייווצרו יהיו אומנם בבעלות המדינה, אך תאגידי הבריאות יוכלו לפעול בשם המדינה, במגבלות מסוימות, לצורך קידום הקניין הרוחני שנוצר;
• ויתור על הבעלות בקניין רוחני לטובת החוקר או צוות המחקר – ייעשה בהתאם לכללים שייקבעו מראש על-ידי תאגיד הבריאות, באופן כללי ואחיד;
• מודל תמלוגים – התמלוגים מתחלקים בין החוקר, בית-החולים, תאגיד הבריאות והמדינה;
• הקמת מנגנונים ליישוב סכסוכים; למעקב אחר ביצוע העקרונות; ולפיקוח על ניהול המחקרים, הקניין הרוחני ותוצרי הידע.
אגף החשב הכללי הכין טיוטה של הוראות תכ"ם, שעל בסיסה ובמקביל לה יתוקנו הוראות התקשי"ר ובמידת הצורך גם תקנות תאגידי הבריאות – בהתאם לעקרונות שצוינו בדוח ובהחלטת הממשלה.
לגבי מערכת החקלאות, צוין בדוח כי התשתית הארגונית למסחור תוצרי הידע כבר קיימת במינהל המחקר החקלאי – "מרכז וולקני". בנוסף, הופעל מודל ניסיוני לתגמול צוות החוקרים. מודל תמלוגים קבוע טרם גובש. לצורך מיסוד הקניין הרוחני במערכת הביטחון פועל צוות, שבוחן, בין השאר, קריטריונים שלפיהם אפשר יהיה להוציא אל המערכת האזרחית טכנולוגיות שפותחו במערכת הצבאית. הצוות טרם גיבש את מסקנותיו, ופועל בימים אלו להרצת פיילוט ניסיוני ברבעון השלישי לשנת 2006.
מבוא
מסמך זה הוכן לקראת דיון של ועדת המדע והטכנולוגיה ב-12 ביולי 2006, בנושא "הקניין הרוחני – עידוד העברת ידע וטכנולוגיה לתועלת הציבור".
במסמך יוצגו הנושאים הבאים:
• זכויות קניין רוחני;
• הקניין הרוחני במוסדות מחקר בישראל;
• הפעילות להסדרת הקניין הרוחני במגזר הממשלתי במסגרת הכנסת ה-16;
• פעילות ועדת ההיגוי הבין-משרדית להסדרת הקניין הרוחני במשרדי הממשלה.
1. זכויות קניין רוחני2
קניין רוחני הוא שם כולל לסוגי זכויות בנכסים הלא-מוחשיים שהם פרי יצירתו של אדם (למשל יצירות, המצאות, עיצובים ומוניטין). ההגנה הניתנת לנכס כזה, באמצעות זכויות הקניין הרוחני, חלה על היצירה האינטלקטואלית עצמה ולא על האובייקט הפיזי – לדוגמה הגנה על המצאה פרי המאמץ המחשבתי של הממציא ולא על המכונה שיוצרה על-פיה. זכויות קניין רוחני הן בין השאר: פטנטים, זכויות מטפחים של זני צמחים, סימני מסחר, זכויות יוצרים וסודות מסחריים.
ההגבלה של השימוש החופשי בנכסים לא-מוחשיים על-ידי דיני הקניין הרוחני מעניקה לבעלי הקניין יתרון ואפשרות להפיק רווחים כלכליים הנובעים ממנו באופן בלעדי בדרך כלל במשך תקופה מוגבלת, בטרם יהפוך המידע לנחלת הכלל. ההגבלה נועדה לתמרץ אנשים ליצור, לחקור ולהעשיר את החברה. מטרת דיני הקניין היא לשמור על האיזון שבין הצורך להעניק זכויות בלעדיות ליוצרים ולממציאים כדי לתמרץ אותם כאמור לעיל, לבין אינטרסים משפטיים, חברתיים וכלכליים אחרים (כגון בריאות הציבור, חופש המידע ועוד).
