חומר רקע

דו"ח שנתי על אלימות מינית 2003-2004 בשנת 2004 התקבלו במרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית 8,049 פניות חדשות של קורבנות תקיפה מינית. 34.7% מסך הפניות היו בגין מקרי אונס וניסיון לאונס, 15.4% מהפניות היו בגין מקרים של גילוי עריות, ו- 21.1% היו בגין הטרדה מינית ומעשים מגונים. מרביתן המכריעה של התקיפות מבוצעות ע"י אדם המוכר לנפגעת (יותר מ- 83%). 62.7% מנפגעי התקיפה המינית הם קטינים. נתונים על סוג התקיפה המינית הפניות הנפוצות ביותר למרכזי הסיוע במהלך 2004 ממשיכות להיות בגין מקרי אונס וניסיון אונס - 34.7% מסך הפניות (2790 פניות). 15.4% מהפניות היו בגין מקרים של גילוי עריות (1235 פניות), ו- 21.1% (1697 פניות) היו בגין הטרדה מינית ומעשים מגונים. מספר הפניות בגין התעללות מינית מתמשכת בילדות עלה מ- 1445 פניות בשנת 2003 ל- 1662 פניות בשנת 2004. תקיפה מינית מתמשכת בילדות היא טראומטית במיוחד, שהשפעתה מכילה בתוכה הן את הפגיעות היתרה של ילדים הנותנים אמון מוחלט במבוגרים האמורים להגן עליהם, והן את ניפוץ הביטחון שהילדה או הילד אמורים להרגיש בסביבתם הקרובה ביותר שאמורה לספק חוף מבטחים. נתונים על היכרות מוקדמת בין הנפגעת לתוקף מרביתן המכריעה של התקיפות מבוצעות ע"י אדם המוכר לנפגעת (יותר מ- 83%). זאת, בניגוד לאמונה הרווחת כי מרבית מעשי האונס מבוצעים ע"י אדם זר לקרבן. בקרוב ל-33% מהפניות (2044 פניות) דווח כי התוקף הינו בן משפחה או בן זוג. ביותר מ- 3% מהפניות (201 פניות) דווח כי התקיפה בוצעה ע"י מטפל או מי שבינו לבין הנפגע/ת היו אמורים להתקיים יחסי אמון. בקרוב ל- 10% מהפניות (585 פניות) דווח כי התקיפה בוצעה ע"י מעביד או מי שהיה בעמדת מרות ביחס לנפגעת. נתונים אלו מעידים על הניצול שעושה התוקף במעמדו העדיף ביחס לנפגע/ת כדי לכפות את רצונו. במקרים אלה הנפגעת חסרת אונים, ללא יכולת מיידית להתנגד לתקיפה, אם בשל האמון שהיא נותנת במטפל ואם בשל חששה מפני התנכלות למעמדה, לשמה הטוב, לזכויותיה או למשרתה מצד מעביד או בעל שררה אחר, כגון מרצה במוסד אקדמי או מפקד בצבא. נתונים על מקום התקיפה המינית על פי הנתונים 38.5% ממקרי התקיפה המינית התרחשו במקום מגוריה של הנפגעת, כאשר ב-52% מאותם מקרים מקום האירוע הוא מגורים משותפים של הנפגעת והתוקף. עוד עולה מין הנתונים כי ישנו גידול של 4% (804 מקרים ב- 2003 מול 1123 ב- 2004) של מקרים בהם מקום האירוע הינו מקום המגורים (המשותף) של הנפגעת והתוקף. כלומר, לא זו בלבד שהתוקף אינו זר אלא הוא ככל הנראה בן משפחה או בן זוג החולק מקום מגורים עם הנפגעת. הנתונים מעידים כי לרוב התוקף הוא אדם מוכר וכי מרבית המקרים מתרחשים בבית הנפגעת, סביבה מוכרת האמורה להיות מוגנת ותומכת. על פי הנתונים ישנו גידול משמעותי במספר המקרים המתרחשים בגבולות מוסדות חינוך שונים: מ-347 ב- 2003 ל-435 בשנה החולפת (גידול של 25%). נתונים אילו חמורים במיוחד כאשר רואים כי- 118 מהמקרים דווחו ככאלו אשר התבצעו ע"י מורה/מרצה/מדריך. נתונים אילו