2. נכסי הקניין הרוחני במוסדות מחקר בישראל
באוניברסיטאות, בבתי-חולים ובמכוני מחקר אחרים נעשית פעילות של מחקר ופיתוח, שאמורה להוביל לידע חדש ולפיתוח טכנולוגיות לרווחת הציבור. פיתוח טכנולוגיות חדשות אינו מהמטרות הראשונות של האוניברסיטאות, בתי-החולים ומכוני המחקר, ועם זאת אפשר לטעון שמוטלת עליהם חובה להעביר לגורמים המסחריים המתאימים כל המצאה שימושית המומצאת בין כותליהם, כדי שאלו יפתחו אותן ויתרמו בכך לכלכלת המדינה.3
2.1.1. קניין רוחני בגופי מחקר ממשלתיים
ידע או טכנולוגיה שנוצרים בגופי מחקר ממשלתיים שייכים למדינה. למרות זאת המדינה מתקשה להגן על אותו ידע ולממש את הפוטנציאל המסחרי הגלום בו. לפיכך, מתקשים גופי מחקר ממשלתיים למסחר את הידע שהם מייצרים ולהפיק ממנו רווחים הולמים, מה שפוגע בין השאר בפיתוח מיזמים, ביצירת תעסוקה ובהגדלת הכנסות המדינה ממסים. בסופו של דבר, נפגע האינטרס הציבורי.4
נוסף על כך, לדברי ד"ר יצחק זיידס, סגן מנהל המרכז הרפואי רמב"ם, אין לחוקרים מוטיבציה לדווח על ההמצאות שלהם, מכיוון שעובדי מדינה אינם זכאים לחלק כלשהו מהרווחים הנובעים מהן. הוא מציין שבשל התנהלות הגופים הממשלתיים בתחום הקניין הרוחני, איבדה המדינה במקרים מסוימים את הקניין ואת הזכויות הצומחות ממנו, הופסק הפיתוח, וגופים פרטיים נהנו מהפוטנציאל הטמון בו.5
לפיכך, יש צורך להסדיר את תחום הקניין הרוחני בגופי המחקר הממשלתיים, כדי לקדם מחקרים בעלי פוטנציאל כלכלי ולקבוע מנגנון לניצול יעיל של הפירות שתוצרי הידע יניבו. בהסדרת התחום יש להביא בחשבון שיקולים נוספים:
• יש לאפשר מסחור של ידע באופן שלא יקדם מחקרים יישומיים על חשבון מחקרים בסיסיים;6
• אסור שמסחור הידע יעודד עשיית מחקר באופן שיפגע בביצוע התפקיד הציבורי של גוף המחקר (למשל, שבתי-חולים יסיטו משאבים מטיפול בחולים לעיסוק במחקר);7
• יש לקבוע מנגנון תמריצים הוגן וסביר לחוקרים, תוך התחשבות בכללים החלים על חלוקת משאבי המדינה.
2.1.2. קניין רוחני באוניברסיטאות
באוניברסיטאות נערכים מחקרים במימון ממשלתי ומחקרים שאינם במימון ממשלתי. ידע או טכנולוגיה הנוצרים בגין מחקרים במימון ממשלתי, שייכים למדינה. בישראל הקימו האוניברסיטאות חברות יישום על-מנת לנהל את הקניין הרוחני שנוצר במסגרתן, להגן עליו ולמסחר אותו.8 חברות אלו עוסקות ברישום הפטנטים, ודרכן מוענקים לתעשייה ולמגזר העסקי זכויות קניין על הידע שנוצר. לצורך העניין מנהלות החברות התקשרויות עם הגופים המסחריים ועם הגופים המממנים (ממשלתיים או פרטיים) ונקבעים כללים למימון הפעילות. בנוסף, חברות היישום מעגנות בהסכמים את חלוקת הזכויות וההכנסות בין מוסד המחקר לבין החוקר.
חברות היישום של האוניברסיטאות מניבות הכנסות מתמלוגים בהיקף של כ-120 מיליון דולר בשנה.
בכל אוניברסיטה קיימים היום כללי התנהגות (מעין "קוד אתי"), המגדירים את המותר והאסור בקשרי המדענים עם התעשייה. ועדה בראשות פרופ' חנוך גוטפרוינד, שמונתה על-ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) ובחנה את הקשר בין האוניברסיטאות לבין התעשייה, קבעה כי הכללים הקיימים אינם כללים פורמאליים המוכרים על-ידי המדינה, וכי אין מנגנונים אפקטיביים של בקרה ואכיפה.9
ועדה זו הגישה המלצות, שמטרותיהן היו: (1) להבטיח העברה יעילה של ידע בעל פוטנציאל יישומי מן האוניברסיטאות לתעשייה הישראלית; (2) להבטיח את קיומו והתפתחותו של מערך המחקר הבסיסי באוניברסיטאות; (3) להבטיח מדיניות ממשלתית התומכת במטרות אלה.
בדוח קבעה הוועדה, בין השאר, את הדברים הבאים:
• לצורך מסחור הידע, יש מקום לבחון את שיתוף הפעולה בין האוניברסיטאות לתעשייה;
• יש צורך לקבוע כללים מסודרים וכללי התנהגות אתיים לפעילות הארגונית בנושא. הכללים שיפותחו אמורים להבטיח גמישות, נגישות ותגמול מתאים בערוצי שיתוף הפעולה בין האוניברסיטאות לבין התעשייה, אך להגדיר גם מגבלות וריסונים;
• אפשר להקים מוקדי התמחות מחוץ למוסדות אקדמיים, שיסייעו לחברות היישום בנושאים ספציפיים;
• התשתית המשפטית הרלבנטית הקיימת לאוניברסיטאות היא מספקת, ואין צורך בחקיקה;
• אם בכל זאת יסתמן צורך לעגן את הנושא בחקיקה, יש לבססה על שלושת העקרונות הבאים:10
◦ קניין רוחני שנוצר במוסדות מחקר במימון ציבורי יהיה בבעלות מוסד המחקר ולא בבעלות המדינה. במקרים יוצאים מן הכלל רשאית המדינה לשמור לעצמה את הזכויות, ובתנאי שהדבר ינומק, ויצוין בחוזה המחקר;
◦ מוסד המחקר חייב לעשות כמיטב יכולתו כדי להעביר ידע בעל פוטנציאל יישומי-טכנולוגי לתעשייה, ולממש את הפוטנציאל המסחרי שלו בזמן סביר שייקבע בחוק;
◦ המדינה לא תתערב בתהליך העברת הטכנולוגיה (ביוזמות המוסד, באופי ההתקשרות עם התעשייה, בחלוקת ההכנסות בין המוסד לבין החוקר), ותוותר על כל חלק בהכנסות.
3. פעילות בכנסת ה-16
3.1. ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה, 9 בדצמבר 200311
בישיבה נידונה סוגיית הקניין הרוחני במחקר הרפואי בבתי-החולים, ובהשקעות בתחום התרופות.
הוועדה בחנה את הבעייתיות שהוצגה לעיל, וסיכמה כי יש מקום להסדיר בישראל חקיקה מתאימה, שתאפשר לנצל את הקניין הרוחני המופק במוסדות המחקר ולתמרץ מחקרים חדשים. חקיקה כזאת אמורה להסדיר את היחסים שבין הגורם המממן (בין שהוא גורם ממשלתי ובין שהוא גורם פרטי), מוסד המחקר והחוקר.
בעקבות הישיבה פנתה יו"ר הוועדה, חה"כ מלי פולישוק-בלוך, לשר המשפטים ולשר הבריאות בבקשה לזרז את הטיפול בנושאים הנתונים בתחום סמכותם כדי למצוא פתרון לבעיות שפוגעות במחקר ובפיתוח הרפואי:
• בחינת הסוגיה של תגמול החוקרים במערכת הממשלתית;
• בחינת הקמה של מוסדות מחקר ופיתוח הקשורים לבתי-החולים הממשלתיים;
• נושא הקניין הרוחני במחקר הרפואי (רישום פטנטים והבעלות עליהם).