מדאיגים בשל העובדה שמוסדות אילו אמורים לדאוג לחינוך וליצר הלכי רוח בתחום הדעת והאידיאולוגיה, בנוסף מוסדות אילו אמורים לספק הגנה וביטחון לאילו הלומדים בהם. נתונים על גיל הפגיעה 62.7% מנפגעי התקיפה המינית היו קטינים - מתוכם 28.5% היו מתחת לגיל 12 שנים, ו 34.2% היו בגלאי 13-18. נתונים אילו מדאיגים אף יותר בשל העובדה כי ישנו גידול של 501 מקרי תקיפה מינית בגילאים אילו של 13-18 (ב- 2003 הפניות על תקיפה הטווח גילאים זה היוו 30% מסך הפניות). נתונים אילו מראים כי בקרב ילדים ונוער ישנה פגיעות יתרה והם מאוד חשופים לתקיפה מינית, פגיעות העשויה לנבוע מתמימותם ולעיתים מהאמון הבלתי מסויג שלהם במבוגרים. היבט זה משפיע במידה רבה גם על הפניות של אותם ילדים לקבלת עזרה כפי שעולה מן הנתונים: בעוד ש-28.5% מנפגעי התקיפה המינית היו ילדים וילדות מתחת לגיל 12 רק 10.6% מהנפגעים היו בגיל זה כאשר פנו למרכזי הסיוע. נתונים על פניות של עולות ועולים חדשים על פי הנתונים ב- 2004 היו 675 פניות של עולות ועולים לעומת 345 בשנה הקודמת - גידול של 95.6%. גידול משמעותי זה משקף את העלייה במודעות אוכלוסיית העולים לנושא התקיפה המינית, ובמיוחד את עבודת השטח המאומצת של מרכזי הסיוע אשר מספקים סיוע בשפה הרוסית והאמהרית ומשקיעים מאמצים בפעילויות הסברה בקרב ציבור זה. נתונים על משך הזמן בין הפגיעה לפנייה ויוצר הקשר הראשוני עם המרכז כ- 17% מכלל הפניות בוצעו במהלך יום עד שבוע מזמן הפגיעה, כ- 14% מכלל הפניות בוצעו במהלך שבוע עד חודש מזמן הפגיעה ואילו כ- %20 מן הפונות פנו רק 10 שנים ויותר לאחר הפגיעה. רק כ- 8% מהפניות בוצעו במהלך 24 השעות הראשונות לאחר הפגיעה. דפוס זה של נתונים מצביע על הקושי הרב בפנייה לסיוע בצמוד לזמן התקיפה, ועל הזמן הרב שעשוי לעבור עד שלנפגעת או לנפגע יהיו הכוחות הנפשיים לפנות לעזרה ולפעול להחלמה ולהשתקמות מן הפגיעה. נתונים על פנייה למשטרה בשנת 2004 פנו 21% מהפונות למרכזי הסיוע למשטרה (לפני או אחרי הפניה למרכז). נתון זה מצביע על הקושי הנוסף עבור הנפגע/ת הטמון במגע עם הרשויות ובשחזור מקרה האונס או התקיפה דרך פתיחת הליך פלילי.   השוואת נתונים בין 2003 ל- 2004   נתון מס' פניות ב- 2004 מס' פניות ב- 2003 אונס, ניסיון לאונס, התעללות מינית מתמשכת בילדות ובבגרות 3120 2472 אונס קבוצתי ותקיפה מינית קבוצתית 270 187 גילוי עריות 1235 1164 הטרדה מינית ומעשה מגונה 1697 1466 תקיפה במגורי הנפגעת או מגורי הנפגעת והתוקף 2159 1839 תקיפה במגורי התוקף 608 539 תקיפה במקום בילוי / קניות 274 238 תקיפה בבי"ס/אוניברסיטה/פנימיה/גן 435 347 תקיפה בעבודה 602 515 תקיפה במקום קבלת טיפול 176 98 תקיפה בתחבורה ציבורית 110 67 תקיפה בצבא 126 96 תקיפה עד גיל 12 1803 1793 תקיפה בגילאים 13-18 2163 1662 תקיפה בגילאים 19-25 1443 1217 תקיפה בגילאים 26-40 754 728 פניות מנשים 6874 6109 פניות מגברים 1175 873 פניות מעולות 675 346 פניות מנשים ערביות 270 175 פניות למשטרה (לפני או אחרי פנייה למרכז) 1583 1584