3.2. הצעות חוק
בכנסת ה-16 הוגשו שתי הצעות חוק דומות בעניין הקניין הרוחני במגזר הממשלתי:
1. הצעת חוק לעידוד העברת ידע וטכנולוגיה לתועלת הציבור, התשס"ד-2004;12
2. הצעת חוק לעידוד העברת ידע וטכנולוגיות לתועלת הציבור, התשס"ו-2005.13
את הצעת החוק הראשונה יזמו חה"כ מלי פולישוק-בלוך וקבוצת חברי כנסת. השנייה הוגשה על-ידי חה"כ מלי פולישוק-בלוך.
מטרתן של שתי הצעות החוק היתה לעודד את היישום המעשי והמסחרי של ידע וטכנולוגיות שנוצרים בגופים ובמוסדות מחקר ממשלתיים וציבוריים, על-ידי יצירת תשתית כלכלית ומשפטית להעברת ידע וטכנולוגיות אלה למגזר הפרטי.
על-פי דברי ההסבר, הצעות החוק מתבססות על ארבעה מרכיבים מרכזיים:
א. הסדרת הבעלות בתוצרי הידע הנובעים מפעילות מוסדות המחקר הממשלתיים והציבוריים בישראל;
ב. יצירת תשתית להעברת ידע וטכנולוגיות ממוסדות מחקר ממשלתיים וציבוריים אל המגזר הפרטי;
ג. כללים לניצול זכויות קניין רוחני על-ידי מוסדות מחקר ממשלתיים וציבוריים, כולל מתן רישיונות לשימוש בהמצאות, הפעלת מיזמים ייעודיים, לרבות הקמת חברות הזנק ומכירת זכויות;
ד. חלוקת הכנסות הנובעות מפעילות להעברת תוצרי ידע וניצול מסחרי של זכויות קניין רוחני, לרבות תקבולים לחוקרים.
בדברי ההסבר של שתי הצעות החוק נאמר כי החוק המוצע מכיר בעובדה שבישראל יש כיום פעילות ענפה, אם כי לא מוסדרת, להעברת ידע ממוסדות מחקר ציבוריים אל המגזר הפרטי, ובעיקר על-ידי מוסדות להשכלה גבוהה. על-כן, המטרה היא להסדיר את הפעילות הרווחת, לאפשר העברת ידע וטכנולוגיות גם על-ידי גופי מחקר ממשלתיים אשר אינם יכולים לעשות זאת כיום, וליצור כללי משחק אחידים בין הגופים השונים.
בדברי ההסבר להצעת החוק משנת 2005 צוין שהיא מסתמכת בעיקר על מסגרות הקיימות בארה"ב, בקנדה, בדנמרק ובבריטניה, תוך התאמה למצב הדברים בישראל.
יצוין כי הממשלה אינה צפויה לתמוך בהצעת חוק בנוסח דומה להצעות שהוגשו בכנסת ה-16, וזאת מסיבות שונות. בין השאר, אפשר לציין את המורכבות של נושא הקניין הרוחני במגזר הציבורי, הייחודיות של זכויות הקניין הרוחני בכל אחד מהתחומים (למשל, אין בהכרח קשר או חפיפה בין מערכת החקלאות לבין מערכת הביטחון), ההתנהגות של השחקנים השונים במחקר והפיתוח שנעשה במימון ציבורי ועוד.14
4. ועדת ההיגוי הבין-משרדית להסדרת הקניין הרוחני במשרדי הממשלה
4.1. מטרות ועדת ההיגוי15
בשנת 2003 מינה החשב הכללי דאז, מר ניר גלעד, ועדת היגוי בין-משרדית למיסוד תחום הקניין הרוחני במשרדי הממשלה. הוועדה פעלה בראשות מר ארנון איקן, סגן בכיר לחשב הכללי, וישבו בה נציגי אגף החשב הכללי ואגפים אחרים במשרד האוצר, נציבות שירות המדינה, משרד המשפטים, ומשרד המדע והטכנולוגיה.
הוועדה המליצה למסד את סוגיית הקניין הרוחני במערכות הבריאות, החקלאות והביטחון – שהן המערכות המרכזיות בממשלה בהן יש פוטנציאל גדול להיווצרות של קניין רוחני. כפועל יוצא ייקבעו כללים מנחים לכלל משרדי הממשלה.
בדצמבר 2005 הגישה הוועדה את הדוח שלה לחשב הכללי, ד"ר ירון זליכה. הוועדה מציינת כי העקרונות המוצעים במסמך הם עקרונות כלליים שעל בסיסם תיכתב הוראת תכ"ם16 חדשה לעניין רישום, דיווח וניהול הקניין הרוחני. על בסיס העקרונות יתוקנו גם, על-פי הצורך, תקנות תאגידי הבריאות הקיימות והוראות התקשי"ר.
יצוין כי בימים אלה מיישם אגף החשב הכללי רפורמה חשבונאית, לפיה משרדי הממשלה נדרשים לשנות את שיטת הדיווח. במסגרת רפורמה זו ובמסגרת העבודה למיסוד הקניין הרוחני במשרדי הממשלה, ממפה חטיבת הנכסים באגף החשב הכללי את כלל נכסי הקניין הרוחני שבבעלות ממשלת ישראל. נוסף על כך, החטיבה מנחה את משרדי הממשלה באימוץ שיטת רישום ושיטת ניהול חדשות עבור נכסים אלה.
4.2. ממצאי ועדת ההיגוי, המלצותיה ושלבי יישומן
להלן מוצגים עיקרי הממצאים וההמלצות שהועלו בדוח של ועדת ההיגוי, לעניין שלוש המערכות האמורות.
4.2.1. מערכת הבריאות הממשלתית17
ממצאים
ועדת ההיגוי הבין-משרדית קבעה כי מטרתו העיקרית של בית-החולים היא אספקת שירותי בריאות לאזרחי המדינה. עם זאת, הוועדה הדגישה כי בבתי-החולים הממשלתיים ובתאגידי הבריאות הפועלים לצדם, נעשה כיום מחקר רפואי, שהוא חיוני ובעל חשיבות עליונה לקידום הרפואה ולשיפור שירותי הבריאות. יתרה מזו, בפיתוח חדשני של טיפולים תרופתיים, מכשור רפואי ושיטות אבחון, טמון פוטנציאל כלכלי רב.18
למרות האמור בדבר חשיבות המחקר הרפואי, מצאה הוועדה כי אין כיום כללים המסדירים את פעילות המחקר במערכת הבריאות הממשלתית, ובכללם את אופן ניהול המחקר, ניצול המשאבים וההון האנושי, המעקב, הבקרה וההתחשבנות. ניצול המשאבים וההון האנושי אינו יעיל, וזאת בשל קשיים בהגנה על תוצרי הידע באמצעות רישומם כפטנט ומסחורם. בתי-החולים הממשלתיים אינם משתמשים ביעילות בדיני הקניין הרוחני לצורך הגנה על הידע ומסחורו. הוועדה מזכירה כי הדבר פוגע ברווחת המטופלים והציבור, ובאינטרס הציבורי בכלל.
על-מנת לתמרץ את היישום המעשי והמסחרי של ידע וטכנולוגיות הנוצרים בבתי-החולים הממשלתיים, התמקדה הוועדה בדיוניה גם בסוגיית חלוקת ההכנסות שייווצרו ממסחור תוצרי הידע. בהקשר זה נשקל תפקידו וחלקו של כל אחד מארבעת השחקנים הפעילים במערכת הבריאות הממשלתית – הממשלה, בתי-החולים הממשלתיים, תאגידי הבריאות והחוקרים. מאחר שכל אחד מהשחקנים שותף ביצירת הידע, כל אחד מהם צריך להתחלק בהכנסות. כל שכן, יש חשיבות גדולה למערכת תמריצים עבור החוקרים עצמם.
המלצות
ועדת ההיגוי ביססה עקרונות מרכזיים להסדרת נושא הקניין הרפואי במערכת הבריאות הממשלתית מן היסוד, והם:
• ניהול המחקרים ואופן מימונם – מחקר בבתי-החולים הממשלתיים ייעשה באמצעות תאגיד הבריאות הפועל לידו; עבודת המחקר תיעשה בכפוף לדרישות הדין, וכן בכפוף לכללי אתיקה שייקבעו;
• רישום, ניהול, בקרה ודיווח כספי וחשבונאי של מחקרים – תיעשה הפרדה חשבונאית ותקציבית בין הפעילות המחקרית בתאגידי הבריאות לבין הפעילות הרפואית של בתי-החולים ותאגידי הבריאות. במסגרת זו נכתבה, בין השאר, טיוטת כללים להשתתפות של עובדי מדינה במחקרים יישומיים, וכללים בדבר אופן העסקתם;
• ניהול הקניין הרוחני ומסחורו – תוצרי הידע שייווצרו יהיו אומנם בבעלות המדינה, אך תאגידי הבריאות יוכלו לפעול בשם המדינה לצורך קידום הקניין הרוחני שנוצר במחקרים, לרבות רישום פטנטים על הקניין הרוחני שנוצר. חופש הפעולה של תאגידי הבריאות בקידום המדעי והמסחרי של תוצרי הידע יהיה כפוף למגבלות מסוימות;
• ויתור על הבעלות בקניין רוחני לטובת החוקר או צוות המחקר – ייעשה בהתאם לכללים שייקבעו מראש על-ידי תאגיד הבריאות, באופן כללי ואחיד. החוקר עדיין יהיה מחויב להעביר לתאגיד הבריאות, לבית-החולים ולמדינה מחצית מההכנסות שהיו מגיעות להם אלמלא הוויתור;
• מודל תמלוגים19 – להלן מודל התמלוגים המוצע על-ידי ועדת ההיגוי:
מדינה
תאגיד הבריאות
בית-החולים
חוקר/צוות מחקר
הכנסות פר המצאה
10%
25%
25%
40%
עד 1 מליון ש"ח
10%
32.5%
32.5%
25%
10-1 מליון ש"ח
10%
37.5%
37.5%
15%
20-10 מליון ש"ח
10%
44%
44%
2%
50-20 מליון ש"ח
10%
45%
45%
0%
מעל 50 מליון ש"ח
יצוין כי ההכנסות של תאגידי הבריאות יוקצו לקידום מחקרים נוספים; הכנסות בתי-החולים ישמשו למימון הצרכים שלהם;
• יישוב סכסוכים בפשרה – יועברו להכרעת ועדה שתוקם לשם כך;
• איסוף מידע, מעקב ובקרה על ביצוע העקרונות האמורים – לעניין זה יוקם צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד הבריאות. הצוות יגיש לשרי הבריאות והאוצר המלצות לגבי המשך יישום מדיניות הממשלה בנושא הקניין הרוחני במערכת הבריאות, בתום חמש שנים מיום יישום העקרונות.
• מנגנון פיקוח ובקרה על ניהול המחקרים, הקניין הרוחני ותוצרי הידע – משרדי הבריאות והאוצר יקבעו מנגנון לעניין זה.
יצוין כי ועדת ההיגוי הבין-משרדית יזמה החלטת ממשלה בה שולבו העקרונות המפורטים לעיל – החלטה מס' 4150 מיום 9 באוגוסט 2005, למיסוד קניין רוחני במערכת הבריאות.
שלבי יישום ההמלצות
על-פי החלטת ממשלה מס' 4150 מיום 9 באוגוסט 2005, למיסוד קניין רוחני במערכת הבריאות, היו שרי האוצר והבריאות אמורים להתאים את תקנות תאגידי הבריאות, כך שיכנסו לתוקף החל מיום 1 בנובמבר 2005. נציב שירות המדינה היה אמור להתאים את הוראות התקשי"ר, כך שהתיקון יכנס לתוקף החל מיום 1 בנובמבר 2005. נכון להיום, הדברים טרם נעשו, ואלו השלבים בהם הם מצויים:
• הוראות תכ"ם – אגף החשב הכללי במשרד האוצר הכין טיוטה להוראות תכ"ם על בסיס העקרונות שצוינו בדוח. בימים אלו נבחנות ההוראות על-ידי הגורמים הרלבנטיים במשרד האוצר ובנציבות שירות המדינה. ההוראות יפורסמו לאחר הטמעת ההערות של הגורמים הנוגעים בדבר;
• הוראות התקשי"ר – הוראות התקשי"ר יתוקנו בהתאם להוראות התכ"ם החדשות;
• תיקון תקנות תאגידי הבריאות – הגורמים הרלבנטיים בוחנים את הסוגיה, וכאמור, התקנות יתוקנו בהתאם לצורך – כחלק מהמערך הכולל של יישום עקרונות הדוח;
• שאר הנושאים – טרם הוקמו הוועדה לעניין יישוב סכסוכים בפשרה; הצוות הבין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד הבריאות, לעניין איסוף מידע, מעקב ובקרה על ביצוע העקרונות; ומנגנון הפיקוח והבקרה על ניהול המחקרים, הקניין הרוחני ותוצרי הידע. גופים אלה יופעלו עם פרסום ההוראות הנ"ל.20
4.2.2. מערכת החקלאות21
התשתית הארגונית למסחור תוצרי הידע כבר קיימת ביחידת סמך של משרד החקלאות ופיתוח הכפר: מינהל המחקר החקלאי – "מרכז וולקני". במינהל פועלת יחידה למסחור הידע שנוצר במחקרים היישומיים המבוצעים בו. במהלך שנת 2004 אישר החשב הכללי, בתיאום עם אגפים אחרים במשרד האוצר ועם נציבות שירות המדינה, את ההפעלה של מודל ניסיוני לתגמול צוות החוקרים.22 בשלב הבא יש לקבוע מודל תמלוגים קבוע, וכן למסד את הדיווח והרישום החשבונאי של נכסי הקניין הרוחני שנוצרים במערכת.
מר ארנון איקן, יו"ר ועדת ההיגוי וסגן בכיר לחשב הכללי, מציין כי טרם גובש מודל תמלוגים קבוע למערכת החקלאות. הדבר ייעשה לאחר שייקבע מודל תמלוגים סופי במערכת הבריאות.
4.2.3. מערכת הביטחון23
בהנחיית החשב הכללי, הוקם צוות משותף לחשב הכללי ולמשרד הביטחון, במטרה לגבש תפיסה למיסוד הקניין הרוחני במערכת הביטחון. הצוות בוחן, בין השאר, תחת אילו קריטריונים אפשר להוציא אל המערכת האזרחית טכנולוגיות שפותחו במערכת הצבאית. יצוין כי בשל אופייה של מערכת הביטחון, מיסוד הקניין הרוחני בה שונה ביחס למערכות ממשלתיות אחרות.24
הצוות טרם גיבש את מסקנותיו וצפוי לסיים את עבודתו במהלך שנת 2006. לדברי מר ארנון איקן, מגבש הצוות בימים אלו עקרונות עבור פיילוט שאמור להתחיל ברבעון השלישי לשנת 2006. בפיילוט ייכללו מספר טכנולוגיות צבאיות, והרצתו כפופה לאישור הגורמים השונים במשרד הביטחון.
4.2.4. תחומים נוספים
לדברי מר ארנון איקן, בסופו של דבר המטרה היא להסדיר את תחום הקניין הרוחני במגזר הציבורי כולו. נושאים שנמצאים כיום על הפרק הם תחום עיבוד נתונים אוטומטי/אלקטרוני ותחום המחקר האוניברסיטאי שנעשה במימון ממשלתי. 25
עיבוד נתונים אוטומטי/אלקטרוני (ענ"א)26
לדברי מר ארנון איקן, הנושא של הקניין הרוחני במשרדי ממשלה בתחום הענ"א טרם הוסדר. מר בועז דולב, מנהל פרויקט תהיל"ה,27 מציין שיש מספר מקרים שמהם אפשר ללמוד בבירור כי המדינה הפסידה תמלוגים עקב היעדר הסדרה בנושא.
בימים אלו מוקם צוות לבחינת הסוגיה. הצוות ילמד את המאפיינים הייחודיים של תחום הענ"א במשרדי הממשלה ואת הפוטנציאל הטמון בו, ויבחן דרכים להסדרת הנושא.28
מוסדות מחקר אוניברסיטאיים ואחרים
בימים אלו נבחנת האפשרות להקים ועדה משותפת בה ישותפו כל משרדי הממשלה וגופים הרלבנטיים. הוועדה תבחן את הסדרת הקניין הרוחני שנוצר במחקר האוניברסיטאי במימון ממשלתי. המטרה היא להתחיל בעבודה לקראת שנת 2007.29
יצוין כי ועדת ההיגוי הבין-משרדית יזמה בהקשר זה החלטת ממשלה – החלטה חכ/122 מיום 13 בספטמבר 2004, שעסקה בקידום ופיתוח ידע שנוצר במימון מענקי מחקר ממשלתיים. בין השאר נקבע כי תוצרי ידע שייווצרו במימון ממשלתי, במוסד שאינו מוסד ממשלתי ואינו תאגיד בריאות, יהיו בבעלות המוסד בו המחקר נערך. המוסד ירשום את הזכויות על-פי שיקוליו, תוך דיווח לממשלה, ובכפוף לתנאים שנקבעו בהחלטת הממשלה בדבר הזכויות של הממשלה להשתמש באותם תוצרי ידע, ובדבר חלקה של הממשלה בהכנסות הנובעות מהמסחור.
מקורות
• אגף החשב הכללי במשרד האוצר, דוח ועדת ההיגוי הבין-משרדית להסדרת הקניין הרוחני במשרדי הממשלה, דצמבר 2005; סיכום דיון שהתקיים במשרדו של מר ארנון איקן, סגן בכיר לחשב הכללי, 31 במאי 2006.
• איקן ארנון, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר, שיחת טלפון, 4 ו-9 ביולי 2006.
• גרטי חיים, פרופ', סגן הנשיא ליישומים טכנולוגיים במכון ויצמן, וד"ר יצחק שריב, מנכ"ל "ידע", חברת היישום של מכון ויצמן, דואר אלקטרוני, 7 בדצמבר 2003.
• האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, קשרי אוניברסיטה-תעשייה, תשס"ה.
• החלטת ממשלה מס' 4150 מיום 9 באוגוסט 2005, למיסוד קניין רוחני במערכת הבריאות.
• החלטת ממשלה חכ/122 מיום 13 בספטמבר 2004, לקידום ולפיתוח ידע שנוצר במימון מענקי מחקר ממשלתיים.
• הצעת חוק לעידוד העברת ידע וטכנולוגיה לתועלת הציבור, התשס"ד-2004, פ/2776.
• הצעת חוק לעידוד העברת ידע וטכנולוגיות לתועלת הציבור, התשס"ו-2005, פ/4098.
• זיידס יצחק, ד"ר, סגן מנהל בית-החולים רמב"ם, דואר אלקטרוני, 7 בדצמבר 2003.
• חוק נכסי המדינה, התשי"א-1951.
• מרכז מחקר ומידע של הכנסת, המחקר הרפואי כמנוף לצמיחה כלכלית, כתיבה: דורון אהרון, 25 במאי 2003.
• פרוטוקולים מס' 39-38 מישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה, 9 בדצמבר 2003.
• רשות הפטנטים במשרד המשפטים, באתר האינטרנט, http://www.justice.gov.il/MOJHeb/RashamHaptentim/MeidaKlali, תאריך כניסה: 6 ביולי 2006.